ישראל נכנסת לוואקום שארה”ב השאירה באסיה

הבית הלבן חשוב לניו דלהי והקרבה לישראל משתלבת עם תכניתו של מודי להעמיק את היחסים עם ארה”ב, לאור הידידות בין וושינגטון לירושלים.

רה”מ בנימין נתניהו יצא לביקור בהודו חצי שנה בלבד לאחר ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בישראל ביולי. ביקורים אלה משקפים את ההתפתחות המשמעותית ביחסים בין שתי המדינות מאז כינון היחסים הדיפלומטיים המלאים ביניהן בשנת 1992.

מאז עלייתו לשלטון של רה”מ מודי, במאי 2014, ממשלתו השילה את הסתייגויותיה של קודמתו בנוגע ליחסים עם ישראל. יש לציין כי ביקורו של מודי בישראל לא “אוּזַן” באמצעות ביקור ברשות הפלסטינית, מה שמצביע על כך שהודו מפרידה בין יחסיה עם ישראל לבין מחויבותה ההיסטורית לסוגיה הפלסטינית. הודו אף נמנעה לעתים מלהצטרף לרוב האוטומטי נגד ישראל בפורומים בינלאומיים. שתי המדינות החליטו להתמקד ביחסים הדו-צדדיים ביניהן.

הדבק האסטרטגי בין הודו לישראל מורכב מתפיסת איוּם גבוהה ומסדר יום אסטרטגי משותף. שתיהן ניהלו מלחמות קונבנציונליות גדולות עם שכנותיהן והתנסו בטרור ובסכסוכים בעוצמה נמוכה, ושתיהן מעורבות בסכסוכים ממושכים המתאפיינים ברכיבים אתניים ודתיים מורכבים, שגורמי-חוץ לא תמיד מבינים אותם עד הסוף. כמו-כן, היריבים של שתיהן מחזיקים בנשק להשמדה המונית.

שתי המדינות רואות חלקים מהעולם הערבי כמרכזי פעילות של קיצוניות אסלאמית – איום משותף על שתיהן. יתרה מכך, הודו חוששת שהנשק הגרעיני של פקיסטן ייפול בסופו של דבר לידיהם של קיצוניים אסלאמיים, בעוד שישראל רואה בתמהיל של קנאות אסלאמית ושאיפות גרעיניות באיראן איום קיומי. פעילי דאעש שנותרו מאיימים על יציבותן של מצרים וירדן – שכנותיה של ישראל – ומהווים מקור לדאגה גוברת בִּדְרום אסיה ובדרום-מזרחה.

כמובן, וושינגטון חשובה לירושלים ולניו-דלהי. הודו, שחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית, שיפרה את יחסיה עם ארה”ב. יחד עם זאת, קשריה של ניו-דלהי עם ירושלים עשויים לסייע לה להחליק הצידה כמה מנקודות הקושי שלה ביחסיה עם ארה”ב. קרבה לישראל משתלבת עם תכניתו של מודי להעמיק את היחסים עם ארה”ב, לאור הידידות בין וושינגטון לבין ירושלים. גם הארגונים היהודיים בארה”ב עמדו על חשיבותה של הודו לישראל ולארה”ב, כמו גם על היתרון הגלום בטיפוח יחסים טובים עם הקהילה ההודית באמריקה, שכוחה הפוליטי הולך וגובר.

שתי התפתחויות אסטרטגיות במאה ה-21 עשויות לחזק את הדבק האסטרטגי בין הודו לישראל: הירידה במעמדה של ארה”ב ועליית כוחה של סין. במזרח-התיכון, חוסר-רצונה של ארה”ב להיות מעורבת סייע לשאיפתה של איראן להגמוניה באזור. לחולשתה של ארה”ב יש באופן בלתי-נמנע השלכות גם בחלקים אחרים של העולם. אכן, מדינות אסיה רואות בדאגה את צמצום תפקידה הבינלאומי של ארה”ב.

הודו התגברה בהדרגה על רתיעתה משיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. זה כבר לא רק שת”פ בנושא המלחמה בטרור, שקדם לכינון היחסים הדיפלומטיים ושמתנהל הרחק מעין הציבור. מתקפות הטרור במומבאיי בנובמבר 2008 הדגישו את הצורך של הודו בהיערכוּת טובה יותר כנגד הטרור, והביאו אותה לשיתוף-פעולה נרחב יותר עם הסוכנויות הישראליות.

אספקת נשק והעברת טכנולוגיה הפכו אף הן לרכיבים חשובים במערכת היחסים הדו-צדדית. מדיניות הייצוא של ישראל גמישה ונענית לדרישותיה של הודו להעברת טכנולוגיות. ההצהרה המשותפת של הודו וישראל שיבחה את שת”פ הביטחוני, וציינה שהודו וישראל הסכימו ביניהן ש”פיתוחים עתידיים בתחום זה צריכים להתמקד בפיתוח משותף של מערכות הגנה, כולל העברת טכנולוגיה מישראל, עם דגש מיוחד על יוזמת ה’ייצור בהודו'”.

כתוצאה מהמאמצים של תעשיותיה הביטחוניות, ישראל הפכה לספקית הנשק השלישית בגודלה להודו. על אף הקשיים שצצים מדי פעם ביישום חוזי הרכש הצבאיים עם הודו אינם מטשטשים את התמונה הכללית של שת”פ איתן. חוזים אלה הם חלק מתכניתה בת ה-250 מיליארד דולרים של הודו לחדש את צבאה עד 2025 לנוכח המתחים שהיא חוֹוה עם שכנותיה, סין ופקיסטן.

לגבי ישראל, יחסים טובים עם הודו משקפים מוּדעוּת לשינויים המבניים במערכת הבינלאומית, שבה עובר מרכז הכובד לאסיה ולמזרח האוקיינוס השקט. הודו היא שחקנית ראשית חשובה ביותר הדורשת את מלוא תשומת ליבה של ישראל.

אף-על-פי שסוגיות ביטחון הם פן חשוב ביחסים הדו-צדדיים, הם מהווים רק מרכיב אחד. ההצהרה המשותפת מאזכרת מספר גדול של הסכמים בתחום האזרחי: חלל, ניהול משק-מים, חקלאות, מדע וטכנולוגיה. בנוסף לכך, שתי המדינות החליטו לייסד קרן חדשנות בתקציב של 40 מיליון דולרים, כדי לאפשר למיזמים הודיים וישראליים לפתח טכנולוגיות ומוצרים חדשניים שניתנים ליישום מסחרי.

נתניהו מאוד מעריך את יחסיה של ישראל עם אסיה, בעיקר עם הודו. ביקורו יהווה הזדמנות לאמוד את ההתקדמות שהושגה ביחסים הדו-צדדיים, לגבור על המכשולים המפריעים ליישום החוזים שנחתמו במהלך ביקורו של מודי, ולחזק עוד יותר את הקשרים האסטרטגיים בין הודו לישראל. נתניהו יאמץ שוב את תפקיד איש-המכירות וינסה להרחיב את הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות ולקדם את תדמיתה של ישאל כענקית טכנולוגיה וכחברה חשובה בקהילייה הבינלאומית.

פורסם ב-מקור ראשון 14.1.2018

סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

תמונה: Bigstock