JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד״ר עומר דוסטרי

ד״ר עומר דוסטרי

ד״ר דוסטרי הוא מומחה לאסטרטגיה ולביטחון לאומי.

החלטתה של ישראל לצאת למבצע צבאי ברצועת-עזה רק בשל איומים לפגיעה נגדה, העבירה מסר מרתיע לג’יהאד האסלאמי, לחמאס ואף לחיזבאללה בלבנון. המבצע פגע באופן משמעותי ביכולות הארגוניות והצבאיות של הג’יהאד האסלאמי, אך ישראל הייתה צריכה להאריכו על-מנת לפגוע באופן נרחב יותר בתשתיות הצבאיות של הארגון ברצועת-עזה.

ההחלטה של ישראל לצאת לסבב הלחימה “עלות השחר” הייתה מחויבת המציאות נוכח הניסיון של הג’יהאד האסלאמי לשתק אזורים בדרום המדינה במשך ימים מספר. חרף מאמצי התיווך העקיף מול חמאס והג’יהאד, באמצעות קטר ומצרים, סירב הג’יהאד האסלאמי לסגת מניסיונות התקיפה שלו נגד מטרות ישראליות (לאחר מעצר ראש הג’יהאד האסלאמי ביהודה-ושומרון, בסאם א-סעדי, על ידי כוחות צה”ל באזור ג’נין), ואף העלה דרישות לא מציאותיות (כמו הפסקת הפעילות של צה”ל נגד הארגון ביהודה ושומרון) כדי להביא לרגיעה.

מטרת הסבב הצבאי הנוכחי הייתה לסכל פעילות אלימה של הג’יהאד האסלאמי, לגבות מחיר על ניסיון תקיפתו, להרתיע אותו מפני הישנות מקרים דמים בעתיד, ולפגוע ביכולותיו הצבאיות. מטרת משנה הייתה למנוע מחמאס להתערב בסבב הצבאי, ולפצל את מרכיבי “חמ”ל הפלגים המשותף” ברצועת עזה. התנהלות זו מזכירה את מבצע “חגורה שחורה”, שגם הוא נפתח בחיסול של מפקד בכיר בארגון הג’יהאד האסלאמי, בהא אבו אל-עטא, בנובמבר 2019, ושגם בו התמקדה ישראל בפגיעה במטרות הארגון, תוך איתות לחמאס לא התערב.

היתרון העיקרי בפיצול בין הג’יהאד האסלאמי לבין חמאס הוא שצה”ל יכול לצמצם את כוחו הצבאי והתשתיתי של ארגון הטרור השני בעוצמתו ברצועת עזה (המונה עשרת אלפים פעילים צבאיים, ואלפי רקטות, בהן לטווחים ארוכים ובינוניים), מבלי לפגוש את מלוא עוצמת הטרור מרצועת עזה בהנהגת חמאס. טיפול בעוצמת אש מוגבלת מעזה מאפשרת לישראל אורך נשימה נרחב יותר ללחימה. יתרון נוסף נוגע להעמקת החיכוכים והמתיחות בין שני הארגונים.

החיסרון של פיצול בין הארגונים הוא מתן “חסינות” לכאורה לחמאס מתקיפות ישראליות בעת המבצע הצבאי, חרף העובדה שהוא הארגון הריבון ברצועת עזה. מצב כזה עלול להוביל בעתיד להתגברות שיגורים נגד ישראל מצד “ארגונים סוררים”, תוך התחמקות מאחריות מצד חמאס.

בסופו של דבר, לניסיון לפצל בין ארגוני הטרור ברצועת עזה יש תועלת מוגבלת. במהלך מבצע “שומר החומות” במאי 2021 חזרו חמאס והג’יהאד האסלאמי ולחמו זה לצד זה, אף על פי שבמבצע הקודם, “חגורה שחורה”, העדיף חמאס לא להתערב בלחימה.

מאפייני הלחימה והישגי צה”ל במבצע “עלות השחר”

ניתן לציין כמה הישגים בולטים הנוגעים ליכולותיו המבצעיות של צה”ל בסבב הלחימה הנוכחי: יוזמה התקפית, שמירה על פגיעה במטרות איכות, שיפור ביצועים ביירוט רקטות, והצלחה במאמצי תודעה והשפעה.

יוזמה התקפית

בניגוד למבצעים צבאיים אחרים, ובדומה למבצע “עופרת יצוקה” ו”חגורה שחורה”, מבצע “עלות השחר” נפתח במהלך התקפי ויזום; וכפי שמסתמן מצבר הפעילות שקדם לפתיחת המבצע, גם בהונאה. היוזמה ההתקפית הובילה לחיסול חשוב של מפקד מרחב צפון רצועת עזה בג’יהאד האסלאמי, תיסיר ג’עברי. ניכר כי הג’יהאד האסלאמי נכנס להלם מסוים, ולא הצליח להגיב באופן יעיל בשעות הראשונות שלאחר החיסול. מצב זה אפשר לצה”ל לפגוע ביתר שאת בפעילים נוספים ובתשתיות צבאיות של הארגון.

לצד התקיפות האוויריות והיבשתיות (שריון וכוחות מיוחדים) של צה”ל ברצועת עזה, פעלו כוחות רגלים למעצר עשרות פעילי ג’יהאד אסלאמי ברחבי יהודה ושומרון. המבצע הצבאי בעזה אפשר לצה”ל לצמצם את כוחו של הג’יהאד ביהודה ושומרון, שם צבר הארגון עוצמה צבאית ופוליטית בשנים האחרונות, בייחוד בנפת ג’נין.

שמירה על תקיפת מטרות איכות

במבצעים האחרונים ברצועת עזה פעל צה”ל, בדרך כלל, בשתי שיטות: השיטה הראשונה היא התקיפה המדורגת, שבה ככל שעובר הזמן צה”ל מעלה את סף “איכות” המטרות שהוא תוקף (כמו למשל, במבצע “צוק איתן” שבו החל צה”ל לתקוף בנייני מגורים של בכירי חמאס והג’יהאד ממש לקראת סוף המבצע, במטרה לכפות על האויב את סיום המבצע). השיטה השנייה היא שיטה מדורגת הפוכה, שבה פתח צה”ל בתקיפות רבות נגד מטרות איכות (כולל חיסול בכירים והפלת רבי קומות בעזה), וככל שנמשך המבצע הסתפק בתקיפת מטרות בעלות איכות נמוכה יותר, כמו פגיעה בבורות שיגור רקטות, פגיעה במחסנים לאחסנת חומרים המשמשים לפיתוח רקטות, תקיפת מחסני אמצעי לחימה, תקיפת עמדות ומוצבים, תקיפת מתקני אימונים, וחיסול פעילי טרור זוטרים (כמו במבצע “חגורה שחורה” ו”שומר החומות”).

בניגוד למבצעים אחרים, ובשל משך הזמן הקצר של המבצע הנוכחי, שמר צה”ל במבצע “עלות השחר” על תקיפת מטרות איכות ביומיים הראשונים למבצע. לצד חיסולו של ג’עברי במכת הפתיחה של המבצע הצליח צה”ל לסכל את חוליות שיגורי הטילים נגד-טנקים שהציב הג’יהאד בשטח במטרה לפגוע במטרות ישראליות עוד לפני פתיחת המבצע. למחרת חיסל צה”ל את מפקד מרחב דרום של הג’יהאד האסלאמי, חאלד מנסור, וכן את מפקד חטיבת רפיח וסגנו של מנסור בארגון, חיטאב עמאסי. כן חוסל עימם ראש מערך הרקטות של הג’יהאד, ראפת סאלח, וחבר הנהגת הג’יהאד האסלאמי ויד ימינו של מנסור, זיאד אל-מודלל. בנוסף, הופצצה מנהרת טרור התקפית השייכת לג’יהאד.

עם זאת יש לציין כי גם במבצע הנוכחי, ביום השלישי והאחרון למבצע הצבאי צמצם צה”ל באופן ניכר את עצימות התקיפות. ביום זה התמקד צה”ל בניסיון סיכול ופגיעה במשגרי רקטות ובפעילי טרור זוטרים שאחראים לשיגור.

שיפור ביצועים ביירוט רקטות

במבצע “עלות השחר” שיפר צה”ל את אחוז יירוט הרקטות ששוגרו לעבר ישראל מרצועת עזה באמצעות מערכת “כיפת ברזל”. בסך הכול השיג צה”ל במבצע הזה 97 אחוזי הצלחה ביירוט רקטות – שיא חדש לעומת מבצעים קודמים. כך למשל, במבצע “עמוד ענן” השיג צה”ל כ-75 אחוזי הצלחה, ב”צוק איתן” השיג כ-80 אחוזי הצלחה וב”חגורה שחורה” וב”שומר החומות” כ-90 אחוזי הצלחה.

הסיבה העיקרית לכך נובעת מהשיפורים והשדרוגים המתמשכים שמערכת “כיפת ברזל” עוברת בשגרה, המייעלים את יירוטיה. הניסיון המבצעי שצברה המערכת הוא נדיר יחסית, בשל כמות ועצימות השיגורים שהיא מתמודדת מולם. אלה מאפשרים למערכת לזהות נקודות לשיפור, ולבחון בזמן אמת שיפורים קודמים שהוטמעו בה. השיפור בשנה האחרונה נובע בעיקר משיפורי האלגוריתמים שלפיהם פועלים רכיבי המערכת, וגם משיפורים במערכת השליטה, במכ”ם ובטיל.

הצלחה במאמצי תודעה והשפעה

באמצעות שיתוף פעולה יעיל בין חיל האוויר, השב”כ, דובר צה”ל ומערך ההסברה הלאומי של ישראל הצליחה ישראל למנוע משבר תקשורתי בין-לאומי חמור בקשר לתקרית בג’בליה, שבה נהרגו שישה ילדים ונפצעו עשרות אנשים. שיתוף הפעולה הניב במהירות ממצא בדיקה אמין, כולל הוכחה ויזואלית מצולמת, שבה הוכח כי הטרגדיה בג’בליה התרחשה כתוצאה משיגור כושל של הג’יהאד האסלאמי. בהמשך פורסמו סרטוני וידאו נוספים שבהם נראים שיגורי רקטות כושלים שגרמו לפגיעה באזרחים עזתיים חפים מפשע. התגובה הישראלית המהירה והמקצועית הובילה לכך שכלי תקשורת בין-לאומיים היססו להאשים את ישראל באחריות לאירוע.

משמעויות והשלכות אסטרטגיות של מבצע “עלות השחר”

מבצע “עלות השחר” פגע פגיעה קשה בצמרת הזרוע הצבאית של הג’יהאד האסלאמי, “סאריא אל קדס”. הזרוע הצבאית של הארגון בנויה במסגרת של מעין מועצה צבאית שבה מפקדי האזורים והחטיבות מקבלים החלטות באופן משותף, זאת בשל היעדר מנהיג צבאי אחד (ראש הזרוע הצבאית של הג’יהאד, אכרם עג’ורי, חי בסוריה, ואילו מזכ”ל הג’יהאד, זיאד אל-נח’אלה, יושב בלבנון). חיסול הצמרת הביטחונית של הג’יהאד בעזה משמעותה פגיעה ביכולת הארגונית-האסטרטגית וכן הצבאית בשטח. החיסולים זרעו בלבול בשורות דרגי השטח של הג’יהאד. בנוסף, חיסול שדרת הנהגה שלמה יוצר ואקום מנהיגותי שייקח זמן למלאו. ייתכן גם שתחלנה “מלחמות ירושה”.

מעבר להרתעה נגד הג’יהאד האסלאמי, ביוזמה ההתקפית כשלעצמה יש מסר מרתיע גם עבור חמאס. החלטה על פתיחת מבצע צבאי יזום בשל התרעה בלבד לפגיעה במטרות ישראליות (ולא כתגובה) משווה לישראל תדמית מסוימת של “בעל הבית השתגע”. תוצאותיו של המבצע הצבאי, לרבות חיסול כמעט כל שרשרת ההנהגה הביטחונית של הג’יהאד האסלאמי, מעידה על היכולות המודיעיניות וההתקפיות המדויקות של צה”ל, ומאותת לבכירי חמאס כי הם עשויים להיות הבאים בתור. גם שיפור ביכולות מערכות “כיפת ברזל” מתסכלות את התקוות של חמאס לפגוע בישראל באופן משמעותי.

סגירת המעברים לייבוא וייצוא של סחורות, מניעת מעבר לעבודה בישראל של כ-14 אלף פועלים עזתיים והפסקת פעילות תחנת הכוח בעזה בשל מחסור בדלק, הדגישו לחמאס מה המשמעויות האזרחיות והכלכליות של סבב צבאי, שבו אין הוא מעוניין בעת הזו (בשל הצורך להמשיך להתעצם צבאית לאחר מבצע “שומר חומות”, והניסיון לייצב כלכלית את רצועת עזה). זו גם אחת הסיבות שבעטיין מיאן חמאס להצטרף לסבב הצבאי. ייתכן כי במצב דומה בעתיד יעשה חמאס ניסיונות משכנעים יותר לעצור ניסיונות לתקיפה מצד ארגוני טרור ברצועת עזה נגד יעדים ישראליים.

המבצע עשוי לחזק את ההרתעה של ישראל גם מול חיזבאללה בלבנון. ארגון הטרור השיעי מאיים בחודשים האחרונים לתקוף את ישראל אם זו תפיק גז ממאגר “כריש” לפני שישראל ולבנון יגיעו להסדר סימון גבולות ימיים, בתיווך ארצות הברית. לאחר המבצע הנוכחי עשוי מזכ”ל חיזבאללה, חסן נצראללה, לחשוב פעמיים לפני שיפתח במעשי איבה.

מסקנות והמלצות

ייתכן כי היה מקום לנצל את המצב שבו חמאס אינו מתערב בלחימה, ושהקשב הבין-לאומי מופנה לעניינים חשובים יותר לעולם, להמשך פעילות צבאית ישראלית לימים אחדים נוספים במטרה לכתוש יותר את תשתית הג’יהאד האסלאמי. כך למשל, ישראל יכלה להמשיך להעמיק את הפגיעה במערך הרקטי של הג’יהאד האסלאמי, ובמחסני אמצעי לחימה ובמחרטות.

אומנם המשך הסבב היה כרוך בסיכון שחמאס ייצטרף ללחימה, אם כתוצאה מפגיעה נרחבת בלא מעורבים כתוצאה מטעות, או מפגיעה בפעילי חמאס או בתשתיותיו. אולם, סביר מאוד להניח כי אילו הייתה ישראל ממשיכה להתמקד אך ורק ביעדים המזוהים עם הג’יהאד האסלאמי, ואם הלחימה הייתה מתארכת בימים ספורים בלבד, אזי היה חמאס ממשיך לעמוד מנגד ולא להתערב. בסופו של דבר, חמאס אינו מעוניין בלחימה בעת הזו עם ישראל, ומעדיף להתמקד בהמשך בניית יכולותיו הצבאיות ובייצוב המצב הכלכלי וחיזוק שלטונו ברצועת עזה.

אף שספג פגיעה ניכרת, הג’יהאד האסלאמי השיג הישגים יחסיים. ראשית, חרף התקיפות העוצמתיות של צה”ל ביומיים הראשונים למבצע הצליח הג’יהאד האסלאמי לשמור על קצב אש גבוה, רציף ומתמשך לאורך כל שלבי המבצע, כולל עד אחרי שהוכרזה הפסקת האש. קצב אש זה הוצג גם במבצע “חגורה שחורה”. בנוסף, הג’יהאד האסלאמי הצליח להגדיל את כמות השיגורים שלו לעבר ישראל לעומת המבצע האחרון. במבצע “חגורה שחורה” שיגר הג’יהאד האסלאמי כ-450 רקטות במהלך יומיים, ואילו במבצע הנוכחי הוא שיגר כ-1,100 רקטות בשלושה ימים. מבחינת צה”ל, נכון לשמור על פגיעה מתמשכת במטרות איכות עד הפסקת האש. על ישראל לנצל כל רגע אפשרי על מנת לפגוע במטרות טרור שעלולות להיות מכוונות נגדה בסבב או במבצע הבא.

הישג יחסי נוסף של הג’יהאד נוגע לעובדה שלמרות הפיצול המבצעי מחמאס הצליח הג’יהאד האסלאמי לגייס לצידו לפחות שלושה ארגוני טרור נוספים (שניים מהם הם חלק מחמ”ל הפלגים המשותף) ששיגרו גם הם רקטות לעבר ישראל: גדודי חללי אל-אקצא, החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין וגדודי המוג’הידין. מציאות זו יכולה להעלות את קרנו של הג’יהאד האסלאמי ברצועת עזה ככוח “ההתנגדות” הבולט ברצועת עזה, ולפגוע מעט בתדמיתו ובשליטתו של חמאס ברצועה. בהקשר זה, ישראל צריכה להצהיר כי החמאס נשאר הריבון ברצועת עזה, האחראי לכל פעולה אלימה מהרצועה, וכי הוא מחויב למנוע מארגוני טרור שונים לפעול נגד ישראל משטח רצועת עזה.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / ZUMA Wire