JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

אלוף משנה (מיל') ד"ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

חזרת ארה”ב להסכם תהווה התעלמות נוספת מבקשותיה של ישראל בנושא חיוני לה, ופגיעה במעמדה כבעלת ברית אמריקנית מרכזית במזה”ת.

ארה”ב להוטה לחזור להסכם הגרעין עם איראן גרסת 2015. למרות המו”מ הנוקשה שהאיראנים מנהלים, ככל הנראה תחזור ארה”ב להסכם מ-2015 (בהנחה, שאינה מובנת מאליה, שהמנהיג העליון באיראן אכן רוצה בזה).

המחויבות המשותפת לארה”ב ולבעלות בריתה במערב, ובראשן צרפת, לנסות להשיג אחר כך הסכם טוב יותר ובעל תוקף לתקופה ארוכה יותר תתרוקן בפועל מתוכנה בעקבות קבלת הדרישה האיראנית הגורפת שכל מערך הסנקציות יבוטל. ויתור זה יותיר את ארה”ב ללא מנופים לממש את שאיפתה להסכם “טוב וארוך יותר” הכולל פיקוח הדוק יותר, הגבלות בנושא הטילים הבליסטיים ומיתון התנהגותה החתרנית של איראן באזור.

האיראנים ינסו, ככל הנראה, לקבל התחייבות אמריקנית למנוע תקיפות ישראליות, בהמשך להתחייבות שניתנה ב-2015. גם אם פעולות ישראל קונות לארה”ב זמן ומשפרות את עמדת המיקוח שלה (בינתיים ארה”ב נמנעת מביקורת גלויה, להבדיל ממסע לחישות נגד “הפטפטת”), הרי שלאחר השגת הסכם תצטרך ישראל להחליט האם להמשיך בפעילות חשאית להאטת המיזם הגרעיני האיראני בניגוד לרצון ממשל ביידן. אם אופציית הפעולות החשאיות מיצתה את עצמה, ישראל תצטרך להחליט האם לעבור לתקיפה גלויה, תוך הסתכנות בהתנגשות מדינית עם ארה”ב.

גם אם להסרת הסנקציות תהיה השפעה חיובית הדרגתית בלבד על הכלכלה האיראנית, מעמדה במזה”ת יתחזק באופן משמעותי והיא תמשיך במדיניותה התוקפנית הקיימת. התנהגותה לאחר החתימה על ההסכם ב-2015 רק מחזקת ציפייה זאת.

חזרת ארה”ב להסכם 2015 תהווה התעלמות נוספת מבקשותיה של ישראל בנושא חיוני לה, ופגיעה במעמדה כבעלת ברית אמריקנית מרכזית במזה”ת. קשה להניח שהפיצוי שאולי יוצע לישראל על ידי ארה”ב בגלל החזרה להסכם האומלל יכלול מרכיבים המשפרים משמעותית את יכולת התקיפה הישראלית של מתקני גרעין איראניים.

בנסיבות אלה, ייתכן שתהיה התקרבות לישראל מצד איחוד האמירויות, בחריין וסעודיה כנגד האיום האיראני, אבל קיימת גם אפשרות שהן דווקא תתקרבנה לאיראן כתוצאה מהתחזקותה והנסיגה האמריקנית מהאזור. כבר רואים ניצנים של דו-שיח איראני-סעודי בתיווך עיראק. ממשל ביידן גם פחות מחויב ל”הסכמי אברהם” מאשר קודמו.

בתוך כך, יש סימן שאלה גם לגבי המשך וטיב היחסים בין ישראל לאזרביג’אן, נכס אסטרטגי, בגלל התקרבות באקו לאנקרה. ייתכן שאנקרה תאמץ גישה תוקפנית אף יותר כלפי ישראל בעקבות ההתעלמות האמריקנית מישראל.

החלשת מעמדה של ישראל והגישה הנוחה של הממשל לפלסטינים עלולות במקביל להגביר את תיאבונם של הפלסטינים לוויתורים ישראליים. גישה פלסטינית כזאת תהיה אולי מלווה באלימות.

למול מרכיבים מעוררי דאגה אלה:

  • חשוב להציג את עמדת ישראל, ולצייד את ידידינו במסרים חדים ברוח זאת, שלפיה החזרה להסכם מ-2015 אינה (רק) איום על ישראל; היא תשפר את היכולת של איראן לפרוץ אל הפצצה ותאיץ תהליכי גִרעון בתורכיה, בסעודיה ובמצרים, המסוכנים ליציבות במזה”ת ועבור העולם כולו.
  • הכרחי לשמר את חופש הפעולה של ישראל. עמדה ישראלית נחושה, מגובה במעשים, נגד המיזם הגרעיני האיראני המאיים לגרום לגִרעון המזה”ת תסייע בין היתר גם לביצור “הסכמי אברהם” ולמניעת התקרבות סעודיה ומדינות המפרץ לאיראן, ותשמר את התדמית הכוחנית של ישראל. השמעת ההתנגדות בקול רם למערכת הבינלאומית היא מרכיב בשמירת חופש הפעולה ויכולת ההרתעה.
  • לממד הזמן ביצירת התגובה הישראלית יש חשיבות גדולה מאוד. היא חייבת לשדר אי-השלמה עם הצעד האמריקני כדי לשמר את הברית האנטי-איראנית באזור.
  • ירושלים צריכה להתכונן למתח גבוה ביחסיה עם וושינגטון ולנסות להרפותו באמצעות מאמצים דיפלומטיים כלפי הקונגרס, דעת הקהל האמריקנית, הקהילה היהודית וקבוצות ידידותיות בארה”ב. העמדה הישראלית נגד הסכם הגרעין זכתה, ועדיין זוכה, לאהדה רבה בארה”ב.
  • חשוב שמסרים אלה יועברו על ידי הדרגים המקצועיים הבכירים, ויהיו נקיים מגוון פוליטי, ישראלי או אמריקני. גם אם יש מחלוקות עם ממשל ביידן צריך להישמר מקרע.
  • ישראל צריכה להיות ערוכה לניסיונות איראניים לפגוע בה באמצעות שילוח טילים מלבנון, סוריה, עיראק ותימן.
  • ישראל צריכה להיות מודעת שירדן צפויה להוות מטרה לחתרנות איראנית מכיוון שמבחינה אסטרטגית היא “הבטן הרכה” של ישראל. איראן רוצה להקיף את ישראל בבסיסים לשילוח טילים. לכן, ירושלים צריכה לפעול לשמירת יציבות הממלכה.

נדרשת תבונה רבה כדי להתגבר על המצב הקשה שישראל נקלעה אליו.


סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.


תמונה: Bigstock

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך