“עסקת המאה” הרוסית בסוריה

ייתכן שהכינוי “עסקת המאה” יוצמד בדפי ההיסטוריה לסיום הסכסוך בסוריה, ולא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בעוד שהסכסוך הישראלי-פלסטיני נותר במצב של ניהול סכסוך מתמשך, ועתידה ותזמונה של “עסקת המאה” המובטחת אינו ברור, בזירה הסורית חלות התפתחויות מהירות אשר אם תבשלנה לכדי הסדרה בשטח תזכינה בהחלט לכינוי “עסקת המאה”. זאת, על רקע האירועים בשטח שנבעו מנסיגת הכוחות האמריקאים מצפון סוריה והמבצע הצבאי התורכי נגד הכורדים שהחל בעקבות החלטת הנשיא טראמפ על הנסיגה.

ראשית, מדובר בהכרזה הכורדית הדרמטית על שינוי מערך הבריתות וההבנות בין הכוחות הכורדיים בעיקרם, המכונים SDF (הכוחות הסוריים הדמוקרטיים), לבין ממשל אסד, לגבי שיתוף פעולה וכניסת כוחות הצבא הסורי הסדיר לשטחים הכורדיים בצפון סוריה, שמהם נעדרו במשך שנות מלחמת האזרחים בסוריה. ברקע להכרזה, בעיתוי של שבוע לאחר הצהרת ארה”ב על הסגת כוחות הצבא האמריקאים מצפון סוריה, מאמר דעה שפרסם מפקד ה-SDF, מזלום עבדי. במאמר מצהיר עבדי שידוע לכורדים היטב כי ייאלצו להתפשר מול רוסיה ואסד, אך ברור גם כי בבחירה בין פשרה כואבת לבין רצח העם הכורדי הבחירה תהיה בחיים. בהמשך, עבדי מנמק את הבחירה הכורדית ומייחס אותה לחולשת כוחותיו אשר נבעה, לדבריו, מכך שארה”ב שכנעה את ה-SDF לפרק ביצורים ולהסיג כוחות מהגבול עם תורכיה. מעבר לכך, הוא טוען כי עד כה ארה”ב היא שמנעה הסדרה כלשהי בין הכורדים לאסד. תיאור זה מסביר מדוע בחרו הכורדים להגיע להסכם שמשמעותו היא כי כוחות אסד ישובו ויתפרסו באזורים שמהם הם נעדרו במשך שנים במהלך מלחמת האזרחים בסוריה.

יום אחד לפני ההצהרה הכורדית על ההסכם שב והצהיר נשיא רוסיה פוטין, בעקבות התקדמות הכוחות התורכיים בסוריה, כי השלמות הטריטוריאלית של סוריה היא חיונית, וכי השטח הסורי חייב להיות חופשי מנוכחות צבאית של מדינות אחרות. בעבר, רוסיה שבה וציינה כי נוכחותה (ונוכחות איראן) בסוריה היא חוקית כיוון שהוזמנה על ידי הממשל הסורי החוקי, כלומר ממשלו של אסד, אך לא כך נוכחותן הצבאית של מדינות אחרות, כלומר זו של ארה”ב ושל תורכיה. בקרמלין מבינים היטב את הצורך להכיל את השאיפות התורכיות, ולכן גם פורסמה הצהרה רוסית המכירה בצורכי הביטחון הלאומי התורכי. עם זאת, ספק רב אם רוסיה תסכים לקבל פעולה תורכית מעבר לרצועת ביטחון צרה בצפון סוריה – שלא תכלול ערים כמו קובאני וקמישלי, שכוחות אסד נערכים להיכנס אליהן. הנשיא פוטין הבהיר היטב את עמדתו בשיחה שקיים לפני ימים מספר עם נשיא תורכיה, ארדואן, ובה הדגיש כי הוא מקווה שהתקיפה תהיה מוגבלת מבחינת משכה והיקפה.

עם זאת, ניתן להניח כי האינטרס התורכי בפעולה הצבאית בצפון סוריה חורג משמעותית מרצועת הביטחון, ושר ההגנה האמריקאי, מרק אספר, אף הזהיר כי התורכים מתכוונים להתקדם לדרום ומערב סוריה, מעבר להערכה האמריקאית הראשונית. אם ההערכה האמריקאית המעודכנת נכונה, התוכניות התורכיות נוגדות לחלוטין את יעדיה של רוסיה, שעיקרם הרחבה וביסוס שליטת משטר אסד על כלל שטח סוריה. באופן נדיר, נוצרה קונסטלציה היסטורית שבה ניתן לזהות אינטרס משותף מערבי-רוסי להגביל, ואף להפסיק, את המתקפה התורכית. גרמניה, בריטניה וצרפת כבר פנו לתורכיה בדרישה לעצור את המתקפה, שורה של מדינות באירופה עצרו כל סיוע צבאי, וארה”ב שבה ואיימה בסנקציות הרסניות אם יימשך המהלך הצבאי התורכי. מניסיון העבר, ניתן להניח כי מה שיגרום לארדואן לחשוב פעמיים אם להמשיך לפעול צבאית בתוך השטח הסורי לא יהיו רק האיומים המערביים אלא גם הסיוע הרוסי לכוחות אסד, והמשמעות הנגזרת מהחלטה לפעול נגד אינטרס רוסי.

הגיבוי הרוסי אינו הצהרתי בלבד. ההסכם שהושג בין הכורדים לממשל אסד נוסח תוך מעורבות רוסית פעילה, כאשר ברקע הנכונות הרוסית המוכחת לא רק לתמוך ציבורית, או להושיט סיוע לוגיסטי, אלא גם לגבות את לחימת כוחות בן החסות אסד באמצעות פעילות צבאית של כוחות אוויר ויבשה רוסיים וגיבוי במודיעין ובייעוץ פרטני. לכן, אם תורכיה תמשיך במבצע הצבאי מעבר לקו תיחום שניתן להסכים עליו, קיימת סבירות גבוהה כי כוחותיה יתנגשו עם כוחות רוסיים המסייעים לסורים. עם זאת, לרוסיה אין אומנם כל עניין בעת הנוכחית, בכל היבט שהוא, להיכנס לעימות חזיתי מול תורכיה; דובר הקרמלין שחרר אזהרה ברורה וחד-משמעית כי רוסיה לא תעלה בדעתה אפשרות של התנגשות ישירה בין רוסיה לתורכיה. לכן, מעבר לאזהרה המיועדת לאוזניים תורכיות, ייתכן בהחלט כי רוסיה תפעל במישור הדיפלומטי לייצר הסדר לתקופת ביניים שיאפשר לתורכים נוכחות מסוימת בשטח הכורדי וימנע זעזועים באזורים שבשליטת אסד מחוץ לשטח זה.

בנוסף להסכם הכורדי-סורי, מסתמנת אפשרות שנראתה מופרכת לחלוטין בשנים האחרונות, שרוסיה תצליח לייצר הבנות אפשריות בין תורכיה לממשל אסד, בהובלה רוסית. זאת, כיוון שעל מנת לקדם את היעד של אסד – שליטה סורית מבוססת במרב השטח – לרוסיה יש אינטרס לצמצם ככל האפשר התנגשות בין כוחות סוריים לתורכיים. ואכן, בדיווחים בתקשורת הלבנונית צוטט בשבוע שעבר שר החוץ הרוסי, לברוב, באומרו כי רוסיה קוראת לתורכיה ולממשל אסד להידבר ולהגיע להסכם. זאת, אף על פי שמאז שניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם סוריה שבה תורכיה ושללה כל אפשרות לפיוס עם סוריה כל עוד אסד עומד בראשה.

בסופו של דבר, הסדרה כוללת שתכלול פרישה של כוחות אסד על פני מרב השטח הסורי לאחר הסיכום עם הכורדים, ונכונות תורכית להבנות שייצרו קו שליטה מוסכם, יסייעו לביסוס דימויה של רוסיה כמתווכת בסכסוכים בינלאומיים וכמעצמה דיפלומטית. במקרה של הסדרה כזו, שהייתה בלתי נתפסת אך לפני שבועות מספר, רוסיה צפויה לתבוע לעצמה את הקרדיט על יצירת “עסקת המאה”.

לישראל, בתוך כך, יש אינטרס מובהק אחד: לוודא שעסקה זו לא תפלס דרך לאיראן לשימוש חופשי בשטחי צפון סוריה כגשר אסטרטגי אל הים התיכון. מסתמן כי בהיבט זה, האינטרס הישראלי תואם את האינטרס הרוסי כיוון שלגבי עתידה של סוריה, יעדיה של רוסיה בטווח הארוך שונים מאוד מאלה של איראן.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: Bigstock