JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ביטחון ישראל בוודאי נפגע מהמגפה. יש מערכים בצה”ל הסובלים מהעדר כוח אדם בגלל מספר חולי קורונה או מכיוון שחלק מהחיילים והקצינים נמצאים בבידוד. גם ההנחה שהצורך להתמקד בקורונה ימתן את התנהגותם של שונאינו מוטעית. אויבינו עלולים לראות בקורונה המחלישה את ישראל הזדמנות לפעול נגדנו.

משבר וירוס הקורונה הוא פעמון אזעקה לא רק בתחום הרפואה בישראל, אלא משליך לתחומים אחרים, במיוחד אם נדמה את המגפה למצב מלחמה שנכפה על מדינת ישראל.

למגפה הפוקדת את ישראל יש דמיון רב למלחמה שיש בה שימוש באמצעים ביולוגיים או כימיים. מתברר שיש חוסרים בציוד להתמודדות עם בעיית הקורונה, כמו מערכות מגן, מקלוני בדיקה או אמבולנסים. כשלים דומים לאלו שהתגלו במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון השנייה ממשיכים לרדוף אותנו. דו”ח שכתב האלוף בריק לפני שנתיים התריע על תופעות כאלה והצביע על אי-מוכנות צה”ל למלחמה.

גם הניסיון להרגיע את הציבור ולומר לו שאם המצב יחריף צה”ל (בעיקר פיקוד העורף) יתערב הוא בעייתי. נכון הוא שיש בצבא ציוד רב שיכול לעזור בטיפול במגפה ושיש יכולות ארגוניות לא מבוטלות, אבל אין לשכוח שרוב כוח האדם של פיקוד העורף מקורו במגזר האזרחי. שימוש בפיקוד העורף על ידי המדינה יחליש את המערכות האזרחיות, שנתונות בלאו הכי בלחץ גובר.

ביטחון ישראל בוודאי נפגע מהמגפה. יש מערכים בצה”ל הסובלים מהעדר כוח אדם מספיק באופן קבוע. בימים אלו המצב מחמיר בגלל מספר חולי קורונה או מכיוון שחלק מהחיילים והקצינים נמצאים בבידוד. אומנם הפגיעה של הווירוס קשה יותר באנשים מבוגרים מאוד, אבל לא ברור עד כמה המגפה פוגעת ביכולת צה”ל לפעול במהירות בשלב הזה ולאורך זמן. יש דוגמאות היסטוריות לכך שצבאות התפוררו בעקבות מגפות.

קיימים כבר שיבושים בארגון “גיבושים” לגיוס לוחמים ליחידות נבחרות; ללא כנסת מתפקדת אי אפשר לבטל את החוק קצר הרואי לצמצום תקופת שירות החובה.

יש להניח שיש פגיעה בשגרת האימונים וצמצום בפעילות של צה”ל בתוך שטחים עירוניים צפופי אוכלוסין כדי לעמוד בהמלצות לשמור על “מרחק חברתי”. תיתכן התרשלות בבדיקות במחסומים בגלל החשש להידבקות מקורונה. הכרסום ביכולות הוא בשלב זה שולי, אבל אם המגפה תימשך המוכנות הצבאית תיפגע.

ראוי לזכור שהקִרבה הפיזית וריח הזיעה של החברים לנשק תורמים לאחוות לוחמים. “המרחק החברתי” המשדר אגואיזם, ושכל אדם לנפשו, יכול לכרסם ברוח הקרב של הלוחמים ובדבקות במטרה.

המאמצים לסיים את המגפה עולים כסף רב. אין כיום אפשרות להעריך את העלות הכספית של המגפה למשק, אבל ברור שהממשלה תצטרך להזרים סכומים גדולים כדי להחזיר את הכלכלה הישראלית לפסי צמיחה. המשמעות הברורה בהקשר של הביטחון הלאומי היא שלא יהיו משאבים מספיקים למימוש התוכנית הרב-שנתית של צה”ל “תנופה”, אשר מבוססת על תוספת תקציב של כ-20 מיליארד ש”ח. בכל מקרה, למשרד האוצר יהיה קל יותר לדחות את הדרישות להגדלת תקציב הביטחון המתחייבות מניתוח המציאות האסטרטגית שישראל נמצאת בה.

מגפת הקורונה המכה באויבינו אינה מורידה את המוטיבציה לפגוע במדינה היהודית. הקנאות נגד היהודים רק גדלה בעקבות תפוצת תאוריות קונספירציה שהיהודים הם האחראים למגפה. אנו עלולים לראות תקיפות של מחבלים מתאבדים שהם עצמם חולי קורונה. ההנחה שהצורך להתמקד בקורונה ימתן את התנהגותם של שונאינו היא טיפוסית לראש הפועל על פי ההיגיון המערבי. לאויבינו יש ראש אחר אשר עלול לראות בקורונה המחלישה את ישראל הזדמנות לפעול נגדנו.

במלחמה בווירוס הקורונה מתגלים גם הצדדים היפים שבחברה הישראלית. יש הרבה גילויי אחווה ודאגה לזולת. עם זאת, המערכת הפוליטית עדיין במשבר. מתברר שהפוליטיקאים שלנו אינם מצליחים להתעלות מעבר לסדר היום הפוליטי הצר ולבנות ממשלת אחדות לאומית לצורך מיגור המגפה. המשבר הפוליטי המתמשך, ובמיוחד ההקצנה בשיח בשדה הפוליטי, מחלישים את החוסן הלאומי. בסופו של דבר, החוסן הלאומי הוא מרכיב חשוב ביותר בעמידה מול אתגרים ביטחוניים.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה:Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *