JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ׳ אפרים ענבר

פרופ׳ אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

דרושה מדיניות חוץ ברורה ועקבית להעצמת השותפות בין אתונה, ירושלים וניקוסיה

בשנים האחרונות העצימו קפריסין, יוון וישראל במידה רבה את יחסיהן המדיניים, הצבאיים והאנרגטיים. ההנהגות הפוליטיות של המדינות נפגשות באופן קבוע ומתאמות את מדיניות האנרגיה בשדות הגז במזרח הים התיכון. בנוסף, הן הקימו את פורום הגז של מזרח הים התיכון (EMGF) הכולל גם את מצרים, איטליה, ירדן והרשות הפלסטינית. הפורום הפך לפלטפורמה לשיתוף פעולה אזורי לפיתוח שדות הגז הטבעי בים התיכון.

יתרה מכך, שלוש המדינות עורכות תרגילים צבאיים שונים לשיפור יכולותיהן הצבאיות ולתיאום בעת הצורך. יחסי גומלין בתחומים נוספים מחזקים את המערך הזה, שיש לו השלכות פוליטיות ואסטרטגיות. למשל, השותפות במזרח הים התיכון היא אחד הגורמים אשר תרמו לשינוי המדיניות של טורקיה כלפי הסכמי אברהם וישראל.

דרוש סדר יום משותף למדיניות החוץ של שלוש המדינות שמטרתו להגביר את המשמעות האסטרטגית של השותפות אתונה-ירושלים-ניקוסיה. הסעיף הראשון על סדר היום הוא תיאום טוב יותר בוושינגטון כדי לעורר רגישות גדולה יותר של ארצות הברית למציאות האזורית, מכיוון שלא נראה שיש לה מדיניות לכידה כלפי אזור זה.

וושינגטון כפייתית לזכויות אדם בגישתה למצרים, המדינה הערבית החשובה ביותר, ואילו בלוב היא נוטה לכיוון גורמים אסלאמיסטיים. שיא קוצר הראייה האסטרטגי היה ביטול תמיכתה בצינור EastMed (מסיבות סביבתיות) שבועות ספורים לפני מלחמת אוקראינה, מה שגרם למשבר אנרגיה. הצינור שתוכנן אמור היה להביא אנרגיה לאירופה.

הממשל האמריקני זקוק למיקוד טוב יותר ביחסו לאזור. ככל שארצות הברית מפנה את תשומת ליבה לסין, מסיבות מובנות, אזור מזרח הים התיכון מקבל פחות תשומת לב אמריקאית. עם זאת, עליית מחירי האנרגיה עשויה להאט את העזיבה האמריקאית מהמזרח התיכון וממזרח הים התיכון.

יש לנצל תקופה זו כדי להבטיח הבנה אמריקאית טובה יותר של ערכו של המערך המשולש. ביקורו הקרוב של הנשיא ג’ו ביידן בישראל הוא הזדמנות להגביר את ההבנה האמריקאית לגבי התועלת של המערך המשולש במזרח הים התיכון.

הסעיף השני בסדר היום המשותף מתייחס למצרים, חברה ב-EMGF ויריבה היסטורית של טורקיה. צריך לנסות לקרבה למערך הישראלי-יווני-קפריסאי. מצרים אינה ששה להצטרף למערך ההלני עם ישראל, למרות השיפור הניכר ביחסי קהיר-ירושלים.

יוון וקפריסין קידמו את היחסים הצבאיים עם מצרים מול איומים ביטחוניים וכדי לסייע בהגנה על האינטרסים שלהן במזרח הים התיכון. יש לנצל זאת לשילוב מצרים בשותפות במזרח הים התיכון. השתתפות מצרית עשויה להועיל מאוד לארבע המדינות.

הסוגיה השלישית היא טורקיה, מעצמה רוויזיוניסטית המונעת על ידי דחפים נאו-עות’מאניים ואסלאמיסטיים. לאחרונה היא מיתנה את התנהגותה מסיבות שונות, אבל כל עוד טייפ ארדואן הוא המנהיג שלה הפוטנציאל להתנהגות תוקפנית הוא גדול.

יש להבין שיציאת ארה”ב מהאזור והחלשתה של רוסיה מעניקות חופש פעולה גדול יותר לטורקיה (ולמעצמות אזוריות אחרות). מלחמת אוקראינה הדגישה את החשיבות האסטרטגית של מיקומה של טורקיה. יתרה מכך, ארה”ב תמשיך להסס ללחוץ על אנקרה כדי להימנע מלדחוף אותה לידיים רוסיות. התפתחויות אלו עשויות לעודד הרפתקנות טורקית. הכלת טורקיה תמשיך להיות אתגר חשוב.

סוגיה רביעית בסדר היום המשותף נוגעת להיערכות החדשה של ה-Western Quad במערב אסיה, הכוללת את הודו, ישראל, איחוד האמירויות וארצות הברית. ניו דלהי מנסה לבנות חלופה ל”יוזמת החגורה והדרך” (BRI) הסיני על ידי קישורה של הודו לים התיכון דרך איחוד האמירויות הערביות וישראל.

מאמץ כזה יחבב את משתתפיו על וושינגטון. ישראל, איחוד האמירויות והמדינות ההלניות צריכות לקדם את החלופה הזו. יתר על כן, הקמת ה-Western Quad תחזק את הסכמי אברהם, שהם חדשים ושבריריים. האנשים במפרץ עדיין לא הפנימו את היתרונות הטמונים בהכרה במדינת היהודים. יתרה מכך, הסכמי אברהם מותנים בכך שישראל תממש את הציפיות שתשים קץ לאיום האיראני.

אוקראינה הזכירה לנו שמלחמה היא עדיין אפשרות מדינית אפילו באירופה. מזרח הים התיכון והמזרח התיכון הם אזורים מוכי סכסוכים ואלימים יותר מאירופה.

למרבה הצער, החוק הבינלאומי והערבויות הוכחו כלא יעילים במניעת תוקפנות מצד מדינות שאינן מסתפקות בסטטוס-קוו. אין זו הפתעה למי שמבין את האופי הכאוטי המתמשך של המערכת הבינלאומית שבה אין שוטר בינלאומי שישמור על החוק והסדר.

המשמעות היא שמדינות המשתייכות למערך אתונה-ירושלים-ניקוסיה חייבות להתכונן למלחמה ללא אשליות. אומנם יש לחזק את היחסים בתוך מערך מדיני זה, אבל כדאי לזכור שלא מדובר בברית צבאית. ישראל צריכה להיות המודל, ויש לחקות את תפיסת הביטחון שלה אשר מדגישה הסתמכות עצמית. כל מדינה חייבת להשקיע בביטחון הלאומי שלה ולשפר את היכולות הצבאיות שלה ואת יכולת ההרתעה. חולשה מזמינה תמיד תוקפנות.

יישום סדר יום זה הוא הכרחי עבור הביטחון הלאומי של מדינות המערך המדיני במזרח הים התיכון, ועל ארצות הברית לקדם מערך זה באופן פעיל. יתר על כן, מערך זה יכול לספק מעט יציבות בשכונה אלימה. אתונה וירושלים, אבני היסוד של הציוויליזציה המערבית, צריכות להראות את הדרך לשאר העולם.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר



תמונה: IMAGO / ANE Edition

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך