JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו

על אף הרמת הראש מצד מדינות המפרץ בעקבות אמירות פוגעניות של נציגי מפלגת השלטון על הנביא מוחמד, סביר להניח כי על רקע האינטרסים הההדיים ו״ריאל- פוליטיק״ ידעכו הלהבות במהרה.

לפני כעשרה ימים, במהלך עימות טלוויזיוני, התבטאה דוברת מפלגת השלטון, נופור שארמה, באופן שהצליח להעמיד על רגליו את העולם המוסלמי לאחר שרבים ראו בדבריה ביזוי של הנביא מוחמד ופגיעה חמורה בכבודם של מוסלמי העולם. אולם התקרית תפסה את הכותרות רק בימים האחרונים לאחר שסדרה של מדינות מוסלמיות דרשו באפיקים הדיפלומטיים נקיטת אמצעים מעשיים ואף איימו בהחרמת מוצרים תוצרת הודו. לאור הפיכת התקרית למשבר בינלאומי נשאלת השאלה האם הודו, שהיא ביתה של האוכלוסייה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם ומקיימת קשרים כלכליים ואסטרטגיים ענפים עם מדינות המפרץ, יכולה להרשות לעצמה תקריות מהסוג הזה.

דבריה של שארמה נאמרו כתגובה לשורה של עלבונות שנאמרו כלפי האל ההינדואי שיווה, במהלך עימות טלוויזיוני באחד מהערוצים המזוהים עם הימין. בתגובה לדברי העלבון שהופנו אליה הסיטה שארמה את הדיון לנביא מוחמד שנשא את אעישה כשהייתה בת שש. בעקבות הערותיה של שארמה יצאו מתפרעים מוסלמים לרחובות הערים, יידו אבנים והתעמתו עם המשטרה. בתחילה, מפלגת השלטון לא נקטה צעדים נגד שארמה ונגד ראש מערך התקשורת של המפלגה בדלהי, נבין קומאר ג׳ינדל, אשר צייץ בדבר פער הגילאים בין מוחמד לאשתו האהובה ונתן לכך פרשנות של אונס. בעקבות הריאיון של שארמה, הוא הצליח להלהיט את הדיון ועורר את חמתם של מוסלמים מכל רחבי הרשת.

מפלגת השלטון לא השמיעה גינויים מיידיים לדברי נציגיה, אלא רק לאחר שהנושא הפך לסוגיה שיש להתמודד עימה בחזית יחסי החוץ. מדינות כמו קטאר, סעודיה, אפגניסטאן, פקיסטאן, איראן, איחוד האמירויות ועומאן דרשו מהודו להתנצל. קטאר, כווית ואיראן זימנו את השגרירים ההודים במדינתם. “הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי” (OIC), שבו 57 חברות, מסר: “העלבונות האלה מגיעים על רקע עלייה בשנאה ובעלבונות כלפי האסלאם בהודו, והטרדות שיטתיות של מוסלמים”. לאמירות מסוג זה עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת על הקשרים הכלכליים בין המדינות.

המשבר פרץ דווקא בשעה שיחסיה של הודו עם המדינות הערביות במפרץ נמצאים בשיאם. הסחר הדו-צדדי בין הודו לבין שש המדינות החברות ב״מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ״ (GCC) גדל במידה ניכרת בשנת 2021. הייצוא של הודו לאזור גדל בכמעט 60%. בשנת 2020 היה הייצוא בהיקף 27.8 מיליארד דולר לעומת שנת 2021 שבה עמד הייצוא על 44 מיליארד דולר, על פי נתונים של משרד המסחר ההודי. מלבד זאת, 60% מייבוא הנפט של הודו מגיעים מהמפרץ הפרסי. כמו כן, 8 מיליון ההודים שגרים באזור יש חלק חשוב בכלכלה ההודית, ובשנת 2020 שלחו להודו כ-83 מיליארד דולר.

לאור זאת, לתקרית עלולות להיות השלכות כבדות לחברות וליחידים כאחד. על פי דיווחים בתקשורת, בקטאר הורדו מוצרים הודיים מהמדפים. ביטויי השנאה ברשתות נגד ראש הממשלה, מודי, גברו, והחשש העיקרי הוא מגלישת רוחות השנאה אל הרחוב עצמו וחשש לביטחון מיליוני המהגרי העבודה ההודים.

אך היחסים עם המפרץ טומנים בחובם גם תלות הדדית. מהגרי העבודה ההודים הם חלק בלתי נפרד מהכלכלה במפרץ. באיחוד האמירויות ההודים מונים יותר משליש מהאוכלוסייה המקומית. איחוד האמירויות הוא יעד הייצוא השני בהיקפו של הודו, ושותף הסחר השלישי בגודלו. אזור המפרץ נשען על ייבוא מזון ודגנים מן החוץ. מעל ל-85% מהמזון של אזרחי המפרץ ו-93% מצריכת הדגנים שלהם מיובאת. אורז, בשר, תבלינים, פירות, ירקות וסוכר הם מוצרים מרכזיים המיובאים מהודו.

מאז עלה מודי לשלטון במאי 2014 ניתן לזהות מגמה ברורה של חיזוק הלאומנות ההינדואית והגברת החיכוך מול המיעוט המוסלמי באופן שגורם להגברת המתיחות הפנימית, וגם להידרדרות של הודו במדד הדמוקרטי העולמי. בשנים האחרונות ביצע מודי מהלכים מספר ובהם שינוי חוק האזרחות המיטיב עם מהגרים מכל הסוגים, פרט למוסלמים; המאבק המשפטי שהתנהל על המקדש באיודיה; מדיניות לשינוי שמם של רחובות ואתרים על שם גיבורים הינדואיים, הידוק האכיפה על שיטות השחיטה של בקר ושינוי מעמדה החוקתי של קשמיר. לצד זאת, עברו של מודי כשר ראשי במדינת גוג׳ראט, שבמהלכו הואשם באי מניעת טבח במוסלמים, מעניק תוקף לתדמיתו של הממשל הנוכחי כגזען ושונא מוסלמים.

למרות זאת, לא נראה גינוי חריף מצד מדינות העולם המוסלמי. לשינוי חוק האזרחות ולהפגנות שהגיעו בעקבותיו הגיעה תגובה חריפה ממלזיה, מטורקיה ומבנגלדש, אבל דווקא המדינות המוסלמיות במזרח התיכון נותרו שקטות אל מול התהפוכות המתרחשות באחת המדינות המאוכלסות ביותר במוסלמים. ההסבר לכך טמון ביותר מעשור של התקרבות ומציאות גאופוליטית וכלכלית חדשה אשר מחייבת שינוי מהלכים מצידן. שינוי המגמה בא לידי ביטוי בתפיסת המהלכים של מודי כענייני פנים של הדמוקרטיה הגדולה בעולם. ההד הבינלאומי הנוכחי מהווה תזכורת כי פגיעה בשמו של הנביא מוחמד היא עדיין קו אדום מבחינת העולם המוסלמי.

קיצוניים בשני הצדדים רוקחים כעת מטעמים מהתקרית הנוכחית, אך ההערכה היא כי המשבר ייבלם בעוד ימים מספר. המתיחות בין הינדים למוסלמים היא עובדה המובנית בחברה ההודית, ותקריות שאירעו בשנים האחרונות מצד ההינדואים נגד המיעוט המוסלמי במדינה זכו לביטוי תקשורתי והפכו לחלק בלתי נפרד מהתדמית של הממשל הנוכחי. אין ספק כי לנוכח האינטרסים הגדולים בשני הצדדים אין הרוב ההינדואי יכול להרשות לעצמו מלחמה נגד המוסלמים. על רקע הפיכת המשבר מפנימי למשבר בזירת החוץ, מיהר הממשל ההודי להרגיע את הרוחות ולנקוט צעדים חריפים ובראשם השעייתה של שארמה וסילוקו של ג׳ינדל מתפקידו. נוסף על כך, משרד החוץ ההודי הבהיר כי אמירות מסוג זה אינן משקפות את עמדת הממשלה, וציין כי האמירות אכן היו מעליבות. בעת זו התקווה ההודית היא כי הצעדים שננקטו ישקיטו את הרוחות. על רקע האינטרסים וה”ריאל-פוליטיק” סביר להניח שגם בצד השני תדעכנה להבות הזעם.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / Pacific Press Agency / Rana Sajid Hussain