JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' חיים גבירצמן

פרופ' חיים גבירצמן

פרופסור במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים

כאשר תוחל הריבונות באזורים אלו, אסור יהיה להסתפק בהכרזה ולהשאיר את המרחבים החדשים בשיממונם, אלא יש לממש את הריבונות הלכה למעשה, בעיקר על ידי פתוח כלכלי ובנייה.

החלת הריבונות בבקעת הירדן ובחוף ים המלח (השדרה המזרחית) נועדה להפריד פיזית בין ממלכת ירדן לבין יו”ש, ולמנוע סכנה ביטחונית למדינת ישראל במקרה שתקום מדינה פלסטינית. החלת הריבונות בעוטף ירושלים נועדה להרחיב את המרחב של עיר הבירה וליצור רצף משמעותי בין השדרה המערבית (ההתיישבות היהודית לאורך חוף הים) לשדרה המזרחית של ישראל, באזור המתאים ביותר מבחינה דמוגרפית. כאשר תוחל הריבונות באזורים אלו, אסור יהיה להסתפק בהכרזה ולהשאיר את המרחבים החדשים בשיממונם, אלא יש לממש את הריבונות הלכה למעשה, בעיקר על ידי בנייה.

מוצעת כאן תוכנית לפיתוח כלכלי של השדרה המזרחית של ישראל. זוהי הדרך האופטימלית להתמודדות עם המציאות המסוכנת הנוכחית, שבה חיים כ-70 אחוז מתושבי המדינה במשולש שבין ירושלים-חיפה-אשדוד, ושם ממוקמים כ-80 אחוז מתשתיתה הפיזית והכלכלית. פיזור האוכלוסייה היא אחת מהמשימות הלאומיות החשובות ביותר. אולם, לא ניתן לנתב את האוכלוסייה מזרחה ללא יצירת מקומות עבודה חדשים ואטרקטיביים. תוכנית זו מצביעה על פרויקטים לאומיים בקנה מידה גדול שניתנים למימוש במרחבי הריבונות החדשים, שיביאו לשיקום התשתיות של מדינת ישראל ולהגשמת יעדים ממלכתיים. הפרויקטים מתמקדים בתחומי התיירות, החקלאות והתחבורה, והם יביאו ליצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, לצמיחה כלכלית ולשגשוג.

בעיות היסוד שניתן לפתור במסגרת זו הן: (1) ירידת מפלס ים המלח והפגיעה המתמשכת בתשתיות שסביבו, (2) מחסור במי השקיה לפיתוח החקלאות בבקעת הירדן, (3) מחסור בשדה תעופה בין-לאומי חדש במרכז הארץ (בנוסף לנתב”ג), (4) חוסר היכולת להרחיב את המטרופולין של ירושלים. כדי לפתור בעיות אלו מוצע בזאת לבנות את תעלת הימים בתוואי פלמחים-קומראן, לשלב בתעלה זו מתקן התפלה ותחנת כוח הידרואלקטרית, להקים שדה תעופה חדש בבקעת הורקניה שבמדבר יהודה, ולהרחיב את המטרופולין של ירושלים מזרחה.

השִׁדרה הכפולה: חזון למאה ה-21 - השילוח
איור 1: תוכנית השדרה הכפולה (עמותת “שדירה כפולה לישראל”, 1990[1]

מעבר לשיקום התשתיות, פרויקטים אלו יביאו לפיתוח נוסף. התחבורה תפותח באמצעות סלילת רכבת מהירה משדה התעופה הבין-לאומי החדש בבקעת הורקניה אל מרכז ירושלים (15 דקות) וסלילת כבישים מהירים שיחברו את ירושלים לשדרה המזרחית, אל ציר 90 (ממטולה לאילת לאורך השבר הסורי-אפריקאי) ואל ציר 80 (כביש אלון מערד עד הגלבוע). התיירות תפותח על ידי בניית מקבצים חדשים של בתי מלון ומרכזי מבקרים בחוף הצפון-מערבי של ים המלח (שיפסיק לסגת), ופתוח פארקים, אתרי מורשת ושמורות טבע במקום הנמוך ביותר בעולם. החקלאות תפותח על שטח של מאות אלפי דונמים בבקעת הורקניה ובבקעת הירדן, ומי ההשקיה יסופקו ממתקן ההתפלה הענק שיוקם כחלק אינטגרלי מתעלת הימים. פיתוח התחבורה, התיירות והחקלאות בעוטף ירושלים ובשדרה המזרחית יביאו לפיתוח ההתיישבות העירונית, הקהילתית והחקלאית באזור.

בניית תעלת הימים ופיתוח התחבורה, התיירות והחקלאות בשדרה המזרחית יחזקו גם את השלום עם ממלכת ירדן בשלושה אופנים: ראשית, מדינת ישראל תוכל למכור מים לירדן בכל כמות שהם יחפצו; שנית, מרכזי התעסוקה החדשים יספקו מקומות עבודה לפועלים ירדניים, ושלישית, ייצוב מפלס ים המלח יאפשר פיתוח תיירות גם בחוף המזרחי של ים המלח.

איור 2: תוכנית פיתוח אסטרטגית למימוש הריבונות בבקעת הירדן, חוף ים המלח ועוטף ירושלים

תעלת הימים בתוואי פלמחים–קומראן

ים המלח הולך ומתייבש עקב הגברת השימוש במים שפירים בכל אגן ההיקוות (ישראל, סוריה, לבנון וירדן), ומפלסו ירד מ-390- מטר (תחת פני הים) בראשית המאה העשרים ועד 434- מטר כיום. קצב הירידה הנוכחי הוא כ-1.1 מטר לשנה. ירידת המפלס מאיצה התפתחות בולענים והתחתרות נחלים, וכתוצאה מכך נפגעות תשתיות הכבישים, החקלאות והתיירות שלחוף ים המלח. עצירת ההתייבשות של ים המלח תתאפשר על ידי בניית תעלת ימים שתזרים אליו מי ים, באופן שניתן יהיה לייצב את המפלס כך שיישאר בגובה קבוע ולא יוסיף להידרדר. עד היום לא נבנתה תעלת הימים משלוש סיבות: ראשית, החשש מהשפעותיה הסביבתיות, ובמיוחד הסכנות לשקיעת גבס (עקב ערבוב שני סוגי מים) ופריחת אצות; שנית, ממשלת ישראל העדיפה, עבור ייצוב השלום עם ממלכת ירדן, להקים את תעלת הימים בתוואי הדרומי, מים סוף לסדום, בשטח ממלכת ירדן. אולם בפועל לא הצליחה ממלכת ירדן להוציא את התוכנית לפועל, בעיקר עקב אי-כדאיותה הכלכלית של החלופה הדרומית מים סוף, באורך 230 ק”מ. שלישית, החלופה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית, מפלמחים לקומראן, לא התרוממה בגלל הצורך בהסכמה ובשת”פ עם הרשות הפלסטינית.

אולם, החלת הריבונות תשנה את המציאות. ראשית, החלת הריבונות בעוטף ירושלים ובשדרה המזרחית תאפשר את בניית תעלת הימים ללא צורך בשת”פ עם הרשות הפלסטינית; שנית, הבדיקות הכלכליות מלמדות שתעלת ימים בתוואי המרכזי הקצר של 70 ק”מ, פלמחים-קומראן, כדאית ביותר מבחינה כלכלית; שלישית, המחקרים האחרונים מלמדים שהסכנה הסביבתית קיימת בתנאים מסוימים, אך לא באחרים. אם ההזרמה לים המלח תהיה בהיקף העולה על 700 מיליון מטרים מעוקבים בשנה (מלמ”ש) יהפוך ים המלח לאגם משוכב, כאשר השכבה העליונה תורכב ממי הים (או התמלחת השאריתית לאחר ההתפלה) והשכבה התחתונה תורכב ממי ים המלח המקוריים. שקיעת הגבס תתרחש בגבול שבין השכבות ולא על פני המים, כך שלא ייווצר נזק סביבתי. מעבר לכך, הסיכויים לפריחת אצות גדולים דווקא בתוואי הצפוני (עקב ניקוז החקלאות מאגן הכינרת ואספקת הזרחן), אך הם נמוכים בתוואי המרכזי פלמחים-קומראן. לכן מומלץ בזאת להקים את התעלה בתוואי המרכזי. כל הניתוחים הכלכליים-הנדסיים-סביבתיים מלמדים על הכדאיות הגבוהה של התעלה בתוואי המרכזי.

תוכנית תעלת הימים בתוואי המרכזי כוללת הקמת מתקן התפלה בבקעת הורקניה. התעלה תזרים 1,800 מלמ”ש מי ים, ומתוכם יותפלו 800 מלמ”ש. מתקן ההתפלה ייבנה בארבעה שלבים, בהיקף של 200 מלמ”ש בכל שלב, לפי קצב התפתחות הביקוש. תחילה יוזרמו כל מי הים אל האגם, וככל שייבנו מתקני ההתפלה כך תקטן הזרמת מי הים הרגילים לאגם ותגדל הזרמת התמלחת השאריתית שלאחר ההתפלה. הזרימה לים המלח תתחיל בהיקף של 1,800 מלמ”ש ותביא להרמת המפלס באופן חלקי, וההזרמה תקטן בהדרגה עד להיקף של 1,000 מלמ”ש, וערך זה יישאר קבוע כך שמפלס האגם יתייצב. ההזרמה של מי הים ו/או התמלחת (לאחר ההתפלה) מבקעת הורקניה לים המלח, בהפרש גבהים של 400 מטרים, תאפשר לבנות בחוף קומראן תחנת כוח הידרואלקטרית לייצור חשמל.

איור 3: התייבשות ים המלח בעבר ותחזית לעתיד. נסיגת החוף אינה מאפשרת את פיתוח התשתיות (גבירצמן, 2019[2])
איור 4: חלופות לתעלת הימים. התוואי המרכזי פלמחים–קומראן כדאי ביותר מבחינה כלכלית-הנדסית-סביבתית (גבירצמן, 2019[3])

פיתוח התיירות לחוף ים המלח

ים המלח הוא המקום הנמוך ביותר בעולם, והוא מהווה מוקד להתעניינות בין-לאומית. האטרקציות התיירותיות סביב ים המלח רבות מאוד, ובכללן: הקניונים במדבר יהודה, המעיינות המתוקים והמלוחים, אתרים ארכאולוגיים, אתרי מורשת לדתות השונות, תיירות מרפא, אקלים יבש ומדברי, ותופעות גאומורפולוגיות ייחודיות (בולענים והתחתרות). ים המלח היה מועמד להימנות עם אחד משבעת פלאי תבל (אך נכשל בתחרות הבין-לאומית מסיבות פוליטיות). למרבה הצער, למרות הפוטנציאל התיירותי העצום (לפי כל קנה מידה בין-לאומי), היקף התיירות בפועל מצומצם ביותר, ומקבץ אחד של בתי מלון הוקם עד כה על חוף בריכות האידוי של מפעלי ים המלח (עין בוקק ונווה זהר). הפוטנציאל התיירותי אינו יוצא אל הפועל עקב ירידת המפלס המתמשכת של ים המלח והנסיגה המתמדת של קו החוף.

ייצוב מפלס ים המלח בגובה קבוע יאפשר להקים בתי מלון על חוף האגם עם עתיד בטוח, מאחר שקו החוף יפסיק לברוח. ייצוב המפלס יפסיק את התחתרות הנחלים מאחר שבסיס הניקוז לא יוסיף להעמיק. ייצוב המפלס יאפשר בניית תשתיות קבועות של תחבורה, תיירות וחקלאות על חוף האגם. ייצוב המפלס יאפשר גם לפתח פארק גאולוגי לתיירות בולענים על חוף האגם.

ניתן יהיה להקים מקבצים חדשים של בתי מלון ומרכזי תיירות על גבי מניפות הסחף של הנחלים הגדולים: חוף קליה במניפת נחל קומראן, חוף אבנת במניפת נחל קדרון, חוף שלם במניפת נחל דרגה, וחוף עין גדי במניפת נחל ערוגות. במוקדי התיירות ניתן יהיה להקים בתי מלון, מרכזי קניות, מרכזי מבקרים וחניוני קמפינג ברמות שונות, ובכך תתאפשר גישה לשמורות הטבע ולאתרי המורשת. בנוסף, ניתן יהיה לפתוח פארק גאולוגי לתיירות בולענים וקניונים נסתרים. הפארק הגאולוגי יאפשר תצפית על התהליכים הגאומורפולוגיים המלווים את ירידת המפלס, והוא לבדו ישמש כאטרקציה בין-לאומית.

איור 5: תיירות בולענים בחוף ים המלח (צילום: חיים גבירצמן)

שדה תעופה בבקעת הורקניה

נמל התעופה בן-גוריון אינו מסוגל לספק את היקף התחבורה האווירית העתידית למדינת ישראל. ריבוי האוכלוסייה בישראל (15 מיליון איש עד שנת 2050), ובמיוחד במרכזים האורבניים הגדולים של ירושלים וגוש דן, מחייב הקמת שדה תעופה בין-לאומי חדש נוסף במרכז הארץ. בשנים האחרונות מבקרים בישראל 4 מיליון תיירים בשנה, וכשליש מהם לנים בירושלים. אין ספק שירושלים זקוקה לנמל תעופה בין-לאומי. בעבר פעל שדה תעופה בעטרות בצפון ירושלים, אך הוא נסגר, ויש צורך בחלופה חדשה ומודרנית לעיר הבירה.

שתי תוכניות העומדות כיום על שולחן הדיונים להקמת שדות תעופה בגליל ובנגב הן בעלות חשיבות רבה לפיתוח צפון הארץ ודרומה, אך הן אינן מהוות חלופות לפיתוח התחבורה האווירית במרכז העצבים של מדינת ישראל.

הפתרון העתידי האופטימלי הוא הקמת שדה תעופה חדש לירושלים במרחק נסיעה של רבע שעה מהעיר, בבקעת הורקניה שבמדבר יהודה. בקעת הורקניה, הממוקמת ברמת המדבר, היא שטח מישורי באורך של 10 ק”מ וברוחב של 5 ק”מ. השטח פתוח ואין בו כל התיישבות. ניתן להקים במקום שני מסלולי נחיתה והמראה מקבילים כפי שקיימים בשדות תעופה מודרניים בעולם. השטח משמש היום כשטח אימונים של צה”ל, ויהיה צורך למצוא שטח אימונים חלופי. בקעת הורקניה ממוקמת על נתיב הטיסה הבין-לאומי הנוכחי (מאילת לנתב”ג), ולא יחייב פתיחת נתיב חדש. שדה תעופה זה לא יפריע למרחב הפעולה של חיל האוויר, המשתרע מפלמחים דרומה.

http://www.groopy.co.il/files/gallery/36201/2055537.jpg
איור 6: בקעת הורקניה (אינטרנט)
איור 7: נתיבי התעופה בישראל ושדה התעופה בהורקניה (אינטרנט)

תחבורה מהורקניה למעלה אדומים ולירושלים

שדה התעופה הבין-לאומי של ירושלים יחובר לעיר הן ברכבות והן בכבישים. מסילת הרכבת הבין-עירונית מתל אביב לירושלים תמשיך עד לשדה התעופה בהורקניה, עם תחנות אחדות במרכז העיר (לקישור עם התחבורה העירונית) ותחנה נוספת במעלה אדומים. זמן הנסיעה ברכבת מהורקניה למרכז העיר יהיה כרבע שעה. שדה התעופה יחובר גם באמצעות מחלף לכביש המהיר מספר 1, בין ירושלים ויריחו.

התחבורה הקרקעית מהורקניה תחובר לכבישי האורך והרוחב של מדינת ישראל, אל ציר 90 (ממטולה לאילת לאורך השבר הסורי-אפריקאי) ואל ציר 80 (כביש אלון מערד עד הגלבוע), ואל ציר 1, מתל אביב לירושלים וליריחו (ובעתיד אף לעמאן בממלכת ירדן).

מתקן התפלה בהורקניה ותחנה הידרואלקטרית בקומראן

מתקן ההתפלה יהווה חלק אינטגרלי מתעלת הימים. כאמור לעיל, המתקן ייבנה בארבעה שלבים, בהתאם לקצב התפתחות הביקוש למים. כל אחד מארבעת השלבים יתפיל 200 מלמ”ש, ובסוף התהליך יותפלו 800 מלמ”ש. טכנולוגיית ההתפלה תתבסס על אוסמוזה הפוכה, בהתאם לניסיון הרב שהצטבר במתקני ההתפלה שהוקמו בשנים האחרונות לאורך חוף הים התיכון. המים המותפלים יסופקו לשלוש מטרות: לפיתוח ההתיישבות החדשה, לפיתוח החקלאות החדשה, ולייצוא לממלכת ירדן.

מי הים התיכון והתמלחת הסופית לאחר ההתפלה יוזרמו לים המלח במצוק ההעתקים בקומראן. הפרש הגבהים של 400 מטרים ישמש לייצור חשמל בתחנה הידרואלקטרית בכמות שנתית של 2–3 מיליארד קוט”ש.

פיתוח החקלאות

מדבר יהודה כולל בקעות נרחבות ושטחים מישוריים המהווים פוטנציאל לחקלאות אינטנסיבית. בקעת הורקניה היא השטח הפוטנציאלי הגדול ביותר: אורכה 10 ק”מ ורוחבה 5 ק”מ. סביב שדה התעופה וסביב המתקנים של תעלת הימים, מתקן ההתפלה ותחנת הכוח, ניתן יהיה לגדל גידולים חקלאיים האופייניים לאקלים המדברי, ובמיוחד מטעי תמרים מהזן מג’הול. החקלאים במושבי בקעת הירדן צברו ידע רב על אודות גידול התמרים, ומתברר שהתוצרת שלהם רווחית ביותר ומשווקת הן בארץ והן בחו”ל.

החקלאות בבקעה מבוססת כיום על מי השקיה משלושה סוגים: מי תהום שפירים מקידוחים מקומיים, מי קולחין המיוצרים משפכי ירושלים, ומים מליחים מנהר הירדן ומשיטפונות. השפכים של ירושלים המזרחית מטופלים כיום במט”ש נבי-מוסא ונאגרים בבקעת הירדן במאגרי תרצה יחד עם מי השיטפונות. ההשקיה בעתיד תפותח מהמים המותפלים שיהיו באיכות מי הקידוחים, וממי קולחין של ירושלים ושל יישובים נוספים בגב ההר. ההשקיה בקולחין מהווה פתרון אופטימלי לסילוק מטרד תברואתי של השפכים וליצירת מקור מים נוסף לחקלאות.

לפי תוכניות בתוקף של משרד החקלאות ניתן להכפיל כבר היום את השטחים החקלאיים במושבים הקיימים בבקעת הירדן, בחוף ים המלח ולאורך כביש אלון. כמובן ניתן להוסיף שטחי חקלאות נוספים בבקעת הורקניה, לאורך כביש אלון, וברמה שבמרכז מדבר יהודה עד ערד. באמצעות המים המותפלים ומי הקולחין ניתן יהיה לפתח מאות אלפי דונמים חדשים של חקלאות ולהשקות אותם במאות מלמ”שים. הביקוש למים קיים גם אצל הפלסטינים ביריחו, וניתן יהיה לספק גם להם מים ככל שיחפצו.

פיתוח ההתיישבות

המטרופולין של ירושלים זקוק לשטח התפתחות עתידי, ומאחר ששטח כזה אינו בנמצא, ירושלים מתאפיינת בעשרות השנים האחרונות במאזן הגירה שלילי. הפיתוח בצידה המערבי נתקל בהתנגדות רבה עקב הרצון לשמר את השטחים הירוקים. מעלה אדומים מהווה פתרון אידיאלי למשפחות ירושלמיות המעוניינות לשמור על קשר יום-יומי עם העיר, והיא מתאכלסת בהתמדה, אולם גם עתודות הקרקע שלה מוגבלות. החלת הריבונות בעוטף ירושלים תאפשר להרחיב את הפיתוח מזרחה, ובמיוחד לאזור אלון – נופי פרת – כפר אדומים, לאזור מצפה יריחו, לאזור עלמון – גבע בנימין – מכמש, ולאזור קידר.

פיתוח התחבורה, התיירות והחקלאות יאפשר ליצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים. העובדים החדשים יתגוררו בהתיישבות עירונית, קהילתית וחקלאית חדשה שתוקם בסביבתם. ההתיישבות החדשה תיצור רצף מירושלים, דרך מעלה אדומים ועד בקעת הורקניה, בקעת הירדן וחוף ים המלח. המטרופולין של ירושלים יורחב מזרחה, והשדרה המזרחית של מדינת ישראל תורחב ותתבסס.

סיכום

החלת הריבונות של מדינת ישראל בשדרה המזרחית ובעוטף ירושלים חשובים לא רק מטעמים אסטרטגיים ודמוגרפיים, אלא יש בה פוטנציאל לפיתוח כלכלי בקנה מידה רחב, מאחר שניתן יהיה להוציא אל הפועל פרויקטים לאומיים שיפתרו בעיות תשתית של מדינת ישראל. הפרויקטים הלאומיים שיצאו אל הפועל בעוטף ירושלים, בבקעת הירדן ובחוף ים המלח הם:

  • תעלת הימים בתוואי פלמחים–קומראן
  • מתקן להתפלת מי ים בהורקניה ותחנת כוח הידרואלקטרית בקומראן
  • חקלאות אינטנסיבית בבקעת הורקניה ובבקעת הירדן
  • בתי מלון ומוקדי תיירות בחוף הצפון-מערבי של ים המלח
  • שדה תעופה בין-לאומי של ירושלים בבקעת הורקניה
  • רכבת מהירה וכבישים משדה התעופה לירושלים
  • התיישבות מירושלים לים המלח ולבקעת הירדן

ראוי לציין שקיים קונצנזוס לאומי לגבי הכללת בקעת הירדן ועוטף ירושלים במדינת ישראל בגלל חשיבותם הביטחונית. כמו כן, החלת הריבונות על שטחים אלו אינה מעמיסה על ישראל בעיות דמוגרפיות. הפרויקטים הנ”ל יכולים להתממש רק לאחר החלת הריבונות של מדינת ישראל על בקעת הירדן, חוף ים המלח ועוטף ירושלים. ללא הריבונות לא ניתן יהיה לממש את הפרויקטים בשל הצורך בהסכמתה של הרשות הפלסטינית, ויש להניח שהיא לא תתקבל.

מטרתה של התוכנית הנוכחית היא להצביע על כיווני פעולה בלבד, שהרי תוכנית בסדר גודל כזה מחייבת תכנון קפדני ביותר (תב”עות), לוחות זמנים מפורטים, תקציב עתק (למשרדי ממשלה אחדים), ואישורים משפטיים ברמות שונות. שלבי התכנון יהיו מורכבים ביותר, שהרי יהיו חייבים לפרסם מכרזים בין-לאומיים, הקצאת קרקעות, שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי למגזר הממשלתי, תכנון פיננסי מפורט ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכך, התוכנית מחייבת שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה רבים, ובכללם: האוצר, המשפטים, הפנים, התחבורה, התיירות, החקלאות, התשתיות, הגנת הסביבה ועוד. למעשה, שיתוף פעולה בסדר גודל זה מחייב הובלה של משרד ראש הממשלה. * פרופ’ חיים גבירצמן הוא פרופסור במכון


[1] עמותת “שידרה כפולה לישראל”, 1990. תוכנית “השדרה הכפולה”: תוכנית יעד לקביעת גבולותיה ודמותה של מדינת ישראל.

[2] גבירצמן חיים, 2019, משאבי המים בישראל, מהדורה שנייה, יד יצחק בן צבי, ירושלים.

[3] גבירצמן , משאבי המים בישראל.

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך