צרפת שלאחר הבחירות לנשיאות נכנסת כמעט מייד למערכת בחירות לאספה הלאומית, שתיערכנה ב-20 ביוני. בחירות אלו חשובות ביותר, כיוון שהן תַצבענה על הכיוון של חמש השנים הבאות של תקופת מקרון כנשיא.
מערכת הבחירות בצרפת הייתה משעממת, אבל לא התוצאות. התרסקותן של המפלגות הממסדיות המוכרות מימין ומשמאל והתחזקות המפלגות הקיצוניות משמאל ומימין בסיבוב הראשון (למעלה מ-50 אחוזי הצבעה לשלוש המפלגות הקיצוניות מימין ומשמאל) הולידו לנו סיבוב שני כמעט זהה לקודם ב-2017. הוא רק כמעט זהה, בגלל הבדל מהותי אחד: אף אחד כבר לא התרגש מהעובדה שהאיחוד הלאומי של מארין לה פאן השתתפה בסיבוב השני.
וזה קרה במשמרת של הנשיא עמנואל מקרון. זה גם עזר לו לזכות, כמו מיטראן ושיראק, בכהונה שנייה ואחרונה בארמון האליזה. אבל צרפת השסועה נותרה בתהיות: לאן הולכים מפה?
צרפתים רבים הלכו להצביע בלי התרגשות רבה. הסוציאליסטים ידעו שהם מתפרקים (1.8% בלבד למועמדת שלהם, ראשת עיריית פאריז אן הידלדלו), הימין המקובל גם כן (4.8% למועמדת ואלרי פקרס), ואילו אנשי האיחוד הלאומי ידעו היטב שעדיין לא בשלו התנאים לרעידת אדמה בדמות ניצחון של המועמדת שלהם.
באווירה פסימית זו ניצח נשיא המשדר “אני התלמיד הכי טוב בכיתה”, אבל לא יותר מזה. לא פלא שמול לה פאן הוא השיג ״רק״ 58.5 אחוזים מהקולות בסיבוב השני. צרפת של הכיכרות תחכה אולי לבחירות הבאות כדי למצוא את האליל שלה. “מקרון הוא אומנם הנשיא שלי, אבל בטח לא הבחירה שלי”, אומר רוב מוחץ של הצרפתים, שרבים מהם פשוט אינם מתחברים אליו אישית וגם לא לעבר הבנקאי שלו.
סיפור הבחירות של אפריל 2022 בצרפת הוא סיפור הקצוות. הסיפור של העיתונאי היהודי ממוצא אלג׳יראי אריק זמור, של ז׳אן לוק מלונשאן מהשמאל הרדיקלי וכמובן זה של מארין לה פאן, שיחד זכו ב-51 אחוזים מהקולות בסיבוב הראשון – נתון מדהים המצביע על חברה שסועה ומאוד לא מאוחדת.
עוד נתון מבהיל ממש הוא מארין לה פאן, שזכתה ב-13 מיליון קולות בסיבוב השני, וזה התקבל כמעט באיפוק, אם לא בפיהוק. בחלומות הכי ורודים שלו לא חלם אביה של מארין, ז׳אן מארי לה פאן, להגיע למספר שכזה גם אם הוא הגיע ב-2002 לקו הגמר מול שיראק, אלא שאז מדובר היה בסנסצייה ובהתגייסות רפובליקנית משמאל ומימין על מנת לבלום את החזית הלאומית המייצגת את הימין הקיצוני בצרפת. לעומת 13 המיליון שקיבלה בתו הוא קיבל 5.5 מיליון קולות בלבד. גם הנשיא מקרון יכול להיות מוטרד. מול לה פאן הוא זכה רק ב-58.5 אחוזים. שיראק מול לה פאן האב השיג 82 אחוזים. משהו קורה בצרפת. הבנאליזצייה של הצבעת הקיצונים.
מרתק לראות כיצד הצליחה מארין לה פאן דווקא בקרב צעירים. התוצאות הטובות ביותר שלה הושגו בפלח הגילים 25–34 (49%) ו-50–59 (51%) . מדובר בשני פלחי גיל בעלי דאגות כלכליות החרדים לעתיד. למעשה רוב המצביעים של לה פאן הם אזרחים פעילים, וזה חייב להדליק נורה אדומה. מיליונים בצרפת אינם בוטחים במקור הפרנסה שלהם. בני ה-50 מודאגים יותר מהפנסיה שלהם, דבר שהפך להיות מקור דאגה אמיתי במדינה שבה הגירעון ותוחלת החיים צומחים – לטוב ולרע – במקביל.
נתון מעניין נוסף שעלה בבחירות האחרונות הוא העובדה שההצבעה לאיחוד הלאומי אינה נחלתם הבלעדית של חסרי ההשכלה. ההפך הוא הנכון. לה פאן הצליחה לחדור גם לאוכלוסיית בוגרי התואר הראשון. מדובר בשינוי אמיתי ומהותי. הימין הקיצוני בצרפת עובר מטמורפוזה. הוא פונה לקהלים חדשים, דבר שלא ידע לה פאן האב לעשות. הקהל הזה ככל הנראה אינו מכיר או לא שמע את כל התזות הגזעניות והרוויזיוניסטיות של החזית הלאומית. באותה קרקע בתולית לה פאן מציגה פנים חדשות; יש יגידו – בצדק – מסכה.
נושא ההגירה כמובן לא נעלם, אלא שהוא אינו הבלעדי כפי שנהגנו לחשוב בעבר. הוא גם אינו מייצג בלעדית פלח גילים אחד אלא מתפזר בין כולם. כל המחקרים שנעשו בצרפת סמוך לבחירות מצביעים על כך שעדיין זו הדאגה הגדולה של המצביעים של הימין הקיצוני בצרפת. זוהי עדיין הסיבה העיקרית להצביע עבור לה פאן, כי הם רואים במהגרים סכנה ליציבות ולביטחון הרפובליקה.
אבל ההצלחה הגדולה של מארין לה פאן נעוצה ביכולתה לטשטש את הסיבה העיקרית להצביע לחזית – ההגירה. פתאום המענה שהיא תעניק לכל הבעיות החברתיות-כלכליות של צרפת הופך להיות סיבה חשובה, וזה מסביר את הקהלים החדשים שהאיחוד הלאומי זוכה בו. זה גם מסביר את 13 מיליון המצביעים. נאום הניצחון של מקרון וההודעה שלו כי יתרכז בנושאים אקולוגיים ודאי מבטיחים לימין הקיצוני עוד ימים של פריחה.
צרפת שלאחר הבחירות לנשיאות נכנסת כמעט מייד למערכת בחירות לאספה הלאומית, שתיערכנה ב-20 ביוני. בחירות אלו חשובות ביותר, כיוון שהן תַצבענה על הכיוון של חמש השנים הבאות של תקופת מקרון כנשיא. ב-2017 הוא הצליח לנצח בגדול גם בפרלמנט, דבר שהקל עליו בכהונתו הראשונה. רוב כזה לא מובטח לו ביוני. אבל מקרון חייב רוב כדי להימנע מכאב ראש של פרלמנט עוין ובולם, וכדי להשיג את הרוב המיוחל מקרון חייב להראות מיידית תוצאות חיוביות. זמן אין לו. יוקר המחיה מטריד את הצרפתים בעידן שבו האופק הכלכלי לוט בערפל. רפורמות שונות פנימיות, כמו רפורמת החינוך, תזכנה אף הן לתשומת לב של התקשורת, הציבור והאופוזיציה.
וכמובן נשאלת גם השאלה לאן פניה של צרפת בתחום מדיניות החוץ, נושא שהעסיק מאוד את הנשיא מקרון בחודשים האחרונים עם התערבותו מקרוב במלחמה באוקראינה ועמדתו הפרו-אוקראינית מתחילת הסכסוך, ושכלל ניסיון תיווך ופגישה עם פוטין בקרמלין עוד לפני פרוץ המלחמה.
במהלך מערכת הבחירות ביקשו יועציו של מקרון להוריד הילוך בהתערבותו המדינית במלחמה באוקראינה. אלא שעתה יש להניח שהוא ישוב לפעול במרץ, כפי שעשה בתחילת הסכסוך. מקרון אפילו שוקל ביקור בקייב ופגישה עם הנשיא ולדימיר זלנסקי בבירה האוקראינית. יועציו הקרובים של מקרון טוענים כי ביקור כזה ללא תוצאות רק יפגע בנשיא, כמו ביקורו של מיטראן בזמנו בסרייבו המופצצת. אנחנו חיים היום בעידן שבו מחפשים תוצאות ולא סמלים. מכאן הלבטים של מקרון. כפי שמספרת התקשורת הצרפתית, מקרון לא יארח בעתיד הקרוב, אם בכלל, את פוטין כפי שעשה בארמון ורסאי ב-2017.
כמובן קיימת גם השאלה שתמיד עולה כשנשיא זוכה בבחירות: מי יהיה המנהיג הראשון שהוא מתכוון לפגוש? אנגלה מרקל כבר לא כאן, וזו בעיה, מאחר שהיא הייתה המנהיגה הראשונה שפגשו הנשיאים הנבחרים ניקולא סרקוזי ב-2007, פראנס ואלה הולנד ב-2012 ועמנואל מקרון ב-2017. האופציה להיפגש עם הקנצלר הגרמני הנוכחי אולאף שולץ מפתה הרבה פחות, גם אם פריז תמשיך להאמין בזוגיות הצרפתית-גרמנית כדי לשמר את האיחוד האירופי איתן.
עמנואל מקרון הוא תומך נלהב של החוקה האירופית, וניצחונו בבחירות הוא גם הישג לתומכי האיחוד בצרפת. ב-9 במאי הוא צפוי לנאום בפרלמנט האירופי בשטרסבורג, כאשר צרפת עדיין מכהנת כנשיאת האיחוד האירופי.
צרפת, כאמור, תוהה מה דרכה. למרות הצרות של חמש השנים הראשונות (מחאת האפודים הצהובים) הצליח מקרון, להבדיל משני קודמיו (סרקוזי והולנד), להמשיך לכהונה נוספת. אבל כאמור, צרפת מפולגת. 58.5 אחוזים שלו מול 41.5 של לה פאן בסיבוב השני הם תוצאה השקולה לציון מספיק פלוס. לא יותר. גם לה פאן עצמה ציפתה ליותר, גם אם חיזקה את כוחה מלפני חמש שנים, כאשר ב-2017 היא זכתה רק ב-33.9 אחוזים. הישג נאה מאוד מבחינתה.
רק בדבר אחד הדברים ברורים מאוד: זלנסקי ניצח את פוטין 0-1 בבחירות, כשמקרון תומך אוקראינה גבר על לה פאן תומכת פוטין. כל השאר, תחומי פנים וחוץ, נשארו בסימן שאלה.
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO IMAGES / Julien Mattiax / Le Pictorium
- בניית אתרים