JISS - מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

אלוף משנה (בדימוס) ד"ר ערן לרמן

אלוף משנה (בדימוס) ד"ר ערן לרמן

סגן נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון.

ביקור של מזכיר ההגנה האמריקני לישראל חשוב גם כאיתות על טיב היחסים בין המדינות, וגם בשל העיתוי הקריטי בשיחות הגרעין עם איראן.

ביקורו בישראל של שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין בישראל היום (ראשון) הוא אירוע חשוב מבחינתה של ישראל ומבחינת המאבק לעצירת תוכנית הגרעין האיראנית.

זהו ביקור ראשון של בכיר בממשל ביידן במדינה כלשהי באזור – איתות חיובי לכשעצמו לגבי מעמדה של ישראל. בנוסף, מדובר במפגש המתקיים על רקע שיתוף הפעולה המתהדק בין מערכות הביטחון של שתי המדינות. לא מכבר החלה אספקתן של מערכות “כיפת ברזל” לצבא ארה”ב. המערכת בראשה אוסטין עומד רואה כיום את ישראל כבעלת ברית חשובה.

חלפו עברו ימי העוינות הבוטה של שר ההגנה פורסטול, בשנות ה-40 המאוחרות, או הצינה המופגנת של וויינברגר בשנות ה-80. כוחו הפוליטי של אוסטין – האפרו-אמריקני הראשון בתפקיד – במעגל הפנימי של הממשל, הומחש זה עתה בכך שבקשת הממשל לתקציב ההגנה בשנת התקציב הקרובה – 715 מיליארד דולר – גבוהה מכפי שציפו הפרשנים.

מעבר לכך, עיתוי הביקור הוא קריטי: ארה”ב בוחנת כעת את משמעויותיו של סבב השיחות העקיפות שנוהלו עם איראן ותידרש לעצב את מהלכיה הבאים. יש סימנים לכך שאיראן רואה את עצמה ניצבת בעמדת כוח – ומפרשת את התנהלותו של הממשל (בין היתר, מול המצב בתימן) כמשקפת להיטות רבה בצד האמריקני להגיע להסדר. לפיכך, היא עומדת על דרישתה שכל הסנקציות שהוטלו בעידן טראמפ – גם אלה שאינן קשורות לגרעין – תוסרנה.

זה עשוי להתברר כמקח טעות עבור טהראן: ממשל ביידן, לאחר שהמחיש את נכונותו להידבר, יוכל להיאחז בעקשנות האיראנית כדי לבצר חזית אחידה עם בעלות בריתו באירופה (שמביניהן, צרפת וגם בריטניה קשובות לעמדת מדינות המפרץ, שהיא גם עמדת ישראל). אך הדבר תלוי בראש ובראשונה בעמדה שתתגבש בשורותיו.

בדיונים הצפויים יהיה משקל רב לעמדותיו של אוסטין. כמי שהיה מפקד  CENTCOM האחראי על הגנת המזרח התיכון כולו, הוא מצוי ובקיא בהיבטים של מערך הכוחות האזורי. חשוב אפוא לישראל לשוב ולהדגיש בפניו את עומק השותפות בכל התחומים – חדשנות טכנולוגית, מודיעין, סייבר, הגנת הים התיכון, ומאבק מודיעיני ומבצעי חובק עולם (שהתפשט גם לאפריקה) בטרור האסלאמי. על בסיס איתן זה, יש לחתור גם לתיאום עמדות מול איראן, ולהצבת דרישות יסוד להסכם שיהיה (בלשונו של הנשיא ביידן עצמו) “ארוך יותר וחזק יותר”.

בה בעת, אין להוציא מכלל חשבון שעל רקע האירועים האחרונים – כולל הדלפות מגמתיות בוושינגטון – אוסטין גם יבקש מישראל לרסן, בתקופת המשא ומתן עם איראן, את פעילותה במסגרת “המערכה בין המלחמות”, שלאחרונה התחדד הממד הימי שלה.

אם כך יקרה, חשוב לנצל את הביקור כדי לשוב ולקבע בתודעה האמריקנית (ולא רק בה) עיקרון שגם הנשיא אובמה בשעתו נתן לו ביטוי פומבי: זכותה של ישראל “להגן על עצמה בכוחות עצמה”, ולכך יש להוסיף “ועל פי שיקול דעתה”. זהו עיקרון מקודש עבור ישראל; הוא חשוב גם לידידותיה החדשות באזור, הנשענות על כוחה ועל נכונותה להפעילו בעת הצורך; ובחשבון אחרון, הוא משרת גם את האינטרס האמריקני ארוך הטווח. כמו שלמדנו כבר ב-1938, ללא נכונות לשימוש בכוח בעת הצורך, משא ומתן עם משטר חסר מעצורים עלול להידרדר למחוזות של פייסנות ושל כניעה לתכתיביו.

פורסם ב-ישראל היום 11.04.2021


תמונה: French Embassy in the U.S

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך