JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

בכנס על כלכלת המזה"ת בדוחא, שבו נטלו חלק גם חוקרים מישראל, הסתמנו בחלק מן הדיונים מגמות לא שגרתיות המצביעות על שינויים במאזן הכוחות האזורי, בין היתר בשל תמורות בדינמיקה הכלכלית. גוברת ההשלמה עם שלטון אסד בסוריה אך מתחדדות השאלות לגבי מימון השיקום, ואילו איראן (או לפחות גורמים בתוכה) מנסה לאותת כי היא מוכנה לפשרות מדיניות אם הדבר יקל מן הלחץ הכלכלי הכבד המופעל עליה.

לפני ימים מספר נערכה בדוחא בירת קטר ועידה בנושא חיזוק כלכלת המזרח התיכון. בדיונים הסתמנו מגמות אזוריות – הן כלכליות והן אסטרטגיות – שחלקן מוכר וברור לקהילה הבינלאומית אך חלקן הפתיע רבים מהנוכחים והצביע על אפשרויות חדשות המשקפות תמורות במאזן הכוחות (ובדינמיקה הכלכלית). בוועידה נכחו אישים שלעיתים רחוקות נקלעים לאותו אולם, כגון נציגים מישראל ונציגים מאיראן. כמו כן נכחו גורמים מארה"ב, אירופה, רוסיה, אפריקה ואסיה, ורבים מהעולם הערבי. כיסאותיהם של נציגי סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין נותרו ריקים, על רקע הסכסוך המתמשך בין המדינות הנובע מהאשמות הדדיות על חתרנות. הוועידה, שמשכה משתתפים ממדינות רבות ועוררה עניין תקשורתי אזורי רב, הבליטה את מאמציה של קטר לבסס את עצמה כגורם משפיע בזירה הבינלאומית והאזורית, וכן כמרכז כובד כלכלי ופיננסי; זאת, כחלק ממדיניותה לפיתוח כלכלתה העתידית מעבר להישענות על משאביה הטבעיים.

בהיבט האזורי בלטה הנוכחות הירדנית הבכירה בדיונים, אשר הצביעה על מגמת ההתקרבות בין ירדן לקטר, וכנגזר מכך על ההתרחקות המסוימת שחלה בשנה האחרונה בין ירדן לשאר מדינות המפרץ. זאת, על רקע האילוצים האזוריים והבינלאומיים אשר מחייבים את ירדן לגוון את בסיסי התמיכה שלה במזרח התיכון. כמו כן, הנוכחות הדלילה בדיונים של נציגי האופוזיציה הסורית, אשר היוותה את חוד החנית בחזית הערבית נגד משטרו של אסד, סימנה השלמה הולכת וגוברת בקרב מדינות ערב עם תוצאות המלחמה בסוריה. עם זאת, המשתתפים נותרו עם סימני שאלה רבים לגבי המדיניות הראויה מצד הקהילה הבינלאומית ומצד העולם הערבי כלפי ממשל אסד, ולגבי האופן הראוי לקדם את תהליכי השיקום של סוריה, שעלותם נאמדת במאות מיליארדי דולרים. גם הנציגים הרוסים שציינו כי אפשרות החזרת הפליטים הסוריים בכפייה אינה מופרכת, לא הציעו תרחיש המסביר כיצד ייווצרו התנאים הנדרשים, בשטח, לחזרתם של הפליטים.

העניין האמיתי בוועידה נבע מאמירות מפתיעות בנושאים אסטרטגיים. כך למשל, במושב שבו ישב נציג איראני הוא התייחס לרצונה של איראן, לדבריו, להגיע להסדר עם ארה"ב. בהתייחסותו להיבטים אזוריים ציין האיראני כי במסגרת הסכם כזה לא תכיר איראן בישראל, אך תכיר בפתרון שתי המדינות. כמו כן גרס הנציג האיראני כי ברור לאיראן שבמסגרת הסדר כולל נדרש ממנה להתנהל באופן שבו ישראל לא תחוש מאוימת. בדיון אחר בלטה נוכחותם של נציגים ישראלים ואיראנים בשולחן דיונים אחד, כאשר הדברים שנאמרו היו לציטוט ולייחוס. אצל משתתפים רבים נוצר הרושם כי ככל הנראה הלחץ הכלכלי המתמשך על איראן גורם לחשיבה יצירתית מצד מקבלי ההחלטות בטהראן לגבי הצורך באמצעים נוספים לקידום דיאלוג עם ארה"ב, מלבד פרובוקציות צבאיות וטרור.

בין כלל המשתתפים רווחה התחושה כי ארה"ב אינה צפויה להפעיל כוח צבאי לעיצוב המציאות האזורית, וכי מגמת התרחקותה ממעורבות בעימותים האזוריים צפויה להימשך. כל התייחסות להפעלת לחץ מקסימלי בסוגיות אסטרטגיות היה מוגבל לדיון באמצעים כלכליים. אופציות צבאיות, מצידה של ארה"ב, כלל לא היו "על השולחן". בדיון שנערך על המעורבות האמריקאית מול המעורבות הרוסית באזור לא היה כל ויכוח על נוכחותה המשמעותית והגוברת של רוסיה, אלא על השאלה האם נוכחות זו מהווה גורם מערער או מייצב.

במהלך הדיונים בלטה בהעדרה ביקורת משמעותית של נציגי מדינות ערב על ישראל ועל הלגיטימציה לקיומה במרחב המזרח-תיכוני. בימי הוועידה ספגה ישראל מטחי רקטות מעזה בעקבות סיכולו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה. עם זאת, ההתייחסות מצד הנציגים הערבים לאירועים אלו הייתה עניינית עד בלתי קיימת, והדגישה את התפיסה המתחזקת שהסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא רק מוקד עימות נוסף במזרח התיכון שאינו משפיע בהכרח על שאר מוקדי הסכסוך באזור.

בהיבט הכלכלי נשבה רוח חיובית בין משתתפי הוועידה, ולא נרשמו חילוקי דעות משמעותיים. עם הגידול באוכלוסייה והצרכים הגוברים באזור בהקשר זה, כגון בהיבטי מים והצורך לקדם כלכלה מודרנית המתחשבת בנושאי איכות הסביבה, מסתמן כי חשיבות שיתוף הפעולה בנושאים כלכליים עשויה לאלץ תיאום בין המדינות ולהקטין חיכוכים העלולים להחריף מצוקות כלכליות וסביבתיות. נראה כי אילוצי הפנים של מדינות המזרח התיכון, כולל הצורך של מדינות המפרץ להתכונן לעידן שבו פתרונות מקורות האנרגיה השונים מפחיתים את תלות העולם בנפט, מחייב אותן לברר כיצד ניתן לקדם מנגנונים משותפים לפתרון בעיות, ועל ידי כך לדחוק את הבעיות הפוליטיות מראש סדר היום.

מפגשים כגון הכנס שאירחה קטר משרתים מטרה זו, במיוחד כאשר הקו המנחה בקיום הכנס הינו זיהוי דרכים להתמקד באינטרסים הקיומיים המשותפים. מעבר לכך, המפגש הדגים שפורומים המאפשרים מגעים חיוביים בין החברה האזרחית הישראלית לגורמים אזוריים משרתים את האינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל. בדרך זו גדלה החשיפה האזורית למנעד הרעיונות והחדשנות שיש ביכולתה של ישראל להציע. כך למשל, בדיון על נושאי אינטליגנציה מלאכותית (AI) ונגיעתה לכלכלת האזור בלטה בדבריה הנציגה הישראלית, והתקיימו שיחות רבות בשולי הוועידה בין נציגים מישראל לנציגים אזוריים. איש לא השלה את עצמו כי כלים מדעיים וכלכליים יביאו לפתרון הסכסוכים במזרח התיכון, אך ללא ספק הוועידה הפגינה נכונות לתרום למאמץ משותף לגיבוש מענה לאתגרים אזוריים הנוגעים לכלל מדינות האזור.

בה בעת, בדומה לכנסים ואירועים אחרים המתקיימים במדינות המפרץ שבהם משתתפים גורמים ישראליים, ועידה זו אינה יכולה כמובן לענות על אמות המידה של נורמליזציה מדינית. עדיין, הסוגיות המדיניות המשמעותיות, בעיקר הסוגיה הפלסטינית, ימשיכו להיות אבן נגף בפני קפיצת מדרגה משמעותית בהתקרבות למדינות אלו. נוכח זאת, ולאור ההערכה הסבירה כי לא צפויה פריצת דרך מדינית משמעותית בין ישראל לפלסטינים בטווח הנראה לעין, מוטב להתמקד בשלב זה מול הגורמים השונים במפרץ בצעדים קטנים ומדודים, שעיקרם שיח ובחינת דרכים כיצד ניתן לממש יחדיו אינטרסים כלכליים, אזרחיים וטכנולוגיים. אם מגמה זו תימשך ותעמיק ניתן יהיה להעריך שבטווח הארוך עשויה להיווצר מסה קריטית שתאפשר שיח על נורמליזציה מדינית מסוימת. על כן, המפתח להצלחה בהיבט הזה הינו אורך רוח וריסון הנטייה האופיינית להחצין באופן מופגן, ולעיתים הרסני, את הקשרים ומהות השיח עם מדינות ערב בכלל, ועם מדינות המפרץ בפרט.

מיקי אהרונסון הייתה בין הנציגים הישראלים לוועידה בדוחא, והרצתה במושב על תפקיד רוסיה וארה"ב במזה"ת.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *