JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר אושרית בירודקר

ד"ר אושרית בירודקר

מומחית למדיניות חוץ וביטחון של הודו

למרות התרחבות היחסים במישור הפוליטי והאסטרטגי, בתחום הסחר האזרחי ההתקדמות איטית ורחוקה ממיצוי הפוטנציאל בשוק ההודי. חתימה על הסכם סחר חופשי עשויה להוות נקודת זינוק משמעותית.

ב-1 בפברואר הציגה שרת האוצר של הודו, נירמלאה סיטראמאן, את ״הסקר הכלכלי לשנת 2022״. הסקר נחשב לאחד המסמכים החשובים בפוליטיקה ההודית, מאחר שמסקנותיו עתידות להכתיב את מסגרת התקציב לשנה הבאה. הסקר חוזה כי התמ״ג ההודי צפוי לגדול ב-8.0% בשנת 2023-2022, תחזית שמרנית מזו של קרן המטבע העולמית אשר צופה גידול של 9%. את ההתאוששות הכלכלית הצפויה ניתן לקשור להתרחבות מערך החיסונים בהודו ולתמיכה הממשלתית במהלך המגפה בעסקים ובאזרחים. ימים מספר קודם להגשת המסמך ציינו הודו וישראל 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן. בהינתן התחזיות החיוביות של הסקר והקִרבה בין המדינות, ראוי לבחון את הפוטנציאל של הרחבת המסחר בין שתי המדינות.

מאז כינון היחסים הדיפלומטיים המלאים ב-29 בינואר 1992 חל גידול הדרגתי בהיקף המסחר בין המדינות מ-200 מיליון דולר ל-5 מיליארד דולר בשנת 2021. בנוסף מעריכים את היצוא הביטחוני בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה זו. הודו היא שותפת הסחר השלישית של ישראל באסיה, והשביעית של ישראל בין מדינות העולם. במשך עשרות שנים התמקד המסחר בעיקר ביהלומים וכימיקלים. בשנים האחרונות התרחב המסחר למוצרי הייטק, מערכות תקשורת, ציוד רפואי וחקלאות מתקדמת. עם זאת, הפוטנציאל המסחרי רחוק ממימוש. הכלכלה ההודית עשויה להפוך בהדרגה ליעד מרכזי ליצוא הישראלי, בעיקר כששכוח הקנייה של 300 מיליון אזרחים בני המעמד הבינוני והעליון הופך מתחרה לכוח הקנייה של המעמד הבינוני בכלכלות המערב.

למרות התרחבות היחסים במישור הפוליטי והאסטרטגי, בתחום הסחר האזרחי ההתקדמות איטית ורחוקה ממיצוי הפוטנציאל בשוק ההודי. חתימה על הסכם סחר חופשי עשויה להוות נקודת זינוק משמעותית. המשא ומתן בין הודו לישראל על הסכם הסחר החופשי נמשך כבר ארבע עשרה שנה, ולעיתים נראה היה כי ההסכם לא ייחתם. אולם הביקור של שר החוץ ההודי, ג׳יי שנקר, בישראל באוקטובר 2021 הביא עימו תקווה חדשה בהבטיחו להביא לחתימה סופית בחודש מרץ 2022. ישראל היא אחד המשקים הפתוחים בעולם, והמדינה היחידה בעלת הסכם סחר חופשי גם עם ארה”ב וגם עם האיחוד האירופי. לאורך השנים הייתה מדינת ישראל מעוניינת בהסכם סחר חופשי עם הודו אשר יאפשר לישראלים ליהנות מפטורים נרחבים ממכס על ייבוא וייצוא מוצרים, אך חששה מהצפת השוק במוצרים זולים שיפגעו בשחקנים המקומיים. חששות דומים קיימים גם בצד ההודי, אשר אינו שש לחתימה על הסכמי סחר עם מדינות בגין פגיעה בתעשייה המקומית. להודו הסכם סחר חופשי עם “איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה” (ASEAN), סינגפור, יפן, קוריאה ומלזיה. אם ייחתם ההסכם בשנת חגיגות 30 השנה לכינון היחסים הדיפלומטיים, ההסכם עשוי לתרום לגידול ניכר בסחר בין שתי המדינות.

ההתרחשויות במזרח התיכון עשויות להשפיע על הרחבת המסחר בין המדינות. הסכמי אברהם פתחו את הצוהר למסחר בין ישראל למפרץ הפרסי, ובאוקטובר אשתקד נמסרה הצהרה רשמית מטעם הודו, ישראל ואיחוד האמירויות על חזון משותף בנושא. הסחר בין ישראל להודו נמוך יחסית (5 מיליארד דולר), וכך גם הסחר בין ישראל לאמירויות (מיליארד דולר), לעומת היקף המסחר בין הודו לאמירויות (59 מיליארד דולר). משולש מסחרי הוא צעד מתבקש. במסגרת זו תספק ישראל טכנולוגיה, האמירויות יזרימו את ההון והודו תעניק תשתיות ייצור וכוח אדם מיומן וזול. בהתחשב בכך שהודו והאמירויות הן שותפות אסטרטגיות וכי ישראל ואיחוד האמירויות חתמו על ״הסכמי אברהם״, פוטנציאל היקף שיתוף הפעולה בין שלוש המדינות הוא ענק. הודו עשויה לקדם את היכולות המסחריות שלה גם על ידי אימוץ ״מסדרון הודו-ערב-ים תיכון״ (India-Arab-Med corridor). המסדרון צפוי לקצר את זמן ההובלה של סחורות ממומביי לאירופה דרך ישראל ויוון בשבעה ימים. מסגרת רחבה יותר בדמות קבוצות אזוריות תאפשר להודו ליהנות מהמעמד של ישראל באגן הים התיכון ותאפשר לה לקדם את האינטרסים הכלכליים באזור מזרח אגן הים התיכון.

תחום הבריאות עשוי להיות גורם מרכזי ביחסים בין הודו לישראל. הקורונה הייתה דוגמה מצוינת לאפשרות שיתוף הפעולה ההדדי בין מדינות. הזינוק הדרמטי במספר הנדבקים בנגיף הקוביד-19 בהודו העלה מחדש את הדיון במחסור של שירותים רפואיים ברחבי המדינה. מלבד שיתופי הפעולה בתחומי הטיפול במחלות, הודו וישראל יכולות לשתף פעולה בפיתוח יכולות בתחום הבריאות הדיגיטלית. בעשור האחרון חרטו מדינות רבות על דגלן את המגמה להוביל את מערכות הבריאות הציבורית לעידן הדיגיטלי על מנת לשפר שירותים רפואיים ולהתאימן למגמות העתיד. ההתנסות של הודו בתחום הבריאות עוררה תגובות מעורבות מצד מומחים בתוכה ומחוצה לה. הודו עדיין נעדרת תשתיות בריאות נאותות, בעיקר באזורים לא עירוניים. לעומתה, ישראל הצליחה להקים מערכת בריאות מתקדמת. על רקע הביקורת על הממשלה בעקבות מגפת הקורונה, ההודים מעוניינים בשינויים מהירים. עם זאת, אימוץ מערכת הכלים הדיגיטליים בהודו בתחום הבריאות נמצא עדיין בחיתוליו. בחירה בשותף הנכון עשויה להאיץ את התהליך ההודי.

תחום טכנולוגיות המזון מהווה אף הוא מצע פורה לשיתופי פעולה. ישראל היא אחת המובילות בתחום הפוד-טק, וממוקמת גבוה בעולם מבחינת יכולת האספקה של פתרונות טכנולוגיים מתוחכמים להתמודדות עם האתגרים של שלבי השרשרת באספקת המזון. מגוון יכולות החדשנות בתחום האגרי-טק בכלל, והפוד-טק בפרט, של ישראל הוא רחב ומגוון וכולל חיישנים בקרקע ובצמחים, מל״טים חדשים, רובוטים אוטונומיים, בשר מתורבת, חלבונים חלופיים, השקיה חכמה ותוכנות לניתוח ביג דאטה. ההשפעה הישראלית יכולה להתבטא גם בשלב החקלאות הבסיסית המשפיעה על איכות המזון. היא יכולה להיות לעזר גם בשלבי ההשבחה הממוקדת בייצור המזון. הודו היא יצרנית מרכזית של תבלינים, דוחן וחיטה, והחקלאות מהווה 17% מהתמ״ג. בכל זאת יש להודו אתגרים רבים, דוגמת החלקות הקטנות של חקלאי הודו, שימוש מוגזם בכימיקלים, שימוש לא יעיל במים וגישה מוגבלת לאשראי וביטוח. ישראל עשויה לספק פתרונות לייעול החקלאות המקומית ולהגדלת רווחיותה. הודו יכולה להפוך לשדה ניסויים עבור הטכנולוגיה הישראלית בתחום החקלאות, ולתשתית להעברת טכנולוגיה לייצור מקומי ולייצוא בדרום אסיה.

החשדנות שאפיינה את היחסים עם ישראל במהלך ״המלחמה הקרה״ המשיכה להתקיים זמן ממושך גם לאחר כינון יחסים דיפלומטיים מלאים ב-1992, אבל האינטרסים החופפים בתקופה של מפה גאופוליטית משתנה, ביקורו של מודי בישראל וההדדיות שהודגמה במהלך המגפה העולמית הינם נדבכים חשובים בביסוס האמון בשותפות המתהווה. ההתפתחויות האחרונות באזור, ובראשן ״הסכמי אברהם״ ו״הקאווד המזרח תיכוני״, יוצרות רקע פוליטי נוח להעמקת היחסים. עם זאת, יש להתגבר על מחסומים נוספים בדרך למסחר משגשג ובהם הבירוקרטיה ההודית ומורכבות השיטה הפדרלית בהודו.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Shutterstock