הפער בין ההתלהבות המערבית מהמחאה, וממנהיגה נבאלני, לבין המתרחש ברוסיה בפועל, מרמז שייתכן וכתפיו של האופוזיציונר הרוסי צרות מלשאת את נטל השינוי אליו המערב מייחל.
המחאות ברוסיה בעקבות מעצרו של אלכסי נבאלני האופוזיציונר, היו הגדולות ביותר בשנים האחרונות. הן התפרשו על פני עשרות ערים ברחבי המדינה הענקית (בת 11 אזורי הזמן), ואנשים צעדו במזג אוויר נוח בעיר סוצ’י שלחופי הים השחור ובקור המקפיא באזורים בהם הטמפרטורה צנחה אל מתחת לאפס.
ברחבי העולם, ממשלים מערביים קראו בתקיפות לשיחרורו של נבלני וגינו את אמצעי הדיכוי שהופעלו נגד המפגינים, ובהם מאסרים אלימים ושיבוש אתרים המפיצים מידע לגבי המחאות. מקרה נבאלני מכה הדים ברחבי ארה”ב ואירופה, אך המבחן היחידי להצלחתו או כישלונו יהיה ברוסיה. במילים אחרות, באיזו מידה יצליח מנהיג האופוזיציה לסחוף אחריו המונים שיאלצו את ההנהגה לשקול רפורמות משמעותיות במדינה. אחרת, ההתלהבות במערב מנושא נס המרד נגד השלטון הרוסי לכשעצמה, היא כמעט חסרת ערך. גם בעבר התנהלותה של רוסיה ספגה ביקורת קשה, אך לא כזו שהביאה את הממשל הרוסי לשקול שינוי כיוון בהתנהלותו, הן מבחינה פנים מדינית והן מחינה אסטרטגית.
השלטונות ברוסיה רואים במחאה נסיון לקדם “מהפכה צבעונית” כגון אלו שאירעו ברחבי מדינות ברה”מ לשעבר. החשש מהנסיון להחלפת השלטון באמצעות מחאה ציבורית, בנוסף לאמונה שהמערב מממן ומקדם מהפכות כאלה, גורמים לכך שהמחאות נענות ביד קשה מצד השלטונות. מבחינת ההנהגה הרוסיה זה מצב של להיות או לחדול, לשלוט או ליפול, ולכן לא יאפשרו שינוי מדורג או חלקי לכיון דמוקרטי-ליברלי יותר, אלא יפעלו לרסק את המחאה העממית.
גם התקווה המערבית כי רוסיה תישטף בגלי מחאה שיבאו לשינוי, מנותקת מהמציאות בשטח. רוב העם המקומי ניזון מערוצי התקשורת הרוסית הממלכתית אשר מציירים את המחאות במדינה כאירוע שולי. מעבר לכך, התקשורת הרוסית מציינת השכם וערב כי ארה”ב במיוחד, והמערב בכלל, הם האשמים ברעות החולות של הקיום ברוסיה ובהן המצב הכלכלי המתדרדר. אותה תקשורת, בפנייה לרגשות הפטריוטיים, במיוחד של האוכלוסייה המבוגרת יותר, גם מאשימה את המערב בכך שהוא מתערב בענייניה הריבוניים הפנימיים של רוסיה, מלבה ואף יוזם את המחאה על מנת להסיט את הדעת מבעיות המערכת הליברלית. חלק קטן בלבד מהעם, צעירים ברובם, הם בעלי גישה ועניין לדיווחים במדיה החברתית ובערוצי תקשורת אחרים אשר מסקרים את המחאה. חלק מצומצם אף מוכן למחות ולהסתכן באלימות ובמאסר.
בשורה תחתונה, המחאות צפויות להמשך בשבועות הקרובים וייתכן אף שיימשכו עד הבחירות לפרלמנט בספטמבר הקרוב. ברם, הפער בין ההתלהבות המערבית מהמחאה, וממנהיגה נבאלני, לבין המתרחש ברוסיה בפועל, מרמז שייתכן וכתפיו של האופוזיציונר הרוסי צרות מלשאת את נטל השינוי אליו המערב מייחל.
פורסם ב-ישראל היום 27.01.2021
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IlyaIsaev,The Presidential Press and Information Office, krassotkin
- בניית אתרים