JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

אלוף (מיל') יעקב עמידרור

אלוף (מיל') יעקב עמידרור

עמית בכיר ע"ש אן וגרג רוסהנדלר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ישראל עלולה למצוא עצמה בודדה, הן במאבק למניעת התגרענות איראן והן בניסיון להכילה בסוריה.

השפעה סורית. המתיחות הגוברת סביב סוריה נובעת משתי סיבות. הראשונה היא ההתנגשות הצבאית בין איראן, הבונה שם את כוחה – לבין ישראל, המנסה למנוע זאת. השנייה היא הפעולה שמצופה שתבצע ארה”ב בתגובה לשימוש אכזרי בגז נגד אזרחים על ידי משטר אסד. רוסיה, שכוחותיה פרוסים במרחב, חוששת מהידרדרות בעקבות האירוע הראשון, ואינה רוצה שבן חסותה אסד ייפגע בגלל האירוע השני.

מלחמה כלכלית. המתיחות הזאת באה על רקע שתי פרשות שונות שהגבירו לאחרונה את החיכוך העולמי. נשיא ארה”ב החליט כי המערכת הכלכלית שעוצבה בעשרות השנים האחרונות פוגעת באזרחים האמריקנים. לטענת טראמפ, ארה”ב טעתה בתמיכתה ב”כלכלה גלובלית”, שבה כל מדינה מורידה את מכסי המגן בכניסה אליה. התוצאה של כלכלה זו מאוד מאכזבת לכאורה מנקודת מבטה של ארה”ב, הקונה הרבה יותר ממה שהיא מוכרת. התוצאה היא שאזרחים אמריקנים רבים איבדו את עבודתם, נוכח חוסר היכולת של מפעלים בארה”ב להתחרות במפעלים דומים, למשל בסין, שם מייצרים בזול יותר ולכן מוכרים את תוצרתם בארה”ב, ולא להפך.

טראמפ נלחם בתופעה, והעלה את המסים על פלדה ואלומיניום המיובאים לארה”ב, בתקווה שהמחירים של מוצרים אלה יעלו, ואז יוכלו מפעלים אמריקניים להתחרות בהם. המדינות הסובלות מהטלת מכסים זו הגיבו, וסין כבר הודיעה שתטיל מכסים על מוצרים שארה”ב מייצאת אליה, וכך יקטן היצוא האמריקני שיהפוך יקר יותר, וחוזר חלילה. במציאות המתהווה אין דרך להפסיק את ההידרדרות ל”מלחמה כלכלית”, אלא על בסיס הסדר הדומה לזה שהיה קיים לפני החלטת טראמפ.

מעגל הסכסוך. מתיחות בינלאומית נוספת נבנית, כי בריטניה חושדת שרוסיה חיסלה בגז רעיל מרגל רוסי שהוכפל על ידי הבריטים, נתפס במולדתו ושוחרר במסגרת חילופי מרגלים. לטענת הבריטים, סוג הגז שגרם להרעלת המרגל קיים רק ברוסיה, שרק לה יש את המוטיבציה לחסל אותו. אף על פי שלבריטים אין ככל הנראה הוכחה ברורה לכך שהרוצחים נשלחו על ידי השלטון הרוסי, יש בידיהם הוכחות נסיבתיות הנתמכות על ידי ממצאים באזור הפשע ואולי גם מודיעין. בריטניה ובעלות בריתה המערביות החליטו על גירוש יותר מ־100 דיפלומטים רוסים כעונש, תגובה חריגה בהיקפה. כמו כן, ארה”ב הטילה סנקציות על מקורבי פוטין, ומוסקבה בתגובה הכריזה על גירוש עשרות דיפלומטים מערביים, ואין זה סוף הסכסוך.

הבעיה הגרעינית. בחודשיים הקרובים צפויים שני אירועים להוסיף למתיחות בעולם. הראשון הוא פגישת טראמפ ושליט צפון קוריאה, קים ג’ונג־און. אם יקימו השניים ערוץ הידברות, המתיחות הבינלאומית תפחת מאוד – נקווה שההפך לא יתרחש, אחרת צפון קוריאה תשוב לניסויים הגרעיניים.

גם האירוע השני קשור לגרעין, של איראן. אם נשיא ארה”ב יודיע לקונגרס, כפי שהבטיח בבחירות, שאין איראן מקיימת את ההסכם שנחתם ב־2015, ובכך יוביל אולי לביטול ההסכם, תגבר המתיחות באזור, ובעולם בכלל. באופן בלתי מתוכנן יכולה ארה”ב לשפר מאוד את מעמדה מול צפון קוריאה ואיראן, אם תפעל כנגד אסד בגין השימוש בנשק הכימי, בעוצמה המתאימה למעצמה.

האינטרס הישראלי. ישראל קטנה מכדי להשפיע במלחמת הסחר, אך לכלכלתה עדיף עולם ללא מגבלות. חשובה גם מערכת היחסים המיוחדת של ישראל עם הרוסים, הפועלים באזור שבו יש לנו אינטרס ביטחוני – לכן ישראל לא מתערבת במאבק של המערב ברוסיה. לעומת זאת, לישראל יש עניין במצב בין איראן לארה”ב, לה אין ככל הנראה מדיניות ברורה ביחס למצב של ביטול ההסכם, וישראל עלולה למצוא עצמה בודדה, הן במאבק למניעת התגרענות איראן והן בניסיון להכילה בסוריה.

 

פורסם ב-ישראל היום 13.4.2018


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: By U.S. Navy photo (United States Department of Defense) [Public domain], via Wikimedia Commons

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך