צבא ובטחון

עם כל הכבוד לשכול, יש לשים גבול ברור בין תפקיד המשפחה ותחושותיה לבין חובת המדינה ואחריותה. אם הצבא יתנהל על ידי המשפחות השכולות ויונע על ידי תחושתם הקשה או הערות בעיתון, צה״ל לא יוכל לנצח בקרבות ומדינת ישראל תובס במלחמות.

"התנדפותם" ברגע המכריע של 300,000 אנשי צבא אפגניסטן וכוחות הביטחון שלה היא אות אזהרה.

מדינות האזור, שכולן ערביות, תוכלנה להתגונן מפני התוקפנות של איראן ותורכיה אם תפעלנה יחד. צירופה של ישראל למערך זה יקל מאוד את ההתמודדות עם המעצמות האזוריות שאינן ערביות אך רוצות לשלוט בעולם הערבי.

ישראל צריכה לנצל את הגלישה של לבנון לתוהו ובוהו כדי ליצור אווירה נוחה ליוזמה בלבנון. מדובר בהזדמנות שעשויה להביא לכך שהעולם יקשר בין ביירות לשלטון האיראני.

מטרות הלחימה של ישראל היו ניצול ההזדמנות לשלילת חלק ניכר מהיכולות של חמאס להזיק לישראל, ושיקום ההרתעה כדי להאריך את תקופת השקט ככל האפשר.

הלקח במקרה הנוכחי הוא שלהוראות שניתנות להגנת הציבור אין תוחלת אלא אם הציבור משוכנע שהוא נמצא בסיכון. לשם כך נדרשת מערכת הסברה שנשענת על נתונים ברורים וטיעונים הגיוניים.

התפרצות נגיף COVID-19 – גם אם מקורה טבעי – שבה ומעלה על הפרק את סוגיית הלוחמה הביולוגית ומשמעויותיה, ומחייבת היערכות במבט לעתיד נוכח האטרקטיביות המוכחת של אופציה זו עבור ארגוני טרור וכוחות עוינים.

ההנחה כי התפשטות הווירוס תמתן התדרדרות במוקדי עימות במזרח התיכון אינה עומדת במבחן המציאות. ישראל חייבת להישאר דרוכה גם בממד הביטחוני.

ביטחון ישראל בוודאי נפגע מהמגפה. יש מערכים בצה"ל הסובלים מהעדר כוח אדם בגלל מספר חולי קורונה או מכיוון שחלק מהחיילים והקצינים נמצאים בבידוד. גם ההנחה שהצורך להתמקד בקורונה ימתן את התנהגותם של שונאינו מוטעית. אויבינו עלולים לראות בקורונה המחלישה את ישראל הזדמנות לפעול נגדנו.

שלא כבלבנון, עיראק וסוריה של אסד אינן בשליטה איראנית מוחלטת.