JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

רוסיה סירבה לבקשה הסעודית לקיצוץ בתפוקת הנפט שנבעה מהמשבר בשוק האנרגיה בעקבות וירוס הקורונה. עם זאת, הסירוב הרוסי מכוון בעיקר כלפי ארה"ב.

רוסיה החליטה שהגיעה העת לתקוף את ארה"ב בסוגיית מחירי הנפט, תוך נכונות לסרב לבקשה מפורשת של סעודיה (כולל שיחה בהולה בהקשר זה שיזם מלך סעודיה, סלמאן, עם נשיא רוסיה פוטין). המדיניות הרוסית מכוונת, במידה רבה, נגד ארה"ב ונגד תעשיית הנפט המופק באמצעות פצלי שמן, המהווה גורם משמעותי בכלכלה האמריקאית, ואשר הושקעו בה בשנים האחרונות טריליוני דולרים אמריקאים.

תחילת האירועים הייתה בכינוס ארגון אופ"ק (ארגון המדינות מפיקות הנפט) ורוסיה בשבוע שעבר, כאשר רוסיה דחתה את דרישת סעודיה לקיצוץ בתפוקת הנפט, שנבעה מהרצון לאזן את הירידה הדרסטית בביקוש לאנרגיה שגרמה התפרצות וירוס הקורונה בסין. סעודיה, בתגובה, הכריזה על קיצוץ במחיר החבית והעלאת התפוקה בשוק רווי ממילא, צעדים שמשמעותם מלחמת מחירי נפט מול רוסיה. גם בעבר לא היססה סעודיה פעמים מספר לספוג ירידה דרסטית במחיר חבית הנפט על מנת לייצב את השוק או על מנת לפעול נגד יצרנית נפט סוררת. כך למשל, בשנת 1998 לא היססה סעודיה להיכנס לקרב מחירי נפט מול ונצואלה, וחבית נפט נמכרה לעיתים בערך נמוך עד כדי חמישה דולר לחבית. ההחלטה הסעודית עשויה להיראות כהגיונית כאשר מדובר בתקופה קצרה, או לפחות כאשר קיימת הערכת זמן להימשכות המשבר. כיוון שאירוע הקורונה ממשיך להתגלגל, והשלכותיו הכלכליות פירושן בראש ובראשונה דרישה נמוכה למוצרי אנרגיה וזאת ללא סיום נראה לעין, העולם צריך להיערך למחירים מקסימליים של 35-30 דולר לחבית לאורך זמן. התמשכות משבר הקורונה, שכרגע איש אינו יודע לחזות מתי יבוא לסופו, עשויה להביא למחירי נפט נמוכים אף יותר, כאשר ההערכות נעות סביב 20 דולר לחבית.

לפי דיווחים, לאחר שהסכם תיאום התפוקה בין אופ"ק לרוסיה יפוג בסוף מרץ, סעודיה צפויה, כמענה לסירוב הרוסי לקצץ בתפוקות בשבוע שעבר, להגדיל את תפוקת הנפט שלה. מחד גיסא, ניתן לתלות את הצעד הסעודי הקיצוני ברצון להסיח את הדעת ממעצרם של שלושת בני המלוכה הסעודים לאחרונה והמהלכים לדיכוי גורמים בסעודיה הקוראים תיגר על שלטון המלך ובנו מוחמד בן סלמאן. מאידך גיסא, אפשר לראות בהחלטה הסעודית פועל יוצא מהצפי למשבר הנפט, אשר בגללו נקט בן סלמאן שורה של צעדים בזירת הפנים, בדגש על המעצר של דודו אחמד בן עבד-אלעזיז ובני דודו, מחמד בן נאיף ונואף בן נאיף. כל זאת על מנת למנוע התנגדות פנימית למדיניות שהוא מוביל בנושא הנפט והאנרגיה, וכן על מנת להכשיר את הקרקע לקראת המלכתו בטווח הזמן הקרוב.

בהיבט האיראני, המעניין רבים בישראל ובארה"ב במיוחד, החלטה של חברות אופ"ק על קיצוץ עלולה, על פניה, לפגוע אף יותר בתעשיית הנפט האיראנית הנתונה תחת מגבלות וסנקציות בינלאומיות. עם זאת, החלטה כזו לא בהכרח תזיק לאיראן, כיוון שאין זה מובן מאליו כי איראן תידרש למגבלות הקיצוץ. כאשר הוחלט באופ"ק על קיצוץ בדצמבר 2018 זכו איראן, וגם חברות אחרות בארגון כגון לוב וונצואלה, לפטור מהקיצוץ. מעבר לכך, מרגע שהתיאום בין אופ"ק לרוסיה (הידוע כ"אופ"ק+") יסתיים ב-1 באפריל, ההחלטה הסעודית עשויה להביא להפקת נפט בלתי מרוסנת של כלל חברות ארגון אופ"ק, לפי אינטרס של כל מדינה, ואיראן ביניהן, על מנת לנסות לתפוס חלקים משוק הנפט המתכווץ.

רוסיה חוששת שקיצוץ משמעותי ישחק לידי יצרני הנפט האמריקאים, אשר ישושו לפצות על הכמות המקוצצת על ידי אופ"ק בייצור מוגבר, ויותר מכך רואה במלחמת המחירים הנוכחית אמצעי לריסוק מפיקי הנפט באמצעות פצלי שמן האמריקאים, הנוגסים ברעבתנות בשוק הנפט העולמי. בעוד שסעודיה ורוסיה שולטות בתפוקות שלהן עקב בעלות ממשלתית על החברות, בארה"ב תתקשינה חברות תעשיית פצלי השמן הפרטיות לשרוד במאבק בין סעודיה ורוסיה שהעולם נקלע אליו בחסות מגפת הקורונה.

השאלה האמיתית היא באיזו מידה תהיה רוסיה מוכנה לעשות שימוש ביתרות שלה כדי לגרום למפיקי פצלי השמן האמריקאים לקרוס (יעד שאינו מנוגד לאינטרס סעודי בהיבטי התחרות בשוק הנפט). במחיר הנפט היום, כ-33$ לחבית, גם רוסיה נדרשת לפנות למקור חלופי להכנסות לקופת המדינה, או לקצץ בתקציב הממשלתי השוטף (האמצעי הפיננסי שהשלטון הרוסי נוטה בדרך כלל לאמץ). השבוע אישר שר האוצר הרוסי כי רוסיה צפויה למכור יתרות מטבע חוץ על מנת לייצב את הרובל, שצנח עם ירידת מחיר הנפט. לטענתו, הנכסים הנזילים של קרן העושר הלאומית וכספים זמינים מרווחי מוצרי אנרגיה מסתכמים ב-150 מיליארד דולר ויספיקו לפצות את הנפילה בהכנסות מנפט למחיר של 30-25 דולר לחבית במשך 6–10 שנים. לסעודיה נדרש מחיר של כ-80 דולר לחבית על מנת לשמור על תקציב מאוזן, בעוד שרוסיה נזקקת רק לכ-40 דולר לחבית. כל הכנסה מעל מחיר זה מנותבת ברוסיה לקרן העושר הממשלתית, והתקציב מותאם לקיצוץ בהכנסות מנפט. בהיבט רגישות המטבע הרוסי, שער הרובל אינו צמוד לדולר, שלא כשער הריאל הסעודי. כמו כן, חלק משמעותי מעסקאות האנרגיה של רוסיה נעשה במטבע שאינו דולר, ורוסיה פועלת בשנים האחרונות לנתק את עצמה מהדולר (בעיקר עקב הסנקציות והיחס לארה"ב). אומנם עלויות ההפקה הרוסיות גדולות מאלה של הסעודים, אך גמישותה התקציבית של רוסיה גדולה יותר, וכאמור, סעודיה נדרשת לעשרות דולרים יותר לחבית על מנת לשמור על תקציב מאוזן. כמו כן, בניגוד לרוסיה, שלא חרטה על דגלה תוכניות רפורמה גרנדיוזיות, סעודיה נמצאת בעיצומה של רפורמה בדמות "חזון 2030", שיעדה הסופי הוא לבנות מחדש את הכלכלה והחברה הסעודית על מנת שלא תהיינה תלויות רק בהכנסות ממקורות אנרגיה. באופן אירוני, על מנת לקדם חזון זה, סעודיה מתבססת בעיקר על ההכנסות מנפט על מנת שתממנה את כלל תוכניות הפיתוח של המדינה.

ניתן להניח גם כי רוסיה מעוניינת להגביל את כוחה של סעודיה להשפיע על התפתחויות אזוריות. בראייה הרוסית, סעודיה פעלה באופן שלילי בזירות עימות אחדות במזרח התיכון, ובהן סוריה, עיראק, תימן וזירות נוספות, באופן שהחליש את המשטרים המרכזיים ואִפשר את עלייתם של גורמים לא-מדינתיים. ניסיונו של בן סלמאן להתקרב לרוסיה לא נשא פרי באופן משמעותי, נוכח חוסר יכולתו להשפיע על מדיניות ארה"ב, הממשיכה להוביל קו לעומתי מול רוסיה במזרח התיכון ואף מעבר לו.

לא ברור אם ארה"ב תפעיל לחצים על סעודיה לחדול ממלחמת הנפט עם רוסיה. בכל מקרה הרוסים, במידה רבה, מרוויחים מהמצב בגלל יכולתם לשרוד לאורך תקופה תחת אילוצי מחירים נמוכים לחבית נפט. מעבר לאינטרסים הכלכליים הרוסיים, רוסיה מנסה לבסס את מעמדה כשחקן שמעצב תהליכים ולא רק כשחקן שהתרגל להגיב למתרחש בשוק הנפט עם כניסתם לשוק של יצרני הנפט מבוסס פצלי השמן, ולמדיניות האמריקאית בהקשר האנרגטי שעודדה משקיעים לפיתוח התחום. מעבר לכך, רוסיה מעוניינת לגבות מחירים מממשל טראמפ על מדיניותו כלפיה. יש לזכור כי רוסיה המתינה לשעת כושר לתגובה על הסנקציות האמריקאיות המתמשכות ואף גדלות נגדה, ובמיוחד בשוק האנרגיה, בדגש על הסנקציות האמריקאיות על פרויקט נורדסטרים 2 ועל יצרנית הנפט הרוסית המובילה, רוסנפט. בסבירות גבוהה, אם רוסיה תגיע לפשרה עם סעודיה, ובמיוחד פשרה שיש לה היבטים שייטיבו עם ארה"ב, יתלוו לכך מחירים נוספים שרוסיה תגבה, לאו דווקא בתחום האנרגיה אלא בהיבטים גאו-אסטרטגיים, כגון הבנות בתחומים שרוסיה מעוניינת בהם, כמדיניות מכילה יותר כלפי ממשל אסד בסוריה. ככל שהימים עוברים, מסתבר שרוסיה יצרה לעצמה מנוף נוסף מול הקהילייה הבינלאומית וארה"ב, אם כי עלותו לרוסיה גדולה מאוד. סביר כי בגלל הנטל של ההחלטה הרוסית על תקציב המדינה תגיע רוסיה להבנות כלשהן בעתיד הנראה לעין מול סעודיה. עם זאת ככל שתוכל, או ככל שיחליט נשיא רוסיה פוטין, הזדמנות זו תנוצל לערער את תעשיית הנפט האמריקאית, במיוחד בשנת בחירות, על מנת להמחיש לארה"ב כי רוסיה היא כוח שיש להתחשב בו בזירה הבינלאומית, וכי היא לא תספוג מהלומות לאורך זמן ללא תגובה.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *