JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

ככל שיתרבו הפרסומים על מתווה "עסקת המאה", רוסיה, תוך חתירה עקבית ליעדיה האזוריים והגלובליים בעיקר מול ארה"ב, צפויה לתמוך במסלולים חלופיים להסדר שייצר לחץ על ישראל.

באחת מהתבטאויותיו הראשונות של מוחמד א-שתייה כרה"מ הפלסטיני הנכנס הוא התייחס ל"עסקת המאה" של ממשל טראמפ, וציין כי היא פסולה עוד לפני שהוצגה. א-שתייה הוסיף כי מדינות נוספות, ובראשן רוסיה, תתמוכנה בהתנגדות הפלסטינית לתוכנית. לא בכדי הזכיר א-שתייה בראש ובראשונה את רוסיה.

במהלך השנים שבה רוסיה והביעה עניין במעורבות בהסדרה בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לאחר נפילת ברה"מ התבססה גישת רוסיה לסוגיה הפלסטינית על עקרונות דומים לאלו של האימפריה שקדמה לה. רוסיה פעלה, וממשיכה לפעול לאורך השנים, תוך איזון בין הצדדים, ובכפוף לתערובת של שיקולים פנימיים, אזוריים (אזור רוסיה ואזור המזה"ת) ושיקולי יוקרה בינ"ל הנוגעים לרצונה לשוב למעמד של מעצמה.

משיקולים אלו העלה לאחרונה לברוב, שר החוץ הרוסי, שוב את רעיון השיחות בין ישראל לפלסטינים במוסקבה. לאורך השנים שבה רוסיה והציעה לישראל לקדם הסדר עם הפלסטינים באמצעות ועידה שתכונס במוסקבה. הנושא חזר ועלה כמעט בכל מפגש בדרג בכיר שהתקיים בין דרגי עבודה ישראליים ורוסיים, אך לצד הישראלי לא היה עניין להיענות להצעות הרוסיות, וישראל העדיפה להותיר את הובלת התהליך בידי ארה"ב.

העניין הרוסי הנוכחי בתיווך בסכסוך הישראלי-פלסטיני משקף את חתירתה של מוסקבה לתווך בסכסוכים בינלאומיים בכלל, ובאזור המזה"ת בפרט, על מנת למצב את עצמה כגורם מוביל וחיוני באזורי הסכסוך. מעבר לכך, החשיבה במוסקבה היא כי אין להותיר את מקום המתווך לארה"ב, וכי הצלחתה ונוכחותה של רוסיה כמתווכת בינ"ל תבואנה על חשבונה של ארה"ב, מתוך הראייה הרוסית של משחק סכום אפס מול האמריקאים. באופן זה רוסיה מעורבת ברחבי המזה"ת בסוריה, בלוב ובתימן (וגלובלית במדינות כגון ונצואלה וצפון קוריאה).

פעילות זו של רוסיה מחזקת את מעמדה באזור, במיוחד על רקע תפיסת היחלשות מעמדה של ארה"ב "ברחוב הערבי", על רקע ההצהרות על נסיגה מסוריה, חוסר הגיבוי למובארק עם עליית האחים המוסלמים ואירועים נוספים מסוג זה. הרוסים שבים ומדגישים שעמדתם אינה מוטה, כעמדת גורמים אחרים, ובמשתמע – ארה"ב. פעילות זו היא win-win בראיית רוסיה – עלותה, בכל מובן, היא אפסית, והרווחים הכרוכים בה מבחינת מעמדה של רוסיה בעולם הערבי והמוסלמי ובקרב האוכלוסייה המוסלמית ברוסיה ברורים לקרמלין.

מתוך ראייה זו, הרוסים שבו והתבטאו נגד "עסקת המאה" האמריקאית. בחודש שעבר אף טען שר החוץ הרוסי לברוב כי העסקה תפגע בכל הישג שהושג עד כה בהקשר זה, כי ההתקדמות תלויה בצדדים המעורבים ולא בשחקנים חיצוניים ואינטרסנטיים, וציין במיוחד את חששו מכך שהעסקה אינה כוללת הקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. לברוב שב והדגיש את מחויבות רוסיה לפתרון לפי קריטריונים שפורטו בהחלטות מועה"ב, עצרת האו"ם וביוזמת השלום הערבית. זוהי התבטאות שמשקפת את החתירה הרוסית לעולם רב-קוטבי ושמתנגדת לתפיסה של ארה"ב ככוח עולמי מוביל.

שאיפתה של רוסיה למעמד מתווכת בינלאומית מתבטא ביוזמות ובאמירות הממצבות אותה כחיונית לתהליך הסדרי, אשר מופיעות באופן בולט לאחר או במקביל לכך שארה"ב מקדמת יוזמות להסדרה. כך למשל, באפריל 2017, עם התקדמות הדיונים בעניין העברת השגרירות האמריקאית לירושלים והציפייה למסלול חדש מצד ממשל טראמפ שיוביל להסדר, יצאה רוסיה בהצהרה שבה הדגישה את חברותה בקוורטט, ואת רצונה להמשיך ולפעול במסגרתו לקידום הסכם, ובמיוחד בהבטחת הגישה למקומות הקדושים. כמו כן הפתיעה רוסיה בהצהרה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירה הרשמית של ישראל, וחידשה בכך שלא התנתה זאת בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים. נלוותה לצעד זה האמירה ששבה וביססה את עניינה של מוסקבה כמתווכת – תמיכה במו"מ ישיר ועניין בסיוע בהשגת הסכם. ההכרזה הדגישה גם את היותה של רוסיה חברה במועדון המדינות המובילות את הנושא מעצם חברותה בקוורטט ובמועצת הביטחון.

בחודשים האחרונים, עם התרבות הפרסומים על מתווה "עסקת המאה" האמריקאית, מוסקבה פועלת ביתר שאת לקדם פיוס פנים-פלסטיני, בין היתר באמצעות ריבוי זימונים של נציגי הפלגים הפלסטינים לשיחות נפרדות ומשותפות במוסקבה. זאת, על בסיס המדיניות הרוסית השואפת לשמר קשרים עם כל הצדדים המעורבים בסכסוך. החמאס ממילא מוקצה בעיני מתווכות כגון ארה"ב והאיחוד האירופי ברמה זו או אחרת, ורוסיה מעוניינת לסמן כי היא מנהלת דיאלוג פורה הן עם הרשות הפלסטינית והן עם השלטון בעזה. בחודש שעבר, למשל, ניתנה לחמאס פעם נוספת בימה ברוסיה כאשר נציגי הארגון הציגו במוסקבה תוכנית חלופית לפתרון הסכסוך אשר בין עקרונותיה התנגדות ל"עסקת המאה". בנוסף, התוכנית כוללת עקרונות כגון הכרה בירושלים כבירה הפלסטינית בכל תרחיש שהוא, שימור סוגיית הפליטים על האג'נדה, ודחיית כל סוג של נורמליזציה עם ישראל. לדברי החמאס, השלב הראשון להגשמת התוכנית הוא פיוס פנימי והגשמת תוכנית התנגדות משותפת. הרוסים לא הגיבו באופן רשמי כלשהו לתוכנית החמאס, לחיוב או לשלילה, אך התוכנית הוצגה בכינוס של מוסד אקדמי רשמי מדינתי ובכך זכתה לבימה מכובדת מחוץ לעולם הערבי. אף שעקרונות אלו אינם יכולים להוות שום בסיס לשיחות עם ישראל, העלאתם ברוסיה מחזקת את הנרטיב שמוסקבה מובילה כמתווכת היחידה שמסוגלת לפעול תוך דיאלוג עם כלל הפלגים הפלסטינים. נרטיב זה מתבסס גם על כך שבהיבט "עסקת המאה", הפלגים הפלסטינים מאוחדים בהתנגדותם לתוכנית.

על ארה"ב וישראל להניח, מניסיון העבר, כי ככל שיתקרב מועד הצגת "עסקת המאה" האמריקאית יתרחשו שני תהליכים משולבים. ראשית, התעלמות ואי מתן מקום לרוסיה בתהליך סביר שיגררו ניסיון רוסי לגייס לובי ערבי ובינלאומי נגד הצעת ארה"ב. בנוסף, רוסיה תקדם במקביל אפשרויות חלופיות לפתרון הסכסוך, כאלו שהפלסטינים, על כלל או על רוב פלגיהם, יוכלו לראות בהן בסיס למשא ומתן, כגון הוועידה במוסקבה, מסלול הקוורטט או פלטפורמה אחרת שתשלב את רוסיה ותיתן לה לגיטימציה כחברה "במועדון" בינלאומי. במצב כזה עולה סבירותו של תרחיש שבו ישראל, ולא הפלסטינים, תוצג כסרבנית לקידום תהליך הסדרי ולסיום הסכסוך, כיוון שתוכנית כדוגמת זו שהציג חמאס במוסקבה היא חסרת כל היתכנות כבסיס למו"מ מבחינת ישראל. ככל הנראה, לו ניתן היה לייצר פלטפורמה בינ"ל להסדר כגון הקוורטט, אשר רוסיה נוטלת בה חלק, הסבירות לקידום פלטפורמה זו הייתה גדלה. זאת, בין היתר, כיוון שלרוסיה כרגע מנופים הולכים וגדלים מול הרחוב הערבי, והיא תרצה מאוד לקחת חלק ב"מועדון" בינלאומי מכובד.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *