JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' איתן גלבוע

פרופ' איתן גלבוע

עמית בכיר במכון, הוא מומחה לארה"ב, לתקשורת בינלאומית ולדיפלומטיה ציבורית.

הסיבה העיקרית למהפך במדיניות האמריקנית כלפי סעודיה היא המלחמה באוקראינה והשלכותיה הכלכליות. הסנקציות על רוסיה גרמו לעלייה תלולה במחיר הדלק; זה הגיע לשיא של כל הזמנים – מעל 5 דולר לגלון.

אחת המטרות העיקריות של ביקורו הקרוב של ביידן במזרח התיכון היא להוסיף חוליה למערכת הבריתות האסטרטגיות שהוא מקים כדי לבלום יריבים ולחזק ידידים. המהלכים שלו נובעים מעמדה עקרונית של שלושת הנשיאים האמריקניים האחרונים – אובמה, טראמפ וביידן – הגורסת שאחרי המלחמות הכושלות באפגניסטאן ובעירק ארצות הברית אינה יכולה לתפקד עוד לבדה כ”שוטר העולם”. ביידן חותר לשיתוף פעולה אסטרטגי ולהקמת בריתות אזוריות חדשות ברחבי העולם שתוכלנה להתמודד עם איומים ישנים וחדשים. במידה רבה הוא חוזר לחגורת הבריתות שכוננה ארצות הברית כדי לבלום את ברית המועצות בתחילת המלחמה הקרה: נאט”ו במרחב האטלנטי, סיאט”ו בדרום-מזרח אסיה וברית בגדד במזרח התיכון.

שלושת הנשיאים האמריקניים הגדירו את סין כיריבה העיקרית של ארצות הברית על שליטה והשפעה בזירה הבינלאומית במאה הנוכחית. מאידך גיסא, סין היא גורם חשוב בכלכלה הגלובלית. לכן ניתן להגדיר אותה כ”חבריבה” (“Frenemy”) – חברה ויריבה בעת ובעונה אחת – של ארצות הברית; חברה או שותפה בתחומי הכלכלה ויריבה בתחומי הביטחון. טראמפ בחר להתעמת כלכלית עם סין, בעיקר באמצעות מלחמות סחר ומכסים גבוהים. כדי להקל על המצב הכלכלי הקשה בארצות הברית, ביידן שוקל להקל במכסים על סין ובמקביל מקים בריתות חדשות כדי להרתיע את השאיפות הצבאיות שלה מול טייוואן ובעלות ברית אחרות של ארצות הברית באסיה.

 בספטמבר 2021 הקים ביידן שתי בריתות הגנה חשובות באסיה: ברית דוברי האנגלית, AUKUS, ראשי תיבות של אוסטרליה, בריטניה וארצות הברית, וברית “הרביעייה” QUAD)) בהשתתפות ארצות הברית, אוסטרליה, יפן והודו. הבריתות נועדו לפתח שיתופי פעולה משמעותיים בתחומים צבאיים וביטחוניים מגוונים. סין טענה שהבריתות מכוונות נגדה, וביקרה אותן בחריפות.

במהלך ביקורו הקרוב של ביידן הוא עומד לכונן ברית הגנה אזורית בוועידה שתתכנס בעיר ג’דה בסעודיה, שבה תשתתפנה ארצות הברית ושורה של מדינות ערביות: כל המפרציות, סעודיה, מצרים, ירדן ועירק. ישראל לא תשתתף בוועידה אבל תהיה מדינה מרכזית בברית. במובן זה, ביידן ממשיך את מדיניות טראמפ שבאה לידי ביטוי בהסכמי אברהם.

הברית מיועדת לבלום את איראן, ובשלב הראשון תתבסס על מערכת של הגנה אווירית מול טילים וכטב”מים איראניים. ייתכן שביידן יצליח להשיג שדרוג של היחסים בין ישראל לבין סעודיה. המטרה היא להעביר מסר כפול לידידים ולאויבים כאחד: למרות הכרזות ומעשים של שלושת הנשיאים האחרונים, לרבות הנסיגה הכושלת של ביידן מאפגניסטאן, ארצות הברית אינה מתכוונת לעזוב את המזרח התיכון ותמשיך להיות מעורבת בתהליכים מרכזיים. המסר השני מיועד לאיראן: יש עוד הזדמנות אחרונה אחרי ההזדמנות האחרונה להגיע להסכם גרעין, ולא – המחיר יהיה טיפוח וביסוס ברית ההגנה האזורית נגדה.

הגורם המרכזי בברית המתוכננת היא סעודיה, ואין זה מקרה שביידן יבקר בה ושהוועידה המכוננת תתנהל על אדמתה. ביידן הפך לגמרי את מדיניותו כלפי סעודיה. הוא עצמו וחבריו במפלגה הדמוקרטית, בעיקר בקרב אלה שמכנים עצמם פרוגרסיבים, תקפו בחריפות יוצאת דופן את השליט בפועל של סעודיה, נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, על רקע מעורבתו ברצח של העיתונאי בעל האזרחות האמריקנית ג’מאל ח’אשוקג’י והפרות של זכויות אדם. הביקורת גרמה למשבר קשה בין שתי המדינות. הביקור בסעודיה מכוון להשיג פיוס עם בן סלמאן.

הסיבה העיקרית למהפך במדיניות האמריקנית כלפי סעודיה היא המלחמה באוקראינה והשלכותיה הכלכליות. הסנקציות על רוסיה גרמו לעלייה תלולה במחיר הדלק; זה הגיע לשיא של כל הזמנים – מעל 5 דולר לגלון. האינפלציה הגיעה לשיעור של 8.6%, הגבוה ביותר מזה ארבעים שנה. הריבית ויוקר המחיה עולים בשיעורים ניכרים. כל אלה מעצימים את הסיכוי לניצחון ריפובליקני בבחירות אמצע הקדנציה, שתתקיימנה בעוד פחות מחמישה חודשים. ביידן החליט שהכלכלה חשובה יותר מהביקורת שספג מהאגף הפרוגרסיבי. הוא ביקש מסלמאן להעלות את תפוקת הנפט כדי לצמצם את החוסר שנגרם בשל הסנקציות על רוסיה. סלמאן סירב בזלזול ודרש שינוי במדיניות של ביידן, כולל עלייה לרגל לסעודיה. ביידן נכנע ללחצים הכלכליים הפנימיים והאסטרטגיים החיצוניים.

גם סין מופיעה ברקע של המהלכים האמריקניים. במרץ 2021 חתמו שרי החוץ של איראן ושל סין בטהרן על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי לתקופה של 25 שנים. סין התחייבה להשקיע במשק האנרגיה של איראן 400 מיליארד דולר תמורת רכישות נפט וגז ענקיות במחיר מוזל. ההשקעות מיועדות לגילוי ולפיתוח שדות נפט וגז ורכישת מוצרים פטרוכימיים. בשנים האחרונות עקפה סין את הסנקציות שהטיל טראמפ על איראן ורכשה ממנה כמויות גדולות של נפט. ההסכם מאפשר לסין להציב באיראן כ-5,000 אנשי ביטחון משלה, וזו כבר גם דריסת רגל צבאית. מבחינת ארצות הברית, הברית המזרח-תיכונית אמורה לבלום גם את החדירה של סין לאיראן.

לכן, במהלך הביקור באזור תתקיים ועידת פסגה נוספת בזום, ברמה של מנהיגים, שמחברת את הבריתות של אסיה עם הברית האזורית המוקמת. מדובר ברביעיית מדינות נוספת של ארצות הברית, ישראל, האמירויות והודו. הברית נקראת באנגלית I2U2, שתי מדינות ששמן מתחיל באנגלית ב-I, ישראל והודו, ושתיים ששמן מתחיל ב-U, ארצות הברית והאמירויות. ארצות הברית והודו מחברות את הבריתות האסיאתיות עם הברית המזרח תיכונית.

במערך הכוחות במזרח התיכון מתרחשים שינויים טקטוניים, ולישראל יש בהם מקום מרכזי. הבית הלבן הודיע שהביקור בישראל יתקיים גם אם הקואליציה של בנט ולפיד תתפורר סופית. בימים כתיקונם היה ביידן נמנע מביקור בישראל שהיה עלול להתפרש כהתערבות בפוליטיקה הישראלית. אבל ביידן מגיע לישראל בעיתוי רגיש במיוחד שכולל את הקיפאון בשיחות הגרעין עם איראן, ייצור אורניום מועשר שקרוב לרמה צבאית, החלטת מועצת הנגידים של סוכנות האו”ם לאנרגיה אטומית לגנות את איראן על הפרה של הסכמים והתחייבויות והתגובה האיראנית – כיבוי מצלמות הפיקוח באתרי הגרעין, עצבנות בקרב בעלות בריתה של ארצות הברית באזור לגבי מדיניות ביידן, השלכות המלחמה באוקראינה והבחירות המתקרבות לקונגרס בארצות הברית. ביידן לא יכול היה להמתין עוד לשגיונות הפוליטיקה הישראלית ולסיבוב בחירות נוסף, שאף אחד אינו יודע איך הוא יתחיל ואיך הוא יסתיים.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: IMAGO / ZUMA Wire