ד"ר מנחם מרחבי

על הדיון באו"ם בתכנית טראמפ.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון בערוץ הכנסת

חזרתה של נעמה יששכר לישראל והקשר עם רוסיה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון למהדורת החדשות בצרפתית בערוץ I24

בין ההר לבקעה.
מחלוקת חוצה את המומחים הצבאיים באשר להשלכות של סיפוח בקעת הירדן ושינוי הסטטוס קוו בהר הבית - על הסכם השלום עם ירדן והתיאום מולה. האלוף עמידרור: חייבים שלטון ירדני יעיל וחזק, שהאינטרס שלו לשקט בגבול עימנו חופף את האינטרס שלנו.

יחסי ישראל - סודן.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לתכנית "ריקלין ושות'"

במקום לעודד את הפלשתינים בסרבנותם, על אירופה ללחוץ עליהם לנהל משא ומתן על הקמת מדינה מפורזת על שטח בגודל דומה לזה של יהודה ושומרון ושל רצועת עזה, שתזכה בהשקעה של 50 מיליארד דולר.

העומאנים ניסו לתווך בין ישראל ואיראן ב-2013.
ריאיון עם האלוף (מיל') יעקב עמידרור.

ההשפעה האידאולוגית של איראן על הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ) נמשכת מחבלי הלידה של הארגון, שתלוי כלכלית וצבאית בטהראן. גא"פ ממלא מקום חשוב באסטרטגיה האיראנית נגד ישראל. משמרות המהפכה משתמשים במגוון מוסדות וקרנות צדקה התומכים בגא"פ, שחשוב להכלילם ברשימת הסנקציות האמריקאיות.

חיסולו של קאסם סולימאני אירע לאחר שאיראן עברה ללוחמה ישירה נגד ארה"ב וחרגה מהלוחמה באמצעות שליחים. אחר החיסול, מסתמן שאיראן מבקשת לחזור לאסטרטגיה המסורתית שלה ולתקוף את הכוחות האמריקאים באמצעות ארגונים לא-איראניים הסרים למרותה.

שחרורה של נעמה יששכר והקשר מול רוסיה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון ל"יומן אקטואליה"

חזרתה של נעמה יששכר לארץ.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון ל"קלמן וסגל"

“תוכנית טראמפ משנה את תבנית החשיבה לגבי הסכסוך”
פרופ’ אפרים ענבר בעקבות פרסום תכנית השלום האמריקנית: “ארה”ב וחלק מהעולם הערבי לצדנו והפלסטינים יצטרכו לרדת בדרישות; היחסים עם ירדן יימשכו כרגיל”

שימור המצב הקיים הוא האפשרות המועדפת, לא רק עבור ירדן, אלא זה גם אינטרס ישראלי מובהק שמן הראוי להגן עליו גם במחיר מידה של חיכוך עם עמדות הממשל האמריקני.

לפנינו שעת רצון לקדם את מימוש קביעת גבול הביטחון של מדינת ישראל במזרח, וזאת בהכרה של המעצמה הגדולה בעולם. החששות ליציבות הממלכה ההאשמית בירדן מוגזמים.

שיתוף הפעולה של ישראל עם קפריסין ויוון להקמת צינור תת-ימי להובלת גז טבעי מאתגר את תכניותיה של טורקיה להפוך לשחקן אנרגיה מרכזי באזור הים התיכון ומהווה פוטנציאל לחיכוך בים בין שתי המדינות, שעלול להסלים.

הביקור של פוטין בארץ
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לתכנית "ריקלין ושות'"

נשיא רוסיה מוביל קו תקיף של הגנה על מיעוטים דתיים והתנגדות לאנטישמיות, התורם לקידום יעדי רוסיה בזירה הבינלאומית והפנימית.

איך הפכה עומאן ממדינה קטנה לשחקנית מרכזית בזירה האיזורית.
ד"ר יהושע קרסנה בראיון לערוץ הכנסת.

חושבים בכחול.
עלייה של מאות אחוזים במספר מקבלי תעודות הזהות הכחולות מקרב ערביי מזרח י-ם. ד"ר דוד קורן: ערביי מזרח ירושלים לא מוכנים לשבת יותר על הגדר.

אספקת הגז למצרים.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לתכנית "קלמן וסג"ל"

ההפגנות באיראן על רקע הפלת המטוס האוקראיני.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לקול הים האדום.

המהומות באיראן בעקבות הפלת המטוס האוקראיני.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון למהדורת החדשות

המצב בעקבות חיסול סולימאני.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון לרצועת הביטחון

התחדשות המחאה באיראן.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לבוקר טוב ישראל

איך ייראה המזרח התיכון אחרי חיסול סולימאני?
ד"ר יוסי מנשרוף: מחליפו יזדקק לתקופת הסתגלות כדי להיכנס לנעליו.

לחיסול סולימאני יש השלכות על נוכחותה של רוסיה במזרח התיכון ועל נוכחותה הגלובלית. למרות הגינויים שמשמיעים דוברים רוסיים, יש לפעולה גם היבטים נוספים מבחינת רוסיה.

ההפגנות החדשות בטהרן מחייבות את המשטר להגביר את התמקדותו בסיכול האתגר הגובר מבית, ובכך מחזקות את ההערכה שטהרן לא תפנה להסלמה מול ארה"ב.

פריצת הדרך בפיתוח מערכת יירוט מבוססת לייזר.
ד"ר עוזי רובין: אומנם מדובר בהישג ישראל גדול, אבל צריך לקחת אותו בפרופרוציה.

המתקפה האיראנית היתה מדודה. בכירי משטר האייתוללות מיהרו להעביר מסרים - כמעט מתחננים - לפיהם נסגר המעגל. וכעת, פני העולם מופנות לטראמפ.

על החיסול של קאסם סולימאני.
ד"ר יוסי משרוף בריאיון לתכנית הבינלאומית

בעקבות פעולת ארה"ב לחיסול סולימאני
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון באולפן YNET

בעקבות חיסול סולימאני.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון ליומן הערב

חיסולו של קאסם סולימאני.
פרופ' אפרים ענבר בראיון לתכנית "השיח",

בעקבות פעולת החיסול של סולימאני.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לתכנית "מה בוער"

יש לארגן קבוצת מדינות בעלות אינטרסים דומים.

מנהיג איראן עומד בפני הבחירה החשובה ביותר מתחילת שלטונו: איך להגיב לחיסול האיש שהיה יד ימינו? לא בטוח שהוא ימהר, אך הנקמה תגיע.

האיראנים, שהיו בטוחים שטראמפ יעשה הכל על מנת שלא להבעיר את האזור מחשבים כעת את המסלול מחדש, וייתכן אפילו שמסלול זה יוביל אותם אל שולחן הדיונים, בדיוק כמו שהנשיא האמריקני רצה.

לעמידה נחושה מצד ארה"ב בעיתוי זה יכול להיות אפקט קריטי גם במאמצים לכפות על איראן לשוב לשולחן המשא ומתן בתחום הגרעיני.

על ישראל להיערך למו"מ בין איראן וארה"ב"
על פי תחזית מכון המחקר JISS ישראל צריכה להמשיך להתכונן להסלמה, אך להתכונן היטב לאפשרות של חזרה אמריקנית לשולחן מו"מ עם איראן. המכון צופה כי בשנה הבאה המגמה העקבית של התקרבות למדינות המפרץ תימשך.

האיומים הבטחוניים על ישראל - בעקבות נאום הרמטכ"ל.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לתכנית "דקל וסגל"

ההסכם בין לוב וטורקיה על השליטה במזרח התיכון.
ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק בריאיון לתכנית "רואים עולם"

במרס 2019 פרסם המכון מחקר שהצביע על סדקים, שאפשר להעמיקם, בעוינות המושרשת של חוגים רחבים בעולם הערבי כלפי ישראל והיהודים. מאז שבו והצטברו ראיות לעוצמתה של עוינות זו, אך התרבו גם הסימנים המאששים את ההערכות האופטימיות יותר.

מהאיומים ועד אתגר הטילים.
על ספרו של ד"ר עוזי רובין: ממלחמת הכוכבים עד כיפת ברזל, המאבק על ההגנה האקטיבית בישראל, ועל ספרו של ד"ר צ'ק פרייליך , תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.

המהומות בצפון מזרח הודו.
ד"ר אושרית בירודקר בריאיון ליומן חדשות החוץ

לא יהיה זה נכון או נחוץ להיענות לאיתותים מאנקרה

התחזית ל–2020: העימות עם איראן יימשך, רק ישנה צורה.
בשעה שהדרג המדיני וטהראן מחליפים איומים, בסביבת נתניהו מדברים על "טבעת אש" איראנית, שתדרוש מצה"ל היערכות מסוג אחר. כך גם בדו"ח של מכון JISS.

השקט שלפני.
איראן עודנה נחושה להתבסס בסוריה, וישראל לא תשב מנגד. מי שלא רוצה לפגוש שם חיזבאללה משודרג, צריך לפעול, אומרים במכון JISS.

המשבר מול רוסיה על רקע מאסרה של נעמה יששכר.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לקלמן וליבסקינד.

להציל את טהרן: איראן תגרור את האזור לעימות.
קיים חשש כי ההנהגה האיראנית, על רקע גל המחאה במדינה, תנקוט בפרובוקציות מול ארה"ב וישראל, שיחזירו את תמיכת הציבור. המהלכים האחרונים שלה להבעיר את השטח נכשלו, לכן צפוי סבב התגרות נוסף.

התפתחויות אפשריות בסביבתה האסטרטגית של ישראל בשנה הקרובה.
מאת חוקרי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, דצמבר 2019

בין הפטיש לסדן: על ישראל לבחור בין האינטרסים האזוריים לבין יחסיה עם האיחוד האירופי.
שינוי המדיניות של צרפת הוא הזדמנות עבור ישראל. אם פריז יכולה לנקוט מדיניות של ריאל פוליטיק כלפי רוסיה – אין לצפות מישראל להיות יותר קתולית מהאפיפיור

ההשלכות של הברית בין ישראל, יון וקפריסין באגן הים התיכון, ותגובת הנגד מצד תורכיה ולוב.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לתכנית "רצועת הביטחון",

ההתעצמות האיראנית.
האלוף (במי'ל) יעקב עמידרור  בריאיון למהדורת החדשות.

על הדילמות של ישראל מול רוסיה ואירופה.
ד"ר עמנואל נבון בתכנית רצועת הביטחון בגלי צהל, 8 דצמבר 2019

בימי כינוס מנהיגי מדינות נאט"ו יש להזכיר שוב שנאט"ו הוא ארגון צבאי ללא רצון להילחם, ולשאול האם רוסיה היא עדיין האיום המרכזי מבחינת הברית.

בשנה האחרונה פועלת תנועת חמאס נגד מדינת ישראל במסגרת הלוחמה באזור האפור. האפשרות הרצויה מבחינת ישראל היא להגיב באותה מדיניות. ואולם, אם מדיניות זו לא תצלח, עליה לנקוט אסטרטגיה המאזנת בין הפעלת תגובות עוצמתיות ובין הניסיון להימנע מהסלמה.

ברית הגנה רשמית בין ישראל לבין המעצמה החזקה בעולם היא חשובה, רק בתנאי שיישמרו העקרונות החיוניים לביטחון הלאומי.

הגרסה ההודית של הר הבית.
ד"ר אושרית בירודקר בראיון ל"משחק חוץ".

המחאה באיראן.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לתכנית "רצועת הבטחון".

התקיפה הישראלית של מטרות איראניות בסוריה.
ד"ר יוסי מנשרוף בראיון ליומן הבוקר.

הכנס הכלכלי בקטאר.
גב' מיקי אהרונסון בראיון לתכנית "העולם הערב"

לישראל אינטרס מובהק שאזור צפון-מערב סוריה יחזור לשליטתו של הממשל המרכזי בדמשק. התקדמות בהיבט הזה, בנוסף ליצירת התנאים לשיפור המצב הכלכלי בסוריה, עשויים לחזק את המנוף הישראלי במערכה נגד התבססותה הצבאית של איראן.

המתיחות הגאופוליטית בין אירופה לרוסיה מעמידה את ישראל במצב מורכב, משום שמנהיגי אירופה מצפים מישראל לגנות את פוטין על מעשיו, אך מצד שני ישראל נזהרת מלפגוע ביחסיה עם רוסיה על מנת לקבל חופש פעולה בשמי סוריה.

על ארה"ב וישראל לנסות לקבל החלטה אסטרטגית, האם הן פועלות במלוא המרץ להפלת המשטר באיראן או להבאתו לשולחן המו"מ. החלטה זו היא קריטית להמשך ניהול המערכה הכלכלית מול איראן.

בניית המקדש באיודיה: ניצחון להינדואים על המוסלמים

המחאה באיראן התחדשה על רקע החלטת השלטונות להעלות במידה ניכרת את מחירי הדלק. המשטר נוקט יד קשה נגד המפגינים בניסיון לדכא את המחאה בהקדם. על הממשל האמריקאי לספק למפגינים גישה לאינטרנט כדי לסייע להתפשטות המחאה ולליבויה.

מלחמה ביד אחת.
ד"ר יוסי מנשרוף: גם הפעולה בעזה וגם הפעולה בדמשק מצריכות יכולות מודיעיניות גבוהות במיוחד שנועדו לסמן לאיראנים שלישראל יש את היכולת לפגוע לא רק בשליחים שלה אלא גם באנשיה שלה.

רצוי שהממשל האמריקני יסייע טכנולוגית למפגינים, כדי להחליש את המשטר.

ח'אמנאי שואף להציג יכולת גרעינית צבאית כיוון שהוא רואה בכך תעודת ביטוח עבור המשטר.
ד"ר יוסי מנשרוף בפאנל אודות מדיניות הגרעין של איראן.

המחאה באיראן מייצגת עוד שלב חשוב בכרסום הלגיטימציה של המשטר.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון אודות המהומות המתחדשות באיראן.

הפרת הסנקציות על ידי איראן.
ד"ר יוסי מנשרוף מתראיין למהדורת החדשות

ההסלמה ברצועת עזה על רקע חיסול מנהיג הג'יהאד.
אלוף במיל' יעקב עמידרור בריאיון ליומן הערב.

ישראל צריכה ליישם רטוריקה ומדיניות אופרטיבית ממוקדת מול האיומים האסטרטגיים הניצבים מולה בגלל הנוכחות האיראנית בסוריה.

ההתפתחויות בגבולה הצפוני של סוריה מחייבים את ישראל להתאים את עצמה למצב החדש תוך שהיא ממשיכה לדבוק בהסתמכות עצמית ולהשקיע בצבאה.

בכנס על כלכלת המזה"ת בדוחא, שבו נטלו חלק גם חוקרים מישראל, הסתמנו בחלק מן הדיונים מגמות לא שגרתיות המצביעות על שינויים במאזן הכוחות האזורי, בין היתר בשל תמורות בדינמיקה הכלכלית. גוברת ההשלמה עם שלטון אסד בסוריה אך מתחדדות השאלות לגבי מימון השיקום, ואילו איראן (או לפחות גורמים בתוכה) מנסה לאותת כי היא מוכנה לפשרות מדיניות אם הדבר יקל מן הלחץ הכלכלי הכבד המופעל עליה.

אם הוביל המבצע, ולו לתקופה מוגבלת בזמן, לשלילת יכולתו של הג'יהאד הפלשתיני לתת שירותים מסוג זה לאדוניו בטהרן, הרי מהלכי ישראל שירתו היטב את האינטרס האסטרטגי שלה - ולא רק שלה.

ישראל הצליחה במטרתה להפריד במבצע הצבאי הנוכחי בין הג'יהאד האסלאמי לבין חמאס, ולהשאיר את האחרון מחוץ למשחק

סילוקו של בכיר הג'יהאד האסלאמי, שניסה לסכל את הניסיונות להסדרה וחתר להידוק הקשר עם איראן, צפוי לחזק את חמאס ואת המגעים הלא ישירים עם ישראל.

מתקפת הכתבמ"ים על סעודיה שבוצעה על ידי איראן.
ד"ר עוזי רובין בריאיון ל"רצועת הביטחון".

מאחורי ההסלמה מול הג'יהאד האסלאמי עומדת איראן, ששואפת לקעקע את הסדר באזור. כעת הכדור אצל חמאס, שאמנם עובד עם איראן – אבל לא אצלה.

המפתח למניעת מפלה בישראל נוסח סעודיה טמון במודיעין וביכולת גילוי והתראה ללא פרצות.

על רקע חיסולו של אל בגדדי.
חיסולו של מנהיג דאע"ש חיסל גם את הארגון כולו ונטרל את השפעתו בעולם. לצד צהלות השמחה כבר מתעורר החשש מפני ארגון הטרור הבא.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לעיתון "בשבע".

חמש דקות מתימן.
ד"ר עוזי רובין: הצבת הטילים המדויקים בתימן היא רק קצה הקרחון של מהלך איראני רחב בהרבה. "מה שרואים כיום בתימן יופעל מחר כנגד מדינת ישראל".

חיסול אבו בכר אל בגדאדי.
ד"ר ערן לרמן: "המין האנושי יכול לישון בשקט בלעדיו"

חיסול אל בגדדי בידי ארה"ב.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לערוץ 7.

בעקבות חיסול אל בגדאדי על ידי ארה"ב.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לתכנית "מה בוער".

בעיות בתשתית.
ד"ר יהושע קרסנה: ההפגנות בלבנון נגד "חוק הווטסאפ" הן רק תסמין לבעיות העומק במדינה הערבית שרבים מתושביה בעלי אופי מערבי.

החלטת נשיא ארה"ב טראמפ להסיג את כוחותיו האמריקאים מצפון סוריה.
ד"ר ערן לרמן בריאיון בגלי צה"ל.

המאורעות בסוריה – מנסיגת הכוחות האמריקניים ועד חיסולו של אל-בע'דאדי – מטלטלים את מאזני הכוח וחושפים תווי יסוד של הסדר האזורי והעולמי. עבור ישראל, הלקח הוא שעליה להיות ערוכה לעימות צבאי, ובה בעת, על בסיס כוחה, לנהל מהלכים מדיניים לחסימת דרכה של איראן להגמוניה אזורית.

המהלך התורכי נגד הכורדים בצפון סוריה.
ד"ר חי איתן כהן ינורג'ק בריאיון לחדשות הלילה.

מפקד משמרות המהפכה סלאמי: "אנו מחויבים להרכיב נוסחת ניצחון על האויב, בכל התרחישים. כיום, עוצמתנו הבינ"ל היא בת תוקף, מוכרת ובעלת פוטנציאל הרתעתי יוצא דופן".

האפקטיביות הגוברת של הסנקציות האמריקניות, שכמעט והשביתו כליל את ייצוא הנפט, גורמת לאיראן לבחור בדרך אלימה ורוויית סיכונים.

האינטרסים הרוסיים סביב הפלישה התורכית לצפון סוריה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לערוץ 20.

לחיסול מנהיגה של דאעש חשיבות סמלית רבה, אך ספק אם לאורך זמן הוא יביא לסוף הארגון, שרעיונותיו מושרשים היטב בקרב מוסלמים קנאים.

נכון מבחינת ישראל למקד את מאמציה לפעולה נגד ארגון הטרור גם במישור הפלילי, ובכך לגרום לצמצום הכנסותיו ועוצמתו הצבאית.

במקום להצטרף למקהלת הגינויים, ישראל צריכה להסתגל למצב החדש, שכאמור אינו בגדר הפתעה, ולמצוא את המענים המתאימים.

הסכם הקפאת האש בין תורכיה לארה"ב בצפון סוריה.
ד"ר ערן לרמן בריאיון בגלי צה"ל.

ההחלטה של רוסיה להתערב בנעשה בצפון סוריה לטובת משטר אסד והכורדים, מעידה כי כללי המשחק השתנו. ארדואן יצטרך לבחון היטב את צעדיו. המרוויחה העיקרית מהמהלכים האחרונים היא רוסיה, שמרחיבה את השפעתה בסוריה. פרשנות

ייתכן שהכינוי "עסקת המאה" יוצמד בדפי ההיסטוריה לסיום הסכסוך בסוריה, ולא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

המיליציות השיעיות משתפות את ד"ר יוסי מנשרוף ב-"ישראל היום"
עמוד הטוויטר של הארגון הצבאי העיראקי "אל-נוג'באא" העלה ריאיון עם ד"ר יוסי מנשרוף שפורסם באתר "ישראל היום". גם באיראן הכתבה עוררה הדים.

כלי הנשק ושיטות הלחימה שאנו רואים כיום בתימן ישמשו מחר נגד ישראל

ההסכמה שבשתיקה מצד רוסיה להמשך הפעילות הצבאית הישראלית למניעת התבססות צבאית איראנית בסוריה אינה מובנת מאליה.

האיום האיראני והחשש מתקיפה אסטרטגית.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לערוץ 20.

שיתופי הפעולה הצבאיים בין צה"ל לצבאות זרים מתרבים לאחרונה במידה דרמטית, ומרימים תרומה רבת פנים לביטחון ישראל ולמצבה האסטרטגי.

סוף המשחק של ביבי": התקשורת באיראן מסקרת את הבחירות בישראל.
ד"ר יוסי מנשרוף: כלי התקשורת באיראן מיהרו לחגוג את המכה הפוליטית שספג ראש הממשלה נתניהו.

לצד היערכותה הצבאית מול חיזבאללה, ישראל צריכה לאתגר בצורה משמעותית את מעמד חיזבאללה בלבנון, ובמיוחד בעיני העדה השיעית. עליה לחשוף שח'אמנאי כפה על נסראללה להיכנס למערכה בסוריה, ולחשוף כמה משמות פעיליו שנהרגו בתימן כדי להראות שחיזבאללה איננו ארגון התנגדות לישראל אלא שליח איראני מובהק שטובח בסונים בהתאם להוראות מטהראן.

ניתן לצפות שככל שהלחץ על המשטר האיראני יגבר וחולשתו תלך ותגדל – באופן פרדוקסלי הוא יגביר את מעשי ההתגרות שלו, ואולי אף יעלה את רף הפעילות המלחמתית.

ההכרזה של רוה"מ נתניהו על כוונתו לספח את בקעת הירדן, גרמה לביקורת רבה גם מבית. המבקרים מתעלמים מהתנודתיות של המזה"ת והצורך בחגורת ביטחון במזרח. אלה הסיבות מדוע יש לספח את האזור האסטרטגי.

ממשל טראמפ מפגין הבנה משמעותית לצרכים הביטחוניים של ישראל.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לרשת כאן בערבית.

המלחמה הפסיכולוגית מול חיזבאללה.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון ל"יתד נאמן".

שיתוף הפעולה המתהדק בין רוסיה ותורכיה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לערוץ 20.

אין טרור טוב או רע. איראן לא יכולה לאיים בהרס של ישראל"
סוגר צ'ינוי, ראש המכון ללימודי ביטחון במשרד ההגנה של הודו, מבקר בישראל כאורח של JISS. הוא מודאג מהמגמות באיראן וסבור שהיחסים עם הפלשתינים לא דורשים התערבות בינ"ל.

רוברט מוּגַאבֶּה, רודן זימבבואה שמת בימים האחרונים, היה אחד הדיקטטורים הבולטים באפריקה. מוקדם עדיין לדעת אם נפילתו תוביל בעתיד לשיפור המצב, או ששיטת הממשל ההרסנית שלו תימשך, רק עם מנהיג אחר.

השיעים באים: האויב החדש מעבר לגבול בסוריה.
ד"ר יוסי מנשרוף: איראן מנצלת את היעדר השלטון הריכוזי באפגינסטן ובפקיסטן, שתי מדינות שרוב אוכלוסייתן סונית ולא שיעית, על מנת לגייס תמיכה ולוחמי מיליציות.

האם איראן מנסה לכפות מלחמה על ישראל?
ד"ר יוסי מנשרוף: התוכנית האסטרטגית של כוחות קודס האיראניים היא להרחיב באופן משמעותי את מאגר הטילים המדויקים בידי חיזבאללה בלבנון ובסוריה.

הגילויים החדשים של רוה"מ בנושא הגרעין האיראני.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון ליומן הבוקר

המתיחות בצפון מול החיזבאללה.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון ליתד נאמן.

איום הרחפנים שבשימוש כוחות קודס, חזבאללה ומליציות שיעיות.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון למקור ראשון.

האירועים בעיראק והשפעתם על האיזור.
ד"ר ערן לרמן בריאיון לתכנית "ריקליון ושות'"

ביקור ראש הממשלה נתניהו באוקראינה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לתוכנית "ריקלין ושות" .

פסגת הG7 שהתקיימה בצרפת.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לכאן רשת ב'.

לגבות מחמאס מחיר יקר.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון בנושא המדיניות שיש לנקוט כלפי החמאס ברצועת עזה

במערבולת ההתייחסויות והמחלוקות סביב דברי הנשיא טראמפ, ומניעת ביקורן בארץ של חברות הקונגרס טלאיב ועומאר, נעלמה מן העין סוגיה מרכזית אחת: הצורך לשמור על הריבונות.

בחיפוש מתמשך אחר מעמד של מעצמת על, כלכלה וביטחון הפכו למילות המפתח ביזמות ההודית להידוק השותפויות בזירה הגיאופוליטית.

שלא כבלבנון, עיראק וסוריה של אסד אינן בשליטה איראנית מוחלטת.

האירועים בדרום מחזירים לאור הזרקורים את השאלה מדוע מעדיפה ישראל, שוב ושוב, לנהל את הסכסוך ולא להכריע את חמאס? התשובה טמונה דווקא בחולשתו של ארגון הטרור ולא בהרתעה שלו.

פיצוץ הטיל הרוסי נושא הכור הגרעיני הזעיר.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון ל"הבוקר הזה".

מלחמת הסחר המחריפה בין סין וארה"ב.
מר אלכסנדר פבזנר בריאיון לשעה הבינלאומית

דו"ח מבקר המדינה בנושא "פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים" מצביע על המשך הגירה יהודית שלילית מהעיר. נדרשים צעדים משמעותיים כדי להפוך את ירושלים למושכת יותר.

פיצוץ הטיל הגרעיני ברוסיה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לערוץ 20

המאבק על שער הרחמים כחלק מהשליטה על הר הבית. פרופ' אפרים ענבר בריאיון לערוץ 7.

ד"ר עמנואל נבון על מגמות הדמוגרפיה בצרפת ואירופה.

אסור שטראמפ יצמצם את קמפיין "הלחץ המסיבי" שלו על איראן לפני שלמנהיגיה באמת לא תהיה ברירה אלא להיכנע לדרישות המערב.

השפעת בחירת בוריס ג'ונסון על הקשר בין בריטניה וישראל.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון למקור ראשון.

הפעולות הצבאיות של ישראל נגד תשתיות ויעדים איראניים בעיראק צריכות להתבצע תוך עמימות וחשאיות של ישראל. על ישראל לשכנע את הממשל האמריקני לפעול בעצמו נגד האיום האיראני בעיראק.

ירדן ומדיניות שמרניות ערביות נוספות מנסות להתמודד עם משענת מעצמתית בעייתית ועם איומי הסלמה באזור.

פעילות רוסיה במזה"ת ועמדתה ביחס לתוכנית טראמפ.
מיקי אהרונסון מתארחת בתוכנית "משחק חוץ"

ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לשידורי התאגיד בערבית (מכאן) אודות החתרנות האיראנית בקרב הפלסטינים בישראל ובגדה המערבית, המדיניות הישראלית נגד תוכנית הגרעין של איראן וניסיונות התבססותה בסוריה, ויחסי רוסיה-איראן.

המשבר מול איראן.
ד"ר ערן לרמן מתראיין בתוכנית "ריקלין ושות'".

העימות בין ארה"ב ואיראן בנושא הגרעין.
ד"ר ערן לרמן בראיון לערוץ 20.

במלאות 25 שנה לחתימת הצהרת וושינגטון בין ישראל וירדן, ד"ר יהושע קרסנה בוחן את טיב הסכם השלום והיתרונות שהוא מניב לישראל לצד האתגרים הכרוכים בכך.

צריך להתמקד בסגירת נתיבים עוקפי סנקציות (בעיקר טורקיה וקטאר), ובשחיקת יתרות המטבע האיראניות. כלי מרכזי בהיבט זה הוא תביעות הענק נגד איראן בגין אחריות לטרור.

יש לעמוד על המשמר כנגד תמרוני התחמקות איראניים. חשוב שלמנופי הלחץ יהיה גיבוי של אופציה צבאית אמינה. כל הסדר עתידי חייב לסגור את הפרצות לגבי זמן התפוגה על המגבלות בנושא העשרת אורניום, ולהתייחס למערך הטילים ולחתרנות האזורית והגלובלית של איראן.

על ישראל להסיק מסקנות מטרור ההצתות של קיץ 2018 ולהגיב צבאית נגד מפריחי הבלונים, גם במחיר של כניסה לסבב צבאי קצר.

חמש שנים לצוק איתן.
ראיון עם ד"ר ערן לרמן ואלוף במיל' יעקב עמידרור.

ההיבטים הגלובליים של המשבר באיראן.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון לשעה הבינלאומית.

הגישה שאימצו הרוסים פוגעת ישירות גם בתהליכי הסדרת היחסים בין ישראל למדינות ערביות ומוסלמיות, המבוססים על אינטרסים משותפים שאינם מושפעים מרעיון הלאומיות הפלשתינית.

הרבה אתגרים אסטרטגיים עומדים לפתחה של ישראל. עם חלקם נתניהו מתמודד בהצלחה.

הפגישה בין נשיא ארה"ב לשליט צפון קוריאה.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון לערוץ 7.

הרמטכ"ל כוכבי משנה את הגישה הכללית בצבא.

הצורך להקצות חיילים אמריקאים ללחימה לצד ישראל עלול לפגוע באהדה שישראל זוכה לה בארה"ב ולהגביל את חופש הפעולה שלה.

החרם הרוסי על תוכנית טראמפ לא יסתכם בהיעדרות מהמפגש במנאמה, אך יש ללחוץ על הרוסים שלא לייצר מסלולים אחרים שפוגעים באינטרס הישראלי.

העשרת האורניום על ידי איראן.
ד"ר יוסי מנשרוף: "על המסמך המכונה 'הסכם הגרעין' אין כלל חתימות ולכן אינו מחייב. איראן עובדת על כולם בדרך אל יעדי המהפכה".

הכרזת איראן על העשרת האורניום.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לשעה הבינלאומית.

על התגובה באיראן לועידת בחריין.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לרצועת הבטחון.

הפסגה המשולשת של היועצים לבטחון לאומי.
ראיון עם ד"ר ערן לרמן.

איראן מאיימת על ארה"ב? טמטום גמור.
ד"ר ערן לרמן: הצעד הנכון ביותר שתעשה ארה"ב מול איראן הוא הידוק הסנקציות שחונקות את הכלכלה האיראנית.

הבחירות בטורקיה.
ראיון עם ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק בריאיון ל"בוקר טוב ישראל" בנושא הבחירות בטורקיה.

הועידה בבחריין.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון בנושא הועידה הכלכלית בבחריין.

המתיחות בין ארה"ב לאיראן.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לגלי צה"ל בעל המתיחות בין ארה"ב ואיראן עקבות הפלת המל"ט האמריקאי בידי איראן.

ממשלת ישראל צריכה לחשוף את השותפות של משרד החוץ האיראני בגילויי הטרור והחתרנות של חזבאללה על אדמת ארה"ב ואירופה.

תוכנית כוכבי: לחזור ליבשה.
פרופ' ענבר: התוכנית של הרמטכ"ל אביב כוכבי שואפת להכין את צה"ל להכרעה מהירה של האויב.

גם ממשלה זמנית יכולה לפעול בהחלטיות כדי לייפות, לבנות ולשלוט בכל חלקי ירושלים.

אופן הצגת ישראל בספרי הלימוד בתורכיה.
ד"ר חי איתן הכהן ינרוצ'ק בריאיון לתכנית "העולם היום", בנושא מחקר שפרסם העוסק באופן הצגת ישראל בספרי הלימוד בתורכיה.

המתיחות בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי.
מר עומר דוסטרי בריאיון לשעה הבינלאומית.

על מנת למנף את המפגש, על ישראל לחתור לגיבוש גישה פרגמטית כלפי רוסיה, תוך התאמת הציפיות למציאות במזרח התיכון ומעבר לו.

איראן רוצה להחזיר את גדולתה של האימפריה הפרסית ולשחזר את עוצמתה הימית שאפיינה אותה בעבר הרחוק. כוחה הימי אמור גם להרתיע את ארה"ב ומדינות סוניות מפני התקפה נגדה וניסיונות לסכל את תכנית הגרעין הצבאית והטילים הבליסטיים שלה.

מדוע חדלו גורמי הממשל האמריקני לדבר על "מדינה פלסטינית"? הסיבה העיקרית היא העמדה הפלסטינית שאין כלל טעם לדבר על מדינה אלא אם היא תוקם על שטח השווה בדיוק לממדי הגדה ורצועת עזה כפי שהיו לפני 1967. יש לקוות שיוזמת טראמפ תשבור ציפייה בלתי מציאותיות זו.

האלוף יאיר גולן: צריך לעבור מנרטיב של חרדה לנרטיב של ביטחון עצמי וגאווה.
"אנחנו נותנים יותר מדי קרדיט לאויב. אסור לפחד מכניסה קרקעית לעזה."

ממצאי דו"ח מבקר המדינה בנוגע לערביי מזרח ירושלים.
ד"ר דוד קורן בריאיון לרצועת הביטחון לרגל יום ירושלים.

בעקבות אירועי הירי מסוריה על החרמון.
ריאיון עם אלוף (מיל') יעקב עמידרור.

עיר שחוברה לה.
ד"ר דוד קורן: לצד מגמות של הקצנה והגברת הפעילות של הרשות הפלשתינית, חל שינוי משמעותי ביחס הישראלי למזרח ירושלים.

בחירת נשיא הנציבות האירופאית.
ד"ר עמנואל נבון מתראיין ל"שעה הבינלאומית" על המחלוקת בין גרמניה לצרפת בנושא בחירת נשיא הנציבות האירופאית.

הוא דחק את עצמו למצב של חוסר אמינות מוחלט ואיבד כל השפעה על ישראל, ארה"ב, הקהילייה הבינלאומית ואפילו על העולם הערבי הסוני. הוא, ומה שמכונה "הרשות" הפלסטינית בגדה המערבית, פועלים כגורם מכשיל ומשחית מכל בחינה.

הבחירות לפרלמנט האירופי.
"על ישראל לנהוג בזהירות מול המפלגות והממשלות הפופוליסטיות באירופה מושם שרובן מתנגדות לסחר חופשי ותומכות ברוסיה".
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לערוץ 20.

"רמת סיכון גבוהה לעימות או מלחמה"
ד"ר ערן לרמן בריאיון אודות מתווה המדיניות של המכון.

האם הוסר האיום לעימות ישיר בין ארה"ב ואיראן?
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לאריה גולן בתכנית "הבוקר הזה"

תוכנית מדינית-ביטחונית חדשה של JISS גורסת שיש להימנע מהרפתקאות מדיניות מסוכנות ולהתכונן למלחמה.

שלום כלכלי תחילה.
האלוף עמידרור: התכנית כנראה תהיה הרבה יותר פתוחה לצרכים של ישראל, בעיקר בתחום הביטחוני.

הבחירות לפרלמנט האירופאי השנה הן מאבק בין התפיסה של נשיא צרפת מקרון לבין זו של שר הפנים האיטלקי סלביני.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לערוץ 20

המדריך להתנהגות בשכונה.
עמיתי מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ניסחו מסמך המלצות מדיני-ביטחוני מפורט לממשלה החדשה. על סכנת הגרעין: "גם בעולם וגם כאן צריכים לדעת שישראל רצינית". חשיפה בעיתון "ישראל היום".

סבבי הלחימה הנשנים בשנה האחרונה ברצועת עזה מחייבים את ישראל לתגובה צבאית עוצמתית יותר נגד חמאס וארגוני הטרור ברצועה, שתחזק את ההרתעה ותחזיר את השקט הארוך יחסית שהושג לאחר מבצע צוק איתן. זאת, לצד מתן הקלות לאוכלוסייה האזרחית העזתית באופן הדרגתי כתנאי לרגיעה מתמשכת.

הח'ליפות האסלאמית נפלה כיישות מדינתית שהחזיקה שטחים, אולם הממד הרעיוני עודנו מתקיים והארגון ממשיך להשליט טרור ברחבי העולם. ארגון "המדינה האסלאמית" ממצב את עצמו בחזרה כארגון טרור המשלב לוחמת גרילה נגד צבאות סדירים.

להורדת המתווה המלא מלאו את פרטיכם לקבלת המסמך המלא

ישראל צריכה להידרש מדינית-אסטרטגית וצבאית גם יחד למוכנות אל מול אירועים דרמטיים שאין לפסול מראש את האפשרות כי יכללו גם הידרדרות לעימות בחזית הצפון או הדרום. לכידות, חוסן, דריכות ומוכנות לפעולה יתרמו בפועל להרתעה מפני פרובוקציות. רק איום צבאי אמין ימחיש לידיד ולאויב גם יחד כי במבחן כוח זה, איראן היא זו שתיאלץ לסגת.

מצרים מתחילה אולי לצאת מתוך ההתכנסות האסטרטגית שכפתה על עצמה.

המתיחות בין ארה"ב לאיראן במפרץ הפרסי.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לשעה הבינלאומית.

אנו שואבים השראה ממופת הנופלים לחיינו שלנו, על־מנת להפוך את הנאצל, היפה והראוי לחיקוי, למעשה יומיומי. המעשה היומיומי הזה צריך להיות, חייב להיות, כזה שיש בו ידע, יכולת, ורצון לעשות משהו לטובת הציבור.

"אני לא מציע לאף גורם בחמאס לישון בשקט"
דר' ערן לרמן בריאיון בערוץ 7 על ההסלמה בדרום.

כינוס הקבינט הבטחוני על רקע האירועים בדרום.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור: "הקבינט היה צריך להתכנס אמש, אבל ההיסוס של נתניהו מובן מאחר וממשיכים באותה המדיניות ואין כניסה קרקעית לרצועה".

מדיניות ישראל בטיפול בהסלמה בדרום.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון אצל אריה גולן על ההסלמה בדרום.

פגישת פוטין - קים ג'ונג-און.
גב' מיקי אהרונסון בפרשנות אודות פגישת פוטין - קים ג'ונג-און.

פגישת הפסגכה בין פוטין וקים ג'ונג און.
גב' מיקי אהרונסון מסבירה בריאיון לגלי צה"ל את הסיבות לפגישת הפסגה בין פוטין וקים ג'ונג און.

על הממשלה החדשה להשקיע מאמץ ממוקד בשיפור היחסים ולהימנע ככל הניתן מצעדים העלולים לערער יציבות זו. הדבר מחייב הטיית אוזן קשבת לדאגותיה של ירדן לגבי הסטטוס קוו בהר הבית והמצב המדיני מול הפלסטינים, וחיפוש פתרונות מעשיים בסוגיות בילטרליות.

מערכת הבחירות הייתה מכוערת, אך זו תהיה טעות לראות בישראל חברה משוסעת.

ונצואלה הפכה למוקד המסוכן ביותר בימים אלו מבחינת האפשרות לעימות בין רוסיה לארה"ב. מדיניות ארה"ב בנוגע להתנהלות הרוסית ב"חצרה האחורית" תשליך במידה רבה גם על ההתנהלות הבינלאומית של רוסיה בעתיד.

על המנהיגות הישראלית להכין את צה"ל, את הציבור ואת הזירה הבינלאומית למדיניות חדשה הכוללת "גזר מתוק ושמנמן" בצד "אלה כבדה וקשה".

הכרזת טראמפ על משמרות המהפכה כארגון טרור משתלבת במערכה המדינית והכלכלית של ארה"ב נגד איראן. חרף איומיה, נראה שאיראן אינה מתכוונת לתקוף חיילים אמריקאים, בהתאם לאסטרטגיה האיראנית שמייחלת לצלוח בשלום את התקופה שנותרה עד לבחירות הקרובות לנשיאות. עם זאת אין לשלול היתכנות שטהראן תבחר לפעול דרך שליחיה הפחות מוכרים.

יש לישראל עניין לבסס את התפקיד המצרי בעזה, במסגרת הגיון "ניהול הסכסוך". השלום, הקיים זה 40 שנה, מתבסס ביתר שאת בשל העמידה יחד מול אתגר הטרור בסיני ומול החתרנות התורכית במזרח הים התיכון, כמו גם בעידן של אינטגרציה בתחום האנרגיה. השותפות בהסדרה (ללא נוכחות צבאית מצרית ברצועה, שאין לנו או להם עניין בה) היא נדבך חשוב נוסף בקשרים בין שתי המדינות, ותורמת גם לשחיקת היומרות הג'יהאדיות של חמאס.

המסדרון האיראני הקרקעי מהווה עמוד תווך במדיניות האיראנית בעיראק ובסוריה. מפאת חשיבותו, פועלת איראן כעת לבסס אותו באמצעות כביש מהיר שיחבר בין טהראן לדמשק.

החסמים העומדים בפני קידום התוכנית האיראנית להתפשטות בסוריה הם עמדת רוסיה ופעולותיה של ישראל, ובמידת מה גם המשך נוכחותה של ארה"ב. לפיכך, היא פועלת מול אסד כדי להבטיח את המשך קשריה ההדוקים עימו, וכדי לשפר את מעמדה בסוריה מול כלל הגורמים המאתגרים אותה בזירה זו. לצד המשך הפעילות הצבאית במסגרת המב"מ, על ישראל לפעול מול ארה"ב כדי לוודא את הידוק הלחץ על הגורמים האיראניים הפעילים בסוריה.

רמת הגולן משמשת כגבול הביטחון הטוב ביותר בצפון מול סוריה. הנוכחות האיראנית בסוריה מחזקת את הצורך להחזיק בגולן. הכרת נשיא ארה"ב בריבונות הישראלית בגולן והעליונות הצבאית של ישראל תורמות לשימור הסטוס קוו הטריטוריאלי.

ההחלטה ההיסטורית של טראמפ בעניין הגולן מאששת את חוק התשואה הפוחתת: ערבים המסרבים לעשות שלום עם ישראל מאבדים זכויות ונכסים ככל שהזמן עובר. אבו מאזן: לתשומת ליבך.

''בדיעבד - נכון היה לאפשר את מכירת הצוללות למצרים''
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון בגלי צה"ל

תורכיה מוצאת את עצמה היום בצומת דרכים היסטורי שבו עליה להחליט האם להמשיך לבדה מול ישראל, מצרים, יוון וקפריסין – או לאמץ שיתוף פעולה אזורי

עבור סוריה ההרוסה אין התחלות חדשות באופק.

המאבק להדחת אסד תם. הקרב על גבולות משטרו לא עתיד להסתיים בקרוב.

ככל שיתרבו הפרסומים על מתווה "עסקת המאה", רוסיה, תוך חתירה עקבית ליעדיה האזוריים והגלובליים בעיקר מול ארה"ב, צפויה לתמוך במסלולים חלופיים להסדר שייצר לחץ על ישראל.

ישראל חייבת למשול בשטח C באופן יעיל וסמכותי הרבה יותר, בין אם היא רוצה להחזיק את השטח כקלף מיקוח אפקטיבי במשא ומתן עתידי ובין אם היא מתכוונת לספח אותו.

תגובה קשה מן הרגיל של צה"ל היא בלתי נמנעת, כדי להמחיש לחמאס שהוא טעה בקריאת המפה. המהלומה תלווה במאמץ מדיני מצרי לכינון רגיעה בדרום.

הפסגה המשותפת עם יוון וקפריסין ובחסות אמריקנית היא צעד נוסף בהתעצמות של ישראל, שמעצבת מחדש את הנוף האסטרטגי במזה”ת.

קבוצות אופוזיציה חמושות שצמחו מהמיעוטים הכורדים, הבלוצ'ים והאהוואזים החריפו את התקפותיהן על נכסי המשטר באיראן. טהראן מגיבה בפעולות נגד מתנגדים אלה בפקיסטאן, בעיראק ומעבר להן, אולם התקוממויות אלה אינן יכולות לאתגר את יציבותו של המשטר, בעיקר בשל בסיסי התמיכה הצרים שלהן.

בכיר איראני מודה: "פרצנו לטלפון של גנץ"
דבריו של הבכיר, שנחשפו על ידי ד"ר יוסי מנשרוף.

המיליציות השיעיות העיראקיות מהוות רכיב שכוחו עולה, מתוך כלל הנכסים הצבאיים והצבאיים-למחצה העומדים לרשות איראן כחלק ממאמציה לבסס הגמוניה אזורית. נכסים אלו עלולים להעצים באופן משמעותי את יכולותיה במקרה של מלחמה בחזית הצפונית של ישראל.

לא משנה איזו פרדיגמה לשלום יציג ממשל טראמפ, הקץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו נראה באופק. ניהול הסכסוך לטווח הארוך – גישה מעורפלת למדי שזקוקה כל העת לעיון מחודש – היא הדרך המציאותית היחידה לשפר במקצת את המצב בזירה הישראלית-פלסטינית.

התעקשותה של אירופה לשמר את הסכם הגרעין, וניסיונותיה הרציפים להקים מנגנון עוקף סנקציות אמריקאיות שיאפשר לה להמשיך את הסחר עם איראן, מעודדים את איראן להרחיב את פעילותה החתרנית ברחבי אירופה.

ביקור נתניהו ברוסיה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לתכנית "העולם הבוקר".

העוינות העמוקה של חוגים רחבים בעולם הערבי כלפי ישראל והיהודים איננה גזרת גורל. היא פרי מהלך תרבותי טרגי שניתן להפוך את כיוונו, ולכונן מחדש עמדות אוהדות יותר, שיש להן גם עוגנים היסטוריים וגם נקודות אחיזה במציאות האזורית החדשה המתהווה לנגד עינינו. אך הדבר מחייב מאמץ שיטתי בשטח, בתמיכת ארה"ב והמערב ובמעורבות ישראלית ישירה.

יש חשיבות קריטית לכך שישראל תשגיח היטב על ההתפתחויות הפוליטיות באירופה ותקיים יחסים קרובים עם הפוליטיקאים התומכים בצינור הגז עם ישראל.

פרויקט צינור הגז בין ישראל, קפריסין, יוון, ואיטליה.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לרצועת הביטחון.

הפגישה בין פוטין לנתניהו.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון לשעה הבינלאומית.

ביקור בשאר אסד באיראן.
ד"ר יהושע קרסנה בריאיון לרצועת הביטחון.

התפטרותו של מוחמד זריף.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לאריה גולן, בתכנית  "הבוקר הזה".

התפטרותו של שר החוץ האיראני.
ד"ר יוסי מנשרוף בריאיון לynet

פרשת התפטרות שר החוץ האיראני מעידה על דריסת הרגל המכרעת של משמרות המהפכה בפוליטיקה באיראן, ולמעשה על האצת תהליך מיליטריזציה שהמשטר עובר.

צינור הגז המתוכנן בין ישראל, קפריסין, יוון ואיטליה מצביע על מוקד אנרגיה חדש המתגבש במזרח הים התיכון. אולם לשינוי גאופוליטי מבורך זה יש מתנגדים רבים. ישראל תצטרך לפעול בתוך האיחוד האירופי על מנת להוציא אל הפועל את מיזם צינור הגז.

המרד החות'י בתימן, שגובה מחיר כבד מאוכלוסייתה האזרחית של המדינה, ניזון בראש ובראשונה מהסיוע וההכוונה האיראנית ללוחמים, לצד מעורבות רוסית גוברת בסכסוך. לפיכך, קץ הלחימה תלוי במידה רבה בנכונותן של מדינות חיצוניות להמשיך ולהזין את הסכסוך.

מדינות ערב מנרמלות את יחסיהן עם משטר אסד בניסיון לאזן את ההשפעות החזקות של איראן וטורקיה ולהשיג מידה מסוימת של השפעה על הארכיטקטורה המדינית-אסטרטגית החדשה של סוריה. מגמה זו מקבעת באזור מבנה אסטרטגי המעמיד את רוסיה במרכז. בטווח הארוך עלולה התפתחות זו להביא למתיחות ביחסים בין מדינות ערב השמרניות לישראל, במיוחד אם זו תפנה את מאבקה בנוכחות האיראנית בסוריה כלפי הצבא והממשל הסוריים, או תמשיך לתור אחרי הכרה דיפלומטית בסיפוח הגולן.

יש להגיב על המתקפות נגד ריבונות ישראל במזרח-ירושלים במתקפת-נגד ישראלית. בעיקר, פירושו של דבר השקעה אזרחית מאומצת בחלקה המזרחי של העיר.

על האירועים האנטישמיים בצרפת.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון ל"כאן" מורשת.

בנושא המשבר עם פולין.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לרשת סקיי ניוז בערבית.

המשבר עם פולין בנושא השואה.
אמירתו של ישראל כ"ץ על הפולנים הייתה מיותרת והיא פגעה פגיעה קשה בהישגים הדיפלומטים של נתניהו במזרח אירופה.
כ"ץ התחיל את תפקידו הזמני ברגל שמאל.
ד"ר עמנואל נבון בריאיון לריקלין ומגל.

יש לצאת כבר עכשיו למערכה ממוקדת לשיקום יכולותיו, משאביו, מעמדו ויוקרתו של שירות החוץ הישראלי, שבאופן פרדוקסלי עבר בשנים האחרונות תקופת שפל חמורה דווקא בשעה שהדיפלומטיה הישראלית בדרג העליון קצרה הישגים חסרי תקדים.

משחקי ריבונות בירושלים.
דו"ח חדש של מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון חושף את התקציבים שהרשות הפלשתינית משקיעה בירושלים: מפעילות נגד מכירת קרקעות ליהודים, דרך אירוח משלחות מחו"ל ועד לפיקוח על נשק • החדירה הטורקית לעיר מעוררת התנגדות של ירדן ומרוקו, וסעודיה רוכשת נכסי נדל"ן.

אמנם התקשורת האיראנית טענה שמיליונים גדשו את הרחובות לציון 40 למהפכה, אך חוגי האופוזיציה טענו כי מספר החוגגים ירד. הגרעין לא יגן על המשטר מסלידת העם.

השעיית הסכם הגרעין בין ארה"ב ורוסיה.
גב' מיקי אהרונסון בריאיון ליומן הבוקר.

על העימות בין מקרון לבין סלביני בנושא ההגירה לאירופה.
עמנואל נבון בריאיון לערוץ 20

ההסלמה בצפון וסוף העמימות מול איראן.
יוסי מנשרוף בריאיון ל"יתד השבוע"

עמדתה של רוסיה סביב ניסיון ההפיכה בוונצואלה.
"משתמשים בוונצואלה כמדינה להתכתשות בין המדינות הגדולות בעולם".
מיקי אהרונסון בריאיון ל"בוקר טוב ישראל".

בעקבות ההסלמה בצפון.
יוסי מנשרוף בריאיון בערוץ 7.

מצבה הבינלאומי של איראן.
יוסי מנשרוף בריאיון לשעה הבינלאומית.

הצלחת ניסוי שיגור טיל החץ.
מר עוזי רובין בריאיון לתכנית "ערב ערב" .

ניסוי השיגור של טיל החץ.
מר עוזי רובין בריאיון לתכנית "בחצי היום"

כוחות בעולם המוסלמי רואים בחרדה את שאיפותיה של איראן - ולכן מעריכים את עמידתה של ישראל מולן. לנחישות התגובה שלנו יש מחיר אך שכרה בצידה.

שורה של שחקנים זרים הולכים ומעצימים במרוצת השנים האחרונות את חתירתם תחת ריבונות ישראל במזרח ירושלים. פעילות חתרנית זו כוללת מרכיבים סמויים וגלויים, חוקיים ושאינם חוקיים, רעיוניים ופיזיים, אזרחיים וביטחוניים. כדי להתמודד כראוי עם קריאת התיגר בלב בירתה, מוצע כי ממשלת ישראל תבצע את הצעדים הבאים: הקמת צוות בין-משרדי שיוביל טיפול אינטגרטיבי בכלל מרכיבי התופעה; נקיטת פעילות סיכולית נרחבת אל מול היבטיה הבלתי חוקיים של פעילות זו, תוך שימת דגש על המרכיב הכספי; בחינת עדכון של "חוק היישום" (האוסר על הרש"פ לבצע פעילות שלטונית בשטח ירושלים) במטרה להצר ביתר שאת את צעדי הרש"פ בירושלים; והעמדת חלופה ישראלית איכותית, נגישה ומזמינה לשירותים האזרחיים שהשחקנים הזרים מעניקים לתושביה הערבים של העיר.

"האיתות הישראלי לסוריה ברור - 'אל תתערבו'.
אלוף (מיל') יעקב עמידרור בריאיון לגלי צה"ל, בעקבות התקיפה הישראלית בסוריה בתגובה לשיגור הטיל האיראני לעבר החרמון.

המפה הפוליטית והצבאית בלבנון מובילה למסקנה שלבנון אינה יכולה, וגם אינה רוצה, להתמודד כראוי נגד האיום של חיזבאללה על ריבונותה, ולא עם האפשרות שבשל כך היא עלולה להיפגע קשות ממלחמה מול ישראל.

רוסיה שואפת להגדיל את מעורבותה בסכסוך בין ישראל והפלסטינים, תוך נקיטת מדיניות המתעלמת מההתפתחויות במזה"ת בשנים האחרונות שהציבו את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום נמוך בסדר היום הבינלאומי. מדיניות זו צפויה להקשיח את עמדת ישראל לגבי מעורבות רוסית בהסדרה, למרות הדומיננטיות הרוסית באזור והשלכותיה על אינטרסים ישראליים.

פרופ' אפרים ענבר: עשבים שוטים בערוגות שלנו.
נשיא המכון למחקרים אסטרטגיים מנתח את האירועים האחרונים בצפון ומתנער מנערי הגבעות. "נטרול המנהרות - הישג חשוב למדינת ישראל".

החלופות להסכם גרוע זה, גרועות עוד יותר.

הבנה טובה בין הדרג המדיני לדרג הצבאי היא חיונית להצלחת העשייה הצבאית.

המסדרון הקרקעי של איראן – איום אסטרטגי.

המצב בסוריה על רקע הפרסומים על תקיפה ישראלית והסגת הכוחות האמריקאיים.
ד"ר ערן לרמן מתראיין בגלי ישראל

אתגר למדיניות הביטחון הלאומי של ישראל.
הקמת גדר הביטחון מסביב לירושלים ב-2005 יצרה אתגר אזרחי, ריבוני וביטחוני בדמות "שטחי הפקר" של שכונות ערביות המצויות בתוך העיר ירושלים ומחוץ לגדר הביטחון, בסמיכות לשטחי הרש"פ וללא כל חיץ וגבול. שכונות אלו מתאפיינות בהיעדר חוק וסדר ובמצב של "כל דאלים גבר", אשר הוביל לכך שכמחצית מן המפגעים בגלי הטרור של 2014–2017 בירושלים יצאו מתוכן. המסמך מציע להקים מנהלת משותפת לצה"ל, למשטרה, לעירייה ולממשלה שתפעל יחדיו להגברת המשילות והביטחון בשכונות אלו. לאור המצב התשתיתי הקשה השורר בהן מוצע כי ההשקעה האזרחית בהן תתמקד בתחומי טיפוח ההון האנושי – חינוך, תרבות, רווחה, תעסוקה והעצמת מנהיגות שכונתית פרגמטית.

האפשרות שאיראן וטורקיה ישאבו עידוד ותעוזה בעקבות ההחלטה האמריקאית מדאיגה בהחלט. המענה העיקרי למגמה זו תהיה הרתעה חזקה מצד ישראל, ששימורה עלול להגדיל את הסבירות להסלמה בסוריה ובלבנון, וכן הידרשות גדולה עוד יותר לידיה המרסנות של רוסיה. התזכורת לכך שהנשיא מתכוון למה שהוא אומר, צריכה להזכיר לנו את הצהרותיו (למשל מה-21 באוגוסט) כי "ישראל תצטרך לשלם מחיר גבוה יותר... [הפלסטינים] יקבלו משהו טוב מאוד כי הגיע תורם". ייתכן שנכונים לנו הפתעות לא-ממש-מפתיעות נוספות.

המענה לאיום התת-קרקע – המצטרף לפגיעה ביעילות ובתכליתיות של שיגורי הרקטות המבוצעים על ידי ארגוני הטרור – מצמצם באופן משמעותי את היכולות האסטרטגיות של ארגוני הטרור שישראל נאבקת מולם, ומאפשר לה מרחב תמרון ורוח נשימה לכשתחליט, אם תחליט, לצאת למערכה צבאית רחבה ברצועת עזה, ואף בלבנון.

הפעלת לחצים צבאיים, דיפלומטיים וכלכליים עשויה להבטיח את המשך קיומם של הכוחות הסוריים הדמוקרטיים והאוטונומיה הכורדית בצפון מזרח סוריה, ולהרתיע את תורכיה ואיראן מהשתלטות על שטחים אלה.

הברית המשולשת במזרח הים התיכון בין ישראל, יוון וקפריסין.
ד"ר ערן לרמן בריאיון ב"רצועת הבטחון", בעקבות פגישת הפסגה בבאר שבע.

ארצות הברית בנסיגה - ועכשיו מה? ''טורקיה תפלוש לצפון סוריה''.
הדוקטור חי איתן כהן ינרוג׳ק בריאיון בגלי צה"ל, על השלכות הנסיגה האמריקאית מסוריה על המהלכים של תורכיה באזור.

ישראל צריכה להתארגן, ולאחר יציאת האמריקאים להגביר את אינטנסיביות הפעולה שלה נגד האיראנים בסוריה. יציאת ארה״ב מהזירה היא הזדמנות טובה לשינוי ברוח הפעולה של ישראל.

כמה מיהודי השמאל הקיצוני בארה"ב יוצאים כעת לחבל בתכנית 'תגלית'. הם כורתים את הענף שעליו מתבססת בהכרח כל פעילותן של הקהילות היהודיות למען ישראל, והוא אהבת ישראל וההזדהות עמה.

בעקבות החלטת הנשיא טראמפ להסיג את כוחותיו מסוריה: הזווית הרוסית.
מיקי אהרונסון בדיון בתכנית "שישי בחמש".

איראן מנצלת את משברי דאעש והאביב הערבי כדי לקדם את המסדרון הקרקעי, שמשמש מרכיב מהותי באסטרטגיה האיראנית באזור. שאיפתה היא להציב איום משמעותי בפני ישראל וירדן. הנסיגה האמריקאית הצפויה מסוריה תסיר חלק מהמכשולים העומדים בדרכה של איראן, אך ישראל הפגינה כמה וכמה פעמים את נחישותה למנוע את התבססות המסדרון.

מתוך ראייה אנליטית, כמו גם משיקולים מעשיים ואף פוליטיים, הגיעה העת להגדיר מחדש את מקומה של ישראל בעולם כמדינה המשתייכת ל"מזרח הים התיכון", ולא ל"מזרח התיכון".

המלחמה על השלטון בלוב נמשכת כבר כשמונה שנים, בגלגוליה השונים, ויש לה השלכות חשובות על היציבות במזרח הים התיכון.

החלטת טראמפ להוציא את הכוחות האמריקניים מהמדינה עלולה להפוך לבכייה לדורות. המשמעות היא קריסת הכורדים והידוק אחיזת איראן באזור.

התגובה הציונית ההולמת היא חריקת שיניים ואמירה ברורה שלמרות הטרור והכאב אנחנו ממשיכים להיאחז בארץ אבותינו.

איראן, טורקיה, רוסיה ושחקנים עוינים אחרים מאיימים על ביטחון המערב ועל ביטחונה של ישראל באזור אסטרטגי זה.

עד כמה רחוק מוכן צה"ל ללכת לשם פגיעה ביכולות חיזבאללה, והאם גם "מתקפת מנע", קרי מבצע גדול בלבנון, יכולה לעמוד על הפרק אחרי הצלחת נטרול המנהרות?

מדיניות ביחס למזרח ירושלים.
ד"ר דוד קורן מתראיין ברצועת הבטחון.

יאיר גולן: "אסור להפריז בחשיבות היחסים עם מדינות ערב"
לאור חיזוק היחסים עם העולם הערבי, סגן הרמטכ"ל לשעבר טוען כי "צריך להיות מאוד זהירים בהקשר למדינות המפרץ" ומזהיר: "יש לנו ערכים שונים. זו משענת קנה רצוץ"

מעורבות איראן בנעשה בסהרה המערבית מעוררת מתיחות רבה עם מרוקו. היחסים המעורערים בין המדינות והחשש מהתרחבות ההשפעה האיראנית באזור, מהווים הזדמנות לישראל לחזק את הקשר עם בעלות ברית אופציונאליות במאבק מול טהרן.

חרף השורשים הבעייתיים של מפלגת "הליגה" של מתיאו סלביני, הידוק היחסים עם ממשלת איטליה משרת את האינטרס הלאומי הן כדי לקדם את ייצוא הגז הישראלי לאירופה והן כדי לשבור את הקונצנזוס האירופאי בסוגיות כמו איראן וההכרה בירושלים.

האלוף גולן על ההתקרבות למדינות המפרץ: "לא להפריז, הערכים שלנו שונים"
בשעה שראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה בפריצת הדרך ביחסים עם מדינות המפרץ, מצנן האלוף יאיר גולן את ההתלהבות ומזכיר את הביטוי התנ"כי "משענת קנה רצוץ".

המבצע יכול להוות כלי חשוב במשימה לקבלת לגיטימציה לפעולה ישראלית עתידית בלבנון, שכן למבצע יש היבט מדיני-דיפלומטי מעבר להסרת האיום הצבאי.

השותפות המתפתחת במזרח הים התיכון בנושא הגז הטבעי היא לא פחות ממהפכנית. ישראל תהפוך בסופו של דבר ליצואנית של גז טבעי לאירופה, ללא תלות בטורקיה. שינוי טקטוני זה יעניק לישראל מינוף מוגבר ביחסיה עם האיחוד האירופי

מלחמת התודעה בין ישראל לחיזבאללה.
ד"ר ערן לרמן בחדשות ערוץ 20

אם ישראל רוצה לחזור למצב שקדם להפלת המטוס הרוסי, עליה לפתח ולהפגין את המנופים שיש ברשותה, כגון האהדה כלפיה של הממשל בארה"ב.

האזהרות הנשמעות באחרונה בארה"ב לגבי מדיניותה של ישראל כלפי סין ראויות לתשומת לב, ויש סוגיות שבהן אכן נדרשת זהירות יתרה. יחד עם זאת, האסטרטגיה של ישראל בזירה האסיינית אינה מתנגשת עם האינטרסים של ארה"ב; אדרבא, היא משרתת ומחזקת אותם. שותפות עם בייג'ינג במימד הכלכלי והתשתיתי עשויה לסייע בייצובו של המזרח התיכון. במקביל, שותפות בתחומי הביטחון עם כמה ממדינות אסיה עשויה לסייע ביצירת משקל נגד לחששות שמעורר כוחה העולה של סין.

נוכח צורכי ישראל בגזרות האחרות, עדיף כבעבר לצמצם נזקים בחזית הדרומית, להכיל בחוכמה, לחשוק שיניים, ולהמשיך לבנות את הנגב המערבי על אף ניסיונות ההצתה.

מדיניות נבונה באפריקה יכולה לחזק גם את היחסים עם אירופה.

הפסד של רוה"מ בריטניה, תרזה מיי, בהצבעה על הסכם הברקזיט עלול להביא להשלכות לא רק על האיחוד האירופי אלא גם להוביל לעלייתו של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין המחזיק בדעות עוינות לישראל.

יכולתה של איראן להתמודד ביעילות עם הסנקציות שהוטלו עליה על ידי ממשל טראמפ ולשמור על חוסנו של המשטר המהפכני תלויה, בין היתר, במחלוקת הקיימת במדיניות הפנים האיראנית. ברור כי האינטרס של ארה"ב, ישראל וגורמים אחרים באזור המבקשים להביא לשינוי דרסטי בהתנהלות האיראנית, הוא בהעצמת העלויות הכרוכות בהרפתקנות מהפכנית.

יש צורך הן בשינויי תפיסה של הדרג המדיני והצבאי, והן בשיח גלוי ויעיל עם הציבור על משוואות ההרתעה בעידן הנוכחי. ונדרשת יכולת מובחנת ומדויקת יותר להטיל אימה על החמאס בכל הדברים החשובים לו ביותר.

על ההפגנות האלימות בצרפת.
עמנואל נבון בריאיון ב"כאן מורשת"

קווי יסוד מנחים למדיניות מוצעת במזרח העיר עבור ראש העיר הנכנס, משה ליאון: מקסימום ריבונות ומקסימום הוגנות- תוך חתירה להעמקת אחדות ירושלים; מעקב צמוד של ראש העיר אחר יישום תוכנית הממשלה מס' 3790 על סה"כ 2.1 מיליארד ש"ח לערביי מזרח ירושלים; קידום תוכניות בנייה ליהודים וערבים מעבר לקווי 1967 והבאתם ב"חבילה אחת" לדיון בוועדה המחוזית; קידום "הבגרות הירושלמית" המוצעת על ידי מִנהל החינוך בעירייה ושימת דגש על ההנגשה להשכלה גבוהה ותעסוקה איכותית, ועוד.

החלטת צ'אד לקדם את יחסיה עם ישראל בעת הזו הושפעה מהפריחה ביחסי החוץ של ישראל בעשור האחרון, ובפרט ההתקרבות בין ישראל ומדינות סוניות מתונות. סביר להניח שצ'אד תרצה לנצל גם את הקשרים ההדוקים בין ישראל וממשל טראמפ, על-מנת לזכות בנקודות בוושינגטון.

האם ניתן לאלץ את איראן להגביל את הטילים שלה באמצעות סנקציות ומהלכים דיפלומטיים חדשים? הדבר מוטל בספק רב. הטילים הינם עמוד תווך למימוש החזון ותורת הביטחון הלאומי של הרפובליקה האסלאמית.

מפגש הפסגה היווני-קפריסאי-מצרי שהתקיים בחודש שעבר בכרתים, התמקד באנרגיה ובאיומים מצד תורכיה, אך גם שילם מס שפתיים למסרים המצריים הבעייתיים מבחינת ישראל.

לחיסולו של מנהיג שבטי ערבי בולט כמו באשיר פייסל אל-הוויידי יש השלכות לא מבוטלות על חלקי סוריה שבשליטת ארה"ב והכוחות הכורדים, הכוללים את א-רקה. לממשל הכורדי אויבים רבים וקיומו לא יציב.

האלוף במיל' יעקב עמידרור: ''איראן מאושרת כשנדמה שאנחנו בדרך למבצע גדול''
האלוף במילואים יעקב עמידרור שוחח עם ירון דקל ויעקב ברדוגו על המצב הביטחוני ואמר כי "בסבבים האחרונים איראן הייתה מאושרת כשהיה נדמה שאנחנו בדרך למבצע גדול - אבל היכולת שלה להשפיע על המצב כאן היא לא גדולה".

היחסים בין ישראל ומדינות המפרץ השתפרו במידה ניכרת, למרות שלא רק שלא חלה התקדמות במגעים בין הרשות הפלסטינית לישראל אלא אף חלה נסיגה משמעותית

עוזי רובין: אבי תוכנית ההגנה מפני טילים בישראל.
האם כמות כלשהי של הגנה רב-שכבתית מפני טילים יכולה להספיק כדי לעצור מתקפת טילים של חיזבאללה?

כעת האתגר הוא כיצד להבהיר להנהגת חמאס שלא כדאי לה להאמין לדברי הרהב של עצמה.

רק אחרי מכה חזקה וכואבת לחמאס בעזה, יש סיכוי להגיע ל"הסדרה" שלא תהיה ניצחון ארגון הטרור, ולכן עשויה להחזיק מעמד יותר מכמה חודשים עד לניסיון הסחיטה הבא.

לפוטין יש סיבות להיות מרוצה מהמפגש באיסטנבול

סקרי דעת הקהל שניבאו מהפך בשיעורי ההצבעה האפסיים של ערביי מזרח ירושלים, התבדו במבחן הקלפי. חרף רצונם של ערביי מזרח ירושלים להתערות ביתר שאת בהוויי החיים הישראלי, חששם של ערביי מזרח ירושלים מהרשות הפלסטינית ועושי דברה הוביל להדרת רגליהם מהקלפי. כך נותרו פעם נוספת 38% מתושבי העיר מחוץ לזירת המשחק הפוליטית של עיר הבירה.

כינוס מנהיגי רוסיה, גרמניה, צרפת וטורקיה, שהוביל ל"הצהרת איסטנבול", מהווה נדבך נוסף בקידום יעדיו של פוטין

בעיצומם של אירועים אלימים קל להתפתות לחיפוש "פתרונות" לבעיה הפלסטינית באמצעות פעולה צבאית דרסטית, או באמצעות ויתורים לא פחות דרמטיים. אך בהתחשב באירועי התקופה האחרונה, כמו גם בטבעם הבלתי צפוי של האירועים באזור, נראה דווקא הגיוני לדבוק ב"ניהול הסכסוך" ובהסכמים חלקיים. אין זו בחירה פחדנית של מנהיגים פוליטיים, אלא בחירה הגיונית בנסיבות חסרות היגיון כאשר האיום האיראני מרחף מעל עתידה של ישראל. לסבלנות יש יתרונות משלה.

שבע-עשרה שנים לאחר 11/9/2001, "המלחמה הארוכה" עדיין חסרה הגדרה ברורה. כדי להביס את הטוטליטריות האסלאמיסטית על כל פלגיה, נדרשת גישה בעלת שלושה מרכיבים, ומוסיפה להן ממד אידיאולוגי מוצק.

נסיך הכתר הסעודי אינו דמוקרט או מושיע אסטרטגי, אך אל תעניקו פרס ניצחון למנהיגים של טורקיה ואיראן בכך שתחלישו את הקשרים בין ארה"ב לסעודיה.

מאמר זה סוקר את הרקע להתערבותה העמוקה ורבת התוצאות של איראן במלחמת האזרחים בסוריה.

 ממשל אובמה מנע תקיפה באיראן.
אל"מ במיל' ערן לרמן, סגן נשיא מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים, מעריך כי הממשל האמריקני הנוכחי מגבה את ישראל בנושא האיראני.  

'צריך לדאוג ממה שקורה בצפון. הדרום הרבה פחות חשוב'.
האלוף במיל' עמידרור מצדד במדיניות הממשלה מול רצועת עזה, מגדיר את הביקורת על הממשלה כ"לא מוצדקת ולא חכמה" ומוטרד מהזירה הצפונית.

יש להתייחס לצבא לבנון כגורם עוין, להסיר את המסכה מעל פניו, ולספק לממשל האמריקאי ראיות חותכות על שיתוף הפעולה המגוון בינו לבין חיזבאללה.

בכל מהלך, מדיני או מודיעיני, גלוי או חשאי, יש לזכור תמיד: לא לעולם חוסן.

האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפני נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי, הם הלחימה בטרור – בעיקר בסיני – והמערכה הרעיונית שבה פתח כנגד האסלאמיזם הקיצוני; המשך ואף האצה של הצמיחה הכלכלית; פיתוח משאבי האנרגיה של ארצו, בזיקה ליוזמות נוספות במזרח הים התיכון; קידום פרויקטים לאומיים גדולים, כולל העברת מוסדות השלטון מקהיר; פתרון הסכסוך עם אתיופיה בסוגיית הנילוס, וגיבוש מענה מדיני הולם למבקריו באירופה ובארה"ב. בהתחשב בחלופות, שקשה להפריז בחומרתן, האינטרס של ישראל ושל בעלות בריתה באזור הוא להמשיך ולסייע לא-סיסי בייצוב המערכת המצרית. במקביל, רצוי בעקיפין או במסגרות אזוריות, ניתן לעיתים להשיא עצה דיסקרטית, ולעודד אותו למתן כמה מסממני הדיכוי של משטרו, המעידים אולי על מתחים בתוך הממסד הצבאי השולט.

החלשת יכולות האויב ושאיפותיו בעזה מחייבת מוכנות צבאית, ונכונות ממשלתית לעשות שימוש בכוח, תוך שמירה על שגרת חיים בריאה ויציבה בעורף.

הנהגת חיזבאללה כבר מבינה שהסנקציות האמריקניות המתעצמות יביאו לפגיעה קשה במשטר המהפכה בטהראן. הוא ילך ויתקשה לממן את כלל פעילויותיו השאפתניות – כולל "זרועות התמנון" בלבנון ובזירות אחרות. לפיכך, חיזבאללה נערך לדאוג למקורות מימון ותעסוקה לנאמניו, על ידי חדירה גוברת והולכת לגזרות פעילות כלכלית ופיננסית בלבנון שעד כה הדיר מהן את רגליו.

נתניהו: "חאן אל אחמר יפונה - עם או בלי הסכמה"
שר הביטחון ליברמן בכנס JISS: "זו השתלטות של קבוצה בדואית על אדמות מדינה, היועמ"ש ביקש את הדחייה"

ארדן: "חיזבאללה מחזיק ב-150 אלף טילים ורקטות"
השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, בכנס JISS הזהיר מפני הניסיון האיראני לכתר את ישראל בכמה שיותר חזיתות.

ליברמן על חאן אל אחמר: צריך לדעת להתגמש.
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, התייחס הערב (ראשון) לסוגיית המאחז הפלסטיני חאן אל אחמר והבהיר כי המאחז יפונה אך לגיטימי לעכב את הפינוי כדי לנסות להגיע להסכם פינוי מרצון.

ליברמן על סערת חאן אל אחמר: "תהליך בלתי הפיך"
שר הבטחון התייחס לסערה סביב סוגיית פינוי היישוב חאן אל- אחמר ותקף את הפוליטיקאים שמתחו עליו ועל נתניהו בקורת: "עד שלשום לא היה להם מושג שיש שם תהליך"

האיום הפלסטיני שקדם לדחיית פינוי חאן אל אחמר: "נפגע בתיאום הביטחוני"
ליברמן בכנס JISS: "החלטה נכונה לאור בקשת היועמ"ש"

רה"מ: "יוצרים פייק ויכוח, חאן אל-אחמר יפונה עם או בלי הסכמה".
שר הביטחון אביגדור ליברמן בכנס "מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים" במרכז מורשת בגין בירושלים: "ברגע שהקבינט אישר את פינו חאן אל-אחמר, התהליך הוא בלתי הפיך".

פינוי חאן אל-אחמר הוקפא לבקשת היועמ"ש כדי להגיע להסכם פינוי מרצון.
שר הביטחון אביגדור ליברמן בכנס מכון ירושלים.

חאן אל-אחמר - למצות עוד ניסיון לפינוי מרצון.
ליברמן בכנס JISS מגבה את נתניהו: "למצות עוד ניסיון לפינוי מרצון"

"ברגע שהקבינט אישר את פינוי חאן אל-אחמר, התהליך הוא בלתי הפיך - אבל, יש עוד כמה נדבכים". נתניהו: "חאן אל אחמר יפונה בהסכמה או בלי"
שר הביטחון אביגדור ליברמן בכנס JISS

ליברמן חשף את היקף כוח האדם של צה"ל.
במהלך הרצאה שהועברה בשידור חי באינטרנט מכנס מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים ציין שר הביטחון את מספר החיילים בצבא - אמירה שלו נאמרה על ידי אחרים הייתה נחשבת כעבירת צנזורה.

בעשור האחרון התחזקו היחסים בין ישראל וסין בעקבות שינוי במדיניות החוץ של ירושלים, שמטרתו לגוון ולהרחיב את קשריה של ישראל עם מעצמות מתעוררות ומדינות בעלות פוטנציאל כלכלי ופוליטי נרחב, שאינן משתייכות לאיחוד האירופי ומזוהות פחות עם המחנה האמריקני. ביקורו בישראל של סגן נשיא סין, מהווה נדבך חשוב במסגרת מדיניות זו, והינו עדות נוספת להתחממות היחסים בין שתי המדינות.

התגובה הראויה של ישראל בעקבות פגיעת הטיל בבאר שבע.
פרופ' אפרים ענבר בריאיון לערןץ 7