JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מר טוביה גרינג

מר טוביה גרינג

חוקר את הפוליטיקה ומדיניות החוץ של סין, ומתמחה בניהול מצבי חירום ואסון.

ההצהרות של בייג’ינג ופעולותיה האנטי-ישראליות במהלך המבצע האחרון בעזה, שברקען המתח הגובר עם ארה”ב והרצון להוקיע את “צביעותה”, ערערו את האמון של ישראל בסין.

לעיתים קרובות סין מציגה את ארה”ב כמשוחדת נגד הפלסטינים, תוך שהיא מציבה דווקא את עצמה, מתוקף קשריה הטובים עם כל הצדדים, כמתווכת האידיאלית לסכסוכים אזוריים. בימים הראשונים של מבצע “שומר החומות” אכן השמיעה סין קול מאוזן שהשתקף בהצהרות משרד החוץ הסיני ובתקשורת הממלכתית, אולם ככל שהמבצע התארך ועצימותו גברה החלה סין לבקר את פעולות ישראל. שלא במפתיע, לאור המתח הגובר בין וושינגטון לבייג’ינג, לא הוקדשה תשומת לב לישראל עצמה. ארה”ב, כתומכת עיקרית בישראל, הייתה המטרה העיקרית של דיווחי בייג’ינג, כאילו הייתה היא זאת שתוקפת בעזה.

סין התקשתה להסתיר את העובדה שהיא רואה במבצע הזדמנות לפגוע בתדמית הבינלאומית של יריבתה האסטרטגית. אל מול טענות ארה”ב כי סין מבצעת פשעים נגד האנושות ורצח עם במוסלמים האויגורים בשׂ’ין-ג’יאנג (מערב סין) זיהתה בייג’ינג הזדמנות פז להפוך את פעולות צה”ל נגד המוסלמים בעזה לאיל הניגוח המושלם כנגד “הצביעות” האמריקאית, לדידה. 

סין ששה להפנות את הזעם על ישראל כלפי ארה”ב. הפגיעה בישראל כדי “להרוויח נקודות” אצל המדינות המוסלמיות, האנטי-ציוניות ברובן, היא בגדר “ערך מוסף” של המאמץ העיקרי, שעוקצו מופנה כלפי יומרתו של ממשל ביידן לעליונות ערכית ומוסרית.

ראשית, סין תמכה בהחלטה המוטה של מועצת זכויות האדם של האו”ם להקים ועדת חקירה בינלאומית לחקירת “הפרות ישראליות בשטח הפלסטיני הכבוש”. אומנם ירושלים “התרגלה” לכך שסין מצביעה נגדה כדבר שבשגרה במסגרות האו”ם השונות, אך הפעם סין לא רק תמכה בהחלטה אלא אף הייתה מיוזמותיה.

מקור: צ’יינה דיילי/לו ג’יה

שנית, כנשיאה הזמנית של מועצת הביטחון של האו”ם, סין דרשה לכנס שלוש ישיבות חירום מיוחדות בשבוע אחד כדי לדון בסכסוך הישראלי-פלסטיני. אילולא החליטה ארה”ב להטיל וטו הייתה המועצה מוציאה הצהרה בגנות ישראל.

ואנג יי, המשמש כמזכיר מדינה ושר החוץ של סין, ניצל את במת המועצה כדי למתוח ביקורת על ארה”ב כשטען שמדיניות וושינגטון כלפי הסכסוך “מנוגדת לצדק הבינלאומי”. מדבריו משתמע שאין זו זכותה של ישראל להגן על אזרחיה מפני התקפות מכוונות של החמאס והג’יהאד האסלאמי תוך שימוש בכוח צבאי.

שלישית, הביקורת הסינית כלפי ארה”ב הייתה נגועה גם באנטישמיות. במהלך המבצע יצא מנחה מטעם רשת הטלוויזיה העולמית של סין (CGTN) בשפה האנגלית בהצהרות אנטישמיות בוטות כשטען, בין היתר, כי “היהודים שולטים במגזר הפיננסי, בתקשורת ובאינטרנט [בארה”ב]”.

דיפלומטים סינים, הפעילים מאוד בטוויטר, שיתפו לעיתים קרובות רשומות (פוסטים) אנטי-ציוניות, ולעיתים אנטישמיות. כך למשל שיתף שגריר סין באו”ם, ג’אנג ג’ון, סדרה של חמש רשומות עם 10,000 עוקביו שהצדיקו את האלימות הפלסטינית והאשימו את ישראל בפשעים נגד האנושות ובהיותה כוח כובש.

שגרירים סינים שהיו מוצבים בישראל נהגו להכריז לעיתים קרובות ש”אין אנטישמיות בסין”, ולהצביע על המחסה שניתן לפליטים בימי השואה. גם אם זה היה נכון בעבר, זה כבר אינו המצב; הערות ארסיות זוכות באופן קבוע לפרסום על במות ארציות, וזאת מבלי לציין אלפי מאמרים ותגוביות (טוקבקים) אנטישמיים המתפרסמים מדי יום ביומו בערוצי חדשות עצמאיים ובאתרים לאומניים פופולריים. הם משרישים את השנאה ליהודים בכלל, ולמדינה היהודית בפרט, בדור חדש של סינים, ותורמים להפצת האנטישמיות העולמית.

למעלה מארבעת אלפים הרקטות שנורו על אזרחים על ידי ארגוני הטרור העזתיים הובילו לגינויים של שגרירים זרים בישראל, ראשי מדינות ואפילו מצד האו”ם. בד בבד בחר שגריר סין בישראל, צאי רוּן, שהגיש את כתבה האמנה שלו לנשיא ריבלין רק כחודש לפני כן, שלא להתייחס לאזעקות (שאילצו גם אותו ואת צוות השגרירות להימלט באמצע הלילה למקלט).

מנגד, מקבילו ברמאללה, גוּאוֹ ווי, העניק לפחות שלושה ראיונות בלעדיים לתקשורת הפלסטינית ובהם הביע אמפתיה לסבלו של העם הפלסטיני. יתר על כן, הוא הדהד את דברי שר החוץ הסיני כשהאשים את ישראל בסבב האלימות האחרון ודרש ממנה לרסן את כוחותיה ולהפסיק לאלתר להתנהג בכוח הזרוע מול הפלסטינים.

קל לשער כיצד הייתה סין מגיבה אילו הייתה אחת מ-14 המדינות הגובלות בה משגרת רקטות לבייג’ינג ביום הלאומי של הרפובליקה העממית של סין, ולאחר מכן הייתה יורה אלפי מטחים נוספים ליתר שטחי המדינה. אולם בלהט המערכה התעמולתית נגד ארה”ב נדחקו הצידה גילויים של הבנה לשיקוליה של ישראל שניתן היה לשמוע בעבר (לפחות בחדרים סגורים) מפי גורמים סיניים.

קריקטורה אנטישמית שפורסמה על ידי שגרירות סין ביפן ב-29 באפריל ומציגה את דגל ישראל על חרמשו של מלאך המוות. הרשומה נמחקה כעבור כמה שעות לבקשת שגרירות ישראל ביפן (מקור: צילום מסך טוויטר)

כמתבקש מן האמור לעיל, הלך הרוח הנוכחי בירושלים כלפי סין בעקבות המבצע אינו חיובי. הצהרותיה של בייג’ינג ומעשיה פגעו באמון של מערכות השלטון בישראל ביכולתה של סין להבין את מורכבויות הסכסוך.

גרוע מכך, הדברים התרחשו בזמן שסין ממשיכה לתת ביטוי לתמיכה בלתי מעורערת בהסכם הגרעין האיראני ובהסכם שיתוף הפעולה בן עשרים וחמש השנים עם משטר הקורא בגלוי להשמדת ישראל, ומחמש את אויביה.

המאזן אינו חד משמעי. ישראל מעריכה את קשריה ארוכי השנים עם סין, והמדינות תציינה בינואר 2022 שלושים שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן. ישראל וסין הן “שותפות מקיפות בחדשנות“, וצמרות ההנהגה של שתיהן נפגשות מדי שנה לוועידת חדשנות – הישג דיפלומטי יוצא דופן שממחיש את החשיבות שהן רואות בקשר.

סין גם הפכה למקור היבוא הגדול ביותר של ישראל בשנת 2020, עם 9.44 מיליארד דולר בסחורות, ומספר שיא של 156,100 תיירים סינים ביקרו בארץ לפני פרוץ מגפת הקורונה. שיתוף הפעולה בין שתי המדינות פרח בתחומי ההשקעות, התיירות, החינוך, הרפואה, המדע והטכנולוגיה ועוד.

ב-8 ביוני שלח הנשיא שֹ’י ג’ין-פינג את ברכתו לנשיא יצחק הרצוג לרגל היבחרו. ש’י הביע את רצונו לחזק את האמון ההדדי ושיתוף הפעולה בין המדינות, ולקדם את השותפות המקיפה בחדשנות בין סין וישראל.

סין הצהירה בשתי הזדמנויות על נכונותה לסייע בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני והציעה לארח בכירים פלסטינים וישראלים לשיחות שלום. לסין המשאבים והכוח הפוליטי הנחוצים לעמוד לצד המדינות הערביות שנרמלו את היחסים שלהן עם ישראל ולשכנע אחרות להצטרף אליהן, ובכך לתרום ליציבות, לפיתוח ולשגשוג האזוריים.

אך כדי להשיג פריצות דרך אמיתיות, וברמה בסיסית יותר, לשמור על מעמדה כמעצמה שכל הצדדים קשובים לעמדותיה, סין חייבת להיות אובייקטיבית יותר, וליהזהר מנקיטת עמדות שתערערנה את יחסיה המועילים עם ישראל. בין היתר ראוי שבייג’ינג תתייחס לחששות הלגיטימיים של ישראל לביטחונה, ותכבד את הסיבות העומדות ביסוד הברית ההיסטורית החזקה שלה עם ארה”ב, שבה שוכנת הפזורה היהודית הגדולה בעולם.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Unsplash, Big Stock