JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מר עומר דוסטרי

מר עומר דוסטרי

מומחה באסטרטגיה וביטחון לאומי

על ישראל להסיק מסקנות מטרור ההצתות של קיץ 2018 ולהגיב צבאית נגד מפריחי הבלונים, גם במחיר של כניסה לסבב צבאי קצר.

מאז מאי 2018 מדינת ישראל מתמודדת עם בלוני תבערה המופרחים על ידי חמאס מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה. בקיץ 2018 הגיבה ישראל בעיקר בצעדים לא-צבאיים או בפעולות צבאיות מוגבלות ובעצימות נמוכה נגד התופעה, בשל הפגיעה המוגבלת של טרור זה, שלא הוביל להרוגים או לפגיעה משמעותית ברכוש. ישראל נמנעה מהסלמה ומכניסה לעימות נרחב מול חמאס ברצועת עזה, בעיקר משום שהאיום האיראני בסוריה ובלבנון מוקם גבוה יותר בסולם העדיפויות. במהלך פברואר 2019 החל החמאס לשגר שוב בלוני תבערה לעבר יישובי עוטף עזה, ובחודשי יוני ויולי גדל מספר ההפרחות ליום, תוך ניצול הטמפרטורות הגבוהות המגבירות סיכויים לשרפות ומשטר הרוחות המאפיינים את התקופה. עם זאת, מנתוני צה"ל עולה כי מספר ההפרחות עד כה השנה קטן מזה של השנה שעברה.[1]

ניתן היה להניח כי צה"ל יגיב למן ההתחלה נגד מפריחי בלוני התבערה ויימנע מהסלמה הדרגתית ומתמשכת של חמאס בשימוש בבלוני תבערה ובהתדרדרות לסבבים צבאיים קצרים. הנחה זו מתבססת בין היתר על הצהרותיו של הרמטכ"ל החדש, רב-אלוף אביב כוכבי, שאמר בתחילת חודש יוני בשיחה עם ראשי הרשויות בעוטף עזה כי "אסור שטרור הבלונים יימשך". כוכבי הוסיף וטען כי "הירידה בהפרחת הבלונים (באותה תקופה, ע"ד) היא לא מקרית. הצלחנו לייצר משוואה שמונעת את זה גם ברמה המבצעית". במהלך הפגישה אמר הרמטכ"ל כי צה"ל יפעל בכל האמצעים כדי להפסיק את טרור בלוני התבערה.[2]

אולם, מאז דבריו של הרמטכ"ל נמשך טרור הבלונים, ובחודשי יוני-יולי אף התעצם. כך, במהלך חודש יוני הציתו מדי יום מפריחי בלונים מרצועת עזה שרפות מספר בעוטף, שהגיעו בימים מסוימים לכדי יותר מ-20 שרפות ביום וכ-100 שרפות בשבוע. טרור ההצתות נמשך גם לאחר הדיווחים על הסדרה מול חמאס במהלך יוני 2019, הכוללת בין היתר הפסקה של הפרחת בלוני תבערה לשטח ישראל.[3] בסך הכול, לפי נתוני צה"ל, מאפריל ועד יוני אירעו בעוטף עזה 190 שרפות כתוצאה מבלוני תבערה.[4]

מאמר זה יבחן את מבנה הכוח והשימוש של חמאס בכל הקשור לבלוני התבערה, המדיניות הישראלית עד כה נגד האיום, והמלצות לדרכי פעולה אפשריות.

יחידת הבלונים של חמאס – מבנה, מטרות ופעילות

"בני א-זווארי", יחידת הבלונים של חמאס, קרויה על שמו של אחמד זוהארי – מהנדס הארגון שחוסל על ידי ישראל. היא בנויה ופועלת כיחידה צבאית. לפי צה”ל, בראש היחידה עומד מפקד אשר בסמכותו להחליט על הפרחת בלוני תבערה לעבר ישראל. הפעילים מחולקים לחוליות לפי אזורים גאוגרפיים לאורך הגבול עם ישראל, והם כוללים – לצד מפריחי בלוני התבערה – גם מאבטחים, מכוויני תנועה אווירית ופעילים המייצרים את בלוני התבערה. חלק מההפרחות נעשות מתוך עמדות צבאיות של הארגון הסמוכות לגבול עם ישראל.[5]

היחידה מיישמת את אסטרטגיית ההתשה שחמאס נוקט בשנתיים האחרונות. הפרחת בלוני ועפיפוני תבערה משתלבת עם הפגנות אלימות בכסות אזרחית סמוך לגדר המערכת, לוחמה תקשורתית ופסיכולוגית (הפצת תעמולה וחדשות כוזבות ברשתות החברתיות, המיועדות להשפעה על הציבור הישראלי) ולוחמה קיברנטית. המשותף לכלל אמצעים אלה שננקטים בשנה האחרונה הוא הדימוי הלא-אלים שלהם, וההליכה על הסף כנגד ישראל. בנוסף, החמאס נוהג להכחיש אחריות לפעולות אלו. ככל הנראה ההערכה של חמאס היא כי שימוש באמצעים אלו – בניגוד לשיגורי רקטות ופעולות טרור מובהקות – לא יגרום לישראל להגיב צבאית באופן משמעותי, אם בכלל.

בלוני תבערה הם אמצעי לחימה הנחשב פרימיטיבי, אך הוא חדש בשדה הקרב המודרני. בכך חמאס מראה יוזמה ויצירתיות, ומשתמש בכלים נגישים בחוכמה. עדות להצלחת הטקטיקה של חמאס היא החלטת צבא אסד לעשות שימוש דומה בבלוני תבערה נגד אזורי המורדים בסוריה.[6] השימוש בהפרחת הבלונים, כחלק מלוחמת ההתשה של חמאס, מספק לארגון יתרונות טקטיים שיש בהם כדי להצטבר ליתרונות אסטרטגיים במהלך הזמן, בהיעדר תגובה ישראלית יעילה.

הפרחת בלוני התבערה, הגורמים לשרפות רבות בשדות יישובי עוטף עזה ואובדן יבול, הן כלי זול ויעיל שאינו מעורר תגובה ישראלית חריפה. כך, ביוני 2018 הצהיר שר האוצר, משה כחלון, כי הנזק מטרור ההצתות של חמאס מגיע לכדי חמישה מיליון שקלים ל-5,000 דונם של חיטה, מטעים ומערכות השקיה.[7] מאז אותו חודש פרצו שרפות רבות באותו קיץ ובתחילת הקיץ הנוכחי, כך שאומדן הנזק מוערך כיום בסכומים גבוהים בהרבה. בנוסף, היעדר כתובת ברורה למפריחי הבלונים מאפשר לחמאס להתנער מאחריות לבלוני התבערה. מחד גיסא החמאס מצליח לפגוע בישראל, ומאידך גיסא מצליח להימנע מתגובות אלימות ישראליות ומלחצים וגינויים ברמה הבין-לאומית.

השימוש בהפרחת בלוני תבערה משיג עבור חמאס הון תקשורתי יקר. הכלי עצמו – בלונים – מתקשר לתמימות ולילדים, ומצטלם טוב. במצב זה, קשה לגבש גינויים נזעמים מהקהילה הבין-לאומית ומגורמים אחרים בעלי משקל בעולם חרף ההצתות. בעולם הערבי, תמונות וסרטוני ההצתות המופצים מעידים על נזק רב כביכול שהחמאס גורם לישראל, ומקנה לארגון יוקרה כשחקן שמצליח לעמוד לאורך זמן מול ישראל.

בנוסף, בשימוש בהפרחת בלוני תבערה חמאס זוכה להישגים פסיכולוגיים. אמצעי התקשורת של חמאס מלווים את הפרחת בלוני התבערה של פעילי הארגון, ומשתמשים בכך להפצת תעמולה ברשתות החברתיות, המיועדת הן כלפי פנים – לאוכלוסייה העזתית – אך יותר מכול לעיניים ישראליות ולהטמעת רגשות פחד וייאוש בקרב הציבור הישראלי. בכך חמאס מקווה להניע את האוכלוסייה הישראלית ללחוץ על הנהגת המדינה לבצע ויתורים לחמאס שישרתו את אינטרס התנועה.

ההיגיון הישראלי בהכלת טרור בלוני התבערה

המציאות הנוכחית מחזירה את מדינת ישראל לתקופת קיץ 2018. אז התמהמהה ישראל והיססה לפעול נגד טרור הבלונים. בסופו של דבר הגיבה ישראל בסיכול ממוקד נגד מפריחי בלונים לאחר תקופה ארוכה שצה"ל נמנע מלפגוע בהם וביצע ירי אזהרה בסמוך למפריחים. אולם זה היה מאוחר מדי כאשר בלוני התבערה כבר הפכו לעניין שבשגרה, המדינה נגררה לסבבי עימות קצרים, המאופיינים בימי קרב שנמשכים כיומיים-שלושה לכל היותר, עם מאות שיגורי רקטות ותקיפות אוויריות של צה"ל בתגובה. בקיץ 2018 וגם בחודשי הקיץ של שנת 2019 – לפחות עד כה – העדיפה ישראל להכיל את האירועים ולהגיב נגדם בעיקר בעיצומים כלכליים. למרות דבריו של הרמטכ"ל, לא ניתנה תגובה נחרצת אשר הייתה יכולה להביא לעצירה בהפרחת בלוני תבערה.

המדיניות הזהירה של צה"ל נובעת מהאינטרס של ישראל להימנע מלהיכנס לסבב לחימה נרחב. בצה"ל חוששים כי תגובות נחושות נגד מפריחי בלוני התבערה יובילו להסלמה ולעימות נרחב. יש לזכור כי גם חמאס אינו מעוניין בהתרחבות העימות, ובשל כך יש להניח כי פגיעה במפריחי בלונים לא הייתה מובילה לתגובה חריפה מצד חמאס המחייבת מבצע צבאי ישראלי נרחב. אם חמאס יחליט בכל זאת להסלים את תגובתו לפעולה נחושה מצד צה"ל, ניתן להעביר לו את מסר הקווים האדומים בדרכים אחרות שאינן מבצע צבאי נרחב. לדוגמה, צה"ל יכול לתקוף יעדים נוספים ברצועת עזה, כגון עמדות צבאיות ומתקנים בעלי חשיבות נמוכה-בינונית של חמאס, או לחלופין להעביר מסרים תקיפים דרך המצרים.

בקיץ 2018 הבין החמאס ככל הנראה כי אין דין בלוני תבערה כדין שיגור רקטה. מדיניות זו הייתה שגויה. ההוכחה לכך היא כי מאז רק התדרדר המצב הביטחוני בתגובה להכלה הישראלית, חמאס וארגוני הטרור בעזה צברו יותר ויותר תעוזה, כאשר הפריחו בלוני תבערה לטווחים רחוקים יותר מעוטף עזה ו"שדרגו" את יכולות הבלונים (צירוף שקיות מסמרים לבלונים, ושיגור בלונים עם נטפי פתילים בוערים הגורמים לכמה מוקדי בעירה באמצעות בלון אחד). התוצאה הייתה לבסוף תשעה סבבי לחימה קצרים שהתרחשו במהלך מאי 2018 עד מאי 2019. בסבב הלחימה האחרון, במאי 2019, שנמשך כיומיים, שיגר חמאס תוך יומיים כ-690 רקטות, ונהרגו בו ארבעה אזרחים ישראלים. סבבים קצרים אלה אינטנסיביים הרבה יותר מהמבצעים הצבאיים הרחבים שישראל לחמה בהם נגד חמאס. לשם השוואה, במבצע "צוק איתן" שוגרו בממוצע כ-130 רקטות ביום, ובמשך 51 ימי הלחימה נהרגו חמישה אזרחים ישראלים.

חמאס – "צבא טרור" כפי שמגדיר זאת הרמטכ"ל – משתמש ב"אזרחים" המפריחים את בלוני התבערה, ומשווק תקיפות אלה כהפרות סדר ו"מחאות עממיות", מתוך ניסיון למנוע תגובה ישראלית ולחשק את ישראל מתגובה בשל לחצים בינלאומיים. חמאס משתמש באותה שיטה גם בכל הקשור להפגנות האלימות על הגדר. היעדר התגובה הישראלית משרת את האסטרטגיה של חמאס.

לצה"ל אין כרגע תשובה מבצעית להפרחת בלוני התבערה שאולי הייתה יכולה למנוע היגררות לסבב צבאי. מול עפיפוני התבערה הצליח צה"ל להתמודד כאשר הוחלט להפעיל רחפנים שהסיטו את תנועתם או פוצצו אותם באוויר.[8] אולם השימוש בבלונים הוא כלי עוד יותר זול, ולכן גם ניתן להשתמש בו בכמות רבה יותר. אומנם האפשרות להפעיל רחפנים קיימת, אך היא הופכת למסובכת, למגושמת וליקרה יותר.

צה"ל נלחם כיום נגד התופעה על ידי ירי נגד פעילי הטרור, ולא נגד האמצעים עצמם – בלונים או עפיפונים. בקיץ 2018 הגיבה ישראל – אומנם באיחור רב מאוד – נגד מפריחי בלוני התבערה באמצעות ירי אזהרה "לעבר" המפריחים, ירי שהתברר כלא מועיל. התוצאה הייתה שהפרחת הבלונים המשיכה. ירי זה הופסק לאחר תקופה קצרה מאוד ולא הוחלט לחדשו, מחשש שהחמאס ישגר רקטות ותהיה הסלמה.

המלצות לפעולה נגד איום בלוני התבערה

תגובת צה"ל להפרחת בלוני התבערה צריכה להתחשב במדיניות הממשלה כלפי רצועת עזה ובאמצעים הקיימים לתגובה. האינטרס הישראלי בעת הזו הוא להימנע מהסלמה ומכניסה לסבב צבאי נרחב, בשל סדר עדיפויות ברור לגבי מפת האיומים על המדינה. לטיפול באיום בצפון יש קדימות. בכל הנוגע לאמצעים הקיימים להתמודדות נגד בלוני התבערה, נראה שבתקופה זו הם כוללים בעיקר ירי אזהרה בסמוך למפריחי הבלונים או בירי ישיר לסיכול המפריחים.

נכון לקיץ 2019 ישראל נוקטת תגובות לא-צבאיות נגד בלוני התבערה, בדמות שימוש בלוחמה כלכלית. אלה כוללים בעיקר הפסקה של העברת סולר לרצועה, צמצום מרחב הדיג, סגירת מעברים ומניעת כניסת סחורות. אולם המדיניות הישראלית לא הוכיחה את עצמה לאורך זמן וחמאס ממשיך בלוחמת ההתשה שלו, בין היתר באמצעות הפרחת בלוני התבערה, לאחר תקופות של הפוגה.[9]

בעת הזו עדיף שצה"ל יימנע מפגיעה בתחומים הכלכליים והאזרחיים. יש לשמור את השימוש בהפעלת עיצומים כלכליים למקרים של תוקפנות קשה יותר. השימוש הפזיז והתדיר באמצעים כלכליים – תוך שישראל מבטלת ומחזירה את ההקלות בעזה חדשות לבקרים – עלול להיתפש כלא-רציני בצד השני, ולשחוק את יעילות הכלי הזה. בנוסף, שימור או שיפור המצב הכלכלי – בד בבד עם סיכול מפריחי בלונים – עשוי דווקא לצמצם את האפשרות שחמאס יסלים את המצב בתגובה לסיכולים, שכן המצב הכלכלי ברצועת-עזה – ככלי לשימור השלטון – חשוב לחמאס יותר מחיי האדם של מפריחי הבלונים, שאותם הוא מנצל באופן ציני.

במכלול השיקולים במציאות הקיימת, ובהתחשב בתגובות העבר (ירי לעבר מפריחי בלונים) שלא הועילו, האפשרות הטובה ביותר בטווח הקרוב הינה לבצע סיכול ממוקד נגד המפריחים עצמם. כשלב ראשון, וכדי למצות את הניסיונות למנוע הסלמה, ניתן לבצע ירי אזהרה לעבר כל מפריח, ואם ההרתעה נכשלת, לבצע סיכול.

בטווח הרחוק יותר, על מדינת ישראל וצה"ל לפעול לאספקת, הטמעת ויישום מהיר ככל הניתן של מערכות נשק ייעודיות לפגיעה ברחפנים, עפיפונים ובלוני תבערה.

אפשרויות עתידיות לפעילות נגד עפיפוני התבערה כוללות את השימוש במערכת Sky Spotter שפותחה בחברת "רפאל". באמצעות חיישנים אופטיים, המערכת מאפשרת להציג נתונים על גבי מסך שבהם ניתן לזהות את מיקומם המדויק של עפיפון או בלון המתעופפים לשטחי ישראל. לאחר הזיהוי, המערכת עוקבת אחר כיוון ותנועת הבלון, מסמנת היכן הוא אמור לנחות, וכך צה"ל וכחות הכיבוי יכולים להיערך בהתאם ולהגיע מראש למקום הנחיתה, ולמנוע את ההצתה או את התפשטותה.[10] אלא שמערכת זו הינה מערכת הגנה פאסיבית שאינה עונה על הצורך לבלום את טרור בלוני התבערה מלכתחילה. במקביל לאפשרות השימוש במערכת זו, בחברת "רפאל" פיתחו מערכת לייזר ליירוט רחפנים היכולה להתאים גם להתמודדות נגד עפיפונים ובלונים. המערכת – בעלת יכולת גילוי ומעקב מתקדמת – עושה שימוש בקרן לייזר לשרפת המטרה ונטרולה בעודה באוויר, בזמן של שניות בודדות.[11] בצה"ל עדיין בודקים את רכישת שתי המערכות.

מערכות אלה עשויות בסבירות גבוהה מאוד לפתור כליל את איום בלוני התבערה ואיומים אוויריים עתידיים מצד חמאס, תוך הימנעות מהסלמה שעלולה להוביל למבצע צבאי נרחב המנוגד לאינטרס הישראלי בעת הזו.


[1] טל לב-רם, "צה"ל חושף: ירידה משמעותית בכמות השריפות הנגרמות כתוצאה מבלוני תבערה", מעריב, 10 ביולי 2019.

[2] יניר יגנה, "הרמטכ"ל לראשי הרשויות בעוטף עזה: 'אסור שטרור הבלונים יימשך' ", וואלה חדשות, 7 ביוני 2019.

[3] יואב זיתון ומתן צורי, "100 שריפות בעוטף עזה מתחילת השבוע; בלון תבערה נחת בבית", Ynet, 27 ביוני 2019.

[4] שם ("צה"ל חושף: ירידה משמעותית בכמות השריפות הנגרמות כתוצאה מבלוני תבערה").

[5] אליאור לוי ויואב זיתון, "ההוכחה המצולמת של צה"ל: בלוני חבלה מופרחים מתוך עמדות חמאס", Ynet, 24 ביוני 2018.

[6] "יבוא מעזה: חיילי אסד שיגרו בלוני תבערה לעבר שטחי המורדים", ישראל היום, 30 במאי 2019.

[7] צבי זרחיה, "כחלון: הנזק הכלכלי מטרור העפיפונים מוערך ב-5 מיליון שקל", כלכליסט, 4 ביוני 2018.

[8] אריאל זיגלר, "קרב אוויר-אוויר: הלוחמים החדשים נגד טרור העפיפונים", מקור ראשון, 9 ביולי 2018.

[9] אמיר בוחבוט, "בעקבות בלוני התבערה: צה"ל צמצם את מרחב הדיג ברצועת עזה", וואלה חדשות, 22 במאי 2019.

[10] ניר דבורי, "קרן הלייזר שתשמיד עפיפוני תבערה", Mako, 21 ביוני 2019.

[11] ניר דבורי, "זה אקדח הלייזר שיגן על הדרום", Mako, 20 ביוני 2019.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *