JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

מוטב היה לכורדים להסתפק בביסוס האזור האוטונומי בעיראק, ולא לאתגר את שכניהם החזקים מהם.

רוב הישראלים חשים אהדה למאבק הכורדי לעצמאות. העם הכורדי שמונה אולי כ-40 מיליון איש, יש לו שפה משלו והסטוריה ארוכה. לרוע מזלו, רכוזי האוכלוסין שלו מפוזרים בצפון עיראק, דרום מזרח תורכיה, מזרח איראן וצפון סוריה. מדינות אלו התנגדו להקמת מדינה כורדית במשך שנים בגלל חשש מאבדן שטח ובעיות פוליטיות מבית וחוץ. גם המעצמות מחוץ למזה"ת התכחשו להבטחותיהם לכורדים.

בעקבות הפלישה האמריקנית לעיראק ומלחמת האזרחים בסוריה נחלשו שתי מדינות אלו ונוצר חלל מדיני שאפשר לכורדים להשיג מידה רבה של חופש פעולה ואוטונומיה. בצפון עיראק הכורדים הקימו, למרות המחלוקות הפנימיות הקשות, אזור כורדי אוטונומי לאחר שהגיעו להבנות עם תורכיה. העובדה שבאזור הכורדי יש נפט שהתורכים הסכימו להזרים לנמל הנפט שלהם על חוף הים התיכון נתן לאזור הכורדי משאבים כלכליים שנוצלו לפריחה כלכלית, הקמת מוסדות שלטון ומימון כוחות ביטחון. הצורך של האמריקנים בבן ברית צבאי במלחמה במדינה האסלמית תורגם לאספקת נשק ואמונים לכוחות הכורדים.

משאל העם על עצמאות כורדיסטאן בחודש שעבר היה טעות אסטרטגית. המשאל עצמו לא הוסיף כלום לביסוס המדינה הכורדית שבדרך. הצהרות חגיגיות ללא מעשים הן בדרך כלל חסרות תועלת. יתר על כן חוסר יכולת צבאית להגן על השטחים שבשליטה כורדיתרק מטיל ספק ברצינות ממוש הכוונות. זה בודאי נכון במזה"ת שהשימוש בכוח הוא חלק מכללי המשחק.

אכן, עיראק, בגיבוי איראן, שלחה צבאה ומיליציות השיעיות לכבוש שטחים שהיו בשליטה כורדית. אבדן קירקוק ושדות הנפט מסביב הוא משמעותי מאד בגלל ההפסד הכלכלי הגדול הנובע מירידת יצוא הנפט. איראן גם הגבירה את מערך כוחותיה סמוך לחבל הכורדי בעיראק כדי לאותת את אי-שביעות רצונה. באותה עת, התורכים מתערבים צבאית לחסל את המובלעות הכורדיות בצפון סוריה כדי למנוע את החלום הכורדי להשיג מדינה עם מוצא לים התיכון.

הנסיון של כוחות כורדים לחצות מזרחה את נהר הפרת ולחבור למובלעות הכורדיות בצפון סוריה עוררו חששות עצומים בתורכיה. חשדנותה המסורתית של תורכיה כלפי ישות כורדית גברה ועלולה להביא למעורבות צבאית רחבה יותר. נסיון התפשטות זה מעיד על גלוי תאבון מדיני מוגזם.

לאזור האוטונומי הכורדי אין מוצא לים ולכן הוא פגיע כאשר שכניו אינם מרוצים מהקורה בתוכו. אכן, תורכיה, איראן ועיראק הודיעו על הפסקת טיסות לאזור הכורדי. לגיאוגראפיה יש עדיין השלכות אסטרטגיות גם בעידן הטילים. יתכן שהכורדים לא יכולים לברוח מגורלם הגאוגראפי וצריכים לעדכן בהתאם את שאיפותיהם המדיניות.

הכורדים גם טעו כאשר בהתלהבותם למשאל העם נופפו בדגלי ישראל אשר רק גרמו לתפיסת איום גדולה יותר בתורכיה ובאיראן האסלאמיסטיות ולא זיכו אותם באהדה אצל הערבים. יריביהם לא הססו להאשים את הכורדים בנסיון להקמת ישראל נוספת. זו לא הייתה מחמאה.

בנוסף, עיתוי המשאל המיותר היה בעוכרי הכורדים. הוא נערך כאשר איראן הופכת לגורם משפיע יותר במזה"ת, במיוחד בעיראק ובסוריה, בעקבות הנצחון המסתמן של אסאד במלחמת האזרחים בארצו. כמו כן, המאבק במדינה האסלמית עמד להסתיים. הכורדים חשבו לתומם שהמערב ובמיוחד האמריקנים יעריכו את תרומתם החשובה בלחימה נגד המדינה האסלאמית. לא מפתיע שהאמריקנים לא תמכו במשאל העם כאשר היו פחות זקוקים לכורדים. אין זו הפעם הראשונה שהכורדים נדרשים לעזור לארה"ב ונעזבים לאנחות לאחר ביצוע משימתם. הדוגמא הבולטת היא אי הנכונות האמריקנית לעמוד לצד הכורדים לאחר שבקaו שימרדו בסאדם חוסיין ב-1991.

לכן, מוטב היה לכורדים להסתפק בביסוס האזור האוטונומי בעיראק, ולא לאתגר את שכניהם החזקים מהם.


סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *