JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

JISS

JISS

על העקרונות שבבסיס הפעילות המחקרית והציבורית של המכון.

 

מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים יקדם את הזרם המרכזי בחשיבה הביטחונית הציונית.

נאום “החמוצים” המפורסם של ראש הממשלה נתניהו, בפתיחת מושב החורף של הכנסת (23.10.17), היה יותר מאשר מסקרן; הרבה יותר מאשר תיאטרון פוליטי טוב.

זה היה נאום חשוב הנוגע בכמה מהמאבקים האינטלקטואליים המרכזיים המתרחשים בימים אלה, בתוך ישראל ובנוגע אליה.

נתניהו הדף את מה שהוא כינה “תעשיית הדכדוך” בישראל ועל אודות ישראל; את הגישה השלילית באשר לכיוון שבו צועדת ישראל, בכל הנושאים – חברתי, כלכלי, דמוקרטי ודיפלומטי. נתניהו דחה את התיאורים הקודרים של ישראל כמבודדת, מפולגת, מדכאת, קופאת על שמריה ופשיסטית.

במקום זאת, טען נתניהו, ישראל נמצאת במגמת עלייה כמעט בכל התחומים, עם דגש חזק על ביטחון, דיפלומטיה, עסקים, אומנויות ומדע; וכן – גם בשיח הדמוקרטי ובפוליטיקה של זהויות.

אותי מעניינים במיוחד הזרמים האינטלקטואליים בעניינים ביטחוניים ודיפלומטיים, אשר עוברים מהפכה חשובה.

במשך שנים, הצד השמאלי-ליברלי של הקשת הפוליטית הישראלית קידם נרטיב מבוהל ותבוסתני שלפיו ישראל מאבדת את מעמדה הגלובלי ואת תמיכת העולם – בשל הקיפאון המתמשך ביחסיה עם הפלסטינים.

בהתחלה טען השמאל כי ישראל זקוקה להסכם שלום עם הפלסטינים, אחרת היא לא תהיה בטוחה; אחר כך טען השמאל כי ללא תהליךשלום, לפחות, ישראל תושחר ותנושל ממעמדה הבינלאומי; כעת השמאל טוען כי ללא נסיגות ישראליות חד-צדדיות וחלוקת עיר הבירה שלנו ישראל תתרסק מבחינה דמוגרפית, ותהפוך לחשוכה מבחינה דמוקרטית.

נתניהו שולל את כל זה! הוא טוען כי ישראל יכולה לעמוד על זכויותיה ההיסטוריות ועל האינטרסים הביטחוניים הבוערים שלה – ועם זאת לשפר את מעמדה הביטחוני והגלובלי, ולשמר את הזהות האוניברסלית/לאומית החזקה שלה.

כמובן, תהליך של פיוס ופשרה עם הפלסטינים היה עדיף. אך חשיבותה של ישראל, והרלוונטיות שלה לעם היהודי ולעולם, הן פונקציות חשובות יותר מאשר מצבנו הקשה עם פלסטינים סרבנים.

לישראל יש מעמד אסטרטגי, אזורי וגלובלי, משמעותי ונחוש. כוחה של ישראל וכוחם של הערכים הדתיים-לאומיים המוטמעים בחברה שלה זוכים לכבוד ולחיבה בקרב חוגים רבים.

באופן חלקי, הדיון הזה הוא הרקע להקמת מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (JISS), מכון לחשיבה ביטחונית-שמרנית חדשה. (הנני סגן הנשיא המייסד של המכון.) המכון מתנגד לרוחות המחלישות את ישראל בשיח הביטחוני והדיפלומטי, ויקדם מחדש את הזרם המרכזי בחשיבה הביטחונית הציונית.

בין העקרונות העומדים ביסוד פעילות המכון נמצאים הקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל כמרכיב מרכזי של תפיסת העולם האסטרטגית; חשיבות הביטחון בהסכמים דיפלומטיים; דחיית צעדים חד-צדדיים מצד ישראל המחזקים את יריביה; חשיבות שיתוף הפעולה האסטרטגי עם בנות ברית מערביות המחזיקות בתפיסות דומות לאלו שלנו; חובתה של ישראל להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה בכל מצב; וכמו כן, ובאופן מכריע, חשיבותה של ירושלים מאוחדת לביטחונה של ישראל ולייעודה.

שילוב נדיר של מדינאים מנוסים, מומחים מוכרים למזרח התיכון, וקבוצה צעירה יותר של מומחים לביטחון לאומי, חברו יחדיו כדי להקים צוות חשיבה בלתי תלוי – ביניהם האלוף (מיל’) יעקב עמידרור, הפרופסורים הלל פריש ואפרים ענבר, אלופי המשנה (מיל’) ערן לרמן ויונתן ברנסקי, מר עוזי רובין, ד”ר לייזר ברמן, ד”ר יגיל הנקין, ד”ר דוד קורן וד”ר עמנואל נבון.

עובדה היא כי במהלך שלושת העשורים האחרונים שקד השמאל הישראלי על הקמת מספר גדול של מרכזי מדיניות ציבורית. אלו צידדו באג’נדה של ויתורים מרחיקי לכת שנועדו לסלול במהירות את הדרך לעבר מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המחולקת.

למרבה הצער, המרכז-ימין הישראלי לא יצר תשתית אינטלקטואלית דומה שתוכל להוביל חשיבה ביטחונית בכיוון חלופי. מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים מבקש לתקן מצב זה; להדוף נרטיבים מדכאים ומייאשים, ולחזק את האינסטינקטים הבריאים והאיתנים של הרוב הישראלי.

הנה דוגמה לאינסטינקטים בריאים. על פי סקר דעת קהל חדש של המכון שהתפרסם בראשית נובמבר, רוב מוצק של ישראלים (64%) סבור כי על ישראל לשלוט בכל המעטפת של ירושלים מסיבות ביטחוניות ואידאולוגיות. רוב גדול אף יותר סבור כי על ישראל לשמור על ריבונותה בהר הבית, יהא ההסכם המדיני אשר יהא (72%), וכי יש לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית (68%).

המכון החדש יבקש גם לעודד שיח ישראלי אסטרטגי עם חשיבה מחודשת על מושגים ביטחוניים שנדחקו לשוליים במהלך שני העשורים האחרונים, כמו “מלחמה מנע” ו”גבולות בטוחים”. דגש מרכזי נוסף של המכון החדש הוא הכשרת הדור הבא של מומחי ביטחון לאומי – קבוצה צעירה יותר מהקהילה האקדמית, המודיעינית, הצבאית והדיפלומטית הישראלית – במיטב המסורת של חשיבה אסטרטגית, הן ציונית והן מערבית.

הבחירה בירושלים לצורך קבוצת חשיבה חדשה זו איננה מקרית. אירועי יולי סביב הר הבית, כמו גם החלטת ממשל טראמפ לחזור בו מהבטחת בחירות מפורשת להעברת שגרירות ארה”ב לירושלים, הם רק שני היבטים של מה שחייב להיות עניין כמעט קיומי עבור ישראל והעם היהודי.

JISS יוכל להסביר – כלפי פנים וכלפי הזירה הבינלאומית – מדוע חשובה כל כך האפוטרופסות של ישראל על העיר המאוחדת מבחינת זהותה של ישראל והביטחון הלאומי שלה.

נוכחותו בירושלים של צוות חשיבה ביטחונית מוכוון מדיניות תואמת שינוי חשוב בתרבות קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי. באופן מסורתי, קבלת החלטות כזו הייתה התפיסה הבלעדית של מוסדות ביטחון השוכנים בין גלילות לקריה בתל אביב. כעת, אשכול של סוכנויות ביטחון לאומי חשובות עבר לירושלים. מדובר במועצה לביטחון לאומי (מל”ל) פעילה לצידו של ראש הממשלה; משרדי האסטרטגיה והמודיעין, ומשרדים כלכליים כגון האוצר, האנרגיה והמדע – שהינם חיוניים מתמיד באסטרטגיות מדיניות משולבות.

המעבר המתוכנן לירושלים של המכללה לביטחון לאומי של צה”ל, והתחייה שאני עדיין מקווה שתהיה של משרד החוץ, יוסיפו לרשת זו של מוסדות ביטחוניים משמעותיים בירושלים.

אתר מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים (jiss.org.il) מציג מחקר מאיר עיניים במגוון נושאי מפתח. בין הנושאים, הצורך להדוף התיישבות פלסטינית מסיבית ובלתי חוקית בשטחי C באמצעות בנייה ישראלית משמעותית בגושים ביהודה ושומרון; חשיבותה האסטרטגית והביטחונית של ירושלים תחת ריבונות ישראלית; והאתגר שבהרחקת ערביי ירושלים מגורמים אסלאמיסטיים ובהכוונתם לקראת אינטגרציה עם יהודי ירושלים.

מומחי המכון כותבים גם על נקודות החוזק והחולשה של איראן החותרת להגמוניה אזורית; חשיבות השירות הצבאי כזרז לשילוב חרדים בחברה הישראלית; דילמות דוקטרינריות ותקציביות בבניית מעמדה הביטחוני של ישראל; הסיכויים לעצמאות כורדית, והתעצמותה הצבאית המדאיגה של מצרים.

מאמר זה פורסם לראשונה באנגלית בג’רוזלם פוסט, 27.10.2017.