JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

פרופ' אפרים ענבר

פרופ' אפרים ענבר

נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק

מומחה לתורכיה

פרופ’ ענבר וד”ר ינרוג’ק: ציר הרשע החדש של טורקיה, קטאר ואיראן מאיים כעת על היחסים החדשים בין ישראל למפרץ

אסף גבור, מקור ראשון 18.10.2020

חלום הנעורים של נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן היה לככב על מגרש הכדורגל. הוא התאמן בקבוצת רשות התחבורה הציבורית של איסטנבול בעמדת הבלם, והיה שחקן מוכשר למדי. קריירת המשחק שלו נגדעה באיבה במצוות אביו, שאסר עליו לפקוד את המגרשים. לעומת זאת, במגרש האזורי ארדואן מתבלט בימים אלו כשחקן המרכזי.

הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות, שאושרר בכנסת ביום חמישי, הוא פריצת דרך במישורים רבים מבחינת ישראל ומדינות ערב, שיוביל למיזמים, לשיתופי פעולה עסקיים, לנתיבי תעופה ושיט חדשים ובעיקר לשינוי היחס כלפי ישראל. לצד זאת, הסכם השלום משרטט מחדש את יחסי הכוחות במזרח התיכון ומציב ציר התנגדות חדש לישראל.

בשנים האחרונות שינתה טורקיה את מדיניות החוץ שלה. בעבר היא דגלה באפס סכסוכים ושאפה להתקבל למועדון האיחוד האירופי, אך כעת עברה בהנהגת ארדואן למדיניות ניהול סכסוכים מקבילים עם כל שכנותיה, עימותים עם אירופה וארה”ב, ודחיקת היחסים עם ישראל לגבול הדק שבין עימות לסכסוך.

“המזרח התיכון משתנה דרמטית. מפת הגושים במזרח התיכון מתגבשת לסכסוך שהוא מעבר לסכסוך הישראלי־ערבי. יש פה עימות בין ערב הסעודית, ירדן, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין ובין מדינות אסלאמיות כמו טורקיה, איראן וקטאר”, אומר ערן שישון, מנכ”ל מכון המחקר קבוצת ראוּת. במסמך “משחקי הכס של המזרח התיכון”, שהוציא המכון השבוע, מוצגות טורקיה ואיראן כשתי מעצמות אזוריות הנאבקות ביניהן על הגמוניה, אך מאחדות כוחות בכל הקשור למפרץ ולישראל.

“מבצע צוק איתן היה העימות האחרון מול חמאס”, מזכיר שישון. “מאז הסלימה הרטוריקה הטורקית. טורקיה שינתה את דפוסי הפעולה שלה, היא מעורבת בהרבה מקומות במקביל, כולל בסיפור הפלסטיני. טורקיה מושקעת בחמאס יותר מאי פעם, ולהערכתנו בעימות הבא טורקיה תהיה במקום אחר לגמרי וייתכן שלא תסתפק רק ברטוריקה.

“עדיין איננו מדברים על מלחמה ישירה בין טורקיה לישראל, אך סביר להניח שהיא תצטרף למערכה. תרחיש האיום המרכזי של ישראל הוא חזית כפולה – בדרום מול חמאס ובצפון מול חיזבאללה. עד עכשיו זה לא קרה, אבל צריך לדבר על תרחיש שבו טורקיה תעשה יד אחת עם איראן נגד ישראל, ואנחנו נעמוד בפני איום של שתי מעצמות אזוריות בצפון ובדרום. נכון שיש מחלוקות ואפילו עימות בין הטורקים לאיראנים במגוון נושאים, אבל המכנה המשותף ביניהם הוא חמאס – שלוחה עזתית של תנועת האחים המוסלמים במצרים, שנתמכת בידי טורקיה וקטאר מצד אחד ובידי איראן וחיזבאללה מנגד. זה יכול להתבטא בפעילות משותפת נגד ישראל”.

לדברי ראש אמ”ן לשעבר, אלוף במיל’ אהרון זאבי־פרקש, הטורקים לא ימהרו לעימות מול ישראל. “טורקיה מבינה את העוצמה האזורית של ישראל ואת הכלכלה שלה”, הוא אומר. “בהתרחקותה מארה”ב היא צריכה לטפח יחסים מול ישראל, ואני לא רואה את טורקיה מגיעה לפעולה צבאית נגד ישראל והמפרץ”.

לפי שישון, את עזות המצח הטורקית מחוללת תחושת החלל שהותירה נטישת ארה”ב את האזור. “מדינות ערב השתדלו תמיד לא לערב גורמים שאינם ערבים בסכסוכים במזרח התיכון. אבל בשנים האחרונות טורקיה ואיראן, שתי מעצמות לא ערביות, מעלות הילוך בשאיפה לשנות את פני המזרח התיכון. ארה”ב הותירה ריק והן שואפות למלא אותו. רוסיה בוחשת בעניינים כמובן, אבל אין לה שאיפה להגמוניה בעולם המוסלמי”.

באיראן וגם בטורקיה, מימוש האידיאולוגיה בא על חשבון האזרחים. “על אף המצב הכלכלי הקשה של איראן, האידיאולוגיה שלה נוקשה עד כדי כך שמבחינת השלטון, הפצת המהפכה וקידום המלחמה נגד ישראל חשובים יותר ממדיניות הפנים. האיראנים רעבים ללחם אבל עדיין משקיעים בטרור”.

גם טורקיה במשבר כלכלי חמור. אין תיירות נכנסת כמעט, בגלל הקורונה, ומיליוני פליטים מצאו מקלט במדינה בשנים האחרונות. לצד זאת, השקעות שאפתניות ומלחמה בכמה חזיתות במקביל רוקנו את הקופה. הלירה הטורקית צללה השבוע לשפל היסטורי של 7.942 לירות לדולר אמריקני – לפני עשור עמד שער הלירה על 1.42 לירות לדולר. בערב הסעודית ובמדינות המפרץ – למעט קטאר – ביקשו לנצל את המצב כדי לפגוע בטורקים.

בימים האחרונים הכריזו במפרץ על חרם מסחרי נגד הטורקים. אלג’יריה, תוניסיה ומרוקו, בעלות בריתה של סעודיה, הצטרפו לחרם. ברשתות החברתיות נידונו המוצרים האסורים המיוצרים בטורקיה. קריקטורות המלגלגות על ארדואן פורסמו בכלי התקשורת במפרץ. ברשת דווח שחברות הביגוד “מנגו” הספרדית ו”בוהו” הבריטית, שייצרו עד כה במפעלים בטורקיה, מחפשות בית אחר.

“יש פה מלחמה לא מוצהרת נגד טורקיה. היא מצטרפת לחרם שהטילה ערב הסעודית על קטאר. שתי המדינות המייצגות את האחים המוסלמים מצאו את עצמן יחד בסירת המוחרמות”, אומר ד״ר חי איתן כהן־ינרוג׳ק, מומחה לטורקיה במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. “המבודדות משתפות פעולה באמצעות קשרי גומלין עם האיראנים. קטאר מצילה את הטורקים באמצעות הזרמת כספים, ובתמורה ארדואן נותן חסות לאמיר קטאר מפני פלישה סעודית אפשרית, באמצעות שני בסיסים של צבא טורקיה בקטאר, ובהם אלפי חיילים. החרם של סעודיה גרם לקרקוע המטוסים הקטאריים, וטורקיה ואיראן פתחו להם את השמיים לעולם החיצון. המטוסים הקטאריים עוברים כעת דרך המרחב האווירי של איראן וטורקיה. אלה יחסי גומלין של ביטחון תמורת כלכלה”.

פרופ’ אפרים ענבר, נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מציין את הקשרים החזקים בין טורקיה לקטאר במישור הצבאי והאידיאולוגי. “קטאר משקיעה מדי שנה מיליוני דולרים בתמיכה באחים המוסלמים. קטאר מממנת קבוצות ג’יהאד רבות ומשתמשת גם ברשת אל־ג’זירה כדי לערער את יציבות שכנותיה הערביות הפרו־מערביות”.

גם הוא מסמן אפשרות מדאיגה של שיתוף פעולה חוצה אידיאולוגיות. “הסכם השלום יצר פוטנציאל לשיתוף פעולה בין הסונים הקיצונים, קטאר וטורקיה, לשיעים באיראן, על בסיס איבתם המשותפת לארה”ב ולישראל. ישראל היא היחידה שהורגת איראנים היום, והיחידה שעצרה משט טורקי שהיה בדרכו לעזה. לכך נוסף העימות הדתי, שטרם עבר מן העולם. טורקיה רואה בעצמה את המדינה המוסלמית החשובה בעולם, ודי להסתכל במעורבות הטורקית בירושלים כדי להבין זאת”.

כחלק מקריאת התיגר הטורקית, ארדואן מנסה לתפוס את מקומה של מצרים כמתווכת בין הפלגים הפלסטיניים באמצעות אירוח המשא ומתן לפיוס בין הארגונים לקראת קיום בחירות כלליות ברשות. “היא שואפת לתפקד כאחות הגדולה באזור, במקום מצרים”, אומר ד״ר כהן־ינרוג׳ק. הוא מזכיר שהחזית הטורקית מול מצרים חמה מאוד. “ארדואן מחזיק כוחות טורקיים בלוב, בגבול מצרים, ואינו מכיר בלגיטימיות השלטון המצרי. לדעתו גנרל א־סיסי ערך הפיכה נגד האחים המוסלמים. טורקיה נחשבת היום מקלט למנהיגי האחים המוסלמים, וארדואן מאפשר להם לשדר מאיסטנבול כדי לערער את שלטון א־סיסי. טורקיה נותנת אזרחות לאנשי חמאס, כדי לאפשר להם לנוע במזרח הרחוק ולגייס שם כספים”.

היחסים בין ישראל לטורקיה רגישים במיוחד, וד”ר כהן־ינרוג׳ק – שעלה לישראל מטורקיה בגיל 22 בשנת 2006 – מבקש לדייק: “אני עדיין לא מסמן את הטורקים כאויבי ישראל. ארדואן רואה בישראל יריבה שעומדת בפני חלומו. יש לנו עדיין שגרירות באנקרה, והמרחב האווירי הטורקי פתוח בפני הישראלים. יש מתיחות, אבל לא נכון לשים את טורקיה ואיראן באותה קטגוריה. לכן הייתי עורך חלוקה אחרת במזרח התיכון: טורקיה, קטאר וחמאס; איראן, סוריה, חיזבאללה והחות’ים בתימן; וערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים וכוחות הגנרל חפתר בלוב”.

“טורקיה היא מדינה גדולה ומתקדמת, בעלת תעשייה צבאית מרשימה ושאיפות אזוריות”, מסכם פרופ’ ענבר. “טורקים רבים שואפים לימי הזוהר של האימפריה העותמאנית, לא רק ארדואן. יש מפלגות בטורקיה שהצהירו שהמאה ה־21 תהיה המאה הטורקית. ארדואן החליט מסיבות מוסלמיות ולאומניות להיות פעיל יותר. ממשל אובמה וממשל טראמפ לא בלמו את השאיפות הטורקיות. ציר הרשע החדש של טורקיה, קטאר ואיראן מאיים כעת על היחסים החדשים בין ישראל למפרץ”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *