JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

ד"ר דוד קורן

ד"ר דוד קורן

ירושלים, מזרח ירושלים, ערביי ישראל.

ד"ר דוד קורן: לצד מגמות של הקצנה והגברת הפעילות של הרשות הפלשתינית, חל שינוי משמעותי ביחס הישראלי למזרח ירושלים.

ערוץ 7, 30/05/19

 

 

 

ביום ראשון הקרוב, יום חגה של ירושלים, תימלא העיר דגלים ועצרות. מנהיגים ואישי ציבור יישאו נאומים בשבחה של העיר וידגישו שוב ושוב את היותה מאוחדת. הפירוש, מבינים כולם, הוא שמזרח העיר והשכונות הערביות שבו מהווים חלק אינטגרלי מהעיר. אולם המציאות רחוקה מכך. האחיזה של גורמים עוינים בשכונות מסוימות היא כבר סיפור ישן. אך עם זאת – ימים ספורים לפני חגיגות 52 שנה לאיחוד העיר – גורמים המעורים בנושא מדווחים על מגמות מעודדות של ריבונות, בצד איתותי אזהרה מפני סכנות שמתגבשות.

"הרשות הפלשתינית, באמצעות ארגונים ואנשים שקשורים לפת"ח, מגבירה מאוד את הפעילות שלה בחודשים האחרונים", קובע מאור צמח, יו"ר ארגון 'לך ירושלים' העוקב אחר הנעשה במזרח העיר. "עדנאן ע'ית', מושל ירושלים, שהוא איש פת"ח בעצמו והתפרסם לאחרונה כשנעצר אחרי שהסגיר אדם שמכר בית ליהודים בעיר העתיקה, קיים בשבועיים האחרונים פגישות עם דיפלומטים באיטליה ואירח משלחת הולנדית פה בארץ. במחנה הפליטים שועפאט אנחנו רואים את הוועדה העממית, שמורכבת מאנשי פת"ח, בונה בשטח תשתיות בשיתוף אונר"א. לאחרונה הם חנכו אצטדיון חדש שנבנה במיליונים והונפו עליו דגלי הרשות הפלשתינית שצה"ל הוריד. בכל האירועים האלה אתה רואה את אנשי הפת"ח ולעיתים גם אנשים מהממשלה הפלשתינית ממש. פאדי אלהדמי, השר החדש לענייני ירושלים ברשות הפלשתינית, מוביל את המאבק בהר הבית במהלך הרמדאן. שבוע אחרי שנבחר הוא כבר עורך סיור בבית שנהרס על ידי העירייה בסילוואן, ומבטיח לבנות אותו במהירות. מרגישים פריצה של הסכר מצד הרשות".

ד"ר דוד קורן, חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ומוביל תוכנית החומש של משרד החינוך במזרח העיר, מסכים עם הדברים. "מאז ומעולם יש מעורבות של הרשות הפלשתינית במתרחש במזרח ירושלים, אבל בהחלט בשנה האחרונה או בשנתיים האחרונות יש מגמה של התעצמות. צריך להבין את האחיזה החזקה שיש לרשות בתוך העיר – בערך 60 אחוזים מהתושבים באים מיהודה ושומרון, בעיקר מחברון. יש להם קשרים משפחתיים ואישיים עם אנשי הרשות, וזה בהחלט בא לידי ביטוי בעיר".

עם זאת, קורן טוען שהניסיון של הרשות הפלשתינית להדק את האחיזה הוא במידה רבה תגובתי, ונובע מחשש מפני תהליך עמוק יותר שמתחולל בשכונות. "זה נובע גם מהחלטה עקרונית של הרשות הפלשתינית, אבל לא פחות מזה מהעובדה שהצד הישראלי פועל הרבה יותר במתן שירותים והחלת הריבונות במזרח ירושלים. ככל שהצד הישראלי פועל יותר ומעורב יותר, הרשות מגדילה את המעורבות שלה. יש הבנה שמול הפעלתנות הישראלית צריך להגדיל גם את הפלשתינית, שיש מאבק על הריבונות בעיר".

וכך נראית המלחמה על הריבונות במזרח העיר. מאז המהפיכה התפיסתית שהוביל השר לביטחון פנים גלעד ארדן במשטרה, לפיה אפשר ואף רצוי לנכוח ולפעול בכל מקום שנדרש בשכונות הערביות, מחסלים המשטרה והשב"כ כל עדות למעורבות פלשתינית בעיר. בעזרת מודיעין מקדים הם מסכלים אירועים שמובילה הרשות, מסירים דגלים במקומות מרכזיים ומונעים השפעה גלויה. הקו הנחוש הזה מעביר את עיקר הפעילות של הרשות אל מתחת לרדאר, בעיקר באמצעות עמותות אזרחיות שונות המופעלות על ידה.

מנגד, מלבד הצעדים האקטיביים שציינו לפני כן, פועלת הרשות גם כדי לסכל מעורבות ישראלית בשכונות. בתחום החינוך, למשל, מפעילה הרשות את 'ועד ההורים המרכזי של מזרח ירושלים'. בניגוד לוועדים השכונתיים, שמורכבים מהורים אותנטיים שדואגים לחינוך ילדיהם, הוועד הכללי מקדיש את מרצו לעצירת ה"ישראליזציה" במערכת החינוך. הם מנהלים קמפיינים נגד לימוד בבתי ספר ישראליים ונגד הגשת התלמידים לבחינות הבגרות הישראליות. בצורה גסה ואלימה יותר, השבוע אירע פיגוע של זריקת בקבוק תבערה לעבר המינהל הקהילתי באבו טור, שלהערכת ד"ר קורן לא אירע בכדי ובלי הכוונה מלמעלה.

קורן עצמו אינו עוסק רק במחקר, אלא מעורב כבר כמה שנים בפעילות הישראלית במזרח ירושלים. בתפקידו הקודם, שהסתיים אך לפני חמישה חודשים, שימש יועץ לראש העיר ברקת לענייני מזרח העיר. בתפקיד הנוכחי, מטעם משרד החינוך, הוא מוביל את תוכנית החומש למזרח ירושלים. "מדובר בתוכנית חמש-שנתית לקידום החינוך במזרח העיר, שיש לה ארבעה יעדים: בגרות ישראלית, שיפור השפה העברית, חינוך טכנולוגי וחינוך לא פורמלי", הוא מסביר.

לדבריו, העבודה בתוככי החברה הערבית במזרח העיר מלמדת אותו על מגמות חזקות של השתלבות. "אתה רואה שיש גידול במספר הניגשים לבגרות ישראלית מדי שנה, לא מסיבות ציוניות אלא מסיבות פרקטיות. אתה רואה שאחד התחומים שיש לו ביקוש אדיר זה לימוד עברית. אתה רואה גידול בבקשה לעבור מתושבות לאזרחות. התושבים מצביעים ברגליים, ואתה רואה נהייה לכיוון הישראלי. זה נובע מסיבות פרקטיות ולא מסיבות מהותיות – הבנה שבגרות טובה לילדים, ואזרחות מועילה בתנועה בתוך ישראל ומחוצה לה. כשאתה מסתכל על העבודה והחינוך וההשתלבות, זה תהליך שיוצר אינטראקציה עם החברה הישראלית. מול זה אפשר להעמיד את חוות הדעת של התושבים על הרשות הפלשתינית, והיא לא טובה. אין הערכה כלפי הרשות, הם עדיין נחשבים למושחתים ולא ראויים. כך שמול הצד הישראלי אין אלטרנטיבה טובה".

לצד הגזרים הרבים שמדינת ישראל מציעה לתושבי השכונות במזרח העיר, קיימים גם מקלות לא מעטים. וזה כנראה הסוד של ההצלחה שמתאר קורן. "אחד הדברים שהיה בהם גידול משמעותי בתקופת ברקת הוא אכיפה של תכנון ובנייה, לא רק במספר ההריסות אלא גם במספר אגרות הבנייה, האישורים וההגבלות על מי שביצע עבירות בנייה. המשטרה והעירייה ביחד נכנסו פיזית הרבה יותר לשכונות הערביות. לא רק סביב פיגועים אלא גם במובן היומיומי. אכיפה באופן כללי זה משהו שרוב התושבים במזרח העיר מעוניינים בו. כשאתה עוצר סוחרי סמים, התושבים הנורמטיביים אומרים לך: 'טוב מאוד שעשית את זה'. הגיעו אליי מאות פניות בבקשה להרוס בתים של עבריינים, אנשים אמרו: 'לא רוצים לחיות בג'ונגל אלא במקום מאורגן שיש בו ביטחון'. לצד מפרי הסדר שמככבים בחדשות, חלק הולך וגדל של האוכלוסייה רוצה חוק וסדר".

למרות האינטואיציה הימנית האוטומטית, שנוטה לראות בהשקעה כספית ולוגיסטית במגזר הערבי רפיסות, טוען צמח שבמקרה הזה צריך להיות ברור לכולם שמעורבות ישראלית היא הדרך לריבונות בכל ירושלים. "פעם השמאלנים לא רצו להשקיע במזרח העיר כי ממילא ייתנו את זה במסגרת הסכם, והימנים לא רצו כי ראו בזה קן של טרוריסטים. אני חושב שאחרי אינתיפאדת היחידים נפל האסימון. היום כולם מבינים שמזרח העיר יישאר בידינו, ושהשקעה שם היא בעצם חיזוק של אחדות ירושלים".

עוד גזרה שבה מדווחים השניים על ירידה במעורבות של גורמים מדינתיים חיצוניים, היא מהכיוון של טורקיה. לפני כשנתיים שטפו הדיווחים על מעורבות טורקית הולכת וגוברת במזרח העיר, שבאה לידי ביטוי במוסדות צדקה, אוכל, תרבות, תיירות דת והפגנת נוכחות בהר הבית. טורקיה השתמשה באחים המוסלמים כזרוע ביצועית בשטח, ואנשים מטעמה נכחו במזרח העיר תוך שהם מנהל קשר ישיר עם המשטר. בשנה האחרונה, אומרים השניים, אפשר לחוש בירידה בפעילות הטורקית, לפחות מעל פני השטח.

"אנחנו רואים פחות חלוקת כספים וטקסים ברמדאן", מדווח צמח. "זה ירד קצת מתחת לפני השטח. כנראה זה קשור לעובדה שהמל"ל עסק בזה בתקופה האחרונה, וזה עלה גם בערוצים הדיפלומטיים. לא ראינו השנה אלפי מתפללים עם דגלים טורקיים בהר הבית, כמו בשנה שעברה".

קורן מוסיף לסיבות לירידת המעורבות הטורקית את מפת האינטרסים של הגופים המדינתיים בעיר. "למול הגדלת הפעילות הטורקית, מי שמוטרד מזה מאוד הם הירדנים, אולי אפילו יותר מישראל. הם חוששים מאיבוד השליטה שלהם בהר הבית. השילוב של האינטרסים בין ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית יוצר הצרת צעדים משמעותית כלפי טורקיה. אבל זה לא שהם ויתרו על השאיפות שלהם בעיר. ירושלים היא משמעותית לארדואן למיצוב התדמית האסלאמיסטית שלו כמוביל קו נפרד. היא לא ויתרה, אבל ממשיכה לפעול בערוצים נסתרים יותר כמו רווחה וחברה".

מאת יוני רוטנברג, ערוץ 7, 30/05/19

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *