כל הסימנים מעידים כי עבור טורקיה, הקרבות האחרונים היו רק שלב בתהליך רחב יותר. אם כך, לאן תפנה טורקיה הלאה? ומהי מטרתה של המערכה הטורקית?
כוחות טורקיים נכנסו החודש לעיר אפרין והביאו לסיומו המוצלח של מבצע “ענף זית”, שנפתח ב‑20 בינואר. דיווחים עדכניים מצביעים על כך שהטורקים מעוניינים כעת לנסות להיכנס לעיירה הסמוכה טל ריפעת, המצויה בשליטה כורדית, לאחר שהגיעו להסכם עם הרוסים המאפשר להם לקרוא תיגר על שליטה זו.
לדברי המרכז הסורי לזכויות אדם, התומך באופוזיציה, 78 חיילים טורקים נהרגו בלחימה באפרין, יחד עם 437 מורדים סוריים סונים התומכים בטורקיה. המרכז מעריך שבמסגרת המבצע נהרגו 1500 כורדים.
כל הסימנים מעידים כי עבור טורקיה, הקרבות האחרונים היו רק שלב בתהליך רחב יותר. אם כך, לאן תפנה טורקיה הלאה? ומהי מטרתה של המערכה הטורקית?
נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן אמר לאחר נפילת אפרין כי “סִימַּנּוּ כאן פסיק. בעזרת האל, הצעד הבא יהיה לסמן נקודה… כעת נמשיך בתהליך הזה עד שנחסל לחלוטין את הפרוזדור הזה, לרבות במנביג’, עין אל-ערב [קובאני], תל-עביאד, ראס אל-עין (סרה קאנייה) וקמישלי.”
אלו הן העיירות המרכזיות באזור שבשליטה כורדית מזרחה משם. תזוזה טורקית לעברם תהווה ניסיון מקיף להשמיד את האזור הכורדי האוטונומי שהתקיים ממזרח לנהר הפרת מאז נסיגתם של כוחות אסד מן האזור ביולי 2012.
משמעות הדבר תהיה גם אפשרות כמעט ודאית להתנגשות בין כוחות טורקיים ואמריקניים. באופן רשמי נוכחים באזור 2000 אנשי סגל של צבא ארה”ב. סביר שהמספר האמיתי גדול מכך באופן ניכר, אולי כפליים ממספר זה.
ארה”ב מקיימת מספר מתקנים ממזרח לנהר הפרת. מתקנים אלו מוחזקים בשיתוף פעולה עם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים, שהם שותפהּ של ארה”ב במלחמה נגד ארגון המדינה האסלאמית, אך אשר יהוו גם את הגורם העיקרי שיתנגד לתנועה הטורקית מזרחה.
העיירה מנביג’ היא כעת סלע המחלוקת העיקרי. אף שהיא ממוקמת ממערב לנהר הפרת ובעלת אוכלוסייה מעורבת ערבית וכורדית, היא מצויה כעת בשליטה משותפת של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים ושל האמריקנים.
טורקיה הבהירה שבכוונתה לסלק את יריביה הכורדים מן העיר.
עם זאת, בהינתן הסיכונים הקיצוניים הגלומים בכל תנועה שכזו מזרחה, נראה סביר יותר שטורקיה תשביע את רעבונה המיידי לבצע תקיפות נוספות נגד אויביה במקומות אחרים.
חרף המטאפורות של ארדואן מתחום הדקדוק, כיבוש אפרין אכן ייצג סוג של “סימון נקודה” עבור הטורקים. הוא השלים את תפיסתה של מובלעת רציפה ונכבדה בצפון-מערב סוריה על ידי אנקרה. קנטון אפרין היה “חלק חסר” שהפריד בין שני אזורים של שליטה טורקית בפועל.
במבצע “מגן הפרת” בסוף שנת 2016 פילסו הטורקים לעצמם אזור שליטה בין העיירות עזאז וג’ראבלס לאורך הגבול בין סוריה לטורקיה.
באותה העת, כוחות טורקיים נכנסו גם לצפון מחוז אידליב, שעודנו תחת שליטתם של מורדים סונים אסלאמיסטים.
הרס אפרין מצטרף לשני אזורים אלו ומעניק לטורקיה שטח שליטה רציף, מג’ראבלס ועד צפון אידליב. הטורקים הבהירו שאין להם כל כוונה למסור שטחים אלו למשטר אסד. משכך, אנקרה מחזיקה כעת בפיסה קטנה משלה בסוריה המפוצלת, לצד מובלעותיהן השונות של מעצמות אחרות.
לכך יש חשיבות בעיני ארדואן. הוא יוכל להציג את עצמו כמגן האוכלוסייה הערבית הסונית בסוריה וכמי שמבטיח את שאריות המרד שלה נגד משטר אסד.
כתומך הראשון והעקבי ביותר של המורדים הסונים בסוריה, המנהיג הטורקי עמד להיראות מושפל עם דעיכת מאבקם. הרוסים, בהתירם לטורקים ולכוחות הרגלים שלהם מבין המורדים להיכנס לאפרין, איפשרו לארדואן להציל מעט מכבודו כתוצאה מאותו מצב. באמצעות ויתור זה לארדואן (נגד רצונו של משטר אסד) שירתה מוסקבה את מטרתה הרחבה יותר – להרחיק את הטורקים עוד יותר מן הברית שלהם עם המערב, שכבר קודם לכן נשחקה קשות.
משהבטיחו כמעט לחלוטין את אחיזתם במובלעת הסורית הצפון-מערבית, ובהיות הגישה לאזור שמזרחה משם מסוכנת בשל הנוכחות האמריקנית, ישנם סימנים שהטורקים נושאים את עיניהם למרחק רב יותר לשם השגת ניצחונות נוספים נגד הכורדים.
בימים האחרונים טסים מטוסים טורקיים מעל שמי צפון עיראק, ומפציצים את מה שלטענת אנקרה היא נוכחות של כוחות גרילה של מפלגת הפועלים של כורדיסטן באזור קאסר-א של מחוז ארביל. הצבא הטורקי פועל כעת 15 קילומטרים מעבר לגבול האזור שבשליטת הממשלה האזורית הכורדית, באזור סידאקאן שבצפון עיראק.
ארדואן איים בימים האחרונים לקיים מבצע צבאי נגד כוחות גרילה של מפלגת הפועלים של כורדיסטן הממוקמים באזור הרי סינג’אר שבצפון עיראק. לוחמי ארגון כורדי זה נכחו באזור זה מאז קיץ 2014, כאשר פתחו פרוזדור על מנת להציל אזרחים יזידים שהיו לכודים על ההר עקב התקדמות דאעש.
מפלגת הפועלים של כורדיסטן הכריזה על נכונותה לעזוב את סינג’אר והחלה להעביר מתקני ביטחון לידי הכוחות המקומיים של יחידות ההתנגדות היזידיות. אך בהינתן הקשרים שבין כוחות אלו לבין מפלגת הפועלים של כורדיסטן, עדיין לא ברור אם הדבר יספיק על מנת למנוע פלישה טורקית לאזור.
בין הכורדים העיראקים ישנם מי שחוששים שפעילויות אלו עשויות לנבא ניסיון טורקי כללי יותר לעקור מן השורש ולהשמיד באופן מקיף את אויביה של אנקרה ממפלגת הפועלים של כורדיסטן בצפון עיראק.
מתקפה טורקית רחבה יותר אל תוך המחוזות דוחוק ונינווה, שמטרתה לפלס מובלעת בין האזורים הכורדיים בעיראק וסוריה, אינה בלתי אפשרית. אך היא תתבצע בניגוד לרצונן של ארה”ב, איראן וממשלת עיראק, ועשויה להוות נתח גדול מדי עבור טורקיה לעת עתה. חרף כך, נראה שהמתקפות בקנה מידה קטן יותר על מטרות כורדיות בעיראק עתידות להימשך ולהתעצם.
בינתיים, בתוך אזור השליטה הכורדית במזרח סוריה, ארגון מסתורי בשם חראקת אל-קיאם ביצע בחודשים האחרונים מספר מתקפות על יחידים הקשורים לרשויות שבהנהגה כורדית. משקיפים רבים מעריכים שיתכן שקבוצה זו נתמכת על ידי הטורקים, דבר המהווה ליווי חריג של הפעולה הצבאית הגלויה מזרחה ומערבה משם.
בכל שלושת האזורים – המבצע באפרין, הקשרים (הנטענים) לחראקת אל-קיאם והפעילות האווירית והאיום בפלישה לסינג’אר ולצפון עיראק – ניכרים קווי המתאר והיד המנחה של הפעילות הטורקית.
אנקרה הציבה מטרה אסטרטגית להשמיד את ההישגים הכורדיים שנבעו מפיצולן של סוריה ועיראק בחצי העשור האחרון. כמו כן מעוניינת טורקיה להציג את עצמה כמנהיגתן ופטרוניתן הטבעית של הקהילות הערביות הסוניות בשתי המדינות.
במסגרת ההתעקשות על מטרות אלו, אנקרה תשתף פעולה עם מעצמות מקומיות אחרות (איראן, ממשלת עיראק, משטר אסד) או תתנגד להן, בהתאם לצרכיה הטקטיים המיידיים. בדומה לכך, סביר שטורקיה תישמר מפני המעצמות הגדולות יותר, שלרצונן אינה יכולה להתנגד (ארה”ב, רוסיה), ותנסה שלא להתקרב או להתרחק יתר על המידה מכל אחת מהן.
לאחר כיבוש מוסול מדאעש, בדברו על פעילויותיה של טורקיה בעיראק, אמר ארדואן, “איננו יכולים להציב גבולות לליבנו, וגם איננו מרשים זאת.” נראה שטורקיה עתידה להפנות את מלוא תשומת לבה הלהוטה אל השטחים והאוכלוסיות שסביבה במדינות הסמליות בסוריה ובעיראק, לצלילי שירי-הלכת העותומניים שעטרתם הוחזרה ליושנה – בין אם אותן אוכלוסיות ירצו בכך ובין אם לאו.
פורסם ב-ג’רוזלם פוסט 30 במרץ 2018.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Bigstock
- בניית אתרים