צבא ובטחון

מטרות הלחימה של ישראל היו ניצול ההזדמנות לשלילת חלק ניכר מהיכולות של חמאס להזיק לישראל, ושיקום ההרתעה כדי להאריך את תקופת השקט ככל האפשר.

הלקח במקרה הנוכחי הוא שלהוראות שניתנות להגנת הציבור אין תוחלת אלא אם הציבור משוכנע שהוא נמצא בסיכון. לשם כך נדרשת מערכת הסברה שנשענת על נתונים ברורים וטיעונים הגיוניים.

התפרצות נגיף COVID-19 – גם אם מקורה טבעי – שבה ומעלה על הפרק את סוגיית הלוחמה הביולוגית ומשמעויותיה, ומחייבת היערכות במבט לעתיד נוכח האטרקטיביות המוכחת של אופציה זו עבור ארגוני טרור וכוחות עוינים.

ההנחה כי התפשטות הווירוס תמתן התדרדרות במוקדי עימות במזרח התיכון אינה עומדת במבחן המציאות. ישראל חייבת להישאר דרוכה גם בממד הביטחוני.

ביטחון ישראל בוודאי נפגע מהמגפה. יש מערכים בצה"ל הסובלים מהעדר כוח אדם בגלל מספר חולי קורונה או מכיוון שחלק מהחיילים והקצינים נמצאים בבידוד. גם ההנחה שהצורך להתמקד בקורונה ימתן את התנהגותם של שונאינו מוטעית. אויבינו עלולים לראות בקורונה המחלישה את ישראל הזדמנות לפעול נגדנו.

שלא כבלבנון, עיראק וסוריה של אסד אינן בשליטה איראנית מוחלטת.