JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

טוב יהיה אם בנט יאמץ את שפת הריאל-פוליטיק בשיחתו עם פוטין. זו השפה שהרוסים מבינים היטב ומרגישים נוח איתה.

ראש הממשלה נפתלי בנט נוסע לביקור עבודה ברוסיה השבוע, ובחודש הבא נציין שלושים שנה לחידוש היחסים בין שתי המדינות. ראוי שבנט יזכיר בשיחתו עם פוטין שלעם היהודי יש חוב מוסרי לרוסיה (אז בריה”מ) אשר נלחמה בחירוף נפש נגד החיה הנאצית במלחמת העולם השנייה, והצבא האדום הוא זה ששחרר רבים מן היהודים אשר שרדו ממחנות המוות בדרכו לברלין. יש להודות שבריה”מ גם הצביעה בעד הקמת מדינת ישראל באו”ם ב-1947 (בעיקר כדי לסלק את בריטניה מהאזור) וגם אפשרה העברת נשק מצ’כוסלובקיה לישראל בעת מלחמת העצמאות.

העמדה האוהדת של בריה”מ התחלפה באוריינטציה פרו-ערבית מובהקת מאז שנות החמישים של המאה הקודמת. בריה”מ הפכה לספקית הנשק של רוב מדינות ערב, ואף אימנה את צבאותיהן כדי לזכות בהשפעה במזרח התיכון. בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967 הובילה את רוב מדינות הגוש המזרחי לניתוק קשרים דיפלומטיים עם ישראל. בכל המוסדות הבינלאומיים הצביעה בריה”מ בעד החלטות אנטי-ישראליות. רק לאחר סיום המלחמה הקרה חידשה את יחסיה הדיפלומטיים ושלחה שגריר לתל אביב. 

כיום רוסיה כבר אינה מעצמה כפי שהייתה בריה”מ, אבל היא עדיין מדינה חשובה מאוד בעלת נשק גרעיני רב, ואין היא מהססת להשתמש בצבאה, לדוגמה לכיבוש חצי האי קרים. מוסקבה עדיין מבקשת להיות שחקן עיקרי במערכת הבינלאומית. יתר על כן, יש לה נוכחות במזה”ת, אזור שהיא מחשיבה כ”חצר האחורית” שלה.

היא חזרה למכור נשק למצרים ולמדינות ערביות נוספות. מצרים קנתה שני כורי כוח גרעיניים רוסיים ההופכים אותה לתלויה בדלק גרעיני רוסי לכמה עשורים. שכירי חרב רוסיים משתתפים במלחמת האזרחים בלוב. בסוריה, חיל האוויר הרוסי נלחם לשמר את משטרו של אסאד ובזה רוסיה מוכיחה לכולם שהיא אינה נוטשת את בעלי בריתה כאשר הם בצרות מבית, בניגוד לארה”ב. אסאד גמל למוסקבה בהעניקו לה בסיס ימי בטרטוס ובסיס חיל אוויר בחמימים, וחיל הים הרוסי הגביר את כוחו גם בים התיכון. באופן כללי, רוסיה מנסה לשמור על קשרים טובים עם כל הגורמים במזה”ת כולל איראן וישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס, תורכיה ועיראק.

ההיגיון המסדר של רוסיה הוא הפריזמה הכוחנית ליחסים בינלאומיים. הנשיא ולדימיר פוטין רואה בישראל מדינה חזקה בעלת יכולות צבאיות מרשימות שמוכנה להשתמש בכוחה למימוש אינטרסים מדינתיים. הוא גם מכיר בעובדה שישראל היא בעלת ברית אמריקנית חשובה באזור, ואף רואה בישראל כלי להשפעה אפשרית על ארה”ב. השתקפות לעמדה זאת היא הפגישה המשולשת הראשונה של יועצים לביטחון לאומי של שלוש המדינות שהתקיימה בישראל (יוני 2019). השאיפה לסטטוס דומה לזה של ארה”ב גם התבטאה בפגישה בירושלים אשר דנה בנושאים אזוריים.

לפוטין, בניגוד לחלק מבני ארצו, יש יחס חיובי ליהודים בגלל חוויות ילדות. יתר על כן, הוא מחשיב את היהודים הרבים יוצאי בריה”מ בארץ כתפוצה של רוסיה שיש לשמור על קשרים עימה. ישראל היא המקום היחיד במזה”ת שיש בו לשפה הרוסית ולתרבותה תהודה חיובית. למרות זאת, אל לבנט לשגות באשר לעליונות האינטרס הרוסי בשקלול הסופי.

טוב יהיה אם בנט ישתחרר מהמטען האמריקני שלו ויאמץ את שפת הריאל-פוליטיק בשיחתו עם פוטין. זו השפה שהרוסים מבינים היטב ומרגישים נוח איתה. ניסיון לדבר בקלישאות ליברליות אמריקניות נדון לכישלון. ככל הנראה, בפגישתם הראשונה ימדוד פוטין את נפתלי בנט ויבדוק אם הוא משתווה למנהיג הישראלי הקודם שאותו העריך ושהיו לו איתו יחסי עבודה טובים. קשה כמובן להיכנס לנעליים גדולות כשל נתניהו, אבל יש להניח שבנט למד משהו מאז שעבד בצמידות עם ראש הממשלה לשעבר.

נקודת המפגש העיקרית בין האינטרסים הישראליים והרוסיים היא סוריה. מוסקבה רוצה בטובתו של אסאד ומבינה שיש בכוחה של ישראל לגרום קשיים לשרידותו, לכן ישראל זוכה לחופש פעולה בפעילות האווירית בסוריה נגד ניסיונות איראן להתבסס במדינה ולבנות בסיסים לשיגור טילים נגד ישראל. גם הרוסים אינם מעוניינים שסוריה תהפוך לבת חסות איראנית. זהו תמצית השת”פ הישראלי-רוסי שבנט צריך לשמר. לעומת זאת אין לצפות להבנות בנושא הגרעין האיראני כיוון שרוסיה רואה באיראן גורם אשר מחליש את מעמדה האזורי של יריבתה ההיסטורית, ארה”ב.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונות: Shutterstock, World Economic Forum

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך