למי הצביע הקרמלין בבחירות בארה”ב

יש להציב סימני שאלה לגבי ההנחות על המועמד המועדף מבחינת רוסיה בבחירות לנשיאות ארה”ב.

בזמן כתיבת מילים אלו, טרם הובהר מי הזוכה בבחירות לנשיאות ארה”ב. במוסקבה ממתינים לתוצאות, אף על פי שבאופן גורף הדעה ברוסיה היא כי בשנים הקרובות ניתן לצפות למשברים מול ארה”ב ולא להזדמנויות. העוינות השוררת במסדרונות הממשל בוושינגטון ובגופי המודיעין והביטחון האמריקאים נתפסת במוסקבה ככזו שלא תאפשר שיפור ביחסים.

ברור ליושבים בקרמלין כי על רקע התחרות מצד סין, אתגרים כלכליים ומשבר הקורונה התערער מעמדה של ארה”ב כמובילה תהליכים גלובליים, אבל היא עדיין הגורם הדומיננטי ביותר בזירה הבינלאומית, הפוליטית והכלכלית. לכן גם השפעתה על התפתחויות הנוגעות לרוסיה, במישור הדו-צדדי והבינלאומי, עדיין רבה. לפיכך, משמעות זהותו של היושב בבית הלבן חשובה מאוד לרוסים.

רוסיה היוותה נושא מרכזי במסע הבחירות של המועמדים המובילים לנשיאות, טראמפ וביידן. על רקע הרוח הקרה הנושבת כלפי רוסיה, המועמדים היו עסוקים במהלך המירוץ גם בהוכחת קשיחותם בסוגיית יחסי רוסיה-ארה”ב ובתגובותיהם להתנהלות הרוסית. מקובל להניח כי טראמפ הינו המועמד המועדף על רוסיה כיוון שביידן, בניגוד לטראמפ, אשר דחה את ההאשמות על מעורבות רוסיה בניצחונו ב-2016, צפוי לפעול נגד רוסיה בהקשר זה ובהקשרים אחרים. עם זאת, בחינה מדוקדקת של התנהלות המועמדים, מעבר לרטוריקה הלוחמנית, מעלה סימני שאלה בנוגע לקביעה זו.

ביידן תמך בעבר בהידברות ובפתיחות כלפי רוסיה. גישתו השתנתה בשנת 2014 – השנה שבה נכנסה רוסיה לאוקראינה וסיפחה את חצי האי קרים. מאז, ביידן תומך בסנקציות ובהקשחת עמדות נגד רוסיה. אם ייבחר לנשיא, יש להניח כי הוא אינו צפוי להציע הנחות לרוסים בנושאים גלובליים, כגון התנהלותה של רוסיה ביחס לאוקראינה. עם זאת, ביידן עשוי לפעול לקידום הבנות מחודשות בנושאים דו-צדדיים, כגון האמנות לבקרת נשק מול רוסיה, אשר ארה”ב שתחת טראמפ לא חידשה, ואולי לשוב ולאשר את ה-JCPOA, ההסכם מול איראן שרוסיה היא אחת משושבינותיו.

טראמפ, לעומת זאת, אכן מתבטא באופן חיובי ביותר כלפי רוסיה – מחמיא לנשיא רוסיה פוטין, מתעקש כי אין הוכחות על מעורבות או הטיה מצד רוסיה בבחירות בארה”ב ב-2016 בניגוד לקביעת ארגוני המודיעין האמריקאים, ומסרב להצטרף להאשמות נגד ההנהגה הרוסית בהרעלת איש האופוזיציה נבאלני. עם זאת בפועל, בתקופת נשיאותו של טראמפ, ארה”ב הרחיבה משמעותית את הסנקציות על רוסיה, ואף הכריזה כי מלבד סנקציות בתחום הצבאי והפיננסי תופעלנה סנקציות נגד מגזר האנרגיה, בדגש על פרויקט נורדסטרים 2 החשוב ביותר לרוסיה, שיחבר את הגז הרוסי לאירופה דרך גרמניה ויעקוף את אוקראינה. כמו כן, בעת כהונתו של טראמפ נעתרה ארה”ב לבקשותיה של אוקראינה לקבלת אמצעי לחימה, בקשה שממשל אובמה לא אישר, תקפה את נכסיו של נשיא סוריה אסד, בן חסותה של רוסיה, על רקע טענות של שימוש בנשק כימי, צעד שממשל אובמה נמנע ממנו, חיסלה מאות שכירי חרב רוסיים בסוריה לאחר שתקפו מתקן המוגן על ידי חיילים אמריקאים, וביטלה הסכמים דו-צדדיים בין רוסיה לארה”ב הנוגעים להחזקת נשק אסטרטגי.

גם על רקע פעולות אלו, טראמפ הואשם אישית על כך שהוא מתנהל כ”סוכן של הקרמלין”, ובלהט הקמפיין אף כינה אותו ביידן “הכלבלב של פוטין”, בניסיון לנגח את כניעתו לנשיא הרוסי ולרצונותיו. גם בנוגע לכהונה שנייה, אם ישוב טראמפ וייבחר אין הוא צפוי לנקוט צעדים בוני אמון ושיתוף פעולה עם רוסיה, כיון שייאלץ להיזהר שבעתיים פן ייחשד כמשתף פעולה עם הרוסים.

לפיכך, הטענה כי רוסיה מעוניינת להטות את הבחירות לטובת טראמפ מתקבלות על הדעת רק אם מניחים כי במקרה שיוכרז כמפסיד לא יקבל טראמפ את תוצאות הבחירות ויפעל לערער את ההליך התקין של בחירת הנשיא, בין אם באמצעים משפטיים ובין אם באמצעים אחרים. גישה זו תואמת את הגישה הסובייטית שאין לכוון לאמונה כלשהי אלא לגרום לפקפוק בכול ואי אמון באיש. לפי גישה זו, הפריצה הנרחבת של האקרים רוסיים למערכות תשתית ומתקנים הנוגעים לתהליך הבחירות, פריצה שעליה הוכרז בארה”ב לפני ימים מספר, לא יועדה לסייע למועמד כלשהו אלא לייצר חוסר אמינות של תוצאת הבחירות ולהביא לאי-ודאות ואף תוהו ובוהו.

שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, סיכם היטב את ההשקפה הרוסית לגבי עתיד היחסים בין ארה”ב לרוסיה כנגזרת מתוצאות הבחירות לנשיאות, כאשר התייחס להעדפת מועמד כלשהו. הוא אמר כי למדינתו אין ציפיות משמעותיות לשיתוף פעולה עם הנשיא החדש שייבחר, יהא אשר יהא. לברוב ציין כי רוסיה תכבד כל בחירה של העם האמריקאי וכי מוסקבה מוכנה לשיתוף פעולה בונה בין המדינות, אך אין לה אשליות בנוגע לסיכויים ליחסים דו-צדדיים. אין לגזור מאמירה זו כי רוסיה אינה פועלת לערער את אמינות תוצאות הבחירות, אלא להדגיש כי קשה לדמיין שיפור ביחסי ארה”ב ורוסיה, ללא קשר לזהות המנצח בבחירות.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

תמונה: Bigstock