JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

פרופ' ענבר: התוכנית של הרמטכ"ל אביב כוכבי שואפת להכין את צה"ל להכרעה מהירה של האויב.

ערוץ 7, 20.06.2018

 

ארבעה חודשים חלפו מאז נכנס הרמטכ"ל אביב כוכבי למשרד בקומה ה-14 בבניין המטכ"ל בקריה בתל אביב, ובשבוע שעבר הוא הציג בפני סגל הפיקוד הבכיר את התוכנית הרב-שנתית – תר"ש בלשון הצבאית – שגיבש. התוכנית החדשה תחליף את תר"ש גדעון רצופת הבעיות שהופעלה בתקופתו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

ההבדל בין שתי התוכניות, לפחות על פי הפרטים שפורסמו בנוגע לתוכנית החדשה, לא יכול להיות קיצוני יותר. כבר משמן של שתי התוכניות אפשר להבחין בהבדל המהותי. בעוד תר"ש גדעון התמקדה ביצירת צבא קטן וחכם, בדומה לצבאו של גדעון, כוכבי קרא לתוכניתו תר"ש תנופה. מהפרטים שנחשפו על התוכנית עולה שהקו המרכזי בה הוא חיזוק השימוש בכוח הצבאי היבשתי, חתירה להכרעה מהירה ככל האפשר והסבת אבידות ונזקים כבדים לאויב.

"צה"ל היה התקפי גם בימיו של איזנקוט, אלא שהתפיסה של כוכבי היא שמרכז הכובד הצבאי צריך להיות צבא היבשה ולא חיל האוויר והמודיעין", אומר פרופ' אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון. "בשנים האחרונות הייתה רתיעה גדולה להשתמש בכוחות היבשה, וגם הייתה הזנחה גדולה מאוד של כוחות משוריינים, טנקים ועוצבות מילואים".

ההזנחה שענבר מדבר עליה הופיעה בדו"ח האלוף בריק על מוכנות הצבא למלחמה, שפורסם בקיץ שעבר וטלטל את מערכת הביטחון. כמו כן, בחודשים האחרונים לכהונתו של איזנקוט שורה של קצינים בכירים בצבא, וביניהם מח"ט חטיבה 7 של השריון אל"מ רומן גופמן, דיברו בגלוי ומאחורי הקלעים על כך שצבא היבשה מתנוון כי לא מפעילים אותו.

ממה נבע הפחד מהשימוש בצבא היבשה?

"הקונספציה עד עכשיו הייתה שיש לנו מודיעין טוב ואנחנו מסמנים מטרות שאפשר להרוס באש ממטוסים וספינות, בלי להכניס כוח קרקעי לשטח. הקונספציה הזאת מאוד מושכת, כי לא מסכנים חיילים. במידה מסוימת השיטה הזאת עובדת בסוריה, אבל כשנאלצו להעמיד אותה למבחן בעזה התברר שזה מאוד בעייתי".

החשש מאובדן חיי אדם במלחמה לא נולד סתם. במלחמת צוק איתן נהרגו 68 חיילים, רובם תוך כדי לחימה בתוך רצועת עזה. "יש רתיעה של הדרג המדיני מאבידות, כי הוא חושב שהעם לא מוכן לשאת באבידות. אבל הוא טועה, העם מוכן לשאת באבידות במלחמת אין ברירה, ובשביל לנצח במלחמה צריך להגיע לחיכוך גבוה יותר שעלול לעלות בחיי כוחותינו. בלי זה אין אפשרות לנצח במלחמות".

אז מה השתנה? פתאום החשש נעלם?

"מה שהשתנה בראש ובראשונה הוא הזהות של מי שעומד בראש הצבא. האופי של שני הרמטכ"לים שונה לחלוטין, וזה מחלחל פנימה ומשפיע גם על אופייה של התוכנית החדשה. איזנקוט היה שונה, ותוסיף לזה את החשש של הדרג המדיני מלהפעיל את כוח היבשה. את התוצאה ראינו בשנים האלה".

"אני יכול להגיד לך שהמסר הזה של כוכבי מועבר בחודשים האחרונים לקצונה הבכירה בצה"ל, ובביקורים האחרונים שומעים את הקולות האלה נאמרים בשטח", אומר ח"כ מוטי יוגב מאיחוד מפלגות הימין.

עד כמה התוכנית הזאת שונה מהותית מתר"ש גדעון?

"אני לא חושב שהיא שונה מהותית, אלא שהיא בונה קומה נוספת על בסיס הפעילות של צה"ל בשנים האחרונות. איזנקוט לקח את תר"ש גדעון במשמעות של להגביר את המוכנות של צה"ל למלחמה. הרי לפני כן לא הייתה תוכנית מסודרת, וכשאין לך תוכנית מסודרת אתה לא יכול להכין את הצבא כראוי. זה יצר תוכנית אימונים מסודרת, תוכניות רכש מסודרות, נתן לצה"ל את היכולת להתארגן טוב יותר. לצורך העניין, לבני גנץ לא היה תר"ש. אם הצבא בזמנו היה פועל עם תר"ש מסודר, צוק איתן היה נראה אחרת לגמרי".

אחת הנקודות המהותיות בתוכניתו של כוכבי היא ההכרעה המהירה. הדרישה של כוכבי מהכוחות היא להשמיד חלק ניכר ככל האפשר מכוח האויב במהירות האפשרית. הקונספט נלקח מפתיחתה של מלחמת ששת הימים, אז צה"ל השמיד בשעות הראשונות של המלחמה את חילות האוויר של מצרים וסוריה, ושינה בכך את המלחמה. דוגמת ששת הימים אף הועלתה בגלוי בזמן הדיונים בתוכנית החדשה.

"ששת הימים היא לא סתם דוגמה", מסביר פרופ' ענבר, "יש בה רעיון מהותי. להשמיד הרבה חיילים של האויב זה רק חלק מתוך המהלך הכולל שנדרש. הדבר המשמעותי יותר הוא להשמיד את מרכזי הכובד של היריב, לפגוע בו בנקודות האסטרטגיות שלו. בששת הימים מדובר היה בחילות האוויר. אצל חיזבאללה וחמאס היום, שמכונים במסמך צבאות טרור, מרכזי הכובד הם מאגרי הטילים. המסמך אומנם לא אומר זאת מפורשות, אבל כנראה שהמהות היא לפגוע בטווח זמן קצר מאוד במאגרים אלה".

ההיגיון שעומד מאחורי התפיסה המבצעית הזאת הוא שהמערכה הבאה תכלול בסבירות גבוהה כמה זירות. צה"ל, אף שסדרי הכוחות שלו גדולים משל צבאות כדוגמת אלה של גרמניה, צרפת ובריטניה, לא יוכל לנהל מלחמה ארוכה בכמה חזיתות בגלל מגבלת כוח אדם. לכן יש צורך להוביל להכרעה מהירה של זירות, כדי שאפשר יהיה להתמודד עם כולן. "זה אולי תרחיש קיצון, אבל הוא אפשרי בהחלט ואליו צה"ל צריך להתכוונן", אומר ענבר. "חשוב לומר שכנראה צה"ל יצטרך לתעדף זירות לתפעול הראשוני. זה יהיה מהלך מדורג, ולכן הוא צריך להיות מהיר מאוד. אבל זאת כבר בעיה קשה יותר. אין מספיק כוח אדם להתמודד עם כל הזירות, ועכשיו כשמשרד האוצר רוצה לקצץ אלפי תקנים של אנשי קבע, המצב רק יחמיר".

אלא שמלבד הצורך להתמודד עם כמה זירות, השאיפה להוביל להכרעה מהירה נובעת גם מההכרה שככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר, כך יהיו יותר הרוגים. "כולנו זוכרים את לבנון השנייה וצוק איתן שנמשכו יותר מדי זמן וגבו את חייהם של יותר מדי חיילים ואזרחים", אומר יוגב. "בזמן שאנשים נהרגו בחיפה, אמר הרמטכ"ל דאז דן חלוץ שאין לנו בעיה של זמן. זה משפט מזעזע שהוביל לכך שעוד ועוד חיילים ואזרחים נפגעו. גם ההתנהלות בצוק איתן הייתה כזאת והתוצאות בהתאם. מלחמה קצרה, חדה ותכליתית תגרום להכרעה מהירה של האויב ותציל את חייהם של חיילים ואזרחים רבים".

"ניצחון במלחמה עולה כסף"

למעשה, תר"ש תנופה נמצאת כרגע על הנייר בלבד. מבדיקת 'בשבע' עולה כי הדרג המדיני כלל לא דן בתוכנית שאמורה להיכנס לתוקף בתחילת 2020, זאת בגלל הכאוס הפוליטי שישראל שרויה בו בשנה האחרונה. תר"ש גדעון תסתיים בסוף 2019, ונכון לרגע זה צה"ל יתחיל את 2020 בלי תוכנית עבודה מסודרת, כמו חלקים נרחבים במשק הישראלי. בעקבות פניית 'בשבע' הודיע ח"כ יוגב כי הוא יזמן דיון דחוף בוועדת חוץ וביטחון, כדי שיהיה ניתן לשחרר את המחסומים מהר ככל האפשר, למרות תקופת הבחירות והמגבלות שלה. "לא תמיד המטכ"ל אוהב להציג תוכניות בוועדת חוץ וביטחון לפני שזה מגיע לקבינט, אבל יש מקרים חריגים שבהם צריך לדלג על הקבינט בשביל לא לתקוע תוכניות, והמציאות שבה אנחנו נמצאים עכשיו היא כזאת".

אלא שבדרך לאישור התר"ש צפויים מאבקים רבים עם משרד האוצר. הגירעון התקציבי שהשאירה הממשלה הקודמת צפוי עד סוף השנה לעמוד על כ-50 מיליארד שקלים. בשבוע שעבר אישר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בגובה 1.15 מיליארד שקלים, למרות ממשלת המעבר הנוכחית שמוגבלת במהלכים מסוג זה, וזאת כדי לא להכניס את המדינה לכאוס כלכלי חריף יותר. משרד האוצר צפוי להתנגד נחרצות לתר"ש תנופה, שכוללת תוספות תקציביות משמעותיות בגובה מיליארדי שקלים. בין היתר דורשים במשרד האוצר קיצוץ של אורך השירות הפעיל עד לשנתיים וחצי, סיכום שכבר הושג בימי איזנקוט, וקיצוץ של אלפי תקני קבע נוספים, מלבד 5,000 תקנים שקוצצו בזמן כהונתו. תר"ש תנופה של כוכבי, שהתנגד נחרצות לקיצוצים הללו כסגן הרמטכ"ל, מראה שהצבא מתכוון להיאבק על העניין מול משרד האוצר. בינתיים, ביום שלישי השבוע הבטיח נתניהו תוספת של מיליארד שקלים לתקציב הביטחון, ככל הנראה בשביל תוכניות הרכש שבמסגרת תר"ש תנופה.

"ניצחון במלחמה עולה כסף. בשביל להסיר את האיום של עשרות אלפי הטילים של חיזבאללה מצפון, וגם את האיום מעזה שהוא פחות גדול בהיקפי הטילים שלו, צריך להשקיע הרבה כסף. זה לא שאם לא נשקיע ביכולות ההתקפיות נוכל לקחת את הכסף הזה להורדת יוקר המחייה – אנחנו פשוט ניאלץ להוציא אחר כך הרבה יותר כסף על שיקום תשתיות ופיצויים. ההשקעה ביכולות ההתקפיות תחסוך תקציבי ענק בהמשך. את החישוב הזה צריך לשים על השולחן ואזרחי ישראל צריכים לדעת אותו", אומר יוגב. "אני איש חברתי, ואני פועל כרגע כדי למנוע סגירת הוסטלים לנערים ונערות בסיכון ולסייע למוסדות חינוך בצפון ועוד שורה של נושאים חברתיים חשובים. יחד עם זאת, בשביל לחיות צריך להשקיע יותר בביטחון".

אסף משניות, ערוץ 7, 20.06.2018

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *