JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

התוצאה הבלתי נמנעת של מימוש שאיפותיה הגרעיניות היא מרוץ נשק גרעיני במזרח התיכון, שבו ישתתפו טורקיה, מצרים, סעודיה ואולי גם איחוד האמירויות.

חידוש העשרת האורניום ל–20% באיראן וההחלטה על ייצור אורניום מתכתי, הם מהלכים המקצרים את הדרך לפצצה גרעינית. זאת בעת שנשיא ארצות הברית, ג’ו ביידן, נכנס לבית הלבן עם כוונה ברורה לפתוח במשא ומתן לגיבוש הסכם גרעין חדש עם טהראן. העמדה של הממשל האמריקאי החדש כלפי איראן עדיין לא ברורה, אך הסיכויים להשיג הסכם שיכול להפיג את החששות הישראליים מפני הפוטנציאל הגרעיני האיראני קלושים למדי. ההתפתחויות אלו מקרבות את התקיפה הישראלית על מתקני הגרעין, כפי שעולה מדבריו של הרמטכ”ל, אביב כוכבי.

החתירה של טהראן לפצצה גרעינית, ושאיפותיה להגמוניה במזרח התיכון, מסכנות את ישראל. ההנהגה של איראן מאמינה כי למדינה היהודית אין זכות קיום, וכי ישראל תיעלם תחת לחץ צבאי, או תושמד כשהיא חלשה ופגיעה. בעקבות הנסיגה ההדרגתית של ארצות הברית המזרח התיכון, איראן גם הגיעה למסקנה כי ישראל היא המכשול הצבאי העיקרי לשאיפותיה ובכך היא נהפכה לא רק לאויב דתי, אלא גם ליריב אסטרטגי שיש לגבור עליו.

התחכום האיראני בהפעלת ארגונים־שליחים במזרח התיכון, והנכונות של הנשיאים ברק אובמה ודונלד טראמפ לעזוב את האזור, סללו את דרכה של איראן בתוכניתה להקמת “מסדרון שיעי” ממנה, דרך עיראק וסוריה לים התיכון. היא גם מנסה לבנות בסיסים מסביב לישראל, שבהם תוכל להציב טילים על מנת להרתיעה מפני תקיפה של מתקניה הגרעיניים, ובמקרה של תקיפה כזאת לפגוע אנושות בישראל.

אי לכך, ישראל פועלת למנוע התבססות איראנית בסוריה, וגם מנסה לבלום את התקדמותה הגרעינית. הפיצוץ המסתורי בנתאנז (יוני 2020), וחיסולו של מדען הגרעין הבכיר מוחסן פחריזאדה (נובמבר 2020), הם העדויות האחרונות לכך.

אם איראן תסכים להיכנס למשא ומתן על הסכם גרעין חדש, יהיה זה אך ורק במטרה להגיע להישגים כמו הסרת הסנקציות הכלכליות והגנה מפני צעדים צבאיים נגדה, וכן כדי להרוויח זמן להתקדמות נוספת במיזם הגרעיני שלה. קשה להניח שטהראן תסכים למגבלות נוספות עליה. יתר על כן, ביוני יתקיימו בחירות לנשיאות באיראן, וכל המועמדים הם מהזרם הקיצוני, כאלה שמתנגדים לוויתורים. ראוי לזכור כי הנשק הגרעיני נתפש כתעודת ביטוח להישרדות משטר וכאמצעי מרכזי להשגת הגמוניה אזורית. לפיכך, קשה להעלות על הדעת מצב שבו איראן תוותר על האופציה הגרעינית, אלא אם כן מהלך כזה ייכפה עליה.

התוצאה הבלתי נמנעת של מימוש שאיפותיה הגרעיניות היא מרוץ נשק גרעיני במזרח התיכון, שבו ישתתפו טורקיה, מצרים, סעודיה ואולי גם איחוד האמירויות. תרחיש זה הוא סיוט אסטרטגי בעבור ישראל. נשק גרעיני בידי שתי מדינות אינו מבטיח הרתעה הדדית. קיום מאזן אימה עם מדינה אחת הוא תהליך מורכב מבחינה טכנית ופוליטית, ומלווה בחוסר ודאות. לגמרי לא בטוח שאפשר ליצור הרתעה גרעינית אפילו נגד מדינה אחת, ועל אחת כמה וכמה נגד כמה מדינות. ככל הנראה ירושלים תסכים שממשל ביידן ינהל משא ומתן על הסכם גרעין חדש, כדי להימנע מקרע עם הממשל האמריקאי ובניסיון לשכנע אותו להשיג תנאים מינימליים להסכם טוב יותר מבחינתה. אבל לא נראה בעתיד הקרוב הסכם שישראל תוכל לחיות עמו בבטחה. לכן היא צריכה לשמר את האפשרות להשתמש בכוח צבאי כדי למנוע יכולת גרעינית מאיראן.

טוב עשה הרמטכ”ל אביב כוכבי, שביקש לרענן את התוכניות בנושא זה. איום צבאי אמין הכרחי גם כדי לדרבן את ארצות הברית ואת מדינות אירופה החוששות מעימות צבאי במזרח התיכון לנקוט עמדות קשוחות יותר כלפי איראן. האיום הצבאי נחוץ גם כדי לשמר את הברית האזורית נגד טהראן. לנוכח הרתיעה של אמריקה להתעמת צבאית, במיוחד של ממשל ביידן הכולל יוצאי ממשל אובמה הדבקים בדיפלומטיה, מדינות המפרץ עלולות להתקרב דווקא לאיראן, במיוחד אם הן יעריכו שישראל לא מוכנה לפעול צבאית נגד האיום המשותף.

לא מן הנמנע כי ישראל תתקוף מוקדם ולא מאוחר יותר, כדי למנוע מאיראן לבצע שיפורים הגנתיים סביב מתקני הגרעין שלה. אם ישראל תרגיש לבד במערכה נגד איראן, ולאחר שיתברר כי פעולות סמויות הגיעו למיצוי של התועלת שבהן, ירושלים תשקול ברצינות מתקפת מנע על פי התקדימים בעיראק (1981) ובסוריה (2007).

הפעם המחיר עלול להיות הרבה יותר גבוה, אך אי־עשייה עלולה לגבות מחיר יקר יותר. דומה כי קרבה השעה להוציא לפועל את האיום, לפני שיהיה מאוחר מדי.

פרופ’ ענבר הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS).

פורסם ב-הארץ 02.02.2021


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *