JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר דוד קורן

ד"ר דוד קורן

ירושלים, מזרח ירושלים, ערביי ישראל.

ד”ר דוד קורן: השפעתה של חיזב אל־תחריר בירושלים ובשטחי יו”ש רחבה בהרבה ממה שגלוי לעין.

נדב שרגאי, ישראל היום 05.11.2020

15 אלף המוסלמים שגדשו ביום שישי שעבר את חצרות המסגדים בהר הבית הפכו באיחור של כמה ימים לעוד ידיעה עיתונאית על הדבקה המונית בתקופת הקורונה. אבל הסיפור האמיתי של אירוע זה גדול פי כמה: מאחורי מחאת הענק נגד צרפת ביום שישי שעבר סמוך למסגד אל־אקצא, עומדת תנועת חיזב אל־תחריר (מפלגת השחרור האסלאמית), שהציבור הישראלי שמע עליה, אם בכלל, מעט מאוד.

קו אחד קושר בין האידיאולוגיה של התנועה, שמדינות אירופיות וערביות רבות כבר הוציאו אל מחוץ לחוק, לבין האידיאולוגיה של משספי הגרונות, הטרוריסטים האסלאמיסטים ששבו לפעול בצרפת בשבועיים האחרונים. לפחות מבחינת יעדיה – גם אם לא מבחינת הדרך למימוש המטרה – חיזב אל־תחריר היא תאומתם של אל־קאעידה ושל דאעש, שאנשיו הם אלה שכנראה תקפו ביום שני בערב ברחובות וינה.

במזרח ירושלים יש לחיזב אל־תחריר כבר עשרות אלפי תומכים. התנועה מקיימת שיעורים שבועיים (בדרך כלל בימי חמישי) בהר הבית, ויש לה שלוחות באבו דיס, באל־עזריה, ברמאללה, באל־בירה, בעיר העתיקה, בבית חנינא, בבית צפפא ובצור באהר, וגם בחברון. הפופולריות של התנועה, מעידים גורמי ביטחון, נוסקת בשנים האחרונות. עכשיו מתברר שכך גם איומיה הגלובליים.

מפלגת השחרור האסלאמית אינה חדשה. מאז הקמתה ב־1952, על ידי שייח’ תאקי אל־דין נבהאני מירושלים, היא מטיפה להקמת הח’ליפות האסלאמית, כפי שהיתה בתקופתו של מוחמד, “התקופה הטהורה”, ולכינון מדינה אסלאמית. המושג תחריר – שחרור – נוגע על פי הארגון בראש ובראשונה לשחרור תרבותי טוטאלי מהשפעת תרבות המערב. השחרור הטריטוריאלי הוא רק השלב השני.

אנשי התנועה, שפעילים גם בבריטניה, באוסטרליה, באינדונזיה, בארה”ב ובמדינות ערביות לא מעטות, חותרים להחלפת כל שלטון לאומי בשלטון עולמי מוסלמי גלובלי. מבחינה זו השלטון המצרי, כמו הטורקי או הירדני וכמו פת”ח, ואפילו חמאס – כולם מעצם לאומיותם, הם היינו הך: מקלות בגלגלי חלום הח’ליפות העולמית.

“השפעתה של חיזב אל־תחריר בירושלים ובשטחי יו”ש רחבה בהרבה ממה שגלוי לעין”, מעריך ד”ר דוד קורן, לשעבר יועץ ראש העיר לענייני מזרח ירושלים. “השאלה האמיתית שפעילות הארגון מעוררת כבר שנים היא האם ומתי הוא יחליף את שיטת פעולתו באמצעות דעווה – העצמה דתית בדרך של שכנוע והטפה – וימיר אותה בג’יהאד אלים נוסח אירועי צרפת האחרונים”.

קורן, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, מבהיר כי “בהקשר הפלשתיני, חיזב אל־תחריר מתמקדת בשני עניינים מרכזיים: הכנת הקרקע להפיכת מסגד אל־אקצא לפלטפורמה העתידית, שעליה תוכרז בבוא העת הח’ליפות העולמית, וקריאת תיגר על ירדן כשומרת המקומות הקדושים בירושלים”.

ב־2016, אנו מפרסמים כאן לראשונה, הביא גלעד ארדן, אז השר לביטחון הפנים, הצעת החלטה לממשלה להוציא את חיזב אל־תחריר אל מחוץ לחוק. החומר שהוגש לשרים כלל דוגמאות מהעולם לזליגות של חיזב אל־תחריר לפעילות טרור. היו שם ציטוטים רבים של דרשות הסתה קיצוניות של אנשיה בירושלים ובהר הבית. אבל שב”כ התנגד למהלך בטענה שבישראל התנועה אינה עוברת לאלימות וטרור, ויש לאפשר לה לפעול לאור יום ולמנוע ירידה שלה למחתרת – שם יקשה יותר לעקוב ולנטר את פעולותיה. רה”מ נתניהו, שתמך תחילה בעמדת ארדן, הלך בסופו של דבר עם השב”כ.

תדריך במייק’ס פלייס

להחלטה ההיא מ־2016 יש מחיר. גם אם חיזב אל־תחריר עצמה אינה מבצעת פיגועים, הרי השפעתה על מעגלים רחבים יותר, עלולה להביא ואף הביאה בעבר חברי ארגונים אחרים לתכנן או לבצע פעילות אלימות וטרור. אחת הדוגמאות לכך היא תא של דאעש שנחשף במחנה הפליטים שועפט באוקטובר 2016. דוגמה אחרת היא הירי של שני מחבלים לעבר אוטובוס בשכונת רמות במארס 2016. ברכבו של אחד המחבלים שביצעו את הפיגוע ההוא נמצא דגלה השחור של חיזב אל־תחריר.

דוגמה מוקדמת יותר היא חיסולם ב־2013 של שלושה פעילים סלפים מכפר יטא שבדרום הר חברון, שתכננו לבצע פיגוע ביעדים ישראליים. כך גם פעולת הטרור שביצעו שני מחבלים בעלי אזרחות בריטית בפאב מייק’ס פלייס, בטיילת על חוף תל אביב באפריל 2003. בפיגוע ההוא נרצחו שלושה בני אדם. חמאס אמנם נטל אחריות, אבל התברר שהוא בוצע על ידי שני צעירים בריטים-מוסלמים ממוצא פקיסטני, שקודם פעולתם פגשו בלונדון את אחד השיי’חים שמזוהה עם חיזב אל־תחריר.

מחיר ההימנעות מהוצאה של “מפלגת השחרור” אל מחוץ לחוק כולל גם הכלה של טקסטים קשים מפי דוברי התנועה בירושלים ובהר הבית. הטקסטים הללו משיקים בקווים רבים לתכנים של אנשי האסלאם הקיצוני במקומות אחרים בעולם, ובכלל זה בצרפת כיום.

הדובר המובהק ביותר של התנועה במזרח ירושלים בשנים האחרונות הוא שייח’ עיסאם אמירה. אמירה סבור כי “הח’ליפות האסלאמית צריכה להיות משוחזרת כך שתוביל את הצבאות למלחמה בכופרים”, וכי “כדי להשיג זאת, על הפעילים לעבוד יחד עם המוסלמים כולם ולהקים את המדינה האסלאמית”. על פי אמירה, “הדבר דורש גם הרס של גופים בעולם האסלאמי, ללא גילוי של רחמים או חמלה כלפי אף אחת מאותן ישויות”.

בעבר, הקדיש אמירה דברים גם ל”אויבים שמאמינים ביותר מאל אחד”, והעניק להם שלוש אפשרויות: להמיר את דתם לאסלאם, לשלם את הג’זיה (מס הגולגולת) או “שאנו נחפש אחרי עזרתו של אללה כדי להילחם בהם”.

שייח’ אחר, נידאל סיאם, שנשא ביום שישי דברים נגד צרפת בהר הבית, קרא ל”אנשי האומה הנאמנים העובדים בצבאותיה לנוע כדי להפוך את השולחנות על ראשי המדכאים”. סיאם, אגב, התפלל באל־אקצא עוד בקיץ 2017 כדי לאפשר “את שחיטת האירופאים והאמריקנים ושליטינו הפושעים והבוגדים (הערבים)”. “הו אללה”, קרא אז סיאם, “אל תשאיר אף אחד מהם על פני האדמה… הו אללה, להחליף אותם באמיר של המאמינים”.

האמיר של חיזב אל־תחריר ומנהיגו כיום הוא עטא אבו רישתא, בן 77, יליד אזור חברון, מהנדס אזרחי במקצועו, שחי עד 2003 בירדן ואחר כך עקר משם למקום לא ידוע, לאחר שנעצר כמה פעמים ופעילותו בירדן הוגבלה.

נגד הערכים הצלבניים

מטיף נוסף, מאנשי חיזב אל־תחריר, עלי אבו אחמד, שנשא לפני כמה ימים את דבריו באל־אקצא, אמר כי התשובה לנשיא צרפת מקרון, ש”תמך בפרסום קריקטורות הפוגעות בנביא מוחמד”, היא הקמה מחדש של הח’ליפות האסלאמית ו”הריסה של פריז עד היסוד בידי צבאות מוסלמים בהנהגת הח’ליף” (התרגום באדיבות ממר”י). הדברים הללו ודומים להם, שרובם אגב נישאו ביום הולדתו של הנביא מוחמד, מתכתבים היטב עם ההודעה הרשמית של חיזב אל־תחריר בארץ, שבאה בעקבות פרסום הקריקטורות נגד “נביא האסלאם” והטרור האסלאמי שהתחדש עקב כך בצרפת:

“הציביליזציה של צרפת והמערב היא כוזבת, ציביליזציה של אתאיזם וחוסר אמונה וסטייה, ועל כן הם שונאים את הדת האמיתית, דת האל ואת שליחה… התגובה לצרפת ולנשיאה יכולה להיות רק על ידי הכרזת ג’יהאד למען האלוהים. זו התגובה האמיתית לכופרים. אנו קוראים לכם ממסגד אל־אקצא לתמוך בשליח האלוהים (כוונתם למוחמד; נ”ש) ולהקים את החליפות ודת האל על פני האדמה”.

ד”ר שאול ברטל, ממרכז בגין־סאדאת באוניברסיטת בר־אילן, חוקר ותיק של ארגוני ג’יהאד אסלאמי ומחבר הספר “דרך ג’יהאד בפלסטין”, עסק רבות במחקריו גם בחיזב אל־תחריר ובפעילותה בארץ. צרפת, מסביר ברטל, “מוגדרת עתה על ידי חיזב אל־תחריר ודומיו כאויב האסלאם. בעיני הארגון, צרפת מייצגת היום את הערכים הצלבניים שבמרכזם ההתנגדות לנביא מוחמד. החובה של האסלאם לצאת נגד הערכים הצלבניים, ולהגן על קודשי האסלאם, כוללת את ההגנה על אל־אקצא שבהר הבית”.

ברטל מבהיר כי בכל פעם שיש אינטראקציה של התנגשות בין האסלאם לצרפת – למשל סביב הקריקטורות – “מומחשת לקיצוני האסלאם הרוח הצלבנית של המערב. הצלבנים, שכבשו בעבר את ארץ הקודש ובמקרה הזה בני דמותם הצרפתים, הם האויב האולטימטיבי. בראייה של אדם מהיישוב, הצלבנים הם היסטוריה. בראייה של חיזב אל־תחריר, הצלבנים הם מציאות, ויש להרוג בהם. האירוע בהר הבית בשישי האחרון הוא חלק מהתמונה”.

האם לישראל ולציונות וליהודים יש מקום בעולם של חיזב אל־תחריר?

ברטל: “בניגוד לתנועות פלשתיניות אחרות, שמציגות את סוגיית פלשתין כבעיה מול הציונות או מול הקולוניאליזם המערבי, הרי בכתבי מפלגת השחרור, הציונות אינה מוזכרת. הסכסוך הוא בין האסלאם ליהודים. ישראל מוזכרת כמדינת היהודים או כישות היהודית. בראייה שלהם, פלשתין היא הקדש אסלאמי, חלק בלתי נפרד מדאר אל־אסלאם ולאף יהודי אין זכות להתגורר בה”.

חיזב אל־תחריר, מוסיף ברטל, “משבח מחבלים ופיגועים וכל פעילות תוקפנית נגד יהודים באשר היא. זה ארגון שמטיף לשנאת יהודים, עם ספרות ענפה נגד יהודים ונגד מדינת ישראל והמערב בכלל”.

אחד החיבורים שברטל רומז אליו הוא הספר “בעיות פוליטיות, אדמות המוסלמים הכבושות”. על פי התפיסה המוצגת בו, כשתקום הח’ליפות ויוכרז הג’יהאד נגד המערב, יושמדו היהודים עד האחרון שבהם בשל תפקידם בכוחות הרשע והכפירה.

משמרות צניעות בסמטאות

סא”ל (מיל’) ברוך ידיד, לשעבר יועץ לענייני ערבים בפיקוד מרכז, חיבר לפני כשנה נייר עמדה על פעילות חיזב אל־תחריר בישראל, עבור דסק מחקר ופיתוח מזרח ירושלים. ידיד חושש שמפלגת “התחריר” הוותיקה משנה את פניה לארגון ג’יהאד. “לא עוד הפצת רעיון בחוגי בית סגורים, אלא פיתוח של קאדרים אלימים, קשירת קשר עם ארגוני הג’יהאד העולמי והקמת תאים ובסיסי פעולה”. הוא מגלה כי בסיסה המרכזי של התנועה שוכן כיום בלונדון.

מפלגת השחרור, לדבריו, “היא תנועה אסלאמית פוליטית שאינה מכירה בחוקי המדינה באשר היא, ערבית או מערבית, ומבקשת לכונן מדינת הלכה”. ידיד מגלה כי החברות בתנועה היא סודית, וחבריה מסתירים את פעילותם זה עשרות שנים. “הם מצרפים לשורותיהם רק גברים ונשים מוסלמים שמאמצים את אורח החיים הדתי באדיקות יתרה. לאחרונה, בהשראת אל־קאעידה וחמאס, גבר הביטחון בתנועה והיא אינה מקפידה כבעבר על עקרון החוגים הסגורים והחשאיים, ופעיליה פוקדים בתים בשיטת הגיוס מדלת לדלת”.

ידיד מספר עוד על פעילים במזרח ירושלים שמכים צעירים שנתפסו שותים אלכוהול, או כאלה שהפרו את חובת צום הרמדאן, וגם על מקרים של הכאת צעירות שלבושן אינו צנוע דיו בסמטאות העיר העתיקה ובכפרים ממזרח לעיר. הוא מזכיר שאנשי התנועה הם אלה שהיכו בנעליהם את שר החוץ המצרי כאשר ביקר במסגד אל־אקצא, ומציין שגם הרשות הפלשתינית, כממשלות ערביות אחרות כירדן ומצרים, מהווה כיום מטרה לגיטימית בעיני התחריר, שכן ממשלותיהן שנחשבות כלא־אסלאמיות בשל אופן התנהלותן, “מעכבות” את הקמת מדינת הח’לאפה ואת הפצת הדת והגעת יום הדין.

חיזב אל־תחריר פעיל בכ־50 מדינות ברחבי העולם, ופעיליו הרשומים מונים על פי ההערכה כמיליון נפש. מרוקו, תוניסיה, ירדן, מצרים, אזרבייג’ן ומדינות רבות נוספות עצרו לאורך השנים פעילים של הארגון. חלקם נכלאו. במצרים, בטורקיה, בסין ובמרבית מדינות ערב נאסרה בחוק פעילותו. גם גרמניה נהגה כך, לאחר שהתברר שהמוח מאחורי מתקפת 11 בספטמבר, מוחמד עטא, הושפע מהאידיאולוגיה של הארגון. בעיני משקיפים מערבים, הארגון הכשיר את הדרך לאל־קאעידה ואף תרם מאנשיו לפס הייצור הטרוריסטי.

אלא שישראל, כאמור, נמנעת בינתיים מלהוציא את מפלגת השחרור האסלאמי אל מחוץ לחוק, כדי לאפשר לזרועות הביטחון לעקוב אחרי פעולותיה בנוחות יתר. מדוע ישראל מאפשרת לפעילי הארגון הקיצוני להפוך את הר הבית למוקד פעילותו? לכך – לא ניתנה השבוע תשובה.

הקשר הווינאי

האם אנשי חיזב אל־תחריר קשורים ולו בעקיפין גם לפיגוע שהתרחש ביום שני בערב באוסטריה? ככל הידוע, אנשי התנועה אינם פועלים באוסטריה, אולם מתקיימים קשרים והשפעות בין פעילי דאעש לבין פעילי חיזב אל־תחריר במדינות שונות באירופה.

לפי נתוני מכון גייטסטון בניו יורק, כ־300 אזרחים אוסטרים נסעו בשנים האחרונות לאזורי המלחמה בסוריה ובעיראק. 90 מהם שבו לאוסטריה. סוזן קרן פרסמה לפני שנה באתר “מידה” כי באוקטובר שעבר, בית משפט בעיר גראץ גזר עונשי מאסר על ארבעה אזרחים ממוצא טורקי בשל פעילותם בגיוס לשורות דאעש.

התובע במשפט תיאר כיצד מסגדים באוסטריה משמשים לתמיכה בדאעש ולגיוס פעילים, ודרש להחמיר בענישה. “אם לא ניזהר, האסלאם עלול לדחוק את שלטון החוק. אסור לנו לפחד מעונשים כבדים”, אמר. ביום שני הודיע שר הפנים האוסטרי כי המחבל שנתפס זיהה עצמו עם דאעש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *