JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

התוכנית מאפשרת החלת החוק הישראלי על מבואותיה הדרומיים, המזרחיים והצפוניים של ירושלים אשר תעמיק את האחיזה הישראלית בעיר הבירה.

יום ירושלים השנה עומד בסימן הקמת ממשלת החירום הלאומית שהושבעה בתחילת השבוע. הנושא המדיני שעל סדר יומה הוא יישום תוכנית טראמפ לשלום, הכוללת הכרה בריבונות הישראלית בעיר המאוחדת. כמו כן, התוכנית מאפשרת החלת החוק הישראלי על מבואותיה הדרומיים, המזרחיים והצפוניים של ירושלים אשר תעמיק את האחיזה הישראלית בעיר הבירה.

סעיף ירושלים בתוכנית טראמפ מצטרף למהלך של העברת השגרירות האמריקאית במאי 2018. ההכרזה האמריקנית על העברת השגרירות נראתה כהכרה בעובדה הלא חדשה שירושלים מתפקדת כבירת המדינה היהודית, ובה יושבים הכנסת ומשרדי הממשלה. יתר על כן, זכותה של מדינה לבחור את בירתה מקובלת. למרות זאת, נדרש אומץ מדיני רב לעשות זאת. אין ספק שהנשיא טראמפ עשה מה שנשיאים אחרים הבטיחו לעשות לפני הבחירות ולא קיימו אחריהן. היום גם רוסיה ואוסטרליה מכירות בירושלים כבירת ישראל, ומדינות נוספות פתחו נציגויות בירושלים.

לפני העברת השגרירות הזהירו מומחים למיניהם מפני השלכות איומות של השינוי בעמדה האמריקנית, וכולנו יודעים שתחזיות האימה לא התממשו. זה מעיד שהשליטה הישראלית בירושלים, ובמיוחד בעיר העתיקה, מעוררת פחות התנגדות מכפי שאפשר היה לצפות. יש לשער שמדינות ערב מעדיפות שליטה ישראלית, כולל על הר הבית, מאשר העברת חלק זה מהעיר לידי הפלסטינים או לידי מדינה ערבית אחרת. ידועה גם העובדה שהדאגה לפלסטינים, החומדים את ירושלים, שככה בהדרגתיות ברחוב הערבי. הגיבוי של ארה"ב להתעקשות הישראלית על ריבונות בעיר בוודאי משאיר את רישומו בעולם הערבי.

כל אלו חדשות טובות לישראל, והן מוסיפות לגיטימיות למצב הקיים. תוכנית טראמפ מחזקת מגמה זאת, ואף מעניקה לישראל אזורים חשובים לשמירת ביטחונה של ירושלים ומדינת ישראל. לירושלים יש ממד מיוחד בזהותה ובגורלה של המדינה היהודית. דוד המלך הקים בה את בירתו לפי 3,000 שנה, ובכל דור ודור חזרו היהודים על האמירה הידועה "לשנה הבא בירושלים". מדהים לראות שירושלים לא שימשה בירה לאף ישות מדינית מוסלמית. כמו כן, היהודים הם הרוב בעיר במשך 150 השנים האחרונות.

הדרישה לירושלים אינה רק מסיבות היסטורית ודתיות, אלא גם בגלל היותה חיונית לביטחונה של ישראל. שליטתה של ישראל בירושלים רבתי מקנה עומק אסטרטגי למישור החוף המאוכלס בצפיפות, ומגינה על נתיב חיוני בין אזור החוף לנהר הירדן, גבול הביטחון המזרחי של ישראל.

לכן, על ישראל לקבל את תוכנית טראמפ על כל סעיפיה כדי שתמשיך ליהנות מהגיבוי של הנשיא הידידותי ביותר שישב בבית הלבן. גם אם ייבחר נשיא אחר בנובמבר, אל לישראל לאבד שעת כושר ולהחיל את החוק הישראלי במעלה אדומים, גוש עציון וגבעת זאב ולייצר את אותה ירושלים רבתי אשר תבטיח את ירושלים בריבונות ישראלית. לא ברור כלל שהמועמד לנשיאות מהמפלגה הדמוקרטית יתכחש למדיניות האמריקנית של טראמפ בנושא ירושלים; הוא כבר הודיע שלא יוציא את השגרירות מהעיר.

יחד עם זאת, המציאות הדמוגרפית מעלה את החשש שהשליטה הפוליטית הישראלית בעיר נתונה בסכנה. נכון להיום, יהודים מהווים רוב בירושלים (62%). מאז אוחדה ירושלים ב-1967, גדל שיעור הערבים בעיר מ-26% ל-36% )כולל תושבי שכונות "עבר גדר הביטחון"). אומנם במישור הפוליטי הייתה לצמיחה זו רלוונטיות שולית בלבד, שכן ערביי ירושלים סירבו עד כה לשחק במגרש הפוליטי בעיר. במשך חמישים שנה החרימו הערבים את הבחירות המוניציפליות (אף כי יש בידם הזכות להצביע), ובכך הבטיחו רוב יהודי במוסדות העירוניים הנבחרים. לפיכך, אין ספק שהאתגר הציוני הבוער ביותר היום הוא ליישב יהודים – בעיקר ציונים – בירושלים.

עם זאת, תושבי העיר הערבים ראויים ליחס הוגן מצד שלטונות המדינה. מרבית הערבים בעיר לא חיו מעולם תחת שלטון אחר למעט זה הישראלי, ולאחר כישלון תהליך אוסלו, וההכרה האמריקנית בירושלים כבירת ישראל, רובם גם הבינו שהעיר לא תחולק. בעקבות מאמצי העירייה לקדם את שילובם הכלכלי של ערביי ירושלים במערכות החיים של העיר, אנו עדים היום לתהליך של "ישראליזציה". קיים מספר הולך וגדל של תלמידים ערבים במזרח העיר הלומדים את תוכנית הלימודים של בתי הספר התיכוניים בישראל. יש ביקוש הולך וגדל ללימודי עברית. משבר הקורונה הביא את צה"ל למזרח העיר בתפקידי סיוע לאוכלוסייה.

על כל מעלותיה בנושא ירושלים, תוכנית השלום של טראמפ היא אולי ההזדמנות לשינוי מעמדן של שכונות "עבר הגדר" (בדגש על מחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב, שמונים כ-125,000 תושבים) כדי לשפר את המאזן הדמוגרפי בעיר. טוב תעשה הממשלה אם תקבל את תוכנית הנשיא האמריקני על כל סעיפיה, למען ירושלים מאוחדת ובטוחה.

יום ירושלים שמח.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *