JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו

הסכמי אברהם הכניסו את ישראל לעידן חדש של שותפויות באזור המונעות מאינטרסים לאומיים משותפים, וצפויה להיות להן השפעה חיובית על יחסי הודו-ישראל.

שר החוץ ההודי, ד״ר ס”ג ג׳איישאנקר, ביקר בישראל בשבוע שעבר למשך חמישה ימים אינטנסיביים, כשבאמתחתו הזמנה מראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, לביקור רשמי של נפתלי בנט בהודו. התדירות הגבוהה של ביקורי הבכירים בשנים האחרונות משקפת את השינוי בחשיבות שהן הודו והן ישראל מעניקות ליחסים הדו-צדדיים. נראה כי ממשלת הודו נחושה להעמיק את היחסים עם הממשלה החדשה בירושלים ומגיבה לשינויים הגאופוליטיים באזור, ובראשם הסכמי אברהם.

חילופי גברי בראשות ממשלות הם פוטנציאל לשינויים ביחסים בין מדינות. מנהיגות מוכרת כאחד המשתנים החשובים המשפיעים על הצלחה או כישלון, החל ממבצעים צבאיים ועד לעיצוב מדיניות לאומית. עם היבחרו של מודי הפך הקשר החם שנרקם בינו לבין מקבילו הישראלי, בנימין נתניהו, לסמל של מערכת היחסים. גל הבחירות בישראל וחוסר היציבות הפוליטי העלה חשש בדלהי לאינטרסים ההודיים. עם העלייה לשלטון של ממשלת בנט שידרה ממשלת מודי ״עסקים כרגיל״. מודי היה מבין הראשונים שבירכו את בנט, ובנט השיב שהוא מצפה בקוצר רוח לפתח את היחסים החמים בין המדינות. אף על פי שקיים הבדל ברמת העניין של שני המנהיגים בתחום יחסי החוץ, האינטרסים האסטרטגיים המשותפים הם העוגן של היחסים בין דלהי לירושלים. הביקור של שר החוץ בישראל נועד לאותת המשכיות ורצון להעמיק את הקשרים בין המדינות. הביקור רם הדרג מהווה צעד חשוב בביסוס האמון בין הממשלות.

היחסים בין הודו לישראל עברו תמורות ניכרות בחמש השנים האחרונות, והאמון בין הצדדים נבנה בהדרגה. מאז שהודו כוננה יחסים רשמיים עם ישראל בראשית שנות התשעים נותרו היחסים בין המדינות במעטה כמעט חשאי, מלבד הקשרים בתחום הביטחוני ושיתופי הפעולה בתחום החקלאות והמים. הביקור ההיסטורי של מודי בישראל, לצד גילויי התמיכה בישראל בבמות בינלאומיות, סימנו את הכיוון החדש בהתייחסות ההודית לישראל. עד אז הכתיבו החשש מתגובות המדינות המוסלמיות והשפעתם על המיעוט המוסלמי בהודו את האופי המסויג ביחסים. עליית כוחה של המפלגה ההינדית, הירידה במרכזיות הסוגיה הפלסטינית בסדר היום הבינלאומי והעלייה בכוחה של הודו במארג היחסים עם מדינות המפרץ פתחו את הצוהר לשינויים שאנו רואים כיום. מגפת הקורונה הוסיפה נדבך חשוב לחיזוק היחסים. במהלך המגפה העולמית, בזמן שאת אזרחי העולם אפפה תחושת חוסר ודאות נעזרו שתי המדינות האחת ברעותה, במהלך שהצליח להעמיק את האמון שנבנה בין העמים. ההסתמכות על שותפה אסטרטגית ברגעי משבר היא אחד מרגעי המבחן החשובים לעמידות היחסים, והיא נושאת משקל תרבותי ייחודי בעיני ההודים.

כיום אנו עדים לשתי מגמות בולטות בהתפתחות היחסים. האחת נוגעת להרחבת שיתופי הפעולה בין המדינות לתחומים חדשים. אם בעבר ניצב המרכיב הביטחוני במרכז היחסים, הרי שתחומים נוספים כמו תחומי הנתונים (דאטה), בריאות, אנרגיה ושינויי האקלים תופסים בהדרגה מקום הולך וגדל. לאחר שהודו ספגה נזק כלכלי ניכר במהלך המגפה היא מכוונת כעת להשגת קצב צמיחה של 9%, מגובה ברפורמות כלכליות טריות. מודי נחוש מאי פעם להסתער על השווקים הבינלאומיים. במסגרת פגישות שקיים השר ג׳איישנקר בביקורו עם שר החוץ, יאיר לפיד, הסכימו הצדדים לחדש את השיחות על הסכם סחר חופשי בין המדינות, וגם הכריזו על הכרה בתעודות המתחסנים, וזאת על מנת לעודד את התיירות ונסיעות בין המדינות.

מגמה נוספת בהתפתחות היחסים נוגעת להעמקת היחסים במסגרות רב-צדדיות ובראשן ״הקוואד החדש”. בשיחת זום שהתקיימה בין שרי החוץ של הודו, ישראל, איחוד האמירויות וארה״ב הוחלט על הקמת פורום בינלאומי מרובע לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות שבמסגרתו יעסקו גם בפיתוח תשתיות, תחבורה, נמלים ורכבות. מסגרת זאת עשויה למלא תפקיד מרכזי בעתיד הכלכלי של הודו ושל האזור בכלל. השילוב של ההון האמירתי, הידע הישראלי ומרחבי הייצור ההודיים הוא שילוב שעולה בקנה אחד עם המדיניות הנודעת ״יצר בהודו״ (Make in India) של מודי. מלבד זאת, הנוכחות ההודית ארוכת השנים במפרץ עשויה להקנות לישראל מינוף נוסף באזור זה. אחד ההיבטים החשובים של הפורום החדש הוא תחום הביטחון הימי. הודו, האמירויות וארה״ב מקיימות בשנים האחרונות שיתוף פעולה בכמה תחומים, והחשוב שבהם הוא הגנה על חופש השיט במימי האוקיינוס ההודי. גם לישראל יש אינטרס להצטרף למשימה מאחר שהיא מעוניינת לשמור על חופש הפעולה שלה במרחב זה, המאוים על ידי איראן.

הסכמי אברהם הציגו בפני הודו הזדמנות ייחודית לאתגר את מדיניות החוץ של סין באזור. הסיכוי של הודו לאתגר את השאיפות של סין ולהפוך לכוח מוביל במאה העשרים ואחת תלוי ביכולתה לפתח עורקי תחבורה שיאפשרו מעבר סחורות מהיר מהודו לשווקים באירופה. ניהול חכם של מערכות היחסים של הודו עם השחקניות באזור הוא קריטי לפיתוח מסדרונות מסוג זה אשר עשויים לתת מענה לתוכנית ״החגורה והדרך״ של בייג׳ינג. התרחבותה של סין במרחב, ובייחוד פעילותה בקרב ישראל ואיחוד האמירויות, הפכו לצנינים בעיני הממשלה בדלהי, לאחר שעד כה הסתפקה בהתנגדות אמריקאית להתקרבות סינית-ישראלית. הפורום החדש עשוי להקנות להודו הישגים משמעותיים בערוצים אלו.

ביקור שר החוץ ההודי מהווה חוליה חשובה בשרשרת אירועים חיוביים שמתרחשים בשנים האחרונות ביחסי הודו-ישראל. לביקורים אלו חשיבות בהפגנת ביטחון בשותפות האסטרטגית עם ישראל. ביקור בנט בהודו עשוי להוות צעד נוסף בהידוק הקשרים בעידן של פוסט-קורונה. נראה כי הסכמי אברהם הכניסו את ישראל לעידן חדש של שותפויות באזור, המונעות מאינטרסים לאומיים משותפים, וצפויה להיות להן השפעה חיובית על יחסי הודו-ישראל. הקמת ״הקוואד החדש״ תחזק את השותפות בין המדינות ועולה בקנה אחד עם המגמות במדיניות החוץ ההודית. יש להניח שהעמקת היחסים בין ישראל להודו תגרור השלכות מהצד הסיני אשר רואה בהתארגנויות מסוג זה מזימה לריסון שאיפותיה הלאומיות.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: World Economic Forum / Valeriano Di Domenico