לחיסול סולימאני יש השלכות על נוכחותה של רוסיה במזרח התיכון ועל נוכחותה הגלובלית. למרות הגינויים שמשמיעים דוברים רוסיים, יש לפעולה גם היבטים נוספים מבחינת רוסיה.
תגובות רשמיות רוסיות ותגובות “פרטיות” של אנשי ציבור רוסיים על חיסול סולימאני כללו גינויים, נבואות זעם על סכנות ליציבות המזרח התיכון ולביטחון העולם, קינות על חתימת הגולל על הסיכוי לשקם את הסכם הגרעין, ציון ערעור התמיכה בנשיא טראמפ בשנת בחירות בעקבות האירוע ואיום בסכנה גוברת לחייהם של אזרחים אמריקאים. רוסיה אף הביעה רשמית את תנחומיה לאיראן על מותו של סולימאני אשר, לדברי משה”ח הרוסי, חתר במסירות לקידום האינטרסים הלאומיים האיראניים. הנשיא פוטין עצמו הביע דאגה בשיחתו עם נשיא צרפת, מקרון (הקרמלין מיהר לפרסם כי שני הנשיאים הביעו דאגה משותפת בנושא). גם שר החוץ לברוב טרח וגער בשיחת טלפון במקבילו, מזכיר ההגנה האמריקאי, על מה שכינה “הפרה בוטה של החוק הבינלאומי”.
אין ספק כי פעולה זו, וההפצצות האמריקאיות בשבוע שעבר בעקבות הרג הקבלן האמריקאי בעיראק, היוו שינוי בולט מהקו הסובלני והסופג שהפגינה ארה”ב לאחר סדרת אירועים לעומתית לארה”ב, כגון הפלת המל”ט האמריקאי על ידי איראן, משלוח כוחות רוסיים בגלוי לוונצואלה והפגיעה במתקני הנפט של בת בריתה של ארה”ב, סעודיה. אין ספק גם כי הפעולות יוצאות הדופן נקלטו היטב במוסקבה. בתהליך הערכת הסיכונים המתקיים בקרמלין, הרג סולימאני יילקח בהחלט בחשבון בעת שההנהגה הרוסית תחליט על צעדיה הבאים בזירות אזוריות, כגון לוב ותימן ומעבר להן. ארה”ב הבהירה כי פגיעה באזרחים אמריקאים ובנציגויות אמריקאיות, אשר הרגישות להן גבוהה במיוחד על רקע תקיפות השגרירויות בטהרן ב-1979 ובבנגאזי ב-2012, מהווה חציית קווים אדומים שמחירה גבוה. מעבר לכך, ההתנהלות האמריקאית שהצטיירה במוסקבה כנרפית במידת מה, ונתפסה כשחיקה מתגלגלת בהרתעה האמריקאית, המחישה לרוסים שוב את עוצמתה של ארה”ב וכי היא מסוגלת, גם בשנת בחירות בארה”ב, לעשות בה שימוש.
בכירים אמריקאים שבו והצהירו בעקבות הפעולה כי היא לא נועדה להביא לשינוי המשטר באיראן, וכי לא יפעלו לקדם זאת. עם זאת, הדוברים הרוסיים השונים התייחסו להרג סולימאני כפגיעה ישירה וגלויה במי שכינו “איש ציבור של מדינה ריבונית שארה”ב אינה נמצאת עימה במצב מלחמה”, ולכן פירשו את הפעולה כמכוונת להביא לשינוי במאזן הכוחות ובמציאות במזרח התיכון. בנוסף, הפעולה האמריקאית עוררה בוודאי חשש במוסקבה כיוון שהיא נגעה בעצב החשוף של סכנה בפגיעה אישית בבכירים אשר מדיניותם מנוגדת לאינטרסים אמריקאים. גם הנכונות לפעול כך בגלוי, ללא ניסיון סמלי להסוות זאת באמצעות פעילות גופי מודיעין מתוחכמת, מעבירה מסר לרוסיה כי ארה”ב, גם תחת מדיניות מתכנסת השואפת לצמצם פעילות צבאית מחוץ לגבולותיה, לא תשלים עם פגיעה מובהקת באזרחיה ובסמלי ריבונותה.
עם זאת, ולמרות הקולות, גם בישראל, המהללים את שובה של ארה”ב לזירה המזרח-תיכונית, יש לשאול האם חל שינוי שיגביל את צעדיה של רוסיה בחיפושיה אחר אזורי השפעה נוספים ודריסת רגל גלובלית. הצעדים האמריקאים, דרמטיים ככל שיהיו, מוגבלים עדיין לפעילות עונשין תגובתית נקודתית, ועד כה לא נראה כי ארה”ב מתכוננת לשנות את התנהלותה זו שהוכתבה מאז ימי הנשיא אובמה ושנמנעה מלהכניס כוחות קרקעיים על מנת לבסס שליטה בשטח. לפיכך, המשוואה הרוסית של משחק סכום אפס מול ארה”ב, גם אם התחדדה במידת מה, לא השתנתה. רוסיה עדיין יכולה בסבירות גבוהה להמשיך לחתור להעצמת מעורבותה בסכסוכים אזוריים בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, כיוון שעוצמתה הכלכלית והצבאית של ארה”ב אינה צפויה להיות מתורגמת לתביעת מעורבות אמריקאית גדלה במזרח התיכון.
לפעולה האמריקאית יש היבטים חיוביים נוספים מבחינת מוסקבה. כך למשל, אי היציבות שנרשמה לאחר חיסול סולימאני בשוקי העולם והאזור תורגמה לעלייה במחיר הנפט; עלייה שרוסיה, שמקורות האנרגיה שלה מהווים גורם ראשון בחשיבותו מבחינת הכנסות המדינה, נהנית ממנה. כמו כן, לפי דיווחים ברשתות החברתיות, טווח הזמן המיידי שלאחר הפעולה האמריקאית, שבו תשומת הלב הבינלאומית התמקדה באירועים בעיראק, נוצל על ידי רוסיה (וסוריה) לפעילות צבאית אווירית מוגברת נגד גורמים אסלאמיסטיים חמושים באזור אידליב. השלכה נוספת לחיסול סולימאני היא עיכוב צפוי להתעצמות האיראנית בסוריה ובביסוס המסדרון האיראני דרך עיראק, סוריה ולבנון לים התיכון. מבחינת רוסיה, ייצוב שגרת חיים שלווה שתאפשר אקלים נוח ובטוח לקהילה העסקית הבינלאומית בסוריה היא יעד עליון. לפיכך, ההתעצמות האיראנית בסוריה, שגוררת מתקפות ישראליות, מנוגדת לחלוטין ליעד זה. חיסולו של סולימאני אינו צפוי להביא לשינוי המדיניות האיראנית באזור, אך בגלל מרכזיותו של האיש לתהליכים שאיראן מקדמת עשוי לחול עיכוב משמעותי בתהליכים אלו בהיעדרו. כמובן אין לצפות כי מוסקבה תימנע מגינוי פומבי לארה”ב, אך גם בהיבטים שצוינו לעיל לא סתרה הפעולה האמריקאית יעדים רוסיים במזרח התיכון.
גרסה מקוצרת פורסם ב-מעריב 13.01.2020
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: [Kremlin.ru [CC BY 4.0
- בניית אתרים