JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

רוסיה שואפת להגדיל את מעורבותה בסכסוך בין ישראל והפלסטינים, תוך נקיטת מדיניות המתעלמת מההתפתחויות במזה”ת בשנים האחרונות שהציבו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום נמוך בסדר היום הבינלאומי. מדיניות זו צפויה להקשיח את עמדת ישראל לגבי מעורבות רוסית בהסדרה, למרות הדומיננטיות הרוסית באזור והשלכותיה על אינטרסים ישראליים.

 

בתקופה האחרונה אנו עדים למעורבות גוברת של רוסיה בכל הנוגע להסדרה הפנים-פלסטינית. כמו כן, רוסיה מנסה להתניע מחדש תהליך הסדרי בין הפלסטינים לישראל מתוך רצון לשבור את המונופול האמריקאי על התהליך. לאחר ניסיונות מספר לקדם פיוס בין הזרמים הפלסטיניים הזמינה רוסיה את חמאס ופתח לבקר במוסקבה בתחילת השנה. כבר לפני שנתיים אירחה רוסיה מפגשים של הפלסטינים להשגת אחדות פנים-פלסטינית שנועדו לחזק את הדיונים בנושא האחדות שנערכו בביירות. אז הניסיון הרוסי לא צלח. כיום, על רקע התחזקות מעמדה באזור, רוסיה שבה וחותרת למצב את עצמה כמתווכת שאין בלתה להסדרות בסכסוכים באזור.

בדצמבר 2018 הזמינה רוסיה את איסמעיל הנייה לביקור רשמי במוסקבה. כאמור, זהו המשך המדיניות הרוסית מאז עליית חמאס לשלטון בשנת 2006. גם קודמו של הנייה, חאלד משעל, ביקר במוסקבה תדירות. שלא כארה”ב והאיחוד האירופי, רוסיה אינה רואה בחמאס ארגון טרור בנימוק כי הארגון שולט בעזה באופן לגיטימי, בעקבות תהליך בחירות דמוקרטיות תקין.

יש סיבות מספר לעמדה הרוסית הלעומתית נגד המערב וישראל לא רק ברמה העקרונית וההצהרתית, אלא גם בפועל. למשל, בהצבעה בפורומים בינ”ל הצביעה רוסיה לפני שבועות מספר נגד הצעת ארה”ב לגנות את פעילות הטרור של חמאס, ואף נקטה צעדים אקטיביים להסדרת יחסי החמאס מול הרש”פ, ולהבדיל, מול ישראל.

ראשית, פעילותה של רוסיה כלפי ארגון החמאס מתבססת על מדיניותה הכללית לחיזוק תנועות אנטי-מערביות, במיוחד נגד ארה”ב, כפי שבעבר תמכה רוסיה באופוזיציה לארה”ב בווייטנאם ובאפגניסטאן. זאת, על פי תפיסת “משחק סכום אפס” של רוסיה שחושבת שבכל מקום שארה”ב נמצאת בו – רוסיה מודרת, ולכן, לפי היגיון זה, בכל מקום שרוסיה יכולה להגדיל בו את השפעתה – מצטמצמת השפעת ארה”ב. מסיבה זו רוסיה גם חודרת לאזורים ולמדינות שארה”ב מקטינה בהם את מעורבותה, כגון לוב וסוריה. מעורבותה בסוריה גורמת לתחושה גוברת בקרב עמי האזור שרוסיה היא בת ברית אמינה שסייעה לבן חסותה אסד, בעוד שארה”ב נתפסת באזור באופן גובר כמשענת קנה רצוץ.

סיבה נוספת לתמיכת רוסיה בחמאס היא שאיפתה ארוכת השנים להובלת הפתרון לסכסוך בין ישראל לפלסטינים, וכצעד ביניים רוסיה פועלת לקדם פיוס פנים-פלסטיני בין הפלגים השונים. היכולת הרוסית לשאת ולתת מול כלל הצדדים היריבים ממצבת אותה בעמדה בינלאומית ייחודית מבחינת הפלסטינים. בכיר חמאס צוטט כאומר כי לרוסיה תפקיד מרכזי בתהליך, כיוון שהיא בקשר עם כל הצדדים. גם מול ישראל רוסיה פועלת לשימור הרלוונטיות והקשרים הטובים. סביב אירועי ההכרזה על הקמת השגרירות האמריקאית בירושלים יצאה רוסיה בהצהרה כי היא מכירה במערב ירושלים כבירת ישראל, זאת ללא כל התניה בצעדי גומלין מצד ישראל כלפי הפלסטינים. מחווה זו של רוסיה לישראל אינה מפתיעה. לרוסיה אין שום מחויבות ערכית לפתח או לחמאס, ולמעשה אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר בראיית הקרמלין הוא רדיקליזציה איסלאמית, ובמיוחד של הזרמים הסוניים, העשויה לזלוג גם לשטחה.

עקב חשש זה, ומתוך שאיפות אזוריות וגלובליות, רוסיה רואה במעורבות בסכסוך, הן הפנים-פלסטיני והן הישראלי-פלסטיני, פעולה שתחזק את מעמדה בעולם הערבי ובעולם המוסלמי, ותייצר תמיכה ברוסיה לא רק בקרב הממשלים במזה”ת אלא גם ברחוב הערבי. ואכן, סקרים שנערכים בקרב אוכלוסיות במזה”ת מצביעים על תמיכה גוברת בהישענות על רוסיה, בניגוד להסתמכות על ארה”ב. מעבר לכך, גם מדינות מערביות פונות אל מוסקבה לסיוע בהסדרה במזה”ת, כאשר רוסיה שבה ומתבלטת כגורם בעל השפעה. לאחר שהנשיא טראמפ הכריז כי ארה”ב נסוגה מהסכם הגרעין עם איראן, נשיא צרפת וקנצלרית גרמניה נפגשו עם הנשיא פוטין בניסיון לשכנעו “להרגיע” את האיראנים ולשמר הסדרה כלשהי. גם במפגש איסטנבול, באוקטובר 2018, בנושא שיקום סוריה, הכירו למעשה צרפת וגרמניה בחיוניות רוסיה לסיום הלחימה במדינה.

מאותן סיבות, רוסיה פועלת מול הפתח והרש”פ לפיוס עם החמאס ולהתנעת תהליך משא ומתן מול ישראל. ריאד אל מאלכי, שר החוץ של הרש”פ, ביקר במוסקבה לפי הזמנת שה”ח הרוסי לברוב לדיון ביחסים הבילטרליים ובהשבת התהליך המדיני למסלול. קודם לכן, בפברואר 2018, נפגש אבו מאזן עם הנשיא פוטין במוסקבה והצהיר שרוסיה היא גורם חשוב בתהליך השלום. היחסים הרעועים בין ארה”ב לפלסטינים, בעיקר מאז ההכרזה על העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, וגם הציפייה המתוחה ל”תוכנית המאה” של ממשל טראמפ, הם רקע נוח להתקרבות בין הפלסטינים לרוסיה.

אחרי הפגישה עם מוסא אבו מרזוק, סגן ראש הלשכה המדינית של החמאס, בחודש יוני 2018, הכריז סגן שה”ח הרוסי, בוגדנוב, כי רוסיה לא תשקול את “תוכנית המאה” שארה”ב יוזמת ותנסה לקדם את המו”מ בין ישראל לפלסטינים בעצמה. הוא הצהיר גם כי רוסיה תרצה לסייע לפיוס פנים-פלסטיני שיוביל לעמדה פלסטינית אחידה בתהליך. אבו מרזוק עצמו הצהיר כי רוסיה הבטיחה מפורשות שלא תאפשר ל”תוכנית המאה” להתקדם. אומנם הרש”פ אינו מרוצה מהתקרבות החמאס למוסקבה, אך לגבי “תוכנית המאה” עמדת הפלגים הפלסטיניים דומה למדי.

מסיבה זו, המהלכים הרוסיים משרתים היטב הן את הרש”פ והן את החמאס. הקו שרוסיה נוקטת בו נועד למקד תשומת לב בינלאומית בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהציף את הדעה שפתרונו הוא גורם מכריע ליציבות המזרח התיכון. זאת, לאחר שהאירועים שכונו “האביב הערבי” מיצבו את הסכסוך רק כאחד משורת מוקדי אי-יציבות באזור, וכאחד שאינו נוגע כלל לטרגדיות הפנים-ערביות בלוב, בתימן, בסוריה, בעיראק ובמדינות אחרות. הרוסים עדיין גורסים כדברי שה”ח לברוב, מנובמבר 2018, שלא ניתן להגיע ליציבות במזה”ת, כולל בלוב ובעיראק, ללא פתרון לבעיה הפלסטינית.

תוך נקיטת קו לעומתי נגד האמריקאים הצהירה רוסיה במאי 2018 כי ארה”ב מנסה להסיט את תשומת הלב ממוקד הסכסוך שקורע את המזה”ת, ומונעת בכך יישום החלטות האו”ם על הקמת מדינה פלסטינית. זאת, בעקבות התייחסות ארה”ב בעצרת האו”ם לפעילות צה”ל מול עזה כצעדים הגנתיים לגיטימיים, והעמדה האמריקאית כי ישראל פעלה תוך ריסון מול המפגינים. שה”ח לברוב אף הגדיל לעשות וטען כי העדר הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר ליצירת קרקע פורייה לגיוס צעירים לארגונים קיצוניים, תוך התעלמות מתהליכים המנותקים כליל מהסכסוך הישראלי-ערבי, כגון האיבה ההיסטורית בין הסונה לשיעה, או עליית ארגונים השואפים לחליפות איסלאמית כלל-עולמית, כגון דאעש.

על רקע התבססותה של רוסיה באזור, האינטרס הישראלי המשמעותי הוא להגיע לשיתוף פעולה מסוים עם מוסקבה. אלא שהקו שמוסקבה מובילה אינו צפוי להביא להתגמשות בעמדה הישראלית לגבי מעורבות רוסיה בתהליך הסדרה מול הפלסטינים. הלגיטימציה שהקרמלין שב ומעניק לחמאס בעצם הזמנתו לשיחות בדרג בכיר במוסקבה עלולה לגרור צעדים סמליים אך חריגים מצד ישראל, כגון תמיכתה יוצאת הדופן בהצעת ארה”ב לגינוי רוסיה על פעולותיה בחצי האי קרים. הפרסום של ביטול ביקורם של בכירי החמאס במוסקבה אולי מייצר תקווה שמוסקבה מבינה כי קירוב החמאס רק ירחיק את רוסיה ממעורבות בתהליך הסדרה כלשהו מבחינתה של ישראל.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך