מבצע “מגן צפוני”: חלק ממערכה ישראלית רחבה בלבנון

המבצע יכול להוות כלי חשוב במשימה לקבלת לגיטימציה לפעולה ישראלית עתידית בלבנון, שכן למבצע יש היבט מדיני-דיפלומטי מעבר להסרת האיום הצבאי.

מבצע “מגן צפוני” שנועד להרוס מנהרות התקפיות חוצות גבול של חזבאללה, הנו חלק ממערכה רחבת-היקף שישראל מנהלת בשנה האחרונה בשלוש זירות מרכזיות – הגולן (סוריה), הגליל (בלבנון) ועוטף עזה. לישראל היכולת הצבאית לפעול בזירות אלה במקביל, אך ירושלים מעדיפה להתמקד בזירה אחת, בכל זמן נתון ובהתאם לרמת האיום המופנה כלפיה. לכן ממשלת ישראל מרסנת את פעילותה מול חמאס בעזה בחודשים האחרונים במטרה להגיע לרגיעה בזירה זו ולהתפנות לגזרה הלבנונית.

אין זו הפעם הראשונה שצה”ל נתקל באתגר התת-קרקעי של חזבאללה. במהלך מלחמת לבנון השנייה השמיד צה”ל בונקרים ומנהרות ששמשו את לוחמי ארגון הטרור להסתרת משגרי רקטות, מסתור, תמרון, והעברת אמצעי-לחימה. מאז שדרג חזבאללה את יכולותיו ההנדסיות – בין היתר מלימוד משותף שערך עם חמאס – ופנה לחפירת מנהרות התקפיות חוצות-גבול.

פניית חזבאללה ללוחמת מנהור היא חלק מתכנית “כיבוש הגליל” שעליה הכריז מזכ”ל חזבאללה, חסן נסראללה, בשנת 2012. שימת הדגש על הממד התת-קרקעי של חזבאללה נבעה מתוך ההבנה של הארגון כי ישראל שיפרה את מערך ההגנה האווירי שלה מאז מלחמת לבנון השנייה – לקח מסבבי הלחימה בין ישראל וחמאס בעשור האחרון.

סיכול המימד התת-קרקעי של תכנית התקיפה של החזבאללה על-ידי צה”ל מצמצם באופן משמעותי את יכולת ההפתעה והנזק של חזבאללה. בנוסף, חשיפת נכס אסטרטגי של חזבאללה מביך את ארגון הטרור ומעיד על יכולות המודיעין הישראלי.

על-מנת להתמודד עם מערכת ההגנה האווירית של ישראל, הגיע חזבאללה למסקנה נוספת כי לצד תכנון התמרון התת-קרקעי, עליו לשפר באופן משמעותי את עוצמת ודיוק האש של מערך טילי הקרקע-קרקע שלו. בספטמבר 2018 חשף בנאומו באו”מ ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את מיזם שיפור דיוק הטילים של חזבאללה בלבנון, הכולל שלושה מפעלים בלב המרחב העירוני של ביירות, שעדיין לא-פעילים (בזכות פעילות ישראלית רבת-שנים). מיזם דיוק הטילים של חזבאללה הוקם בלבנון בעקבות כישלון איראן לבנות פרויקט דומה בסוריה, אותו סיכלה ישראל באמצעות סדרה מתמשכת של פעולות צבאיות.

ישראל הצהירה כי אם לבנון לא תפעל לבלימת ניסיונות חזבאללה לשדרוג טיליו, היא תפעל בעצמה להסיר את האיום. נתניהו גם העביר מסר בהול ודומה ללבנון במהלך פגישתו עם מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, ב-3 בדצמבר 2018. מסרים דומים הועברו ללבנון דרך צרפת.

חרף הפעילות הישראלית להשמדת נכס אסטרטגי של חזבאללה, לארגון הטרור אין אינטרס בעת הזו להיכנס לעימות צבאי נרחב, בשל מספר גורמים: ההרתעה הישראלית, הצורך בשקט כדי לשקם את הארגון לאחר שחיקת כוחו במלחמת האזרחים בסוריה, המשך תהליך ההתמסדות הפוליטית של הארגון והעמקת מעורבותו וכוחו במערכת הפוליטית בלבנון, והרצון האיראני לשמר את יכולות הארגון ליום פקודה נגד ישראל. הסבירות הנמוכה למבצע צבאי נרחב בעת הזו נובעת גם מאופי המבצע הישראלי, המתמקד בפעילות בתוך שטח ישראל. מבחינת חזבאללה, המבצע לא משנה את הסטטוס-קוו וכללי המשחק שעוצבו לאחר מלחמת לבנון השנייה, שעל-פיהם חזבאללה לא מגיב (לפחות באופן ישיר) לפעילות ישראלית נגדו בסוריה, אך מחויב להגיב אם הפעילות נעשית נגד מטרות הארגון בלבנון.

בכל זאת, החיכוך בין כוחות צה”ל וארגון הטרור צפוי לגבור משמעותית במהלך מבצע “מגן צפוני”, העשוי להימשך מספר שבועות. מציאות זו עלולה לגרום לטעויות בהערכת המצב מצד חזבאללה ופעילות קטנה יכולה לגרום להסלמה, ולפתיחת מבצע צבאי רחב היקף ששני הצדדים לא מעוניינים בו.

על ישראל להמשיך להתמקד בפעילות בזירה אחת, בהתאם לאיום הנשקף נגדה. בעת הזו, האיום מצפון, ובפרט מלבנון, הוא המשמעותי יותר, בשל פוטנציאל ההרס והנזק שמיזם שיפור דיוק הטילים של חזבאללה – לצד פרויקט המנהרות ההתקפיות – עלול לגרום לישראל בעימות הבא ביניהן, במידה וישראל לא תסכל זאת. זו הסיבה שעל ישראל לנסות ולמצות את תהליך הרגיעה שמצרים מנסה לתווך מול חמאס בעזה ולא להיגרר אחרי ניסיונות איראן להבעיר את השטח בדרום.

הפעילות הישראלית לסיכול המנהרות ההתקפיות של חזבאללה היא רק חלק ממערכה צבאית ומדינית רחבה שישראל מנהלת נגד חזבאללה בשנים האחרונות, בעיקר מאז מעורבות הארגון במלחמת האזרחים בסוריה וניסיונותיו לנצל את חולשת סוריה להתעצמות צבאית ולהתבסס במדינה לצד אנשי משמרות המהפכה של איראן ומיליציות שיעיות. ישראל צריכה לראות את האיום בתווך התת-קרקעי של חזבאללה כחלק מאיום משלים לפרויקט שיפור דיוק הטילים של חזבאללה ואיראן בלבנון. לאחר סיום המשימה הראשונה להסרת איום המנהרות ההתקפיות של חזבאללה, עליה להתמקד במשימה להסרת איום שדרוג הטילים המדויקים של חזבאללה, גם במחיר של עימות נרחב בצפון.

לפני הפעולה הצבאית, שומה על ישראל למצות את כל האפשרויות המדיניות מול גורמים בינלאומיים הנמצאים בקשרים הדוקים עם ממשלת לבנון ומסוגלים להפעיל עליה לחצים, כדוגמת צרפת וארצות-הברית. הסיכוי שמאמצים אלה יצליחו הם נמוכים מאוד, אולם ישראל תקבל לגיטימציה בינלאומית – בעיקר אמריקנית – רבה יותר לפעול נגד מיזם שיפור דיוק הטילים של חזבאללה, או באופן נרחב בלבנון, במידת הצורך. יש לזכור כי במלחמת לבנון השנייה, ארצות-הברית היא זו שמנעה מישראל לפגוע קשות בתשתיות האזרחיות בלבנון, וישראל צריכה לדאוג מראש להבנה אמריקנית בנושא.

במובן זה, מבצע “מגן צפוני” יכול להוות כלי חשוב במשימה לקבלת לגיטימציה לפעולה ישראלית עתידית בלבנון, שכן למבצע יש היבט מדיני-דיפלומטי מעבר להסרת האיום הצבאי. חשיפת המנהרות ההתקפיות של חזבאללה מהווה עדות להפרת החלטה 1701 של ממשלת לבנון. הממצאים חושפים את חולשת הממשלה הלבנונית ואוזלת-ידה. במצב זה, פעילות ישראלית ישירה נגד חזבאללה בלבנון תוכל להתקבל בהבנה רבה יותר בקהילה הבינלאומית ולהיתפש כפעולה להגנה-עצמית.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: ansam61@hotmail.com [CC BY 3.0 ]