התקרית בצפון: ישראל שוגה אסטרטגית מול חיזבאללה

בתקרית בהר דב הוכיח צה”ל יכולת טקטית ומודיעינית גבוהה. אך ישראל שוגה אסטרטגית כשאינה מגיבה צבאית לניסיון חיזבאללה לשנות את כללי המשחק מולה.

האירוע האחרון שהתרחש בגבול ישראל-לבנון, שבו הודיע צה”ל על סיכול מוצלח של ניסיון חדירה ופיגוע, מעיד על יכולת טקטית הגנתית מצוינת של כוחות צה”ל, על ההכנות והאימונים לתרחישי האיום מול חיזבאללה, ועל ההיערכות המושכלת והמודיעין המדויק שקיבלו הכוחות בשטח. צה”ל פעל במהירות ובחדות, וסביר להניח כי הפתיע והביך את חיזבאללה בחושפו את תוכניתו. אולם, חרף ההצלחה ברמה הטקטית נראה כי יש מקום לבחון אם ישראל לא שגתה בניהול אירוע זה מבחינה אסטרטגית. ראשית, בכך שישראל אפשרה לחוליית חיזבאללה להימלט חזרה ללבנון ללא פגע טמון מסר בעייתי. פגיעה בריבונותה מחייבת תגובה על מנת לשמר את ההרתעה הישראלית. ישראל גם לא מימשה את איומיה נגד פעולה אפשרית של חיזבאללה, והמשמעות הינה כרסום נוסף בהרתעה הישראלית, שכן יהיה קשה להתייחס ברצינות לאיומים הישראליים להבא. יתר על כן, במקום לנצל את חדירת החוליה מלבנון על מנת להעביר מסר מרתיע לחיזבאללה כאשר הארגון חווה זמנים קשים, העדיפה ישראל להכיל את האירועים לאחר סיכול החדירה, והביעה את חששותיה בפומבי לגבי תגובה אפשרית נוספת מצד חיזבאללה. על אף השפה התקיפה של הדרג המדיני והצבאי הבכיר, יהיה מי שיקרא את ההתנהגות הישראלית כביטוי של הססנות וחולשה.

עד לאירוע האחרון נוצרה משוואה בין חיזבאללה וישראל שהייתה לגביה הסכמה מעשית בין שני הצדדים. ישראל פעלה במסגרת המערכה שבין המלחמות (מב”מ) נגד יעדי חיזבאללה ואיראן בסוריה – בין אם לצורך מניעת ההעברה של אמצעי לחימה מתקדמים לחיזבאללה בלבנון ובין אם פגיעה בהתבססות חיזבאללה בסוריה ופגיעה בהתבססות הצבאית של איראן בסוריה; אך ארגון חיזבאללה לא הגיב נגד ישראל. לעומת זאת, כאשר ישראל פעלה לסיכול פעולות טרור שכוונו נגדה משטח סוריה, על ידי תאי חיזבאללה וכוח קודס של משמרות המהפכה של איראן, בחר חיזבאללה להגיב פעמים מספר. זאת בשל נטילת האחריות על התקיפה מצד ישראל, בניגוד לפעולות החשאיות והעמומות במסגרת המב”מ שאפשרו לחיזבאללה מרחב הכחשה.

בניגוד למשוואה בסוריה, בלבנון מתקיימת משוואה שונה – חיזבאללה מחויב עקרונית להגיב על כל פעולה שישראל מבצעת בלבנון, ואף עשה זאת בצורה מדודה ומבוקרת, שאינה מיועדת לפגוע באזרחים אך עדיין כרוכה בפגיעה או בסיכון חייהם של חיילי צה”ל. משום כך ישראל נמנעת מלפעול בלבנון, למעט מספר קטן מאוד של פעולות חשאיות ונדירות במסגרת המב”מ. מקרה חריג של פעולה צבאית ישראלית בלבנון – בבסיס האם של חיזבאללה בביירות – התרחש, על פי פרסומים זרים, באוגוסט 2019, כאשר רחפנים ישראליים תקפו ברובע הדאחייה ציוד איראני לשיפור דיוק טילים, ככל הנראה ציוד תעשייתי מתקדם לערבוב דלקים שנועד לשפר את דיוק הטילים שבידי חיזבאללה. תקיפה זו בוצעה במסגרת סיכול מיזם שיפור הדיוק של טילי חיזבאללה, המבוצע עד כה בעיקר באמצעים דיפלומטיים ובלוחמת מידע. זאת, מתוך מטרה להפעיל לחץ על חיזבאללה וממשלת לבנון לוותר על הפרויקט מבלי שישראל תפעל נגדו באמצעים צבאיים. בשנתיים האחרונות פרסם צה”ל לציבור את מיזם שיפור דיוק הטילים של חיזבאללה, כולל אתרים שונים ששימשו את הארגון, וכן חשף את האנשים שעומדים מאחורי הפרויקט. ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם את הממצאים. סביר להניח כי אם חיזבאללה ימשיך בכל זאת במיזם השיפור של דיוק הטילים תכורסם משוואת ההרתעה הקיימת יותר ויותר, עד כדי ביטולה. מהלך כזה עלול להוביל בסבירות גבוהה לתקריות גבול נרחבות, ואולי למלחמה בין ישראל וחיזבאללה.

לאחר תקיפת הרחפנים הישראליים בביירות הצהיר מזכ”ל חיזבאללה, חסן נצראללה, על שינוי המשוואה וטען כי ארגונו יחל להגיב מלבנון על כל פגיעה ישראלית בפעילי חיזבאללה בסוריה (שכן במקביל לתקיפה בלבנון תקפה ישראל, על פי פרסומים זרים, גם בסוריה, בפעולה שבה נהרגו פעילי חיזבאללה). משמעות התקרית בהר דב, אפוא, היא ניסיון של חיזבאללה לאותת כי הוא אכן שינה את כללי המשחק תוך שחיקה נוספת של ההרתעה הישראלית. חרף העלאת רף התעוזה מצד חיזבאללה בפעילות צבאית – אף על פי שהארגון נמצא במשבר כלכלי חמור ביותר (לצד מדינת לבנון עצמה), כשמעמדו הציבורי בלבנון נמוך באופן משמעותי ביחס לעבר, ולאחר איבוד של כ-2,000 מלוחמיו ושחיקת ארגונו במלחמת האזרחים בסוריה – בחרה ישראל להסתפק בסיכול החדירה, לא פגעה במכוון בחוליה שחדרה לישראל מלבנון, ולמעשה הכילה את האירוע. כל זאת אף על פי שטרם התקרית בצפון אותתה ישראל לחיזבאללה וללבנון שהיא מוכנה להסלמה על ידי אזהרות רבות של בכירי הממשלה והצבא, תגבור כוחות בשטח והצבה של טנקים ואמצעי לחימה סמוך לגבול.

פעולות אלה לא הרשימו את חיזבאללה, שהחליט בכל זאת להסתכן עבור פעיל אחד שנהרג בסוריה על ידי ישראל. הדבר מעיד על רמת הרתעה נמוכה של חיזבאללה אל מול ישראל. מכיוון שישראל לא לקחה על עצמה אחריות להרג פעיל הארגון בסוריה, ומבחינתה דבר לא קרה, יש לראות את פעילות חיזבאללה כניסיון לשנות את כללי המשחק על ידי העתקת המשוואה הקיימת בלבנון לזירות אחרות. היעדר תגובה ישראלית עלול להתבטא בהצרת חופש הפעולה של ישראל במסגרת המב”מ נגד חיזבאללה בסוריה, בעיראק ובמקומות נוספים. אם חיזבאללה יצליח לכפות על ישראל משוואה חדשה תצטרך ישראל לשקול אם לפעול נגד העברת אמצעי לחימה של הארגון, או נגד ניסיון שלו להתבסס מחוץ ללבנון.

במצב שבו חיזבאללה חש פחות מורתע מישראל, ומנסה לכפות מולה כללי משחק חדשים, המטרה האסטרטגית של ישראל צריכה להיות הבטחת חופש הפעולה נגד הארגון במסגרת המב”מ. לישראל יש אפשרות לפעול ברמות שונות בלבנון. אחת האפשרויות, במציאות הנוכחית, היא לנהל מבצע צבאי מוגבל שבו צה”ל תוקף מהאוויר מספר יעדי חיזבאללה בדרום לבנון. בבנק המטרות של צה”ל נמצאים יעדי חיזבאללה רבים שחלקם ניתן לסווג כיעדים ברמת חשיבות נמוכה עבור הארגון (למשל, מוצבים של הארגון סמוך לגבול, מחסני תחמושת ואמצעי לחימה, בונקרים ומטות פיקוד ושליטה), שניתן לתקוף תוך איזון בין הצורך בתגובה ישראלית כוחנית נגד חיזבאללה ובין הצורך לנסות להימנע מהסלמה מצד חיזבאללה. מבצע מוגבל כזה עשוי לשכנע את חיזבאללה להימנע מניסיונות לשנות את משוואת ההרתעה הנוכחית. בסופו של דבר, יש אילוצים משמעותיים שירסנו את רצונו של נצראללה להפוך מבצע צבאי מוגבל לעילת מלחמה מצידו. הארגון אינו מעוניין במלחמה, הן בשל מצבו הכלכלי, החברתי והצבאי, והן בשל רצונה של איראן לשמור על הארגון כקלף מיקוח במסגרת המאבק של המשטר בטהראן להשלים את פיתוח תוכנית הגרעין הצבאית שלו.

נכון מבחינת ישראל להימנע ממלחמה בצפון – מסיבות רבות. לכן, על ישראל לצאת למבצע צבאי מוגבל רק כאשר סוכנויות המודיעין מעריכות ברמת סבירות גבוהה כי אכן פניו של חיזבאללה אינם למלחמה. גם אם חיזבאללה יפעל בניגוד להערכות המודיעין, התועלת ביציאה למבצע מוגבל שעלול להסלים למבצע נרחב יותר הינה גבוהה באופן משמעותי מהעלות של היעדר תגובה ישראלית וקביעת משוואה חדשה על ידי חיזבאללה, שתפגע במאמציה של ישראל למנוע את התבססות חיזבאללה בסוריה והעברת אמצעי לחימה מתקדמים מסוריה ללבנון. המציאות הנוכחית נוחה יחסית במקרה של התדרדרות למבצע צבאי נרחב, וישראל יכולה לקחת את הסיכון. בוושינגטון מכהן ממשל אמריקני מהתומכים ביותר שידעה מדינת ישראל, והוא אמור לגבות את ישראל ולהעניק לה מרחב תמרון רב מאוד. נגיף קורונה משפיע על מדינות רבות ומסיט את העניין הציבורי שלהן מנושאי חוץ לענייני פנים. בנוסף, המצב הכלכלי בישראל נפגע כבר באופן משמעותי, כאשר התיירות בכל מקרה אינה מתקיימת. כמו כן, אזרחים רבים עובדים מהבית, ורוב ילדי ישראל ממילא נמצאים בבתים (סמוך לחדרים או מבנים ממוגנים).

בסופו של דבר, התמודדות צבאית רחבת היקף עם חיזבאללה בלבנון היא כנראה בלתי נמנעת. ייתכן כי העיתוי המתאים הוא כעת.

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: Bigstock/Freepik/Satyar Emami