עיקרי הדברים
נשיא ארה"ב טראמפ הוציא ב-24 נובמבר צו המורה למזכיר המדינה ולשר האוצר האמריקני לבחון אם יש מקום להכריז על סניפי תנועת האחים המוסלמים בירדן, במצרים ובלבנון כעל ארגוני טרור, בין השאר בנימוק שדוברים בשמם הביעו תמיכה במתקפת 7 באוקטובר (שבוצעה בידי הסניף הפלסטיני של האחים – חמאס) וקראו לשוב ולבצע פיגועים מסוג זה. בעתיד תיבחן האפשרות להרחיב את ההכרזה לסניפים נוספים של התנועה. האופי החלקי של ההכרזה עורר ביקורת מצד גורמים שציפו להכרזה מקפת יותר.
להכרזת הנשיא קדמה הכרזה של מושל טקסס על תנועת האחים המוסלמים כעל ארגון טרור, כולל ארגונים אמריקאים הקשורים אליה.
גם אם מדובר במהלך חלקי בשלב זה, יש בו פריצת דרך חשובה המשקפת שינוי בעמדה האמריקנית בנושא. זאת לאחר עשור שבמהלכו עמדה על הפרק האפשרות להכריז על חלק מהארגונים הקשורים לאחים כעל ארגוני טרור, אך לא מומשה, בין השאר נוכח לחץ קטרי. סביר שגם כעת תנסה קטר למסמס את ההכרזה באמצעות מנופי ההשפעה שלה. העיתוי של ההצהרה, בעיצומו של תהליך הידוק היחסים בין הממשל לבין קטר ותורכיה, נותנות החסות לתנועת האחים המוסלמים, הוא מעניין, ומשקף כנראה ניסיון לרצות גורמים המותחים ביקורת על מגמה זו. בכל מקרה, הצו הנשיאותי איננו נוגע בגורמי אחים מוסלמים הפועלים בקטר ובתורכיה או בארה"ב עצמה.
רקע – ההיסטוריה של הכוונה להכריז על האחים כעל ארגון טרור
ארה"ב חווה בשנים האחרונות גלי הפגנות אלימות, שבייחוד מאז תחילת המלחמה בעזה מקושרות לארגונים פרו-פלסטיניים ואסלאמסטיים הפועלים בארצות הברית. אחת מהתנועות הדומיננטיות הפועלות בארה"ב בהקשר הזה היא "האחים המוסלמים", המתבססת על תמיכת המונים, בחלקם הגדול מהגרים. לתנועה פריסה רחבה בעולם ובארה"ב הכוללת גם מערך כלכלי משומן ובחלקו גם ממוסד. אחד מהארגונים הפעילים בארה"ב לקדם את ערכי התנועה הוא המועצה לקידום יחסי אמריקאיים-מוסלמים (CAIR). הארגון הוקם בשנת 1994 בוושינגטון והיה מוקד למספר חקירות בנושא מימון טרור ועידודו בארצות הברית. פעילות האחים המוסלמים התקשרה משלב מוקדם למדי לקטר בדמות פעילות באוניברסיטאות אמריקאיות של המטיף האסלאמיסט שתמך בטרור נגד ישראל, יוסוף אל-קרדאוי בתמיכה כלכלית נדיבה של האמיר הקטרי.
פעילות ההפגנות שקידמה תנועת האחים המוסלמים לענפיה השונים זכתה לתמיכת פעילים, חלקם בכירים, באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית, שרואים בכך גיוון תרבותי ראוי לציון כחלק מגישה רב תרבותית של ארה"ב. שיתוף פעולה זה הוא חלק מתפיסת הברית האדומה-ירוקה, ולפיה הגורמים הסוציאליסטיים צריכים לעבוד עם פעילים אסלאמסטיים על מנת לתת קול למדוכאים. לצד דמויות במחנה הדמוקרטי המתון יותר, עיקר ההתנגדות לאיום זה מופיעה במחנה הרפובליקני.
כבר מימי כהונת טראמפ הראשונה החלו להופיע קריאות של בכירים רפובליקניים והצעות חוק שנועדו להגביל את תנועת האחים המוסלמים ואת הארגונים הקשורים אליה. למעשה, כבר ב־2015, עוד במהלך כהונת הנשיא אובמה, הועלתה הצעת חוק על ידי חברי קונגרס רפובליקניםשמטרתן הייתה לחייב את מזכירות המדינה להגיש דוח לקונגרס על בחינת הגדרת האחים המוסלמים כארגון טרור. מדיניות ממשל אובמה באותה עת הייתה כי האחים המוסלמים "באופן כללי אינם ארגון טרור", כפי שהצהיר מזכיר המדינה ג'ון קרי בפני ועדת החוץ של בית הנבחרים. לפי מומחים, אחת הסיבות לאי הגדרת התנועה בארגון טרור היא הפיצול הגדול בתנועה מאחר שלא מדובר בישות אחת אחידה. ב־11 ביולי 2018 ערכה ועדת המשנה לפיקוח ורפורמה ממשלתית של ועדת בית הנבחרים לביטחון לאומי שימוע תחת הכותרת: "האיום הגלובלי של האחים המוסלמים". בשימוע הזה נדונו קישורים בין האחים לקבוצות טרור, המקורות המודיעיניים, ההשפעה הפוליטית שלהם, וכן האפשרות להכריז רשמית על חלק מהתנועה כארגון טרור. מכוני מחקר שמרניים בארה"ב הציעו לגבש מדיניות מדויקת ("אזמל" ולא “פטיש”) – כלומר: לא לסווג את כלל האחים המוסלמים כארגון אחד, אלא לבדוק ענפים מסוימים של האחים המוסלמים שעומדים בקריטריונים להכרזה עליהם כארגון טרור.
אחת הדמויות הבולטות במאבק זה היה הסנאטור מטקסס טד קרוז שעוד משנת 2015 פעל להעביר חקיקה נגד הארגון. פעילותו הביאה לפעלתנות קטרית ישירה נגדו. מסמכים שהגיעו לידי ערוץ החדשות פוקס ניוז חשפו כי חברות לובי אמריקאיות גויסו על ידי קטר על מנת לפעול נגד הסנאטור ונגד מקדמי החוק ולפגוע בתדמיתם. קרוז הצביע בריאיון לפוקס ניוז על התמיכה הקטרית בארגון: "ממשלת קטר מוציאה מיליארדי דולרים על קידום ואף מימון האחים המוסלמים, חמאס וקבוצות טרור אחרות. הם קנו או הפחידו חלקים עצומים מוושינגטון הבירה עד כדי שתיקה. אין זה מפתיע כלל שהם יראו במתנגדים הבולטים המעטים שנותרו לאחים המוסלמים בקונגרס אויבים של קטר. הגיע הזמן שארה"ב תבחן מחדש את היחסים בין ארה"ב לקטר".
טקסס כמופת
בטקסס עצמה המעורבות הקטרית בולטת במגוון היבטים. בתחום החינוכי והחברתי הקונסוליה הקטרית ביוסטון אירחה אירועים חברתיים ותרבותיים שהובילו להסכמים בין הקונסוליה לבין קרן לימוד קרוא וכתוב של ברברה בוש בוושינגטון. שיתוף הפעולה בתחום החינוך התבטא גם בהקמת שלוחה של אוניברסיטת טקסס A&M בדוחה. בעקבות לחצים על האוניברסיטה החליטה האחרונה לסגור את הקמפוס בדוחה בשנת 2028 כאשר חלק מהמרצים יועסקו באוניברסיטאות קטריות. כחלק מהסכם שיתוף הפעולה דווח כי החוזה כלל 1.3 מיליארד דולר שניתנו לאוניברסיטה מקטר בתמורה לשליטה מלאה בקניין הרוחני והחומרי שיפותח כתוצאה מהשותפות המחקרית שלה עם האוניברסיטה ביותר מ־500 פרויקטים טכנולוגיים – חלקם בתחומים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה במיוחד כמו מדע גרעיני, בינה מלאכותית, אבטחת סייבר, רובוטיקה, ביוטכנולוגיה ופיתוח נשק מתקדם. לא היה זה הקשר הביטחוני היחיד בין קטר לטקסס. קטאר שילמה את כרטיסי הטיסה והלינה עבור מפקד משטרת דאלאס, ושלושה פקידים נוספים במהלך 2025 למשך חמישה ימים בתואנה של לימוד כישורי אבטחה לקראת המונדיאל בארצות הברית. כהמשך לכך, לאחר שקטר חתמה מול ממשל ביידן וממשל טראמפ על השתתפות באבטחת גביע העולם בארה"ב, תרגילים משותפים על אדמת קטר לכוחות הקטריים והאמריקאיים כללו כוחות חמושים מטקסס. חברי משרד ביטחון המולדת וניהול חירום וכן של משרד מפקד הכבאות שהגיעו ממחוז מונטגומרי הטקסני השתתפו בתרגיל. היבט נוסף של השפעה קטרית בטקסס היה תחום האנרגיה, והתבטא במעורבות קטרית בייצוא הגז הנוזלי האמריקאי. 70% מאחזקות מתקן גולדן פאס הממוקם על הגבול בין טקסס ללואיזיאנה הם בידי קטר אנרג'י בעוד שאקסון מובייל מחזיקה ביתר.
עקב כל האמור, סביר היה שהמאמצים בטקסס נגד הארגון שזוכה לגיבוי קטרי יידונו לכישלון. למרות זאת, מושל טקסס הרפובליקאי, גרג אבוט, הכריז ב-18 בנובמבר על "האחים המוסלמים" ועל המועצה לקשרים אמריקאים-אסלאמיים כ"ארגוני טרור זרים וארגונים פליליים רב-לאומיים. לדברי אבוט, "האחים המוסלמים ו-CAIR הבהירו את מטרותיהם מזמן: לכפות בכוח את חוקי השריעה ולבסס את "שליטת האסלאם בעולם". הכרזתו אסרה על חברי הארגונים לרכוש נדל"ן בטקסס. בתגובה, המועצה תבעה את ממשלת טקסס בטענה שההכרזה מפרה את זכויות הקניין וחופש הביטוי של חבריה. הארגון טען כי אבוט הוא "פוליטיקאי של 'ישראל תחילה' שמלבה מזה חודשים היסטריה אנטי-מוסלמית כדי להכפיש מוסלמים אמריקאים המבקרים את ממשלת ישראל". כצפוי, העיתונות הקטרית, דוגמת "אלערבי אלג'דיד" (הערבי החדש), הדהדה את הטענות של המועצה האסלאמסטית.
הצו הנשיאותי
על אף ההתפתחות החיובית, הצעד בטקסס נתפס כסמלי בעיקרו, משום שהסמכות להגדיר גופים כארגוני טרור נתונה לממשל הפדרלי. אולם כהמשך למהלך בטקסס, הנשיא דונלד טראמפ פעל גם כן. בתחילה הצהיר כי בכוונתו להכריז על ארגון "האחים המוסלמים" כארגון טרור זר, "זה ייעשה במונחים החזקים והעוצמתיים ביותר", אמר טראמפ,
האיום מהמעורבות הקטרית למען האחים המוסלמים עומד בעינו. לפי לאורה לומר, עיתונאית המקורבת לטראמפ, הגדרת האחים המוסלמים כארגון טרור הייתה אמורה להיחתם בתחילת נובמבר, אך הקטרים עיכבו זאת כי הם רצו שממשל טראמפ יעזור להם לשחרר טרוריסט בכיר של האחים המוסלמים מהכלא במצרים.
על אף ההתנגדות הקטרית, טראמפ הוציא צו נשיאותי בנושא, אך הוא היה רחוק מלהיות מקיף כמו שציפו תומכיו. בניגוד אולי לציפיות מוקדמות, ובין היתר גם בשל הגדרות משפטיות פנימיות של ארה"ב, לא מדובר בהוראה נשיאותית בדבר הגדרה כוללת וגורפת להוצאה של האחים המוסלמים אל מחוץ לחוק וסיווגם בארה"ב כארגון טרור. במקום זאת פרסם הנשיא הנחיה הדרגתית. טראמפ לא הכריז על התנועה כולה כארגון טרור, אלא יצר מנגנון שיאפשר להטיל את ההגדרה באופן מדורג – סניף אחר סניף – בהתאם למידת העמידה בקריטריונים של החוק האמריקאי. בצו הנשיאותי הנחה טראמפ את מזכיר המדינה מרקו רוביו ואת שר האוצר סקוט בסנט להגיש דו"ח שקובע אם יש להגדיר סניפים של האחים המוסלמים כארגוני טרור זרים. טראמפ הורה לרוביו ולסנט לנקוט צעדים בהתאם להחלטתם בתוך 45 ימים מרגע הגשת הדוח. הבית הלבן הזכיר בהודעתו את הסניפים של התנועה האסלאמיסטית בלבנון, מצרים וירדן ובאותו האופן ציין כי בהחלת צו זה עובדת ארה"ב בשיתוף בעלות בריתה האזוריות במזרח התיכון, הגדרה הכוללת את קטר ותורכיה הידועות בתמיכתן בארגון האחים המוסלמים ובחמאס.
ההחלטה לא לבחור בהגדרה כוללת אלא להחיל את החוק בצורת פרקים על מספר סניפים בכל פעם נתפסת בקרב גורמים בימין האמריקאי כפתח לפרצה שתאפשר לשלוחות של האחים המוסלמים להגדיר מחדש למראית עין את פעולתם כדי לחמוק מהצו. קולות דומים תמהו כיצד קטר ותורכיה כלל לא מוזכרות. מומחה הטרור של טראמפ, ד"ר סבסטיאן גורקה, הגיב לתלונות והסביר כי הצו מכוון לארגוני האחים בתוך מדינות ולא למדינות עצמן. אך תגובה זו מצד גורמי ממשל גובלת בהיתממות. ארגון כמו האיחוד הבינלאומי של האחים המוסלמים שמושבו בקטר ונחשב כמוביל את משנת האחים המוסלמים (נשיאו הקודם היה המטיף יוסוף אל קרדאוי) ואנשיו קידמו תכנים אנטי אמריקאיים ואף קריאה לג'האד נגד ישראל – כלל לא מקבל מענה בצו.
עולה מכל האמור כי גם אם המהלך של טראמפ אכן יבוצע, צפוי לחץ קטרי על הממשל כי יהיה זה צעד הצהרתי שלא ייושם במלוא תוקפו במדינה. מדובר במבחן מהותי לממשל טראמפ האם פעם נוספת יאמץ את תפיסת העולם הקטרית שמעדיפה לפייס טרור ולא להכריע אותו.
נספח – לשון הצו
בסמכות שניתנה לי כנשיא על פי חוקת ארצות הברית של אמריקה וחוקי ארצות הברית של אמריקה, לרבות חוק ההגירה והלאום (8 U.S.C. 1101 ואילך) (INA), וחוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (50 U.S.C. 1701 ואילך) (IEEPA), מורה בזאת:
סעיף 1. מטרה. צו זה מניע תהליך לפיו סניפים מסוימים או תת-חלוקות אחרות של האחים המוסלמים יישקלו לצורך הכרזה כארגוני טרור זרים, בהתאם לסעיף 219 של חוק הטרור האמריקאי (8 U.S.C. 1189) ולארגוני טרור גלובליים שהוגדרו במיוחד, בהתאם לחוק הטרור האמריקאי (IEEPA) (50 U.S.C. 1702), ולצו נשיאותי 13224 מיום 23 בספטמבר 2001 (חסימת רכוש ואיסור עסקאות עם אנשים המבצעים, מאיימים לבצע או תומכים בטרור), כפי שתוקן.
האחים המוסלמים, שנוסדו במצרים בשנת 1928, התפתחו לרשת רב-לאומית עם סניפים ברחבי המזרח התיכון ומחוצה לו. רלוונטי כאן, סניפיהם בלבנון, ירדן ומצרים עוסקים, או מקלים ותומכים, בקמפיינים של אלימות וערעור יציבות הפוגעים באזורים שלהם, באזרחי ארצות הברית ובאינטרסים של ארצות הברית. לדוגמה, בעקבות הפיגוע בישראל ב-7 באוקטובר 2023, הזרוע הצבאית של הסניף הלבנוני של האחים המוסלמים הצטרפה לחמאס, חיזבאללה ופלגים פלסטיניים כדי לשגר מספר תקיפות רקטות נגד מטרות אזרחיות וצבאיות בתוך ישראל. מנהיג בכיר בסניף המצרי של האחים המוסלמים קרא ב-7 באוקטובר 2023 להתקפות אלימות נגד שותפים ואינטרסים של ארצות הברית, ומנהיגי האחים המוסלמים הירדנים סיפקו תמיכה חומרית לזרוע הצבאית של חמאס זה מכבר. פעילויות כאלה מאיימות על ביטחונם של אזרחים אמריקאים בלבנט ובחלקים אחרים של המזרח התיכון, כמו גם על ביטחונם ויציבותם של שותפינו האזוריים.
סעיף 2. מדיניות. מדיניות ארצות הברית היא לשתף פעולה עם שותפותיה האזוריות כדי לחסל את היכולות והפעולות של סניפים של האחים המוסלמים המוגדרים כארגוני טרור זרים בהתאם לסעיף 3 של צו זה, לשלול מסניפים אלה משאבים, ובכך לסיים כל איום שסניפים אלה מהווים לאזרחי ארצות הברית או לביטחון הלאומי של ארצות הברית.
סעיף 3. יישום. (א) תוך 30 יום ממועד צו זה, מזכיר המדינה ומזכיר האוצר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי ומנהל המודיעין הלאומי, יגישו דו"ח משותף לנשיא, באמצעות עוזר הנשיא לענייני ביטחון לאומי, בנוגע להכרזה על סניפים או חלוקות משנה אחרות של האחים המוסלמים, כולל אלו בלבנון, ירדן ומצרים, כארגוני טרור זרים בהתאם לסעיף 1189 לחוק האמריקאי 8, וכארגוני טרור גלובליים שהוכרזו במיוחד בהתאם לסעיף 1702 לחוק האמריקאי 50 וצו נשיאותי 13224.
(ב) תוך 45 יום ממועד הגשת הדוח הנדרש בסעיף קטן (א) של סעיף זה, מזכיר המדינה או מזכיר האוצר, לפי העניין, ינקטו בכל הפעולות המתאימות בהתאם לסעיף 8 לחוק האמריקאי 1189 או לסעיף 50 לחוק האמריקאי 1702 ולצו נשיאותי 13224, לפי העניין, בנוגע לייעודם של סניפים או תת-חלוקות אחרות של האחים המוסלמים המתוארים בסעיף 1 של צו זה כארגוני טרור זרים וכטרוריסטים גלובליים המיועדים במיוחד.
סעיף 4. הוראות כלליות. (א) שום דבר בצו זה לא יתפרש כפוגע או משפיע בדרך אחרת על:
(i) הסמכות המוענקת על פי חוק למשרד או סוכנות מבצעת, או לראשם; או
(ii) תפקידיו של מנהל משרד הניהול והתקציב בנוגע להצעות תקציביות, אדמיניסטרטיביות או חקיקתיות.
(ב) צו זה ייושם בהתאם לחוק החל ובכפוף לזמינות הקצבות.
(ג) צו זה אינו מיועד, ואינו יוצר, כל זכות או הטבה, מהותית או פרוצדורלית, הניתנת לאכיפה על פי חוק או בהגינות על ידי כל צד כנגד ארצות הברית, משרדיה, סוכנויותיה או ישויותיה, נושאי המשרה שלה, עובדיה או סוכניה, או כל אדם אחר.
(ד) עלויות פרסום צו זה יחולו על מחלקת המדינה.
דונלד ג'יי טראמפ
הבית הלבן,
24 בנובמבר 2025.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
