JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

מומחה באסטרטגיה וביטחון לאומי

מתקפת הטילים של איראן הלילה (רביעי) לעבר שני בסיסים בעיראק שבהם שוכנים כוחות אמריקניים, מהווה עלייה משמעותית ברף ההסלמה בין שתי המדינות. לראשונה, איראן תקפה באופן ישיר כוחות אמריקניים. עד כה, השתמשה איראן בשלוחיה ברחבי המזרח התיכון, ובעיקר בעיראק, כדי לפגוע בכוחות אמריקניים – במטרה להימנע מתגובת ארה”ב.

עם זאת, את המתקפה האחרונה של איראן ניתן לראות דווקא כפעולה צבאית מדודה ושקולה, שמעבירה מסר של רצון להימנע ממלחמה. בסופו של דבר, הפעולה לא הרגה, וככל הנראה אף לא פגעה בכוחות אמריקניים. לאחר מכן, ההנהגה האיראנית פרסמה מסרים – כמעט מתחננים – לפיהם הושגה נקמה ונסגר המעגל על חיסולו של קאסם סולימאני.

כעת נשאלת השאלה האם וכיצד תגיב ארה”ב. הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, התבטא כמה פעמים לאחר חיסול סולימאני, בניסיון להרתיע מפני תקיפה איראנית, ואיים כי הוא בחר 52 יעדים איראניים (כסמל ל-52 המלחים מחיל הים האמריקני שנשבו על-ידי איראן בתקופת ממשל אובמה) שארה”ב תתקיף אותם אם איראן תבחר להגיב על החיסול, וכי “אם איראן תפגע במטרה או אישים אמריקניים, ארצות-הברית תגיב במהירות וייתכן שבאופן לא פרופורציונלי”.

אולם, יש לזכור כי טראמפ בחר לא להגיב בעבר. לאחר שאיראן הפילה מזל”ט אמריקני, יצאה בסדרת פיצוצים בספינות והפרעות לחופש השיט במפרץ הפרסי, ותקפה תשתיות נפט בסעודיה. לכל זאת יש לצרף את המשקל שיש לשנת הבחירות לנשיאות על ההחלטה האמריקנית האם להגיב על התגובה. טראמפ ודאי לא רוצה להיגרר למלחמה או למבצע צבאי נרחב נגד איראן בשנה זו, שעלולה לפגוע בו מבחינה אלקטורלית.

איומיו של טראמפ מחשקים אותו כעת להגיב, לאחר התקיפה האיראנית. מכיוון שארצות-הברית אינה מעוניינת בהסלמה, ומכיוון שמשטר העיצומים הכלכליים שלה עובד מצוין ופוגע באופן משמעותי בכלכלה האיראנית, סביר להניח שארצות-הברית תבחר להגיב – אם תגיב – באופן מדוד ושקול, ובעוצמה שלא תוביל את איראן להגיב שוב, לפחות לא תגובה שתחייב את המשך שרשרת הפעולות הצבאיות.

אפשרות כזו יכולה לכלול מתקפה נרחבת על בסיסים של המיליציות השיעיות ונכסים ויעדים איראניים על אדמת סוריה ועיראק, כזו שתפגע באופן משמעותי בהתבססות האיראנית במדינות אלה. מצד אחד זו תהיה תגובה נחושה ותקיפה של ארצות-הברית, ומצד שני לא צפויה לגרור את טהראן למלחמה, שכן היא לא מכוונת נגד יעדים באיראן עצמה. אפשרות אחרת היא מתקפה קיברנטית נרחבת נגד תשתיות חיוניות של איראן, ובייחוד נגד תשתיות הקשורות לתחום הביטחון והצבא, ובעיקר לתחום פרויקט הגרעין האיראני. בהיותה לא תגובה קינטית, גם האפשרות הזו יכולה לעבור ללא היגררות למלחמה נרחבת.

האפשרות השלישית, שבה טמון סיכוי ממשי יותר להוביל להסלמה ולפתיחת מלחמה, היא תקיפה אווירית אמריקנית, באמצעות מטוסי קרב או מזל”טים, נגד הבסיס האווירי של משמרות המהפכה, שממנו שוגרו הטילים. בכך תעביר ארצות-הברית מסר כי היא מגיבה באופן ממוקד וכירורגי יחסית נגד מוקד התוקפנות שכוון לעבר כוחותיה בעיראק, וכי היא אינה מעוניינת במלחמה. אולם, תקיפה אמריקנית ישירה באיראן תהווה עלייה משמעותית ברף ההסלמה וטומנת בחובה סיכון שספק אם ממשל טראמפ ירצה לקחת אותו בשלב זה.

פורסם ב-ישראל היום 08.01.2020


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: [4.0 Fars News Agency [CC BY

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *