JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו

הודו חוזרת מהחלטה ואוסרת על ייצוא חיטה לאחר שהבטיחה לסייע לעולם לאזן את מחירי החיטה ולמנוע משבר מזון עולמי. המהלך מזכיר את פניית הפרסה שביצעה בשנה שעברה כאשר נאלצה להפסיק את משלוחי מנות החיסון לעולם לאחר שהכריזה על דיפלומטית החיסונים שלה.

בצעד מפתיע הודיעה הודו ב-14 במאי על עצירה מיידית של משלוחי החיטה לאחר הערכת הפגיעה בהיקפי התבואה בעקבות גל חום שפקד את המדינה בחודשים האחרונים. מאז שפרצה המלחמה באוקראינה הבטיחה הודו, בגיבוים של יצואנים וחקלאים הסוחרים בחיטה, תירס ודוחן, למלא את החלל ולספק חלק ניכר מצורכי אירופה. בדומה לשנה הקודמת שבה הבטיחה הודו לעשות סדר בסל החיסונים של העולם, נראה כי שוב אין הענקית האסיאתית מצליחה לממש את מטרותיה היומרניות.

תחת שלטון מודי, הודו שואפת להגדיל את נראותה ולהדגיש את חשיבותה במערכת הבינלאומית המתהווה. במסגרת זו, היא שואפת להפוך ל״בית החרושת הגדול בעולם״ ומקדמת את תוכנית הדגל של הממשל ״יצר בהודו״. אבל להודו חלום נוסף – להאכיל את העולם. בחודש אפריל, במהלך שיחה עם ג׳ו ביידן, הצהיר נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו, כי אם ״ארגון הסחר העולמי״ יאשר – הודו תוכל להאכיל את העולם. בדבריו נסמך מודי כנראה על הערכות המומחים, שהרי בשנים האחרונות הודו רוכבת על סיפור הצלחה חקלאי. ייצור הדגנים בעשור האחרון שובר שיאים. גם שנות הבצורת לא השפיעו על הייצור. הודו הסיקה שלא רק שיש לה מספיק בכדי לענות על צורכי האזרחים, אלא גם מספיק בכדי לייצא.

לאור זאת, ההחלטה על איסור ייצוא החיטה תוך זמן כה קצר הייתה מפתיעה. הסיבה להחלטת הממשלה נעוצה בתקרית לא צפויה שהתרחשה בעקבות גל החום שפקד את אזור דרום אסיה. חודש אפריל היה החודש החם ביותר בהודו מזה 122 שנה. אכן המראות קשים; אדי חום הנפלטים מן האדמה, רחובות ערי המטרופולין הסואנות והצפופות ריקות מאדם, וההנחיות של ההודים לפני עזיבת האזור המוצל כאילו מדובר בסכנת חיים.

במצב זה חקלאים רבים, שנמצאים בעונת הקציר, מצאו עצמם בדילמה האם לצאת לשדה הפתוח ולבחור בפרנסה או להישאר במרחבים המוצלים ולבחור בחיים. להחלטה זו עלולה להיות השלכה ישירה על שרשרת האספקה של ייצוא המזון. מלבד זאת, החום הכבד עלול לפגוע באיכות הדגן. אף על פי שמרבית החיטה שגדלה באזורים הדרומיים והמרכזיים בהודו כבר נקצרה הרי שגורל התבואה בצפון המדינה לוט בערפל, והחקלאים באזורים אלו כבר דיווחו על פגיעה ב-15% מסך התבואה הצפויה.

המהלך האחרון שנקטה הודו מעלה את ההקבלה להתנהלותה אשתקד כשהשיקה את ״דיפלומטיית החיסונים״ והכריזה על עצמה כ״בית המרקחת של העולם״, כל זאת בזמן שמערכות הבריאות ההודיות לא עמדו בעומס ועוד בטרם חוסנה אוכלוסייתה באופן מלא. לאחר זמן קצר נאלצה הודו להשעות זמנית את הסיוע בתחילת הגל השני של מגפת הקורונה והותירה את גורל שכנותיה תלוי ועומד.

גם הפעם הודו נאלצת לחזור בה מהחלטתה ולבטל משלוחי חיטה גדולים לעולם. הודו מנמקת את ההחלטה בתואנה כי עליה להבטיח את ביטחון המזון שלה בדומה למה שעשו מדינות אירופיות כמו הונגריה, רומניה ובולגריה עם פרוץ המלחמה. במקרה של הודו הדבר אכן נשמע כמו תירוץ טוב. כמדינה הנאלצת להתמודד עם אתגר אוכלוסייה המונה למעלה ממיליארד ושלוש מאות מיליון בני אדם, הודו מעניקה תמיד עדיפות לשוק המקומי, גם כשמהלך מסוג זה עלול להכתים את תדמיתה כספקית אמינה. מודי, המתמודד עם אינפלציה גואה, זוכר היטב כיצד הפילה סוגיית האינפלציה את הממשלה הקודמת וסללה את עלייתו לשלטון, ולא יהיה מוכן לקחת סיכון שכזה לקראת בחירות 2024. הקדנציה השנייה של מודי הייתה רדופת מהלומות: משבר הקורונה והשלכותיו הכלכליות, פניית הפרסה המפתיעה מרפורמת החקלאות ותקרית בגבול הסיני שהובילה למותם של עשרים חיילים הודים. משבר החיטה והשלכותיו הם בבחינת מנת יתר למדינת הענק.

ההודעה של הודו על אודות איסור ייצוא החיטה יצרה זעזוע בשוק, ומאז ההודעה חלה עלייה של 6% במחיר החיטה. היבואניות הגדולות של החיטה ההודית כמו בנגלדש, נפאל, סרי לנקה, איחוד האמירויות, קטאר ועומאן צפויות אף הן להיפגע מהמהלך ההודי. כמו כן ניהלה בחודשים האחרונים מצרים, יבואנית החיטה הגדולה בעולם, משא ומתן עם ממשלת הודו על ייבוא מיליון טון חיטה. לדעת כלכלנים, עליית המחירים בעקבות המלחמה באוקראינה עלולה לעלות לממשלה המצרית, המסבסדת את מחיר הלחם לאזרחיה, ב-763 מיליון דולר בשנה. איסור ייצוא החיטה מותיר את מצרים במצב מורכב, אך סביר כי ייחודיותו של המקרה המצרי והסיכון בהשלכותיו הפוליטיות יובילו את מנופי הדיפלומטיה המצרית להחריג את קהיר מאיסור הייצוא של דלהי.

מסתמן כי הודו אומנם רוצה להיות על הבמה העולמית בתפקיד ראשי של מעצמת על, אך במציאות אין היא יותר משחקנית משנה שכל הזמן מנסה להיבחן לתפקיד הראשי ואינה עוברת. מבחינת ישראל, לגבי פניית הפרסה שביצעה הודו בסוגיית החיסונים היו אזרחי ישראל חסינים, אבל בסוגיית החיטה מצבנו פחות יציב. אף על פי שבישראל הואץ ייבוא החיטה מאירופה בחודשים האחרונים וקיים פיקוח ממשלתי על מחיר הקמח, הרי שהתייקרות ארוכת טווח עלולה להוביל לעלייה גם במחירים שתחת פיקוח. ייתכן כי כולנו נרגיש בשבועות הבאים את השלכות גל החום של הודו בסופר שמתחת לבית.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / ZUMA Wire