JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

לפנינו שעת רצון לקדם את מימוש קביעת גבול הביטחון של מדינת ישראל במזרח, וזאת בהכרה של המעצמה הגדולה בעולם. החששות ליציבות הממלכה ההאשמית בירדן מוגזמים.

אחד הטעונים הרווחים ביותר בימים אחרונים נגד הכוונה להחיל את החוק הישראלי על בקעת הירדן במסגרת "תכנית המאה" של הנשיא דונלד טראמפ הוא החשש ליציבות הממלכה ההאשמית בירדן. החששות הללו מוגזמים.

ממלכת ירדן היא שותפה אסטרטגית של ישראל כבר הרבה שנים, עוד לפני שחתמה על חוזה שלום עם ישראל בשנת 1994. הסיבה העיקרית היא האויב המשותף לשניהם – התנועה הלאומית הפלסטינית. לשתי המדינות יש מסכת אינטרסים משותפים ענפה הכוללת תמיכה בנוכחות אמריקנית באזור, התנגדות לתנועות על-לאומיות כפאן-ערביות ופאן-אסלאם וכמובן לאסלאם הקיצוני בין שהוא סוני או שיעי. בית המלוכה הירדני גם רואה עין בעין עם ירושלים את האיום האיראני.

ירדן מסתייעת בישראל כדי להרתיע את כבושה על ידי גורמים קיצונים המאיימים עליה כמו כמו עיראק בשליטת סאדאם חוסין או סוריה תחת חאפז אסאד בסתיו 1970. ישראל רואה בירדן מדינת חיץ בינה לבין כל הקיצונים מזרחית לה.

ירדן בוודאי לא רוצה ישות מדינית שכנה מעבר לירדן שעלולה להתפתח למעין עזה שבשליטת חמאס. נוח לה השליטה הצבאי הישראלית בבקעה אשר מגינה עליה ממערב. כך היה גם בתקופה שישראל שלטה בלעדית בבקעת הירדן עוד לפני הסכמי אוסלו ב' (מ-1995) אשר הגדירו שטח זה כאזור-C.

צריך לזכור שירדן לא נמנעה מלחתם על הסכם שלום עם ישראל (1994) בשעה שירושלים, החשובה יותר מהבקעה,  תחת ריבונות ישראלית (תמורת הכרה בתפקיד ירדני בהר הבית).

מאז הסכם השלום התלות הירדנית בישראל גברה. ישראל מספקת כמויות הולכות וגדלות של מים מעבר להתחייבויותיה שבהסכם השלום בגלל היכולת שלה להתפיל מי ים. ישראל גם התחילה לספק גז ממאגרי הגז שבים התיכון לשכנה שבמזרח. נוסף על כך, השדולה הישראלית בוושינגטון עובדת שעות נוספות כדי להבטיח סיוע כלכלי אמריקני לעמאן.

יתרה מזו, קשה להניח שיופעל לחץ ממדינות ערב כמו סעודיה, מדינות המפרץ או מצרים לנקוט צעדים נגד סיפוח ישראלי של בקעת הירדן. נוכח האיום מאיראן והאפשרות לנסיגת הכוחות האמריקנים מהמזרח התיכון, ישראל נותרה המגן מפני ניסיונות ההתפשטות של הרפובליקה האסלאמית.

נכון שלמשטר הירדני יש התנגדות מבית להידוק היחסים עם ישראל. קשה להסביר לרחוב הירדני את היתרונות שביחסים טובים עם ישראל ובמיוחד את הצורך הביטחוני של ירדן בשליטה ישראלית בבקעת הירדן. אבל אין לזלזל ביכולת הפוליטית של ההאשמים להתמודד עם רחשי הלב האנטי-ישראלים הנפוצים במרחב הממלכה. הם עושים זאת זמן רב באמצעות כוחות ביטחון יעילים וגמישות פוליטית מרשימה. ראוי לציין שבניגוד למדינות ערב אחרות, ירדן שרדה יפה מאד את ה"אביב הערבי."

לבסוף, ישראל צריכה לעשות מה שטוב לה. לפנינו שעת רצון את לקדם מימוש קביעת גבול הביטחון של מדינת ישראל במזרח, וזאת בהכרה של המעצמה הגדולה בעולם. הגיעה זמנה של תכנית אלון מבית המדרש של תנועת העבודה המדגישה את הצורך בגבולות בני הגנה והרגישה גם לסוגיה הדמוגרפית.

כמובן הצהרת ריבונות אינה מספיקה. היא צריכה להיות מלווה במעשים – ישוב הרבה יותר יהודים בבקעה ומשילות בלתי מתפשרת.

פורסם ב-ישראל היום 27.01.2020


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *