בעידן של פוטנציאל לעימות בהיקף רחב – בראש ובראשונה, על רקע האצת המאמץ האיראני להגיע ליכולת גרעינית צבאית – המסר הגלום בקיצור השירות, הן כלפי החברה הישראלית פנימה והן כלפי אויביה (וידידיה) באזור, הוא שגוי ואף מסוכן.
בחסות גל הקורונה השני, נכנסה לתוקף בראשית החודש החלטת הכנסת לקצר את שירות החובה בצה”ל לתקופה של 30 חודש. קיצור תקופת השירות הסדיר עבר בשנים האחרונות כמה גלגולים: ביוני 2015 תוקן החוק, ושירות החובה קוצר בארבעה חודשים – משלוש שנים ל־32 חודשים. בדצמבר 2016 הוחלט על פעימה נוספת של קיצור השירות בחודשיים, החלטה שכאמור נכנסה החודש לתוקפה, למרות התנגדות הרמטכ”ל.
הדוחף העיקרי למהלך היה משרד האוצר, שפקידיו טענו ששירות מקוצר משחרר מוקדם יותר כוח אדם צעיר למשק ומאפשר למשוחררים להתחיל מוקדם יותר את חייהם האזרחיים, ובכך אף לצמצם את ה”פער” בינם לבין הפטורים משירות, כמו החרדים והערבים. אין ספק שהתשתית הכלכלית של המדינה היא מרכיב חשוב בביטחונה, ותקציב הביטחון חייב להתחשב באופן מרבי בצרכיה הכלכליים. עם זאת, לא תהיה כלכלה לאומית ללא צה”ל שיכול לעמוד ביעילות בפני האתגרים הקיומיים והלא־קיומיים שהסביבה האסטרטגית מציבה בפני ישראל.
לקיצור השירות הצבאי יש השלכות משמעותיות, והוא טומן סיכונים לא מבוטלים לביטחון ישראל. ההשלכה הראשונה והברורה היא צמצום מאגר כוח האדם העומד לרשות צה”ל. צה”ל נשען על חיילי החובה כמקור כוח האדם העיקרי שלו, והוא סובל גם כך מחוסרים בכוח אדם, במיוחד ביחידות הקרביות והטכנולוגיות. בעקבות קיצור השירות, בעיות אלו רק יחריפו.
צבא מודרני דורש מיומנויות שרכישתן נמשכת יותר זמן משהצריכו מקצועות צבאיים בעבר. זה נכון ליחידות הקרביות וכמובן ליחידות שהמרכיב הטכנולוגי בהן מחייב לימודים והכשרה לתקופות ארוכות יחסית. בעקבות קיצור השירות יעמדו לרשות הצבא פחות זמן של אותם חיילים, שהונחלו להם כישורים מיוחדים בהשקעה לא מבוטלת של כסף וזמן. הקיצור גם יגביר את התחלופה בתפקידים רגישים, מה שיגרום לאובדן ניסיון וחיכוך גדול יותר בתוך הארגון.
החיסכון בקיצור השירות הוא לא בהכרח גדול, בטח לא בראשיתם של משבר כלכלי וגל אבטלה. כבר לאחר קיצור השירות הראשון ב־2018 יש חיילים הממשיכים בתפקידיהם עוד ארבעה חודשים בשירות קבע בשכר מלא. קיצור השירות גם יגביר את הצורך להשתמש בכוחות מילואים, במיוחד למשימות של ביטחון שוטף. עלות השימוש במילואים גדולה בהרבה מאשר חיילי חובה.
גם בעבר היו הצעות לקיצור השירות. ועדה בראשות אבי בן־בסט המליצה על כך בפברואר 2006. מלחמת לבנון השנייה, אשר פרצה מספר חודשים לאחר מכן, גרמה לתפנית בגישה לנושא. אכן, אירועים ביטחוניים בלתי צפויים, שזה הצפוי במחוזותינו, מחייבים זהירות יתרה במדיניות כוח האדם של צה”ל. עידן השלום עדיין לא הגיע. בעידן של פוטנציאל לעימות בהיקף רחב – בראש ובראשונה, על רקע האצת המאמץ האיראני להגיע ליכולת גרעינית צבאית – המסר הגלום בקיצור השירות, הן כלפי החברה הישראלית פנימה והן כלפי אויביה (וידידיה) באזור, הוא שגוי ואף מסוכן.
פורסם ב-ישראל היום 13.07.2020
סדרת הפרסומים “ניירות עמדה” מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תמונה: Bigstock
- בניית אתרים