JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

גב' מיקי אהרונסון

גב' מיקי אהרונסון

מומחית ליחסים בינלאומיים.

שני הנשיאים הגיעו למפגש עם ציפיות ריאליות, ולכן תוצאותיו חיוביות מבחינת שניהם.

נשיאי ארה”ב ורוסיה קיימו השבוע מפגש פסגה ראשון ביניהם בווילה מבודדת על יד ג’נבה שבשווייץ, ובסיומו ערכו מסיבות עיתונאים נפרדות (שלא כנהוג במפגשים כאלה). התגובות למפגש עסקו ברובן בשאלה האם הוא היה הצלחה או כישלון. התשובה אינה חד-משמעית, ונגזרת מהציפיות שליוו את המפגש מלכתחילה. 

מכלל מה שנאמר במסיבות העיתונאים נראה כי הסיכומים בין שני המנהיגים כללו את החזרת השגרירים לוושינגטון ולמוסקבה (שניהם זומנו למדינותיהם להתייעצות, לאחר שביידן קרא לפוטין בריאיון עיתונאי “רוצח”), וחתימה על הצהרה משותפת הנוגעת ליציבות בסוגיות נשק גרעיני ומניעת מלחמה גרעינית. ההצהרה כללה מחויבות רוסית-אמריקנית לדיאלוג דו-צדדי ברמה האסטרטגית, מתוך כוונה לקדם נושאי בקרת נשק ומניעת סיכונים. ביידן אף ציין, ולא הרחיב, כי הוסכם ששתי המדינות תפעלנה יחדיו כדי שאיראן לא תשיג נשק גרעיני. 

הוחלט גם כי משרדי החוץ של המדינות יחלו במגעים לחיזוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ומומחי סייבר ינהלו דיאלוג בשאיפה לקדם פתרונות בהקשר זה, שארה”ב מייחסת לו חשיבות גוברת לנוכח אירועי תקיפות הסייבר בעת האחרונה. בנוסף, הנשיאים דנו בנושא אוקראינה ובזירות לחימה שונות, בנושא האופוזיציונר הרוסי הכלוא, נבאלניי, בחוג הארקטי, ובנושאים כלכליים. נראה כי ברוב הנושאים לא נוצר עדיין בסיס לדיון פרטני. 

במסיבות העיתונאים הנפרדות ציינו שני המנהיגים את האווירה החיובית והיעילה במהלך השיחות. בהצהרה שפרסם הקרמלין הודגש עצם קיומו של הדיאלוג החיובי גם בזמנים מתוחים, ונאמר כי ניתן לייצר ודאות בנושאים אסטרטגיים. עם זאת, פוטין ביקר את התנהלותה של ארה”ב בנושאים שונים, וביידן פיזר איומים (מרומזים, יותר או פחות), כגון ציון עוצמתה של ארה”ב בהיבטי סייבר אם תבוצענה נגדה תקיפות נוספות. הנשיאים לא הזמינו זה את זה לביקורים הדדיים, ופוטין ציין כי אין מדובר בידידות אלא במפגש בין שני אנשים הדואגים לאינטרסים של מדינותיהם. גם ביידן אמר שאין מדובר באמון אלא באינטרסים, וכי ניתן יהיה לדעת בהקדם אם המפגש היה מועיל. 

באופן כללי, נראה שהמפגש התנהל כמתוכנן וכמצופה, כאשר שני הצדדים הנמיכו ציפיות באופן פומבי ומבעוד מועד. לשני הנשיאים היה ברור כי חילוקי הדעות הנרחבים על נושאים כגון אוקראינה, זכויות אדם, סוריה, סייבר ואחרים, והעוינות ההדדית בין הממשלים, לא יאפשרו חימום של היחסים או התקדמות משמעותית. עצם התכנון מראש של מסיבות העיתונאים הנפרדות רמז על ראייה מפוכחת, ללא פעלולים, כגון הניסיון לקיים טקס דרמטי של אתחול יחסים בין ארה”ב לרוסיה בעת ממשל אובמה,  שהסתבר כתקוות שווא. הנשיאים שוחחו בארבע עיניים כשעתיים (וכשעה נוספת בפורום מורחב). גם אם פירוש הדבר שרק נושאים בודדים נדונו לעומקם, היה בכך די והותר זמן להעברת מסרים, לזיהוי נושאים לשת”פ ובעיקר לציון קווים אדומים הדדיים. 

אם אכן תתקיימנה שיחות שקטות בין דרגים מקצועיים בעקבות המפגש, ניתן לצפות להבנות נקודתיות בנושאים קונקרטיים כגון בקרת נשק. ארה”ב כבר הפגינה נכונות לתעדף את יעדיה תוך פשרות על עקרונות וזיהוי נקודות אינטרס משותף, כפי שהודגם במקרה של פרויקט נורדסטרים 2. הפרויקט, האמור להוביל גז מרוסיה לגרמניה תוך עקיפת אוקראינה, שימש מקור למתח מתמשך בין ארה”ב לגרמניה. בעוד שגרמניה טענה שמדובר בפרויקט כלכלי גרידא, ארה”ב גרסה שמדובר בהגברת התלות האירופית ברוסיה ובפיחות נוסף במעמדה של אוקראינה, ולכן הטילה סנקציות על פעילות הפרויקט. עם זאת, לפני שבועות מספר הסירה ארה”ב את הסנקציות הנוגעות לפרויקט. ככל הנראה, חשיבות היחסים הטובים ושיתוף הפעולה עם גרמניה קדמו, מבחינת ארה”ב, לאינטרס האוקראיני ולשאר ההיבטים של הפרויקט. 

מבחינתם האישית של הנשיאים ומבחינת דעת הקהל הביתית, נראה ששניהם לא אכזבו ועמדו ביעדיהם. ביידן שב לוושינגטון לאחר שהבהיר לפוטין את עקרונותיה של ארה”ב (בדגש על זכויות אדם), ואיים בהפעלת העוצמה האמריקנית בתגובה על פעולות נגד עקרונות אלו ונגד תשתיות ובעלות ברית אמריקניות. פוטין חוזר למוסקבה לאחר שקיים מפגש, כשווה בין שווים, מול מנהיג המעצמה החזקה בעולם, ולא הודה בטענות האמריקניות נגדו ונגד התנהלותה של רוסיה. שניהם גם הציגו הישגים מוגבלים, כגון החזרת השגרירים ונכונות להמשך דיאלוג דו-צדדי בנושאים אסטרטגיים. בהתחשב ברוח הרעה השוררת בין ארה”ב לרוסיה, קשה היה לצפות ליותר מכך. 

לישראל הפסגה מותירה – למרות הסוגיות שנותרו בלתי פתורות – פתח רחב להמשך ההידברות עם רוסיה בנושאים רגישים (כמו המב”מ בסוריה), מבלי שהדבר יוביל בהכרח לחיכוך עם הממשל האמריקני.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר