העלייה החדה בתחלואה בהודו מחייבת סיוע ישראלי

תמיכה רפואית בהודו במשבר הנוכחי מגלמת בתוכה מחויבות לשותפות אסטרטגית בין ירושלים לדלהי.

בשבוע האחרון חצה בהודו מספר הנדבקים בקורונה את קו 300,000 הנדבקים, ובכך הפכה הודו לזירת הקורונה המסוכנת ביותר בעולם. מצב זה מקרב את הודו לתרחיש אימה. בשנים האחרונות יש התקרבות גדולה ביחסים בין הודו לישראל, אך ידידות נמדדת בעיקר בעיתות משבר, והתפרצות גל הקורונה השני בהודו היא הזדמנות מצוינת להוכיח את המחויבות הישראלית לשותפות המתהדקת.

מעל 1.6 מיליון מקרי הידבקות נרשמו בהודו בתוך שבוע בלבד, ונראה כי בתי החולים ברחבי המדינה הגיעו לקיבולת המקסימלית. בשונה מהגל הראשון שפקד את המדינה, הפעם אלו הצעירים שתופסים את המיטות. בדלהי 65% מהחולים הם מתחת לגיל 40. מערכת הבריאות ההודית נראית קורסת; ניכר מחסור במנות חיסון, מיטות אשפוז ובעיקר בחמצן. רשת בתי חולים בניו דלהי מסרבת לקבל חולים עד אשר תחודש אספקת החמצן. הצפיפות בבתי החולים מותירה סימניה ומובילה לטרגדיות נוספות. לדוגמה, בשבוע שעבר מתו 13 בני אדם כתוצאה משרפה שפרצה בבית חולים בקרבת העיר מומבאי.

בחודשים האחרונים התעצמה הביקורת הציבורית על ממשלתו של נרנדרה מודי בגלל כשלים בניהול המשבר, במיוחד לאחר שהכריזה כי ״הודו ניצחה את המגפה״. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חוטף ביקורות מכל הקשת הפוליטית על קיום אספות בחירות גדולות בחמש מדינות שבהן מתקיימות בחירות בתקופה שבה חלה עלייה בנדבקים, ועל שלא הגביל התקהלויות במדינת אוטראקהאנד במהלך הפסטיבל ההינדואי ״הקומבה מלה״.

מאז התפרצות מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020 עלתה מערכת היחסים בין דלהי לירושלים שלב בשיתופי הפעולה ההדדיים ובסיוע לאומי. על אף קני המידה השונים, נדמה כי מראשית המשבר ועד לשלב ההתחסנות נמצאו המדינות במצב דומה. בתחילה שלחה הודו לישראל ציוד מגן ותרופות וסייעה להשיב את כלל האזרחים הישראלים שביקשו לחזור ארצה עם הטלת הסגר הכללי במדינה; בהמשך התקיימו שיתופי פעולה מדעיים לצד יוזמות מצד הנציגויות הרשמיות. עם זאת, בשלב ההתחסנות נראה כי שתי המדינות פנו למסלולים שונים; ישראל התכנסה פנימה והובילה את מדרג המתחסנים ביחס לאוכלוסייה המקומית, בעוד שהודו נקטה מדיניות מעורבת והכריזה על ״מבצע החיסונים הגדול בעולם״ כאשר היא גם מפזרת חיסוני חסד למדינות שידן אינה משגת.

כידוע גם ישראל נוקטת ״דיפלומטיית חיסונים״. זה עשורים מספר שהסיוע ההומניטרי בתחום הבריאות של ישראל מהווה אחד הסמלים הממותגים ביותר בזירת החוץ. תחום זה זכה לחשיפה בולטת בשנים האחרונות בעקבות הפעילות הישראלית בגבול הצפון, שכללה טיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. בעשור האחרון קולות שונים קוראים לישראל להגדיל את הסיוע הרפואי למדינות מתפתחות מסיבות כלכליות ודיפלומטיות. צעד חיובי הסתמן בשנת 2018, עת התקבלה החלטת ממשלה מספר 4021 שהובילה להקמת צוות בין-משרדי לתכנון אסטרטגיה בנושא. משבר הקורונה הנוכחי בהודו הוא הזדמנות לממש את המדיניות הישראלית.

הקמת בית חולים שדה בזירות האדומות בערים הגדולות כמו דלהי ומומבאי היא צעד מתבקש. בית החולים הצבאי של צה״ל מוכר במשך שנים כמוביל במשימות של סיוע רפואי במצבי אסון, והיה הראשון להגיב לרעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010 ולאחרונה בשנת 2015 בנפאל. חיל הרפואה של ישראל מספק שירותים מתקדמים הכוללים שירותי מעבדה ושירותי דימות בתנאי שטח, ההכרחיים לטיפול בנדבקים. ראוי כי מש״ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל), המופקדת על גיבוש, הובלה ויישום של מדיניות סיוע החוץ של ישראל, תפתח בסיוע לוגיסטי למדינה עד יעבור זעם.

החזרה לשגרה בישראל עשויה לטשטש מעט את דחיפות הנושא, אך התפתחות הווריאנטים בהודו היא סכנה המאיימת על כל העולם. לאחרונה פורסמו פרטים חדשים על אודות ניסוי בתרופה חדשנית לטיפול בחולי קורונה המבוססת על חלבון ביולוגי מתחום מחקר הסרטן. התרופה שיוצרה באיכילוב וריפאה מעל 96% מהחולים שקיבלו אותה בשלב הניסוי הראשוני עשויה לסייע למאות אלפים מאזרחי הודו, ועשויה להעניק ליוזמי הניסוי מידע מהימן על אודות התפשטות הנגיף, התפתחות וריאנטים ודרכי הטיפול בהם.

בניגוד לעבר, תמיכה רפואית בהודו במשבר הנוכחי מגלמת בתוכה מחויבות לשותפות אסטרטגית בין ירושלים לדלהי. סיוע ישראלי עשוי להביא לישראל נקודות דיפלומטיות חשובות. המשבר ההודי מסוקר בעולם, ועיניהם של אזרחים במדינות מערביות ומוסלמיות כאחת צופות במתרחש. בעיני רבים יכולות הסיוע הישראלי להודו נתפסות כ״טיפה בים״, אך גם כשנופלים מהטיטניק מנחם לדעת שמישהו הציע לכם חבל הצלה. חשוב שישראל תסייע למעצמה האסיאתית לצאת מאחד המשברים החמורים בהיסטוריה ההודית.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

תמונה: Bigstock