JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו

בניית המקדש באיודיה: ניצחון להינדואים על המוסלמים

בדומה ליריבות המתמשכת על הר הבית, אשר הובילה להתנגחויות תכופות בין יהודים ומוסלמים, כך בהודו הפכה סוגיית המקדש באיודיה לסלע מחלוקת בין מוסלמים והינדואים. על פי המיתולוגיה ההינדואית המקדש באיודיה הוא מקום הולדתו של גיבור האפוס ההודי, ראמניה, האל ראם. במאה ה-16 נבנה ככל הנראה על חורבות המקדש מסגד כסמל לניצחון של השליט המוגהולי המוסלמי, באבור, על סולטנות דלהי (סיום בנייתו מתוארך לשנת 1529).

מחנה הימין בהודו ערך מסעות תעמולה מאז 1983 לבנייה מחדש של המקדש ההינדי לאל ראם במקום המסגד הקיים במקום. התוכנית ל"שחרור" המקדש באיודיה הייתה חלק מסדרת טקסים אשר נועדו לטהר מרחבים הינדואים מקודשים ברחבי תת-היבשת. אלו קיוו להשיג את התחייה התרבותית והמדינה ההינדואית שאליה הטיפו. במסגרת זו קיבלה דמותו של האל ראם אלמנטים לוחמניים, וכך הפכו החץ והקשת, שהם ממד אחד בדמותו, לסמלים מובהקים של הימין.

מסע התעמולה של הימין ההינדואי לבניית המקדש הגיע לשיאו בשנת 1992. במהלכו נהרס כליל המסגד, ופרצו המהומות האלימות ביותר שנצפו בהודו מאז ההכרזה על חלוקתה של הודו. בעקבות המהומות עצרה הממשלה את המעורבים בהרס המסגד, הכריזה על משטר חירום במדינת אוטר פרדש, והלאימה את שטח המריבה. התנהלותה של מפלגת הקונגרס בניהול הסוגיה זיכתה אותה בלא מעט ביקורת, הן בשל תגובתה האיטית והן בשל שחרורם המהיר של המנהיגים הלאומנים המעורבים בפרשה. עשור לאחר מכן, עת שימש מודי כראש הממשלה במדינת גוג׳ראט, פרצו מהומות אלימות בתגובה למותם של 58 פעילים הינדואים ברכבת בדרכם חזרה מהמקדש באיודיה. לטענת הימין המהומות היו תוצאה מהצתה מכוונת של הרכבת על ידי מוסלמים.

על פי פסיקה של בית משפט בשנת 2010 חולק אזור המריבה בין הינדואים למוסלמים, כשהראשונים זכו בחלקו הארי. לא מסופקים עתרו שני הצדדים לבתי המשפט, והסוגיה נותרה פתוחה עד נובמבר 2019.

הסכסוך הארוך הוכרע משפטית עם פרסום החלטת בית המשפט העליון, אשר התיר את בנייתו המחודשת של המקדש ההינדואי במתחם. לאורך השנים הפך המקדש למזוהה עם תחייתו של הימין הלאומני, אשר הטעין משמעויות תרבותיות, דתיות ופוליטיות בשחזור המבנה. מאז שנרנדרה מודי זכה שוב בבחירות, בחודש מאי 2019, שורה של הבטחות פוליטיות הופכות למציאות בדרך להקמת ״ההינדו ראשארה״ (המדינה ההינדואית).

הימין ההינדי קיבל את הכרעת בית המשפט כניצחון חשוב. נראה שבית המשפט ההודי נשבה בקסם הלאומיות ההינדואית. לאורך שנות התשעים גילה בית המשפט סובלנות כלפי התבטאויות והתנהגויות העומדים בניגוד לעקרונות המדינה החילונית. כך למשל בפסקי דין מפורסמים בשנת 1996 (״מקרה פראבהו״ ו״מנוהר ג׳ושי״) קבע בית המשפט כי המושג "הינדוטבה", המשמש לתיאור האידאולוגיה הלאומנית ההינדית, מקביל להודיות, והתעלם מהתבטאויות לא-סובלניות כנגד מיעוטים. נראה שבית המשפט העליון של הודו מושפע מתהליכים פוליטיים המתרחשים במדינה כאשר הוא דן בסוגיות הקשורות לחילוניות. כמו כן, מעת לעת נקשר שמם של שופטי בית המשפט העליון לפרשיות שחיתות פוליטיות הקשורות למפלגת BJP. יש גם עדויות שמפלגת ה-BJP מפעילה לחצים כבדים על שופטים.

לכאורה, פסיקת בית המשפט מעמיקה את השסע הדתי במדינה. בעת זו, עיניים רבות נשואות לבית המשפט בהכרעתו בסוגיית חוקיות ביטול סעיף 370 בחוקה ההודית, המבטל את מעמדה המיוחד של מדינת ג׳אמו וקשמיר שרוב תושביה הם מוסלמים.

הודו היא אחת מהמדינות המגוונות בעולם מבחינה אתנית, לשונית וריבוד חברתי. בשונה מהזכייה בבחירות בשנת 2014, אשר התבססה על קולות של המעמדות הפשוטים, הרי שבבחירות בשנת 2019 התגברה תחושת הלאומיות ההודית, שזוהתה על ידי מודי כהינדית המבוססת על התרבות ההודית. ביסוד תורתו ניצבת הדת ההינדית כדת השלטת במדינה. עקרונות האידאולוגיה מקבלים אומנם דתות אחרות שצמחו בתת-היבשת ההודית ואינם תוצר של כיבוש זר. לשם הדגשת ההינדואיזם בפרהסיה מפלגת השלטון מאמצת צעדים לשינוי שמותיהם של ערים, רחובות, כיכרות, שדות תעופה ותחנות רכבת מוכרים, ועל ידי כך למחוק את זכרו של השלטון הזר. מתנגדיו של מודי טוענים כי זו דוגמה למדיניות אנטי-אסלאמית שמנהל ראש הממשלה, בעוד שתומכיו גורסים כי תכליתם פטריוטיות.

מלבד הרפורמות הכלכליות שמודי מקדם, הוא מניע שורה של רפורמות אזרחיות שנועדו לעגן את מעמד ההינדואיזם במדינה. למשל הניסיונות להעביר הצעת חוק שנויה במחלוקת לתיקון בחוק האזרחות, שנועדה לזרז את אזרוחם של מהגרים סיקים, בודהיסטים, ג׳יינים, פרסים ונוצרים מאפגניסטאן, פקיסטאן ובנגלדש (שרובם הינדים), מעלים את החשד שהממשלה מפלה מוסלמים.

הסכסוך במקדש באיודיה אינו רק על נכסי דלא ניידי. הוא פוליטי, ונמצא בלב השסע הדתי של הודו. החלטת בית המשפט בסוגיה המזוהה כל כך עם הסכסוך ההינדו-מוסלמי היא בבחינת חומר נפץ, ועלולה לעורר מהומות אלימות ברחבי המדינה. כיום אנו נמצאים בנקודה קריטית בתולדות היחסים בין פוליטיקה ודת.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


 תמונה: CC BY 4.0, Wellcome Library, London

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *