במוקד פגישת ראש הממשלה עם הנשיא פוטין תעמוד ההזדמנות הרוסית להפוך למתווך בעל השפעה בעימות הישראלי-איראני.
במהלך ביקורו הנוכחי ברוסיה, השתתף רה”מ בנימין נתניהו באירוע ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית בהזמנת הנשיא פוטין. השניים יפגשו בתום האירוע וישוחחו בנושאים שבלב סדר היום: האיום האיראני, מלחמת האזרחים בסוריה ופרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין. בעוד רה”מ יבקש למנוע העברת נשק שובר שוויון למשטר הסורי ולתאם עמדות נוכח הסנקציות החדשות על איראן, רוסיה, המחזיקה ביחסים טובים עם ישראל והרפובליקה האסלאמית, מסוגלת להפוך לגורם הבינלאומי החשוב שהיא מבקשת להיות.
כבר באירוע אחר באותו יום, ישתתפו שני המנהיגים במצעד צבאי שיציג את מיטב פיתוחי אמצעי הלחימה של התעשיות הביטחוניות ברוסיה, המהוות את אחד מעמודי התווך של השלטון הרוסי. התעשיות חשובות כבסיס תמיכה לפוטין, כמקור הכנסה לכלכלה המקרטעת וכאמצעי להשפעה ולחדירה בזירה הבינלאומית בכלל ובזירה המזרח תיכונית בפרט. למרבה האירוניה, רה”מ נתניהו יחזה, כאורחו של הנשיא הרוסי, בין פיתוח רכב צבאי אוטונומי לחשיפת טילים חדשניים, גם במערכות האמל”ח כגון אס 300. אותה מערכת נ”מ שהוא מבקש למנוע את אספקתה לאסד ולפטרוניו האיראנים.
כדי לעודד את רוסיה לפעול בהתאם לאינטרס הישראלי, רה”מ נתניהו צפוי להציב על שולחן הדיונים את יכולתה של ירושלים לשמר את הקווים האדומים שהצהירה עליהם בהקשר לנוכחות איראן בסוריה, ולערער בכך את הרגיעה באזור, ויתרה מזאת, את משטר אסד.
במקביל רה”מ צפוי להדגיש שוב כי לישראל אין ענין או כוונה להתערב בנעשה בסוריה, או להשפיע על התעצבותה של מפת השליטה הסורית. על אף שזוהי אמירה פומבית שנשמעה לרוב מפי גורמים ישראלים רשמיים, היא מכוונת ישירות לאוזני הרוסים, שמעוניינים כי אסד ימשיך להתבסס כמשטר הפועל בתיאום עימם ויקדם את אחיזתם באזור. זאת כשהם שואפים למנוע פעולה ישראלית שעשויה לגרור את המזרח התיכון לכאוס מחודש.
בניסיון לדרבן את רוסיה, רה”מ עשוי להזכיר כי ישראל לא הצטרפה לסנקציות הבינלאומיות שהובילה ארה”ב, צעד שמשמעותו סמלית בעיקרה על רקע פערי הגודל בינה לבין ארה”ב ובריטניה כמרכזים פיננסיים בינלאומיים.
יתכן כי רה”מ יציין גם שישראל נזהרה בדבריה ולא הצטרפה לקבוצה חסרת התקדים של המדינות שגינו את רוסיה כאחראית להרעלת המרגל לשעבר, סקריפאל, על אדמת בריטניה לפני כחודשיים. כנגזר מכך, ישראל גם נמנעה מגירוש דיפלומטים רוסיים לאחר אירוע ההרעלה למרות הלחצים שללא ספק הופעלו עליה לנהוג כך.
כבכל פגישותיהם, ובוודאי מיד לאחר הצהרת הנשיא טראמפ, רה”מ יעלה את התבססות איראן בסוריה ואת תוכנית הגרעין שלה. עם זאת, שלא כבמקרה אסד בסוריה, רוסיה אינה מסוגלת להכתיב למשטר בטהראן את התנהלותו, אך היא יכולה בהחלט להפעיל עליו מנופי לחץ משמעותיים. למרות עמדתה נגד ביטול ההסכם עם איראן, רוסיה, כהרגלה, נמנעת מהזדהות מוחלטת עם צד אחד בסכסוך ושואפת לשמר קשרים טובים עם כל הצדדים, דרך שהוכחה, עד כה, כאפשרית. שר הביטחון ליברמן צוטט כאומר, בהתאם, כי רוסיה היא המדינה היחידה שנהנית מיחסי אמון עם שני הצדדים – הן ישראל והן איראן. כמתחייב מכך, רוסיה הופכת למעשה לגורם האחראי, “המבוגר” הנדרש לפעול כדי למנוע התלקחות אזורית.
אחד מהיעדים הרוסיים הבולטים הוא חזרה לזירה הבינלאומית כגורם מוביל וחיוני לתווך בסכסוכים. לאחר שנותרה מחוץ לזירה באירוע הפיוס בין הקוריאות, לרוסיה יש הזדמנות להוביל ולהוכיח לעולם כי אכן יש לה את היכולת והנכונות להביא לרגיעה בזירת המזרח תיכונית. על רקע ההתפתחויות העגומות בסוגיית הנשק הכימי בסוריה, שרוסיה שישבנה כאירוע מוצלח שבא לסיומו ב – 2013, יש לקוות כי רוסיה תפעיל מנופים ובלמים שיאפשרו באמת ובתמים למנוע הדרדרות אזורית.
פורסם ב-ישראל היום 9.5.2018
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: קובי גדעון, לע”מ
- בניית אתרים