היחסים שבין סעודיה לישראל לא צפויים להיפגע בעקבות חידוש הקשר בין סעודיה לאיראן, בשל האינטרסים המשותפים. חרף התקרבות סעודיה לסין, בריאד היו מעדיפים להחזיר את היחסים עם וושינגטון למסלול.
רקע
איראן וסעודיה הודיעו ב-10.3.2023 על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן, ועל פתיחה מחדש של שתי השגרירויות בתוך חודשיים. הסכם חידוש היחסים בין המדינות נחתם בסין, במעמד ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן ועמיתו הסעודי.
היחסים בין השתיים נותקו בינואר 2016, ביוזמת סעודיה, לאחר שמפגינים איראנים תקפו את שגרירות סעודיה בטהרן ואת הקונסוליה הסעודית במשהד. זאת, בתגובה על הוצאתו להורג של איש הדת השיעי הסעודי נימר א-נימר. מאז תקפה איראן צבאית את סעודיה בכמה הזדמנויות, ישירות ובאמצעות שליחים. התקיפה הבולטת מכולן בוצעה בספטמבר 2019 על מתקני הנפט של חברת “ארמקו”, באמצעות כטב”מים “מתאבדים” וטילי-שיוט.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות אחדים לחדש את היחסים הדיפלומטיים ביניהן. החל מ-2019 נערכו שיחות עקיפות וישירות בין המדינות בעומאן ובעיראק, ואלו הבשילו לאחרונה בתיווכה של סין.
הסיבות להתקרבות בין סעודיה לאיראן
שינוי המדיניות הסעודית מול איראן נבע משתי סיבות עיקריות. בראש ובראשונה תרמו לכך היחסים המתוחים של סעודיה עם הממשל האמריקני הדמוקרטי בראשות הנשיא ג’ו ביידן. עוד במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות הגדיר ביידן את ערב הסעודית כ”מדינה מצורעת”, בשל פרשת רצח העיתונאי ג’מאל ח’אשוקג’י בשנת 2018.
לאחר שנכנס לתפקידו כנשיא המשיך ביידן את גישתו הקרה כלפי סעודיה. בפברואר 2021, חודש לאחר כניסתו לבית הלבן, הכריז ביידן על הפסקת הסיוע האמריקני למבצע הצבאי הסעודי בתימן, כולל איסור מכירת אמצעי לחימה מסוימים, אף על פי שסעודיה הינה הרוכשת הגדולה ביותר בעולם של נשק אמריקני.
הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 והמצב הכלכלי שלאחר תקופת מגפת הקורונה הכריחו את הממשל האמריקני לשנות כיוון מול סעודיה. וושינגטון ניסתה להתקרב לריאד על מנת לנסות להוריד את מחירי הנפט. ואומנם, הנשיא ביידן “נאלץ” לבקר בערב הסעודית ב-15 ביולי 2022 – חרף התנגדויות רבות מצד גורמים במפלגה הדמוקרטית – כדי להשתדל אצל יורש העצר הסעודי. במהלך הביקור התקבל ביידן בקרירות מופגנת בסעודיה. לא רק שסעודיה לא הגבירה את תפוקת הנפט, אלא שלאחר הביקור היא פרסמה הצהרה כי הוחלט להגביל עוד יותר את תפוקת הנפט. מהלך זה נועד בבירור להשפיל את הנשיא האמריקני.
במקביל, סעודיה ראתה את הממשל האמריקני ממשיך במאמצים בלתי נדלים לחדש את הסכם הגרעין עם איראן, כולל הצעות לוויתורים מרחיקי לכת. זאת, במקום להטיל על איראן עיצומים כלכליים קשים ביוזמה אמריקנית, להוביל מאמצים במועצת הביטחון של האו”ם לחדש את חבילת העיצומים נגד איראן במסגרת הסכם הגרעין (Snapback) ולהגביר את רף האיומים הצבאיים על איראן.
מציאות זו רק הגבירה עוד יותר את המתיחות המדינית בין סעודיה לארצות הברית, עד כדי כך שבאוקטובר 2022 פורסם בעיתון “וול סטריט ג’ורנל” כי יורש העצר, מוחמד בן סלמאן, לועג לנשיא ביידן בשיחות סגורות עם מקורבים, ואף מטיל ספק בכשירותו המנטלית לבצע את תפקידו.[1]
סיבה עיקרית נוספת לחידוש היחסים בין סעודיה לבין איראן נעוצה במדיניות החוץ והביטחון של סעודיה. מאז ומתמיד העדיפה סעודיה לקיים קשרים דיפלומטיים ומדיניים עם כלל המדינות, גם אם מדובר ביריבה הגדולה ביותר שלה. בכל הקשור לאיראן, סעודיה מבינה היטב כי אין ברשותה צבא חזק מספיק שיכול להתמודד עם המעצמה השיעית האזורית, ולכן בריאד מעדיפים לשמור את העימות עם איראן במסגרת “יריבות” ולא מלחמה, וברמת עצימות צבאית נמוכה ככל הניתן. המטרה העיקרית של סעודיה בהקשר האיראני היא להתחמק מעימות צבאי, ולהשאיר את הזירה הצבאית לישראל ולארצות הברית.
חרף חידוש היחסים בין שתי המדינות, אין יסוד להניח כי העוינות ביניהן תיעלם. יש לזכור כי סעודיה עדיין נחשבת ליריבה גדולה של איראן, הן ברמה הלאומית (שתי מעצמות מוסלמיות שחותרות להגמוניה אזורית) והן ברמה הדתית (סונה מול שיעה).
ככל הנראה סעודיה ואיראן לא תגענה להסכם גם על הפסקת הלחימה בתימן, שם הן נלחמות זו בזו באמצעות שליחים. סעודיה גם לא תשלים עם שאיפתה של איראן להשיג נשק גרעיני.
חידוש היחסים הדיפלומטיים בין סעודיה לאיראן: השלכות על ישראל
חידוש היחסים בין סעודיה לבין איראן אינו צפוי לפגוע ביחסים שבין סעודיה לבין ישראל. ירושלים וריאד מנהלות יחסים חשאיים וקרובים במיוחד במהלך העשור האחרון, גם כשלסעודיה ואיראן היו יחסים דיפלומטיים לפני 2016.
סעודיה מעוניינת ביחסים טובים עם ישראל, בעיקר בכל הקשור למאבק בתוכנית הגרעין של איראן. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שפועלת צבאית נגד איראן (להוציא מקרים נדירים שבהם ארצות הברית מגיבה צבאית לתוקפנות של המיליציות השיעיות הנתמכות על ידי איראן).
סעודיה זקוקה לישראל גם בכל הקשור לפתיחת דלתות בוושינגטון וחיזוק מעמדו של מוחמד בן סלמאן מול הסנאט והקונגרס, בייחוד מול גורמים דמוקרטיים שנרתעים ממגעים עימו לאחר רצח ח’אשוקג’י. בן סלמאן מעוניין שישראל תסייע לו לבטל את החרם האמריקני על סעודיה בכל הנוגע למכירת מערכות נשק מתקדמות, בעיקר על רקע ההתקדמות המהירה של איראן בתוכנית הגרעין הצבאי.
בנוסף, הסכמי אברהם, שנחתמו בחסות סעודיה, מהווים נכס אסטרטגי וגאו-פוליטי עבור הממלכה הסונית. סעודיה רואה בהסכמים תהליכים מדיניים התורמים ליציבות האזורית. לסעודיה יש אינטרס להמשיך ולהעמיק את הסכמי אברהם, גם אם עדיין לא לקחת בהם חלק בעצמה באופן ישיר.
נראה כי מהלכיה של סעודיה להתקרב לסין ולחדש את הקשר עם איראן נועדו לאותת לממשל ביידן כי יש לריאד אפשרויות אחרות, בראשן העמקת היחסים הכלכליים והביטחוניים עם סין.
למרות הכול, סעודיה הייתה מעדיפה להחזיר את יחסיה עם וושינגטון למסלול ודווקא לחזק את הברית ביניהן. במקביל ל”מקלות”, בסעודיה פועלים גם לחלוקת “גזרים”. עדות לכך ניתנה החודש, כאשר דווח כי קרן ההשקעות הציבורית של סעודיה סיכמה על רכישת כ-100 מטוסי “דרימליינר” (788) מחברת “בואינג” האמריקנית (ולא מהמתחרה הצרפתית “איירבאס”). העסקה, ששווייה מוערך בלפחות עשרות מיליארדים, היא מסר ברור נוסף לאמריקנים, הפעם כתמריץ חיובי, באשר לכדאיות של חיזוק היחסים בין סעודיה לארצות הברית.
[1] U.S.-Saudi Relations Buckle, Driven by Animosity Between Biden and Mohammed bin Salman
https://www.wsj.com/articles/u-s-saudi-relations-biden-mbs-animosity-11666623661
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר
תמונה: IMAGO / Xinhua
- בניית אתרים