JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

מומחה באסטרטגיה וביטחון לאומי

הפעולות הצבאיות של ישראל נגד תשתיות ויעדים איראניים בעיראק צריכות להתבצע תוך עמימות וחשאיות של ישראל. על ישראל לשכנע את הממשל האמריקני לפעול בעצמו נגד האיום האיראני בעיראק.

ב-31 ביולי טענו גורמים ביטחוניים בישראל כי ההתבססות הצבאית של איראן בעיראק מהווה איום על ביטחון המדינה, וכי בידי המיליציות השיעיות בעיראק טילים בעלי יכולת דיוק גבוהה יותר מאשר טילי חיזבאללה בלבנון. לפי הערכות של גורמי המודיעין בישראל, טהראן מתכננת לפתוח חזית נגד ישראל מצפון עיראק, ובעת הצורך להעביר טילים לסוריה ולבנון.[1] מידע זה מתכתב עם הערכת אגף המודיעין בצה"ל, שהוצגה במארס 2019 לפורום המטה הכללי בצה"ל, ובה נקבע כי איראן מעוניינת להרחיב את פעילות "משמרות המהפכה" בעיראק. על פי הערכת המודיעין, איראן מבקשת לפרוס במערב עיראק מיליציות שיעיות, טילים לטווח בינוני ואמצעי לחימה נוספים שבאמצעותם ניתן יהיה לאיים על ישראל ועל כוחות אמריקניים הנמצאים בעיראק ובאזור.[2] כוונת תוכניתה של איראן היא כי ביום פקודה תעבורנה המיליציות השיעיות הסרות למרותה לסוריה במטרה לפעול נגד ישראל בטווח קרוב יותר אליה. לפי אמ"ן, כוח "קודס" של משמרות המהפכה ממשיך אומנם לנסות להתבסס צבאית בסוריה, אך באופן מצומצם ובמרחק מגבול ישראל – במזרח סוריה, על גבול עיראק.[3]

לזאת יש לצרף את הדיווחים בתקשורת במהלך 2018 בדבר העמקת מעורבותה הצבאית של איראן בעיראק. באוגוסט 2018 טענו מקורות מודיעיניים בישראל כי איראן הקימה בעיראק מפעלים לייצור טילים ולשדרוגם, כולל העברת מערכת ניווט לוויינית (GPS) להתקנה על ראשי טילים קיימים, במטרה לשפר את דיוקם. בנוסף, איראן העבירה עשרות טילים למליציות השיעיות הפועלות בעיראק, בהם טילים מדגמי "זילזל", "פתח-110" ו"זולפיקר", המגיעים לטווחים של 200–700 קילומטרים (ביכולתם לכסות את כל שטח ישראל). מקור מערבי אף טען כי "נראה שאיראן הופכת את עיראק לבסיס הטילים הקדמי שלה". עוד דווח כי "כוח קודס" של משמרות המהפכה מחזיק בסיסים ממזרח לבגדד, מצפון לכרבלא ובמחוז הכורדי בעיראק. מפקד הכוח, קאסם סולימני, מפקח אישית על ביצוע התוכנית להתבססות בעיראק.[4]

להעמקת מעורבותה של איראן בעיראק שלושה אינטרסים מרכזיים. האינטרס הראשון, המהווה את מטרת-העל של איראן, הוא להמשיך במשימת ייצוא המהפכה השיעית למדינות נוספות במרחב. עיראק, שיש בה רוב שיעי של כ-65 אחוזים מהאוכלוסייה, היא יעד חשוב ליישום מטרת-העל האיראנית. האינטרס השני נוגע להשלמת "המסדרון" השיעי היבשתי שאיראן מעוניינת להקים משטחה, דרך עיראק, בואכה סוריה ועד לבנון וחופי הים התיכון – במטרה להעביר באופן חופשי אמצעי לחימה וכוחות על ציר זה. איראן מעוניינת להעמיק את אחיזתה במסדרון שעיראק מהווה בו נדבך חשוב. האינטרס השלישי הוא התבססות צבאית בתוך עיראק, הכוללת הקמת מפעלים לייצור של אמצעי לחימה, בפרט ייצור טילים, ורכיבים לשיפור דיוק הטילים. לכאורה, לאיראן אמור להיות קל יותר לייצר טילים בשטחה – וכך היא אכן עושה – אך טהראן נתונה למעקב של ארצות הברית ומדינות המערב בכל הקשור לתוכנית הטילים הבליסטיים שלה, בעקבות החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם. פיתוח טילים ורכיבי דיוק על ידי שליחיה בעיראק יאפשר לאיראן מרחב הכחשה ויצמצם לחצים בינלאומיים. בנוסף, ייצור אמצעי לחימה במערב עיראק יקצר לאיראן את הדרך להעברתם לשליחיה בסוריה ומשם ללבנון. סביר להניח גם כי איראן מעבירה חלק מנוכחותה מסוריה לעיראק בעקבות המאמצים המוצלחים של ישראל למנוע את התבססותה בסוריה – באמצעות מאות תקיפות בשנים האחרונות נגד יעדים ותשתיות איראניים. איראן כנראה מקווה כי ישראל תתקשה לתקוף את יעדיה ותשתיותיה על אדמת עיראק.

לצד הדאגה לביטחון ישראל, בירושלים חוששים כי העמקת המעורבות הצבאית האיראנית בעיראק עלולה להוביל לערעור היציבות בירדן. בישראל רואים בממלכה ההאשמית גורם חשוב ביציבות האזורית, שכן ירדן מהווה מדינת חיץ עבור ישראל, ולכן ביטחונה ויציבותה נשקלים גם במארג הביטחוני של ישראל.

פעילות ישראלית בעיראק: הזדמנויות ומגבלות

במהלך השנה האחרונה יוחסו לישראל תקיפות אחדות בעיראק, על פי פרסומים בעיתונות העולמית. בחודש יוני 2018 דווח כי כ-50 לוחמים המזוהים עם משטר אסד, בהם לוחמים במיליציות שיעיות ויועצים איראניים, נהרגו בהתקפה שבוצעה בגבול סוריה-עיראק. גורם אמריקני רשמי אמר לכלי התקשורת האמריקני CNN כי התקיפה בוצעה על ידי ישראל ולא על ידי הקואליציה האמריקנית נגד המדינה האסלאמית.[5] כשלושה חודשים לאחר מכן התייחס שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, לאפשרות של תקיפות ישראליות בעיראק, ואמר כי "צריך להיות ברור שישראל לא מגבילה את עצמה רק לשטח הסורי […] נסכל כל איום איראני, ואין זה משנה מהיכן הוא מגיע […] חופש הפעולה של ישראל הוא מוחלט".[6]

ביולי 2019 פורסם בכלי תקשורת בין-לאומיים כי מל"ט תקף בפצצות בסיס של המיליציה השיעית המזוהה עם איראן, "אל-חשד אל-שעבי", במחוז צלאח א-דין בעיראק, מצפון לבגדאד. על פי הדיווח הופצץ בין היתר מחסן תחמושת בבסיס. הפנטגון הכחיש שהייתה זו פעולה אמריקנית.[7] בכיר במשמרות המהפכה של איראן טען כי על פי חקירות ראשוניות ישראל עומדת מאחורי התקיפה.[8] אולם, במסקנות חקירה שביצעה המיליציה השיעית נקבע כי מקור הפיצוץ אינו מתקיפה צבאית אלא משרפה שפרצה כתוצאה מתקלה פנימית בבסיס.[9] הפיצוץ בבסיס "אל-חשד אל-שעבי" התרחש על רקע העברת מסרים ישראליים לארצות הברית ולמדינות נוספות באירופה שישראל תפעל בעיראק אם התבססות איראן במדינה לא תטופל (הדגש היה על הקמת מפעלים לדיוק טילים ובסיסים צבאיים איראניים).[10]

אם תבחר ישראל להרחיב את פעילותה נגד יעדים של איראן ושליחיה בעיראק, היא תיאלץ להתמודד עם בעיות ומגבלות העלולות להקשות עליה להוציא לפועל תקיפות ופעולות צבאיות. המגבלה הגדולה מכול היא הנוכחות האמריקנית בעיראק. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מציג אומנם קו תקיף נגד איראן, הכולל יציאה חד-צדדית מהסכם הגרעין של איראן, חידוש הטלת עיצומים כלכליים על טהראן וגיבוש קואליציה ערבית סונית מתונה שמטרתה להוות חסם להשפעה האיראנית במרחב המזרח התיכון; בפברואר 2019 אף הצהיר טראמפ כי הוא מעוניין לשמר את הנוכחות הצבאית האמריקנית בעיראק על מנת לעקוב מקרוב אחרי איראן.[11] עם זאת, נראה כי הנשיא האמריקני מעדיף בשלב זה להתמקד בלחצים כלכליים ודיפלומטיים ואינו שש להיכנס לעימות צבאי נרחב או מוגבל עם איראן. סביר להניח כי תקיפות ישראליות בעיראק עלולות להתקבל בוושינגטון כמהלך מערער יציבות המסכן את הכוחות האמריקניים במדינה, ואת המאמצים הדיפלומטיים שארצות הברית מנסה לרקום במערכת הפוליטית בעיראק שאחרי הבסת "המדינה האסלאמית". בספטמבר 2018 טענו גורמים רשמיים בוושינגטון כי ארצות הברית ביקשה מישראל לא לתקוף בעיראק, לאחר שהאמריקנים קיבלו איתותים בנושא על כוונה כזו. אותם גורמים אמריקניים ביקשו ממקביליהם במערכת הביטחון הישראלית "להשאיר את הטיפול בעיראק אצלנו".[12] דיפלומט מערבי המעורה בנושא אמר לסוכנות הידיעות "רויטרס" כי בעוד שלישראל יש "יד חופשית" בסוריה, היא לא צפויה לפעול צבאית בעיראק בשל המאמצים של ארצות הברית לייצב את המדינה.[13] התבטאות זו לא עמדה במבחן הזמן, שכן, כאמור, ישראל אכן תקפה במהלך השנה האחרונה פעמים מספר בעיראק, על פי פרסומים זרים. עם זאת, ייתכן כי פעילות ישראל הוגבלה על ידי הממשל האמריקני מבחינת אזורי התקיפה, מיקומיה, היקפיה ועוצמותיה, והמטרות המיועדות לתקיפה.

מגבלה נוספת שיכולה להערים קשיים על פעילות צבאית ישראלית בעיראק היא מצבה הפוליטי של עיראק. בניגוד למצב הכאוטי בסוריה – בשל היעדר שלטון מרכזי חזק – שאותו ישראל מנצלת בשנים האחרונות, המצב הפוליטי והמוסדי בעיראק מבוסס ויציב יותר יחסית לסוריה, ולישראל יהיה קשה יותר לפעול במדינה בחופשיות מבחינה מבצעית ומבחינת לגיטימציה בינלאומית. המגבלה השלישית נוגעת לגישושים האחרונים והלא-רשמיים בין ישראל ועיראק. בחודשים האחרונים ביקרו בישראל שלוש משלחות מעיראק, תחת מעטה כבד של חשאיות. המשלחות כללו בסך הכול 15 עיראקים בעלי השפעה, בהם מנהיגי דת סונים ושיעים. חברי המשלחת נפגשו עם גורמים רשמיים בישראל ועם אנשי אקדמיה וארגונים הקשורים ליהדות עיראק, וביקרו בין היתר במוזאון "יד ושם".[14] לכך יש להוסיף את השינוי לרעה בשנים האחרונות בדעת הקהל בעיראק כלפי הסוגיה הפלסטינית, ואת השינוי לחיוב כלפי ישראל. לפי הפרשן הפוליטי העיראקי, מאהר עבד ג'ודה, "דעת הקהל השיעית כבר אינה עוינת את ישראל כמו בעבר, בשל חלקם של הערבים, ובהם הפלסטינים, בפיגועים בעיראק".[15] ישראל תרצה להמשיך לשמור על המגמה של התחממות יחסית ביחסים עם עיראק, ותקיפה ישראלית בשטח עיראק תפגע משמעותית במאמצים אלה ואף עלולה להפוך את המגמה. אומנם חלקים בציבור העיראקי – כולל חלקים גדולים במחנה השיעי – רואים בהעמקת המעורבות האיראנית במדינה איום על שלמותה ולאומיותה של המדינה, אולם אין בכך כדי לקבוע כי פעילות צבאית ישראלית בעיראק תעודד התקרבות בין ישראל לעיראק. רוב הסיכויים כי תחושות הגאווה והכבוד העיראקייםהערביים תחוללנה השפעה הפוכה ושלילית. אולם יש גם יתרונות שעשויים לאפשר לישראל לפעול במרחב האווירי של עיראק נגד תשתיות ויעדים איראניים. חרף הדיווחים על אודות דרישותיה של ארצות הברית מישראל לא לתקוף בעיראק, יש גם דיווחים סותרים. כך, ב-18 בינואר השנה פורסם מפי גורם בממשלה העיראקית כי מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, אמר במהלך ביקורו בעיראק לראש הממשלה העיראקי, עאדל עבד אל-מהדי, כי וושינגטון לא תתערב אם ישראל תתקוף בעיראק יעדים של כוחות הנתמכים על ידי איראן. הגורם טען כי פומפאו הסיר כל אחריות או קשר של ארצות הברית בנוגע לכל מתקפה אפשרית של ישראל נגד שליחיה של איראן.[16] ישראל צריכה לנצל גם את ניסיונות התקיפה של המיליציות השיעיות ואיומים שלהן נגד צבא ארצות הברית וגורמי ממשל אמריקניים הנמצאים במדינה. ב-19 במאי התפוצצה רקטה סמוך לשגרירות ארצות הברית בבגדאד;[17] ב-17 ביוני 2019 שוגרו שלוש רקטות לעבר בסיס צבאי מצפון לבגדאד שבו מתאכסנים כוחות מהצבא האמריקני;[18] יומיים לאחר מכן, ב-18 ביוני 2019, שוגרה רקטה נוספת לעבר בסיס של הצבא העיראקי שבו שוכנים חיילים אמריקניים.[19] לזאת יש להוסיף את החלטתה של ארצות הברית באוקטובר 2018 לסגור את הקונסוליה שלה בעיר בצרה, לאחר שנחשף תכנון של משמרות המהפכה לפגוע בנציגות האמריקנית.

ברמה המבצעית, ישראל יכולה לנצל את ההגנה האווירית החלשה בעיראק על מנת לתקוף תשתיות ויעדים איראניים, תוך סיכון נמוך מאוד לפגיעה בכלי הטיס שלה. בנוסף, אם בסוריה חופש הפעולה האווירי של ישראל מוגבל, הרי שבעיראק לא תיאלץ ישראל להתחשב באילוצים הביטחוניים והאסטרטגיים של רוסיה ותיהנה מחופש פעולה אווירי נרחב יותר. ישראל גם יכולה ליהנות ממודיעין איכותי שתקבל מקבוצות שיעיות – ואולי אף סוניות, הנתמכות על ידי סעודיה – בעיראק, המתנגדות למעורבות האיראנית במדינתם. במקרים מסוימים, בהינתן תמיכה אמריקנית, ישראל עשויה לקבל תמונת מודיעין מעודכנת גם מארצות הברית. לזאת יש לצרף את שיתוף הפעולה ארוך השנים בין ישראל לכורדים בעיראק.

המלצות להתמודדות ישראל נגד האיום האיראני בעיראק

לישראל אינטרס ביטחוני לסכל את "המסדרון היבשתי" של איראן, לפגוע ביכולת הפיתוח הצבאית והכוח הצבאי של איראן ושליחיה במדינה, ולמנוע העברת אמצעי לחימה מתקדמים או רכיבים לדיוק טילים המועברים לחיזבאללה בסוריה ובלבנון. בנוסף, על ישראל להרתיע את איראן, המנסה לפגוע בה ולהקיף אותה באיומים, באמצעות התמודדות נגדה גם בטווחים ובאזורים רחוקים מגבול ישראל. לישראל גם צורך חשוב להראות לעולם הערבי הסוני כי היא היחידה שפועלת בגלוי ושלא בגלוי נגד איראן ושלוחיה ברחבי המזרח התיכון ובאזורים נוספים.

בשקלול האיומים, ההזדמנויות והמגבלות, על ישראל להרחיב את פעילותה הצבאית בעיראק ולא לחשוש מפתיחת חזית נוספת נגד איראן. במציאות הקיימת התועלת גבוהה מן העלות, כאשר הסיכוי להסלמה עם עיראק או עם איראן, קל וחומר למלחמה או עימות נרחב, הוא נמוך.

על ישראל לנסות להפעיל לחץ על הממשל העיראקי – באמצעות הממשל האמריקני – לצמצם בעצמו את המעורבות האיראנית במדינה, ובכך לקבל לגיטימציה מסוימת לבצע תקיפות אם הפעלת הלחץ לא תצליח. כבר כעת, כתוצאה מלחץ אמריקני, ממשלת עיראק מנסה לפעול בעניין. ב-1 ביולי 2019 פרסם ראש ממשלת עיראק, עאדל עבד אל-מהדי, צו המורה כי על המיליציות השיעיות הנתמכות על ידי איראן ופועלות תחת ארגון הגג "כוחות הגיוס העממי" להיטמע בתוך מנגנוני הביטחון העיראקיים הרשמיים. בתוך הארגון פועלות כיום כ-45 מיליציות, המוערכות בסך הכול בכ-130 אלף לוחמים. הצו מציב לארגון תאריך יעד שכבר חלף (1 באוגוסט 2019), ובמהלכו לא יושמה ההוראה. הצו ככל הנראה גם לא ייושם בהמשך בשל התנגדות "כוחות הגיוס העממי", הנהנים מכוח צבאי ופוליטי לא מבוטל (48 מתוך 329 מושבים בבית המחוקקים של עיראק).[20]

הפעולות הצבאיות של ישראל נגד תשתיות ויעדים איראניים בעיראק צריכות להתבצע תוך עמימות וחשאיות של ישראל, במסגרת "המערכה שבין המלחמות" (מב"מ), כפי שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות בעיקר בסוריה. על ישראל לשכנע את הממשל האמריקני לפעול בעצמו נגד האיום האיראני בעיראק, תוך החלפת מידע מודיעיני רלוונטי. לצורך משימה זו, ישראל צריכה לחבור למדינות סוניות מתונות בעלות אינטרס דומה באשר לאיום האיראני ולפעול ביחד בוושינגטון.


[1] יניב קובוביץ, "גורמי ביטחון: התבססות איראנית בעיראק מהווה איום על ישראל", הארץ, 31 ביולי 2019.

https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.7606868

[2] עמוס הראל, "אמ"ן: לאור לחץ הסנקציות ופרישת ארה"ב, איראן תשקול לשוב ולהעשיר אורניום", הארץ, 13 בפברואר 2019.
https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.6935204

[3] יואב זיתון, "הערכת אמ"ן: איראן מתבססת גם בעיראק, סכנת התלקחות בעזה", Ynet, 13 בפברואר 2019.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5462841,00.html

[4] Ahmed Rasheed and John Irish, "Exclusive: Iran moves missiles to Iraq in warning to enemies", Reuters, August 31, 2018.

https://www.reuters.com/article/us-iran-iraq-missiles-exclusive/exclusive-iran-moves-missiles-to-iraq-in-warning-to-enemies-idUSKCN1LG0WB

[5] Barbara Starr, Ryan Browne and Oren Liebermann, "Israel behind airstrike in Syria, US official says", CNN, June 18, 2018.

https://edition.cnn.com/2018/06/18/politics/israel-us-strike-syria/index.html

[6] Dan Williams, "Israel signals it could attack Iranian weaponry in Iraq", Reuters, September 3, 2018.

https://www.reuters.com/article/us-israel-iran-iraq/israel-signals-it-could-attack-iranian-weaponry-in-iraq-idUSKCN1LJ0QG

[7] Ahmed Rasheed, Ali Sultan, Ghazwan Hassan and John Davison, "Iraqi militias bombed by unmanned aircraft, one killed: security sources", Reuters, July 19, 2019.

https://www.reuters.com/article/us-iraq-security/iraqi-militias-bombed-by-unmanned-aircraft-one-killed-security-sources-idUSKCN1UE1K6

[8] "משמרות המהפכה: 'ישראל אחראית לתקיפה בעיראק בה נהרגו לוחמי חיזבאללה' ", מעריב, 21 ביולי 2019.

https://www.maariv.co.il/news/world/Article-709113

[9] "Committee to investigate the PMF: The explosion of the camp martyrs was not a military target as a result of a plane or a guided missile", Iraqi News Agency, July 21, 2019.

http://www.ina.iq/eng/5301/committee-to-investigate-the-pmf-the-explosion-of-the-camp-martyrs-was-not-a-military-target-as-a-result-of-a-plane-or-a-guided-missile

[10] אמיר בוחבוט, "התקיפה המסתורית בעיראק: ישראל העבירה מסרים חשאיים על נכונות לפעול", וואלה חדשות, 21 ביולי 2019.

https://news.walla.co.il/item/3248526

[11] Doina Chiacu, "Trump wants U.S. military in Iraq to 'watch Iran': CBS interview", Reuters, February 3, 2019.

https://www.reuters.com/article/us-usa-security-trump/trump-wants-us-military-in-iraq-to-watch-iran-cbs-interview-idUSKCN1PS0D0

[12] Anna Ahronheim, "Report: U.S. tells Israel 'please leave Iraq to us' ", Jerusalem Post, September 4, 2018.

https://www.jpost.com/Israel-News/US-reportedly-tells-Israel-please-leave-Iraq-to-us-566455

[13] שם ("Israel signals it could attack Iranian weaponry in Iraq").

[14] אוהד חמו, "פרסום ראשון: עירק מתקרבת לישראל", Mako, 6 בינואר 2019.

https://www.mako.co.il/news-military/israel-q1_2019/Article-5e9a555e3b42861004.htm

[15] ג'קי חוגי, "בגדאד משמיעה קול: שיעים אוהדי ישראל", מעריב, 6 באוקטובר 2017.
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-601768

[16] דניאל סלאמה, "דיווח: ארה"ב לא תתערב אם ישראל תתקוף בעיראק", Ynet, 18 בינואר 2019.
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5448826,00.html

[17] Alissa J. Rubin and Falih Hassan, "Rocket Hits Green Zone in Baghdad as Tensions Flare Between U.S. and Iran", The New York Times, May 19, 2019.

https://www.nytimes.com/2019/05/19/world/middleeast/rocket-baghdad-greenzone.html

[18] Ahmed Rasheed, John Davison and Raya Jalabi, "Rockets hit Iraqi base hosting U.S. forces near Baghdad: military", Reuters, June 19, 2019.

https://www.reuters.com/article/us-iraq-security/rockets-hit-iraqi-base-hosting-us-forces-near-baghdad-military-idUSKCN1TI2L2

[19] Ahmed Rasheed, Jamal Badrani and John Davison, "Rockets land near Iraqi base hosting U.S. personnel in Mosul: sources", Reuters, June 19, 2019.

https://www.reuters.com/article/us-iraq-security/rockets-land-near-iraqi-base-hosting-us-personnel-in-mosul-sources-idUSKCN1TJ2XX

[20] Ali Mamouri, "Shiite militias react angrily to decree integrating them into Iraqi force", Al-Monitor, July 8, 2019.

https://www.al-monitor.com/pulse/originals/2019/07/iraq-pmu-iraq-us-saudi.html


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *