מתקפת הסב”ר שיוחסה לאחרונה לישראל נועדה להציב לאיראן קווים אדומים גם בממד הלא-קינטי, ולהרתיע את טהראן מפני הישנות מקרים דומים. גם אם יפרצו בעתיד עימותים דומים, חשוב לזכור כי לוחמת הסב”ר היא כלי נוסף לצד הלוחמה הקינטית, ולא נועדה או אמורה להחליף אותה.
מתקפת הסב”ר[1] שבוצעה ב-9 במאי נגד מחשבים בנמל שהיד רג’אי בעיר באנדר עבאס בדרום איראן, ויוחסה לישראל, הובילה לקריסת המחשבים המכוונים את תנועת כלי השיט והמשאיות בנמל הסמוך למצר הורמוז, בעל החשיבות האסטרטגית, במפרץ הפרסי. לייחוס הפעולה לישראל יש היגיון ובסיס, שכן ב-26 באפריל פורסם כי איראן עומדת מאחורי ניסיון מתקפת סב”ר נגד תשתיות המים והביוב של ישראל.[2] גל נוסף של תקיפות סב”ר נגד יעדים ישראליים ב-22 מאי, ערב “יום אל-קודס” האיראני, מעיד כי המרחב המקוון ימשיך להיות זירת מערכה פעילה בעתיד הקרוב והרחוק.[3]
השימוש בלוחמת סב”ר מאפיין את אסטרטגיית הלחימה הא-סימטרית של איראן. בשל האופי העמום והחשאי שלה, לוחמת הסב”ר מאפשרת לטהראן להתמודד לכאורה כשווה בין שווים נגד מדינות החזקות ממנה בממד הצבאי הקינטי. איראן יכולה לתקוף מדינות בממד הסב”ר ולהימנע מתגובות צבאית, או לצמצם את עוצמת התגובה, בשל מרחב ההכחשה שכלי זה מקנה. אפשר להניח כי התקיפה האיראנית נגד תשתיות המים של ישראל משקפת את המצוקה הגוברת בטהראן, שכבר דחפה את המשטר האיראני לצעדים פרובוקטיביים בזירות אחרות, וכמו כן נועדה להרתיע את ישראל מלהמשיך לפעול נגד יעדים איראניים בסוריה ובמקומות נוספים במזרח התיכון. בכך ניסתה איראן להתמודד נגד ישראל מבלי לערב עוצמה קינטית ולהימנע מתגובה קשה, אם בכלל. ייתכן כי בטהראן קיוו שהאירוע יסתיים בהעברת המסר התקיף מצידם, ובהכלה מצידה של ישראל.
משמעות התגובה הישראלית – הצבת קווים אדומים גם במרחב הסב”ר
תגובתה של ישראל מאותתת לאיראן כי בירושלים לא מוכנים לשחק לפי כללי המשחק שהתקבעו עד כה במרחב הסב”ר הבין-לאומי ולפיהם לא נהוג לייחס באופן רשמי תקיפות למדינות בשל הקושי הרב להוכיח זאת, ובהתאמה, לא נהוג להגיב על ההתקפה. בתקיפתה, ישראל מנסה להציב לאיראן קווים אדומים ברורים. גם אם ישראל לא לקחה אחריות על התקיפה, וגם אם לא ייחסה באופן רשמי את התקיפה שבוצעה נגדה לאיראן, הרי שעצם התקיפה והמסרים שהועברו בתקשורת הבין-לאומית מדברים בעד עצמם ונקלטים במובהק כמסר לטהראן.
בנוסף, יש הבדלי רמות בתקיפות במרחב הסב”ר. כך, תקיפת סב”ר שמטרתה לשבש או להקריס אתרי אינטרנט במדינות מסוימות אינה נחשבת לעוצמתית או חמורה, וכמעט שלא תיענה בתגמול. גם אם תתבצע תגובה, היא תהיה באותה עוצמה. מנגד, תקיפה של מדינה על תשתיות חיוניות של מדינה אחרת נחשבת לחמורה מבחינת רף העוצמה – גם אם לא צלחה. המשמעות היא כי איראן לקחה הימור מסוכן מבחינתה, והדבר מעיד על הייאוש וחומרת מצבה הגאו-פוליטי, כמו גם על התסכול הגובר מהפעילות הישראלית נגד יעדיה בסוריה.
מלבד המשמעות המעשית, יש גם חשיבות סמלית ליעד שנבחר – נמל שהיד רג’אי בעיר באנדר עבאס. בעיר זו ממוקם מטה הצי הימי של משמרות המהפכה.[4] משם איראן מוציאה משלוחים של אמצעי לחימה ליעדים שונים. כך למשל, במארס 2014 השתלטה ישראל במבצע “חשיפה מלאה” על הספינה “קלוז סי” (ששטה עם דגל פנמה), שהכילה אמצעי לחימה רבים, כולל טילים ארוכי טווח. הספינה, שנתפסה בים האדום, יצאה מנמל שהיד רג’אי בבאנדר עבאס.[5] בנוסף, איראן משתמשת בצי משמרות המהפכה באנדר עבאס על מנת להפריע ולשבש תנועת כלי שיט במפרץ הפרסי, ואף להשתלט על חלקם.[6] על זאת יש להוסיף את החשיבות הכלכלית הרבה של נמל שהיד רג’אי, הנחשב למסוף הכניסה המוביל במדינה.[7] על פי ארגון הנמלים והים באיראן, בשנת 2019 עברו בנמל שהיד רג’אי כ-53 אחוזים מכלל הסחורות באיראן.[8] מכאן שהתקיפה הישראלית לכאורה כוונה נגד אחד מהמתקנים והתשתיות האסטרטגיים ביותר של איראן, מתוך מטרה להרתיע את טהראן מפני הישנות תקיפות דומות מצידה נגד ישראל.
על פי ניסיון העבר, ובשל דפוס הפעולה של התקיפה, ייתכן כי ישראל נעזרה בגורם נוסף, כדוגמת ארצות הברית. ראשית, בתקיפתה נגד תשתיות המים של ישראל השתמשה איראן בשרתים אמריקניים – למורת רוחה של ארצות הברית. בנוסף, לאחר הפלת המל”ט האמריקני על ידי איראן ביוני 2019 ביצעה ארצות הברית מתקפת סב”ר נגד איראן הדומה במאפייניה ויעדיה למתקפה האחרונה שיוחסה לישראל. מתקפת הסב”ר האמריקנית הובילה אז למחיקת מאגר נתונים חיוני ששימש את האיראנים לתכנון תקיפות של מכליות נפט ולאיתור ספינות במפרץ הפרסי. על פי דיווחים, המתקפה פגעה במערכות מודיעיניות של משמרות המהפכה וביכולותיה של איראן לבצע תקיפות חשאיות נגד מכליות נפט וספינות במפרץ הפרסי.[9]
משמעויות במבט לעתיד
חילופי המהלומות האחרונים במרחב הסב”ר אינם צפויים להחליף את המאבק הקינטי שישראל מנהלת נגד איראן, בעיקר בסוריה. לוחמת הסב”ר היא כלי נוסף לצד הלוחמה הקינטית ולא נועדה או אמורה להחליף אותה. אין די בלוחמת סב”ר כדי לצמצם את נוכחות הכוחות האיראניים בסוריה, אך היא בהחלט יכולה לתרום למאמץ. בנוסף, בעבר כבר השתמשה ישראל, על פי דיווחים זרים, בלוחמת סב”ר נגד איראן, אך שימוש זה נעשה בעיקר במקרים מסוימים מאוד, כמו המאבק בתוכנית הגרעין הצבאית של איראן (למשל, השימוש בתולעת ה”סטוקנט” בשנת 2011).[10] מתקפת הסב”ר הישראלית האחרונה נעשתה כתגובה למתקפה חריגה יחסית של איראן נגד תשתיות חיוניות של ישראל, ונראה כי כך יישמרו פני הדברים: ישראל תשתמש בלוחמת סב”ר בעוצמה גבוהה בעיקר באירועים משמעותיים כמו סיכול פרויקט הגרעין האיראני או כתגובה לפעילות בעוצמה דומה וחריגה של איראן. מנגד, איראן צפויה להמשיך לפעול נגד ישראל בממד הסב”ר באירועים משניים ובשגרה, אך ברמת עוצמה פחותה יותר ושנזקיה והשלכותיה אינם משמעותיים.
_______________________________________________________________________
[1] על פי האקדמיה ללשון העברית, המונח סב”ר (ראשי תיבות של “סביבת רשת”) נבחר כחלופה העברית למונח הלועזי “סייבר”.
[2] Winston Alex, “Iran used US servers in cyberattack on Israeli water facilities – report”, Jerusalem Post (May 7, 2020).
[3] Joffre Tzvi, “Cyberattack: Anti-Israel message takes over multiple Israeli websites”, Jerusalem Post (May 21, 2020).
[4] דוסטרי עומר, “האיום האיראני הימי: משמעויות והשלכות על הביטחון הישראלי והאזורי”, מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (12 ביוני 2019).
https://jiss.org.il/he/dostri-iranian-naval-threat
[5] Charbonneau Louis, “Exclusive: U.N. experts trace recent seized arms to Iran, violating embargo”, Reuters (June 28, 2014).
[6] Pérez-Peña Richard, “Iran Says It Seized Foreign Tanker, Escalating Regional Tensions”, The New York Times (July 18, 2019).
https://www.nytimes.com/2019/07/18/world/middleeast/iran-oil-tanker.html
[7] “Shahid Rajaee Port Holds Lion’s Share of Incoming Transit Traffic”, Financial Tribune (May 20, 2018).
[8] Annual Report of iran’s Ports and Maritime Organization, Iran’s Ministry of Roads and Urban Development (2019).
https://www.pmo.ir/en/statistics/annualreport
[9] Barnes Julian, “U.S. Cyberattack Hurt Iran’s Ability to Target Oil Tankers, Officials Say”, The New York Times (August 28, 2019).
https://www.nytimes.com/2019/08/28/us/politics/us-iran-cyber-attack.html
[10] Broad William, Markoff John and Sanger David, “Israeli Test on Worm Called Crucial in Iran Nuclear Delay”, The New York Times (January 15, 2011).
https://www.nytimes.com/2011/01/16/world/middleeast/16stuxnet.html
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Freepik
- בניית אתרים