סדרת הפיגועים האחרונה בישראל מחייבת מבצע צבאי נרחב באזור ג׳נין. אם ישראל לא תטפל כעת באיום משטח זה, הבעיה תחמיר, כי ארגוני הטרור יצברו אמצעי לחימה מתקדמים יותר, ויגייסו פעילי טרור נוספים.
גל הטרור הפלסטיני הנוכחי, שהחל בתחילת מארס השנה וגבה עד כה את חייהם של 19 ישראלים, הפנה זרקור אל האיום הטרוריסטי הנשקף מג’נין וסביבותיה. בשנים האחרונות הוזנח אזור צפון השומרון, בעיקר אזור ג’נין, וכתוצאה מכך הוא הפך למעוז טרור של הג’יהאד האסלאמי (ובמידה מסוימת של חמאס, גדודי חללי אל-אקצא והחזית העממית לשחרור פלסטין).
כך למשל, מגזרת ג’נין יצא המחבל שביצע את הפיגוע בבני ברק ב-29 במארס 2022, את הפיגוע בדיזנגוף בתל אביב ב-7 באפריל 2022 ואת הפיגוע באלעד ב-5 במאי 2022. ב-2 באפריל 2022 חיסלה ישראל שלושה מחבלים של הג’יהאד האסלאמי שתכננו לבצע פיגוע בישראל. אומנם פעיל אחד בלבד מהחוליה היה תושב ג’נין, אך החוליה פעלה ותכננה את הפיגוע בתוך מחנה הפליטים בג’נין. ב-25 באפריל 2022 נחשף כי שב”כ עצר חוליית טרור מג’נין שתכננה פיגועים בהכוונה ישירה של גורמי הג’יהאד מרצועת עזה.[1]
התחזקות ארגוני הטרור במקום, ובראשם הג’יהאד האסלאמי, נבעה משתי סיבות עיקריות. ראשית, ההחלטה של הרשות הפלסטינית להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל בפברואר 2020, לאחר פרסום “תוכנית המאה” על ידי ממשל טראמפ. מצב זה הוביל את צה”ל לצמצם כמעט לחלוטין את הפעילות המבצעית השגרתית באזור צפון השומרון. מגמה זו המשיכה גם לאחר שחודש התיאום הביטחוני בין הצדדים. התוצאה הייתה כשנה וחצי של היעדר פעילות מבצעית של צה”ל באזור, ובהתאמה לכך התחזקות מעמדם של הג’יהאד האסלאמי, חמאס ויתר ארגוני הטרור. המשמעות היא כי כוחות צה”ל שנכנסים בחודשים האחרונים למחנה הפליטים בג’נין – לאחר שהובן בצה”ל כי לא ניתן להסתמך על הרשות הפלסטינית – נתקלים כמעט בכל פעולה בהתנגדות חזקה יחסית ובירי מטווחים קצרים.
שנית, הרשות הפלסטינית מתקשה למשול ולאכוף את ריבונותה בנפת ג’נין (המהווה סמל להתנגדות עבור הפלסטינים, בשל הקרבות הקשים שלחמו כוחות צה”ל במקום במסגרת מבצע “חומת מגן”). למעשה, הרשות הפלסטינית איבדה שליטה על חלקים נרחבים בנפת ג’נין, בעוד שהג’יהאד האסלאמי ויתר ארגוני הטרור התחזקו. השליטה בנפה נמצאת כיום בידי מיליציות חמושות, כל אחת בשטחן. אלה אינן חוששות להתעמת עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, כאשר לא פעם נורו יריות לעבר מתחם הממשל של הרשות הפלסטינית בעיר. אובדן השליטה באזור ג’נין הוביל את יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, לבצע בנובמבר 2021 חילופי גברי של כל ראשי המנגנונים במחוז.[2] בסוף אותו חודש אף פתחה הרשות הפלסטינית במבצע נרחב להשבת המשילות בג’נין, שכלל כוחות רבים מתוך מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. אלא שהכוחות נתקלו בהתנגדות עיקשת ונחרצת מצד ארגוני הטרור השולטים בעיר, ונסוגו במהרה מבלי להיכנס למחנה הפליטים.[3]
בניגוד למקומות אחרים שבשליטת הרשות הפלסטינית, בג’נין קיים שיתוף פעולה הדוק בין ארגוני הטרור השונים. ארגונים אלה החלו לחקות את המדיניות המאחדת של חמאס ברצועת עזה, והקימו גם הם חמ”ל פלגים משותף. השימוש בחמ”ל זה בא לידי ביטוי בעיקר כאשר צה”ל פועל במחנה הפליטים בג’נין, אך גם כשהוא פועל בכפרים הסובבים אותו. במצב כזה, החמ”ל מתריע בפני כלל הפלגים (בדרך כלל על ידי הצבת תצפיתנים שעוקבים אחר תנועת כוחות חשודים באזור) וקורא לפעילי הטרור לצאת לשטח באמצעות הודעות ברשתות החברתיות, במטרה לסכל את פעילות צה”ל. פעילי הטרור באזור ג’נין פועלים בדרך כלל במערך של “גדודים” הכוללים כל אחד כ-25 חמושים, ואחראים על שטח מוגדר.[4]
“שובר גלים” – מעט מדי, מאוחר מדי
לפני כחצי שנה נבחנה בצה”ל האפשרות לצאת למבצע צבאי נרחב בג’נין, על רקע הכישלון של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים להחזיר את השליטה בעיר לידי הרשות,[5] אולם בסופו של דבר הוחלט להימנע מכך. במקום זאת, ורק לאחר פרוץ גל הטרור הנוכחי, התקבלה ההחלטה ב-13 במארס 2022 לצאת לסדרת פעולות ממוקדות בג’נין, בעיקר לצורכי סיכול טרור ומעצרים, במה שכונה “שובר גלים”. בסדרת הפעולות הללו השתתפו מאות לוחמי צה”ל, בין היתר מכוחות מיוחדים. במקביל הוטלו הגבלות זמניות על כניסת ערבים ישראליים לאזור ג’נין, והוגבלה גם יציאת פלסטינים מג’נין אל ישראל. אלא שסדרת הפעולות של צה”ל נחלשה במידה רבה לאחר שבוע וחצי של פעילות, וצה”ל כבר אינו פועל בג’נין באופן רציף. הפעילות של צה”ל באזור נעשית בעיקר לאחר פיגוע טרור של אנשי ג’נין, במטרה לעצור פעילי טרור, או לאסוף נשק ומודיעין. בנוסף, ישראל חידשה את כניסת הפועלים מאזור ג’נין וצפון השומרון לעבודה בישראל.
לסדרת הפעולות, שאמורות להיות שגרתיות, העניק צה”ל שם יומרני הנשמע כמבצע צבאי, אך האמת היא שמדובר בפעילות מצומצמת שאינה מפעילה לחץ מספיק על אזור ג’נין ושאינה מכוונת לטיהור קיני ותשתית הטרור. סדרת הפיגועים האחרונה בישראל, בין היתר על ידי מחבלים מאזור זה, מחייבת מבצע צבאי נרחב בצפון השומרון. אם ישראל לא תטפל באיום מג’נין בעת הזו, כשיש לה לגיטימציה מבית, היא רק תחמיר את הבעיה, במיוחד כאשר ארגוני הטרור ילכו ויצברו אמצעי לחימה מתקדמים יותר, ופעילי טרור רבים יותר. עדיף שישראל תטפל בבעיה ששמה ג’נין ברמת האיום הנוכחית ולא תדחה את הטיפול עד שארגוני המחבלים יתחזקו יותר.
בעת הזו, צה”ל נדרש להכניס כוחות רבים לג’נין ולסביבתה – אך לא בכמות גדולה כמו ב”חומת מגן”, שכן אין צורך להשתלט על כל ערי הרשות הפלסטינית. בנוסף, על הכוחות להישאר לתקופה מסוימת בתוך השטח רק באזור נפת ג’נין והכפרים שבה. הצורך בנוכחות צה”ל בתוך השטח נובע מכמות ו”איכות” קיני הטרור באזור נפת ג’נין, המחייבות פעילות עצימה ומתמשכת ללא אפשרות של השארת פתח יציאה ומרחב נשימה לפעילי הטרור.
בשלב הראשון של המבצע נדרש להטיל מצור ועוצר על נפת ג’נין, תוך פריסת כוחות מסביב לנפה, ויצירת “טבעת חנק”. בשלב השני, על צה”ל להזרים כוחות רגליים ושריון לג’נין עצמה ולכפרים השונים באזור, כאשר בכל פעם יטופל כפר אחר, באופן הדרגתי. מטרת המבצע תהיה לסכל פיגועים מיידיים, לתפוס אמצעי לחימה, להשמיד מעבדות נשק ואמצעי לחימה, לעצור מסיתים ופעילי טרור, להעמיק את המודיעין, להחרים רכוש ולסגור ישויות העוסקות בהלבנת כספים או בתמיכה כספית בגורמי טרור, ולהרוס בתי מחבלים.
משמעויות והשלכות מבצע צבאי נרחב בג’נין
ייתכן שמבצע צבאי ממוקד ומוגבל כגון זה יימשך חודשים מספר עד שתושגנה מטרותיו. הציפייה היא שבסיום הפעילות הצבאית תציב הרשות הפלסטינית מחדש גורמים מטעמה שיחזירו את הסדר על כנו, וכי המנהיגות המקומית תתחייב לחדול מהסתה ולפעול נגד גורמים קיצוניים. על הרשות הפלסטינית ועל המנהיגות המקומית להבין באופן ברור מישראל כי במקרה של הישנות מקרי ההסתה ועלייה בפעילות החבלנית יחזור צה”ל למבצע צבאי נוסף.
לפני המבצע ובמהלכו חשוב מאוד לשמור על קשרים הדוקים עם מדינות “הסכמי אברהם” ועם מצרים וירדן, כמו גם עם ארצות הברית, לצורכי הסברה ודיפלומטיה ציבורית על מהות המבצע, על הסיבות ועל החשיבות החיונית למדינת ישראל, ובכלל זה להעלות על נס את נושא המאבק בטרור. חשוב במיוחד במהלך המבצע להסביר למדינות “הסכמי אברהם” כי שגרת החיים בשאר שטחי יהודה ושומרון, בירושלים וברצועת עזה נמשכת כסדרה (לרבות בתחומי המסחר, המשך כניסת פועלים מיו”ש ומעזה לישראל, והמשך חופש הפולחן והדת בירושלים), וכי המבצע ממוקד במעוז הטרור בג’נין.
יש להניח כי המבצע הצבאי בג’נין לא יגרור אחריו תגובות מרצועת עזה, בשל סיבות שונות: ההרתעה של ישראל נגד חמאס והג’יהאד האסלאמי לאחר מבצע “שומר החומות” במאי 2021; הבידול הקיים בין הפלסטינים ביהודה ושומרון לבין אלה שברצועת עזה; היעדר אינטרס של חמאס להיכנס לסבב צבאי בעת הזו (בשל רצונו להתעצם צבאית ולהביא הישגים כלכליים לתושבים בעזה; ומנופי לחץ שיופעלו על חמאס מצד מצרים, סעודיה, קטר וטורקיה לא להתערב בלחימה). עם זאת, על ישראל להיערך מראש למצב שבו חמאס והג’יהאד האסלאמי יחליטו להתערב ולפתוח במבצע צבאי במקביל גם ברצועת עזה. בהקשר זה, על צה”ל לבצע מראש התאמות להצבת סוללות כיפת ברזל, ולהכין כוחות סמוך לגבול – למען יראו וייראו.
בסיכומו של דבר, למבצע צבאי באזור צפון השומרון ישנם יתרונות מדיניים וצבאיים:
ברמה המדינית, המבצע יוביל להחזרת השליטה הפלסטינית הריכוזית על אזור צפון השומרון והעמקתה, על חשבון חמאס, הג’יהאד האסלאמי וגדודי חללי אל-אקצא. מהלך זה כשלעצמו ירסן ויצמצם את פעולות הטרור שתצאנה מנפת ג’נין, גם אם לא ימנע אותן לחלוטין. זאת, בשל התיאום הביטחוני שיש בין מערכת הביטחון הישראלית לבין מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, והאינטרס של הרשות הפלסטינית בפיתוח כלכלי בג’נין. בנוסף, המבצע יאותת למדינות החברות ב”הסכמי אברהם”, וכן לסעודיה, לטורקיה ולירדן ומצרים כי ישראל לא תחשוש לפעול צבאית ולהילחם בטרור, וכי ההתקרבות בין ישראל למדינות אלה לא תגרום לישראל להתפשר על ביטחונה ועל ביטחון אזרחיה.
כמו כן, המבצע יחזק את ההרתעה של ישראל מול הרשות הפלסטינית וגורמי הטרור ביהודה ושומרון (שנשחקה עם הזמן), רצועת עזה ואף חיזבאללה בלבנון. ארגוני הטרור ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובלבנון מפיצים באופן עקבי ומתמשך תעמולה שלפיה ישראל מורתעת מהם, חלשה מבחינת החוסן הלאומי והאזרחי שלה, ואינה מוכנה להפעיל תמרון יבשתי ולהתמודד ישירות נגד הטרור הפלסטיני או חיזבאללה. מבצע צבאי בצפון השומרון ינפץ את הקונספציה של גורמי הטרור, ויחזק את מעמדה של ישראל מולם. בכך שישראל תפעיל תמרון קרקעי בצפון השומרון, היא תקרין את עוצמתה ואת כוחה, ותאותת לאויביה ולמדינות נוספות כי היא אינה חוששת מאבדות.
למבצע גם יתרון אסטרטגי-צבאי. לאחר שנים רבות (מאז מבצע “עופרת יצוקה” בשנת 2008), צה”ל יפעיל תמרון יבשתי קרקעי. בשנים האחרונות הגדיל והרחיב צה”ל את מכסת האימונים והתרגילים שלו לקראת תמרון קרקעי, אולם אין דין תרגילים ואימונים (חשובים ככל שהם) כדין פעילות מבצעית. מבצע בג’נין יהווה הזדמנות עבור כוחות הרגלים והשריון בצה”ל לצבור ניסיון וחיכוך בלחימה קרקעית נגד האויב, וללמוד לקראת מערכה צבאית רחבה יותר, ברצועת עזה או בלבנון, קל וחומר במצב של עימות רב-זירתי.
[1] Ahronheim, Anna. “Shin Bet foils Palestinian Islamic Jihad terror cell in the West Bank”. The Jerusalem Post, April 25, 2022
https://www.jpost.com/breaking-news/article-705039
[2] Abu Toameh, Khaled. “Palestinian Authority officers clash with Jenin gunmen”. The Jerusalem Post, November 20, 2021
https://www.jpost.com/middle-east/palestinian-authority-officers-clash-with-jenin-gunmen-685538
[3] Kubovich, Yaniv and Hagar Shezaf. “Once a Developing City, Jenin Has Turned Into a Terror Hotbed”. Haaretz, April 13, 2022
[4] Levy, Elioar. “Jenin is a ticking timebomb Israel must defuse before it explodes”. Ynet News, April 11, 2022
https://www.ynetnews.com/article/r1e8ap11vc
[5] Ahronheim, Anna. “Kohavi: Plans are ready should we need to operate in Jenin”. The Jerusalem Post, September 16, 2021
https://www.jpost.com/israel-news/kohavi-plans-are-ready-should-we-need-to-operate-in-jenin-679599
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Nasser Ishtayeh
- בניית אתרים